## Sulam on Zohar, Vayikra

###### Sulam on Zohar, Vayikra 172:1
[Sulam on Zohar, Vayikra 172:1](https://torahapp.org/share/book/Sulam%20on%20Zohar/s/Vayikra/r/172:1)

**לבתר אתפשט וכו׳:** לאח״כ נתפשטה האמונה, שהיא הבינה, ויוצאים ממנה ב׳ בנים מכלל אחד, ומתחלקים לדרכיהם. הבן, שהוא ז״א, יוצא משניהם, מישסו״ת, והוא ה **ו׳** של השם הקדוש הויה. הבת, שהיא המלכות, יוצאת מצד אמא, דהיינו תבונה, והיא **ה׳** אחרונה של שם הקדוש הוי״ה. ואינה נשלמת אלא עם **ו׳,** כי המלכות אינה נשלמת אלא ע״י ז״א, משום שממנו ניזונית, דהיינו מקבלת שפעה. וע״כ צריך לכתוב צורת **ה׳.** שתהיה בה **ו׳** תחילה, ואח״כ **ה׳,** כעין זה **ה׳** שהם ז״א ומלכות הכלולים במלכות. הרי ה **ו׳** עם ההתפשטות היוצאת ממנו, המשלמת צורת **ה׳.** דומים כמו נהר ההיא תבונה, היוצא מן **י׳** שהוא ישראל סבא, כמו שנתבאר בצורת ה׳ ראשונה דהויה לעיל בדבור הסמוך. משום שממנו מן ה **י׳,** ניזונית ה **ה׳** שהיא בינה, אף כאן ב **ה׳** אחרונה צריכים לכתוב תחילה **ו׳** ואח״כ למשוך ממנה צורת **ה׳,** כי ה׳ זו ניזונית מו ה **ו׳. ו׳** זו, שבתחילת צורת **ה׳,** הרי הוא בן היוצא ממנו מן ה **ו׳** דהויה, למטה, בתוך ה **ה׳** האחרונה. כלומר, שהוא ז״א שבמלכות.