## Sulam on Zohar, Shemot

###### Sulam on Zohar, Shemot 233:1
[Sulam on Zohar, Shemot 233:1](https://torahapp.org/share/book/Sulam%20on%20Zohar/s/Shemot/r/233:1)

**ד"א ואלה שמות וגו':** הוקשה לו הלא **ישראל** הוא שם הגדלות (כנ"ל ויחי אות רמ"ט) א"כ, למה נזכר שם זה בבאם לגלות מצרים. ולמה חוזר אח"כ, **את יעקב,** שהוא שם הקטנות. ולתרץ זה, ר' יהודה פתח ואמר, שחורה אני ונאוה וגו'. **שחורה אני ונאוה,** זו היא כנסת ישראל, דהיינו השכינה, שהיא **שחורה** מן הגלות, **ונאוה,** שהיא נאוה בתורה ובמצות ובמעשים טובים שישראל עושים. **בנות ירושלים,** הן הנשמות, שעוסקים בתורה ובמצות, שבשביל כך הן זוכים לרשת את ירושלים של מעלה, שהיא השכינה. **כאהלי קדר,** אע"פ, שהיא קודרת בגלות, עכ"ז במעשים היא כיריעות שלמה, דהיינו כיריעות, שה"ס האורות, של המלך שהשלום שלו שהוא ז"א. פירוש. כיון שב' בחינות הן בגלות, שמצד עצם הגלות יש דינים וקטנות, ומצד המעשים טובים שהצדיקים עושים בגלות הם נאים ומעלים את השכינה ליריעות שלמה. וע"כ מבחינת המעשים טובים נאמר בני **ישראל** הבאים מצרימה, שהוא שם של גדלות. ומבחינת עצם הגלות נאמר את יעקב איש וביתו באו. שהוא שם של קטנות.