## Sulam on Zohar, Pinchas

###### Sulam on Zohar, Pinchas 668:1
[Sulam on Zohar, Pinchas 668:1](https://torahapp.org/share/book/Sulam%20on%20Zohar/s/Pinchas/r/668:1)

**ובחבורא קדמאה אמר וכו':** ובחבור הראשון, אמר רעיא מהימנא, עטרה ההיא שנקראת זרקא, היא **י',** שהיא ספירה רביעית לחג"ת, דהיינו מלכות. ונקראת זרקא, משום שנזרקת עד מחשבה העליונה שאין לה סוף, כנ"ל בדבור הסמוך. אף כך החיה ששמה אדם, שהיא מלכות, הארבעה פנים שלה, שהם ד' אותיות הויה, הם מקף שופר הולך סגולתא, שהיא ג' חיות שהם י"ב שבטים.


###### Sulam on Zohar, Pinchas 668:2
[Sulam on Zohar, Pinchas 668:2](https://torahapp.org/share/book/Sulam%20on%20Zohar/s/Pinchas/r/668:2)

פירוש המלכות מבחינת עצמותה אינה ראויה לקבל אור העליון, אלא אחר שהיא עולה ונכללת בבינה, נעשית ראויה לקבל מוחין העליונים (כנ"ל ב"א דף ז' ד"ה וכבר) וז"ש, **אוף הכי בחיה דשמה אדם** וכו', שהיא המלכות, **מקף שופר הולך סגולתא** שזה יורה הסוד, שאחר שהמלכות **מקפת** את הבינה הנקראת **שופר** אז **הולכת** המלכות לקבל **סגולתא,** שה"ס **ג' חיון דאינון תריסר שבטין.** כי ג' חיות ה"ס ג' קוין, שבכל אחד מהם, יש חו"ג תו"מ, שהם י"ב. ולולא **מקף שופר,** דהיינו אם לא היתה משתוית אל הבינה הנקראת שופר, לא היתה **הולך סגולתא,** שלא היתה יכולה לקבל אלו המוחין הנקראים סגולתא. **מקף** פירושו כמו, אין מקיפין בבועי (חולין מ"ו:) שפירושו סמיכה והשואה.