## Sulam on Zohar, Terumah

###### Sulam on Zohar, Terumah 622:1
[Sulam on Zohar, Terumah 622:1](https://torahapp.org/share/book/Sulam%20on%20Zohar/s/Terumah/r/622:1)

**אמ"ש אעדו ואולידו וכו':** ג' האותיות אמ"ש נתעברו והולידו ונחקקו בחקיקת סוד האותיות להוציא ציורי המשכן, שהוא המלכות. ה **א'** הוציאה **ג',** ה **ש'** הוציאה **ן',** וחבר אותה ב **ג',** בסוד **ג"ן,** שהוא צירוף הג' מאלפא ביתא א"ל ב"ם. בסו"ה תדשא הארץ דשא. נתגלגלו אותיות **אמ"ש** כבתחילה בסוד **ב"ם** שבא"ב דא"ל ב"ם, באלו קוו המים למקום אחד, שכתוב יקוו המים אל מקום אחד.


###### Sulam on Zohar, Terumah 622:2
[Sulam on Zohar, Terumah 622:2](https://torahapp.org/share/book/Sulam%20on%20Zohar/s/Terumah/r/622:2)

פירוש. שמרמז כאן ג' הצרופים א"ל ב"ם ג"ן, בהכתובים דמעשה בראשית, ש **א"ל** ה"ס מים עליונים שבכתוב יהי רקיע. שה"ס נקודת החולם, ו **ב"ם** ה"ס יקוו המים אל מקום אחד ותראה **היבשה,** שה"ס נקודת השורק, שבו נקוו המים התחתונים למקום אחד, לג"ר, אבל נעשה **יבשה** בלי פירות. שהוא מחמת חסרון לבוש החסדים. ו **ג"ן,** ה"ס תדשא הארץ דשא וגו', דהיינו סוד נקודת החירק. שעל ידה מה דהות **יבשה** אתעבידת ארץ למעבד פירין ואיבין ולנטעא אילנין. (כנ"ל בהקדמת ספר הזוהר אות ר"ו ע"ש) והדרוש הזה אינו קשור עם הדרוש הקודם.