## Talmud Eser HaSefirot, Section XV

###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 1
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 1](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/1)

¹דע כי בעת עיבור זו"ן באמא עילאה, אז היה ז"א בבחי' ו"ק לבד, והנוקבא בבחי' נקודה א' כלולה מיוד, שהוא בחינת מלכות שבה לבד, ואז ע"י העיבור יניקה ומוחין, נתגדל בחינת ז"א עד שנשלם לי"ס כנודע.

footnotes:
¹ ע"ח ח"ב שער מיעוט הירח פרק א' מ"ק.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 2
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 2](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/2)

ואמנם גידול המלכות אינה אלא ע"י אמצעית ז"א עצמו. כי אמא עילאה כאשר גדלה אותו, נתנה בו עוד כח גידול להמלכות. ואח"כ יצאה בחי' גידול זה של המלכות לחוץ באמצעית ת"ת, ואז נגדלת המלכות ג"כ עד תכלית הגידול שבה, שהוא עד שתשלם גם היא לי"ס שלימות שבה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 3
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 3](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/3)

וא"כ מוכרח היא, שכל זמן שעדין לא נתגדל המלכות, שאותן הט"ס עליונים שחסרים מנוקבא, יהיו כלולים בז"א בט"ס שבו כנודע, שאין בו רק עד היסוד, והנוקבא משלימתו ליוד, ואז הם י"ט ספירות: ט' שלו ויוד שלה, ונקרא עשירית, כיון שהיא עשירית אליו, ונשלם הוא בי"ס עמה, וגם היא יש בה יוד ספירות.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 4
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 4](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/4)

ואמנם טרם התגלות בה הט"ס העליונות שלה, היו כולם נכללין בט"ס שלו. נמצא, כי בכל ספירה וספירה מן הט"ס דז"א, יש בה בחינת ספירה א' של הנוקבא, אך היא אינה רק חלק העשירית שבה בלבד, שהוא ספירת המלכות שבה. והנה גידול המלכות, אינה בפעם א' רק בזמנים הרבה נתקנת ונתגדלת מעט מעט כנ"ל.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 5
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 5](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/5)

ונבאר עתה באורך כללותם, אע"פ שיש פרטים הרבה, הנה תכלית המיעוט אשר בה, אינה פחות מנקודה א' כלולה מיוד, שהיא נקודת מלכות האחרונה שבה, כנ"ל, ותכלית גידול שלה הוא, שיהיה בה כל הי"ס שלה, ותהיה עם ז"א פב"פ שוה לגמרי, וישתמשו ב' מלכים בכתר אחד, שהוא מה שקטרגה הירח, כנודע.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 6
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 6](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/6)

והענין הוא, כי נודע, כי מת"ת של אמא נעשה כתר לז"א, וכאשר גם היא תעלה עד שם, ויהיה כתרה בת"ת של אמא כמוהו, יהיה כתריהן שוין, ויהיו שניהם אחד, כי שניהם יהיו בחינת ת"ת דאמא שהיא ספירה אחת, ואז לא תצטרך היא לקבל הארתה על ידי ז"א, אלא יהיו שניהם מקבלים הארתם מאמא, כל אחד בפני עצמו ולא יצטרכו זה לזה, ויהיו זו"ן שוין במציאותם כמו או"א, כנזכר באדרא, או"א כחדא נפקין וכחדא שריין. וזה תכלית הגידול שלה, ואז כל העולמות בתכלית התיקון.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 7
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 7](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/7)

ואמנם בין זה לזה יש בחינות רבות, ובין כולם הם ד' בחינות. וזה סדרן ממטה למעלה: א', תכלית המיעוט הנ"ל, שתהיה היא נקודה כלולה מיוד, והיא בחינת המלכות שבה, ואז אין לה פרצוף, ואז היא עומדת למטה מהיסוד שלו.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 8
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 8](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/8)

ב' היותה פרצוף גמור ביוד ספירות, אלא ששיעור קומתה היא באחור ז"א מחזה ולמטה. אבל עדיין האורות שלה שיש בה"ר של ז"א: כח"ב ח"ג לא האירו בד' תחתונות שבו, לכן לא נמשכו בה ולא האירו בה. והבן זה עם הנ"ל.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 9
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 9](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/9)

ג' בהיותה מקבלת אורות שלה מן ה' ראשונות של זא ואז נגדלת כמוהו אלא שעדיין כל זה בחינות אורות אב"א. והרי הם ג' בחי' בבחינת אחור. והטעם שאין ד' בחינות באחור, הוא ג"כ, מפני שאין הכתר ניכר אלא בפנים, ולזה ג' בחינות באחור.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 10
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 10](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/10)

