## Sulam on Zohar, Vayechi

###### Sulam on Zohar, Vayechi 542:1
[Sulam on Zohar, Vayechi 542:1](https://torahapp.org/share/book/Sulam%20on%20Zohar/s/Vayechi/r/542:1)

**פתח ואמר אשר ישב לחוף ימים וגו':** שואל, למה ישב שם. ומשיב, אלא מי שיושב בשפת הים ביסוד המלכות שנקראת ים, משתמש במעדני עולם, דהיינו המוחין הנמשכים מעדן. וכאן, **אשר,** הוא פתח העליון של צדיק, שהוא יסוד, כשמתברך להריק ברכות בעולם. ופתח הזה נודע תמיד לברכות העולם, ונקרא **אשר,** וזהו עמוד מאלו שהעולם עומד עליהם.


###### Sulam on Zohar, Vayechi 542:2
[Sulam on Zohar, Vayechi 542:2](https://torahapp.org/share/book/Sulam%20on%20Zohar/s/Vayechi/r/542:2)

פירוש, ד' בני השפחות הם בחינת ד' אחורים שבד' ספירות חו"ג ונו"ה, (כמ"ש לעיל ויצא ס"ד ד"ה כל ע"ש) ונמצא, **אשר,** שהוא האחורים שבספירת הוד. אכן באחורים דהוד נמצאים בם הדינים דמסך דחירק, שעליו יוצא קו אמצעי המיחד ב' הקוים זה בזה, ומחזיר האחורים להיות פנימיות, בסו"ה וכל אחוריהם ביתה. וז"ש **אשר, דא פתחא עלאה דצדיק,** כי צדיק שהוא יסוד והוא קו אמצעי, מקבל כח המסך דחירק מאחורים דהוד, שה"ס **אשר**, וע"כ נחשב **אשר** לפתח עליון בשביל היסוד, **כד אתברכא לארקא ברכאן בעלמא**. כי לולא המסך דחירק שמקבל **מאשר**, לא היה לו ברכות להשפיע לעולם. וז"ש **והאי פתחא אשתמודע** וכו'. וז"ש **ודא הוא עמודא מאינון דקאים עלמא עלייהו** שאע"פ שהוא דינים, מכל מקום, העולם, שהוא הנוקבא, עומד עליו. שזולתו לא היה יכול קו אמצעי ליחד הקוים זה בזה. כנ"ל, והעולם היה נחרב ויבש.