## Sulam on Zohar, Pinchas

###### Sulam on Zohar, Pinchas 852:1
[Sulam on Zohar, Pinchas 852:1](https://torahapp.org/share/book/Sulam%20on%20Zohar/s/Pinchas/r/852:1)

**פקודא תשיעאה שכינתא וכו':** מצוה התשיעית היא, השכינה הנקראת אות ברית מצד צדיק יסוד עולם, שהוא יסוד, שכתוב, זאת אות הברית. **זאת** היא השכינה, והיא **אות הברית.** וכתוב, ביני ובין בני ישראל אות הוא לעולם כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי וגו'. **ביני,** היינו בין עמוד האמצעי שהוא ז"א. **ובין בני ישראל,** היינו בין נצח והוד, המכונים בני ישראל. **אות,** זה צדיק, דהיינו יסוד. **היא,** זו השכינה. **כי ששת ימים עשה ה' את השמים,** היינו מכתר עד עמוד האמצעי, שהוא ת"ת, הוא שש ספירות כח"ב חג"ת. שאין שש בכל מקום אלא מצד אות **ו'** שהיא ת"ת. אף כאן ששת ימים פירושו ת"ת, עם חמש ספירות שלפניו, שהוא כולל אותם. אבל מת"ת ולמטה כבר אינו בחינת ז"א, אלא בחינת המלכות. ואין שביעי אלא מצד אות **י'** שהיא המלכות שהיא עטרה על ראש ז"א בסוד אשת חיל עטרת בעלה. ואז היא בבחינת חכמה עלאה, ונקראת, **אות הוא** לשון זכר. וכשהמלכות היא חכמה תתאה, נקראת אות היא, לשון נקבה. ולפיכך אות **הוא,** מנוקד עם חירק שהיא לשון נקבה, והכתיב הוא עם **ו'** שהוא לשון זכר.