## Ta'amei HaMinhagim Siman 212

###### Ta'amei HaMinhagim 212:1
[Ta'amei HaMinhagim 212:1](https://torahapp.org/share/book/Ta%27amei%20HaMinhagim/r/212:1)

**טעם.** שאין מברכין ברכה לאחר הלימוד כמו שמברכין על המזון לאחריו¹ כיון **דהגיית התורה כל היום** וכל הלילה ואין שעה שאינו חייב לעסוק בתורה ע"כ לא שייך לברך לאחריו. ארחות חיים סי' מ"ז בשם הב"י:

footnotes:
¹ מנא לן שמברך על המזון לאחריו. שנאמר ואכלת ישבעת וברכת את יי אלהיך. לפני מנין. ר' יצחק אמר כי היא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקרואים. אבודרהם. והנה מש"כ ואכלת ושבעת עי' לבוש סי' קפ"ד סעי' י' שחז"ל אסמכיה מדכתיב בלשון אכילה וסתם אכילה הל"מ היא שהוא בכזית:


###### Ta'amei HaMinhagim 212:2
[Ta'amei HaMinhagim 212:2](https://torahapp.org/share/book/Ta%27amei%20HaMinhagim/r/212:2)

**קונטרס אחרון** 
**שהוא בכזית.** ורבינו בחיי (תרומה) כתב **וצפית אותו זהב טהור**. מכאן רמז לשלש ברכות של ברכת המזון מן התורה. ז'ה'ב'. **ז'** ברכת הזן את העולם. **ה'** המזון. **ב'** בונה ירושלים.