## Sulam on Zohar, Pinchas

###### Sulam on Zohar, Pinchas 879:1
[Sulam on Zohar, Pinchas 879:1](https://torahapp.org/share/book/Sulam%20on%20Zohar/s/Pinchas/r/879:1)

**והקרבתם עולה לריח** וגו': והקרבתם עולה לריח ניחח לה'. בוא וראה, בפסח כתוב, והקרבתם אשה עולה לה'. וכאן לא כתוב אשה, אלא והקרבתם עולה. מהו הטעם. ומשיב, יום הזה, של חג השבועות, הוא יום שהכלה נכנסה לחופה. דהיינו המלכות נכנסה לחופה עם ז"א. וישראל באו מן ספירת ימי טהרה, ימים ושבועות, ונכללו ונכנסו בימי טהרה אלו, שה"ס ז' ימים חג"ת נהי"מ, שבכל אחת חג"ת נהי"מ. דהיינו מ"ט יום. והיא, המלכות יצאה מכל הצד הרע, דהיינו שאין להם עוד אחיזה בה, ושמרה ימי טהרה כראוי, דהיינו מ"ט ימי הספירה, וז"ס מלכא טעם בתולה טעים. כלומר, שה"ס, בתולה ואיש לא ידעה, שסודו, שאגלאי מלתא, שלא היתה אחיזה בה לשום איש מסטרא אחרא. משום זה לא כתוב בו **אשה,** כי אחר לא קרב אל המשכן, שהוא המלכות, וכבר נתרחק צד האחר משם. וע"כ אין כאן אשים, ולא נצרכו כאן, כי ישראל נתרחקו מן צד הרע. אמר ר' אבא, עדיין אנו צריכים לפתוח הפתח כאן. פירוש. האשים, הם דינין (כנ"ל במראות הסולם אות ו' ז', ע"ש) וכיון שכאן כבר יצאה המלכות מכל הדינים שבה, על כן לא כתוב והקרבתם **אשה** עולה, אלא והקרבתם עולה סתם.