## Ta'amei HaMinhagim Siman 390

###### Ta'amei HaMinhagim 390:1
[Ta'amei HaMinhagim 390:1](https://torahapp.org/share/book/Ta%27amei%20HaMinhagim/r/390:1)

**טעם.** שא"א **ישמחו במלכותך.** בתפלת מנחה. מחמת היות עת פטירת הצדיקים ערבה שמחה. ואומר ג"פ **צדקתך** שהם צ"ה על פטירת ג' צדיקים משה יוסף דוד ע"ה. יעב"ץ:


###### Ta'amei HaMinhagim 390:2
[Ta'amei HaMinhagim 390:2](https://torahapp.org/share/book/Ta%27amei%20HaMinhagim/r/390:2)

**קונטרס אחרון** 
**ואומר ג"פ צדקתך.** בסידור לב שמח כתב. הטעם. שהאשכנזים מהפכים הסדר ואומרים **צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת** קי"ט. **וצדקתך אלהים עד מרום** כו' קפיטל ע"א. **צדקתך כהררי אל** כו' במזמור ל"ו. ואנחנו ספרדיים אומרים כסדר. כי האשכנזים בדעתם זמן מנח' עת רצון יש הארה מלמעלה למטה ולכך אומרים תחלה **צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת**. ואח"כ **וצדקת"ך אלהי"ם**. כו' ואח"כ **צדקתך כהררי אל אדם ובהמה תושיע ד'**. אבל הספרדיים סוברים בעת רצון מוטב שיהא יותר התקשרות מלמטה למעלה ולכך אומרים תחלה **צדקתך כהררי אל** כו' **תושיע ד'**. ואח"כ **וצדקתך אלהים**. ואח"כ **צדקתך** כו' **ותורתך אמ"ת** כפי הפסוק **ד' אלהים אמת.** ובאמת שניהם כאחד טובים שע"י מלמטה למעלה יש הארה מלמעלה למטה באין גבול ושיעור: 
**ובשו"ת** מהר"י מברונ"א סי' ק"ן כתב שאלה היכי משכחת ט' שבתות באחד אומרים **צדקתך** ובשני אין אומרים **צדקתך**. והשיב כשחל ר"ח שבט בשבת וט"ו בשבת: