## Sulam on Zohar, Pinchas

###### Sulam on Zohar, Pinchas 398:1
[Sulam on Zohar, Pinchas 398:1](https://torahapp.org/share/book/Sulam%20on%20Zohar/s/Pinchas/r/398:1)

**ת"ח כגוונא דשושנה וכו':** בוא וראה, כעין שושנה בין החוחים, כך הם ישראל בין עמים עכו"ם, וכך בכנסת ישראל, שהיא המלכות בין שאר המוני השרים הממונים על האומות, כך זמן שהשושנה עומדת סתומה, שאינה פתוחה, אין בה ריח ואין מעלים אותה, ואין מוציאים אותה מתוך הקוצים. בשעה שהשושנה פתוחה והיא מעלית ריח, אז מוציאים אותה מתוך הקוצים, וכנסת ישראל תהנה מהם. שנאמר **פתחי** לי אחותי רעיתי. והקב"ה לא שלחה לנו, דהיינו הנשר שהביא להם שושנה (כנ"ל באות שצ"ב) אלא כדי ללכת בדרכנו. עם השכינה.


###### Sulam on Zohar, Pinchas 398:2
[Sulam on Zohar, Pinchas 398:2](https://torahapp.org/share/book/Sulam%20on%20Zohar/s/Pinchas/r/398:2)

פירוש. בשעה שהמלכות מקבלת מקו שמאל היא סתומה ואין בה ריח, שהיא הארת חכמה, משום שהחכמה שבה מחוסרת חסדים ואינה יכולה להאיר בלי חסדים (כנ"ל ב"א דף מ"ז ד"ה ימא דקאפו ע"ש) אלא אחר שמקבלת כח מז"א שהוא קו האמצעי, אז נפתחת מסתימתה, ונותנת ריח טוב, שה"ס הארת החכמה המלובשת בחסדים דז"א, וזסו"ה **פתחי לי אחותי** וגו'. (ע"כ רע"מ)