עוד יש ד' בחינות בבחינות פב"פ, והם אלו: א' שתהיה היא פרצוף שלם פב"פ, אלא ששיעור קומתה היא מחזה ולמטה דז"א, ועדיין אורות שלה דבחינת פנים שיש בה' ראשונות של ז"א לא נמשכו להאיר בה. והנה בחינה ראשונה, שהיא, שתהיה ג"כ בחינת נקודה א' כלולה מיוד כנגד היסוד פב"פ, אין כאן מקום ביאורו, ונתבאר במקום אחר, בפירוש תפלת השחר בברכת אבות.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 11
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 11](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/11)

הב' הוא, שהה' ראשונות של ז"א האירו בה מלמעלה, אבל עדיין הוא מחזה ולמטה, ואז הוא יורד בנצח שלו, והיא עולה בהוד שלו, בבחינת שם בוכ"ו, והוא כופף קומתו ומזדווג שם עמה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 12
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 12](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/12)

הג' הוא, שתהיה גדולה כמוהו בשיעור קומתו פב"פ, ותקבל האורות של ה' ראשונות בהיותה שם למעלה עמהם. ואמנם עדיין היא אינה מקבלת אורותיה אלא באמצעית ז"א, והכתר שלו יהיה גדול מכתרה, כי הוא יותר גדול וגבוה למעלה מכתרה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 13
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 13](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/13)

נמצא, שהמלכות שבה אין לה בן זוג כנגדה בזכר, כי היא למטה מן היסוד שלו, לכן היא צריכה לו שהמלכיות שבה היא למטה מכל שיעור קומתו, ואז צריכה הוא לקבל ע"י, ואז המלכות שלה אין לה בן זוג, ונתעלה עד היסוד שבה עצמה, ונכללין יחד שם בסוד הכללות, כנודע אצלינו, ואז תוכל לקבל מן היסוד של ז"א. ונמצא כי בבחי' זו יש בה פרצוף ט"ס עליונות שבה לבד, כי העשירית שבה נכללת ביסוד שבה, ואז ג"כ הכתר שלו גבוה מכתרה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 14
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 14](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/14)

הד' שתהיה גם היא משמשת בכתר א' כמותו, ומקבלת אורותיה מאמא עצמה שלא ע"י ז"א, דמיון או"א, ותהיה שלימה בכל י""ס, וזהו תכלית הגידול שלה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 15
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 15](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/15)

¹ועתה נבאר ג' בחי' אלו, איך היו מתחלת בריאת העולם עד עתה. הנה בזמן העיבור היתה היא עדיין בבחי' נקודה א' כלולה מי', והיתה למטה מאחורי היסוד דז"א.

footnotes:
¹ ע"ח ח"ב שער מיעוט הירח פ"ב.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 16
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 16](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/16)

וכאשר נברא העולם של אצילות, ונולדו זו"ן, התחילה היא להתגדל עד יום ד' של ימי בראשית, ואז נגדלה כל ג' בחי' הנ"ל שיש בבחי' אחור באחור, והוא עד שתהיה בחי' פרצוף גמור בי"ס באחור באחורי החזה, ושם היה שיעור קומתה משם ולמטה, וגם האורות של ה' ספירות ראשונות דז"א היו מאירין בה מלמעלה למטה אב"א.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 17
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 17](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/17)

וכאשר הירח קטרגה, אז נתמעטה מן שיעור הנ"ל, וחזרה להיות כבתחלה בבחינת המיעוט היותר גדול שאפשר להיות, והוא שהי' ספירות שלה חזרו ונתעלו ונסתלקו בשרשיהן בט"ס של ז"א, כי משם יצאו כנ"ל, ולא נשאר רק המלכות שבה, שהיא נקודה א' כלולה מי', תחת אחורי היסוד של ז"א.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 18
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 18](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/18)

וזהו ענין לכי ומעטי את עצמך, שנסתלקו ט"ס שלה העליונים, ועלו בז"א, והיא נשארת נקודה מעוטה, וירדה תחת אחורי היסוד. וענין מיעוט הירח היה ביום ד'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 19
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 19](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/19)

אח"כ ביום ו', חזרה להתגדל בבחי' הג' הנ"ל, היותה פרצוף שלם בבחי' אחור באחור נגד החזה דז"א, ואז יש בה ה' אורות של ה"ס ראשונות דז"א, שהם בחי' ה' ימים ראשונים דימי בראשית, כולם האירו ביום ו', שהוא הת"ת שבו, ואז ניבנית המלכות ונגלית שם, וה"ר מאירין בה מרחוק.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 20
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 20](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/20)

ואז ביום ו' נזדווגו זו"ן בבחי' אב"א, ונברא אדה"ר בבחי' זו לבדו. ואלו לא חטא אדם הראשון, היה מעורר מ"נ באותו שבת הראשון, ועל ידי זה היו מזדווגין זו"נ פנים בפנים בבחי' יותר עליונה שבכולם, שישתמשו שניהן בכתר אחד ופנים בפנים, אשר אין הגדלה גדולה מזה, ותהיה היא מקבלת מאמא עלאה שלא על ידו.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 21
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 21](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/21)

והנה כאשר חטא אדם הראשון ביום ו', חזרה למטה תחת היסוד באחוריו, ונשארה שם בבחי' נקודה לבד כלול מי', ואז אותן הט"ס עליונים שבה לא חזרו לעלות ולהסתלק ולהתעלם בזעיר אנפין עצמו, כמו בעת מיעוט הירח ביום ד'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 22
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 22](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/22)

אמנם כיון שהיה מפני חטא, לכן כל אלו הט"ס ירדו למטה בקליפות כמ"ש בע"ה. והרי היא בתכלית המיעוט האחרון שבכולם, ואז היא ילדה קין והבל ע"י זווג זו"ן, כנזכר אצלינו בדרוש קין והבל וחטא אדה"ר ע"ש איך היו למעלה בשעה זו.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 23
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 23](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/23)

ואח"כ כשבא יום שבת ראשון, חזרה הנוקבא להתתקן בכל הו' בחי' הנ"ל, ונגמרה בחי' הו', והוא שחזרה עמו פב"פ בכל שיעור קומתו, זולת בחינת הכתר לבד שהיה גדול מכתרה, אחר שהיא בחי' יותר עליונה מכולם, וגבוה ממנה. ולכן היתה עדיין צריכה לקב מאמא על ידו, ואז לא היו משתמשין בכתר אחד, שהיא הבחי' היותר עליונה מכולם כנ"ל.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 24
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 24](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/24)

ואח"כ ביום ראשון דחול, חזרה לבחי' הב', והיתה פרצוף שלם מי"ס באחורי החזה דז"א, ועדיין ג"כ לא היו מאירין בה ה' ראשונות דז"א. והנה ענין זה נמשך מבריאת אדה"ר עד שיצאו ישראל ממצרים, כי בכל יום שבת, חוזרת עמו פב"פ שוה בשוה בבחינת ו' הנ"ל, ובימי החול, היתה חוזרת אחור באחור פרצוף שלם בבחינה ב' הנ"ל, וה"ר דז"א לא היו מאירין בה. וזה נמשך עד צאת ישראל ממצרים בליל פסח.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 25
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 25](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/25)

אמנם, אע"פ שבחינה זאת היתה כך, יש בו קצת שינוי בהמשך זמן הנ"ל, והוא כמ"ש רז"ל, שאדה"ר סילק את השכינה לרקיע ראשון ודור אנוש כו', עד שהעלוה למעלה מז' רקיעים, עד שבא אברהם ויצחק ויעקב לוי קהת ועמרם ומשה והורידוה למטה מן רקיעים כבתחלה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 26
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 26](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/26)

והענין הוא, כי כבר נתבאר, כי בשבת ראשון חזרו פב"פ, ועדיין כתרו גדול מכתרה וגבוה ממנה, נמצא כי המלכות שבה למטה מכל בחינת ז"א, ואין לה מקום יניקה כנגד הזכר כנ"ל. וע"כ צריך שתתעלה המלכות ביסוד שבה, ואז יהיה מקום יניקה גם אל המלכות שבה. וא"כ נמצא, ששבעה רקיעים התחתונים שבה, כבר עלתה בימי אדה"ר רקיע ראשון מלמטה למעלה, שהיא בחי' המלכות שבה ועלתה אל יסוד שבה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 27
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 27](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/27)

ונמצא שאין לה עתה פרצוף רק מט"ס עליונות שבה בלבד, וזה היה בכל השבתות, וגם בחול כאשר היתה חוזרת עמו אב"א מהחזה ולמטה, לא היה לה רק פרצוף מט"ס עליונים שבה נכללין כשיעור קומה ד' תחתונות שבו, כי המלכות שבה שהיא רקיע א' נסתלקה משם, ועלתה ביסוד.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 28
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 28](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/28)

וכן עשו כל הז' דורות, עד שהעלוה למעלה מז' רקיעים תחתונים שבה, ואז נכללין כל הז"ת שלה בג"ר שבה, ואותן ג"ר שבה היו עומדין נגד ג"פ עילאין דנה"י דז"א, ונאחזות בהם אב"א, וכל הז"ת שבה נכללין שם. ונשארו כל שארית נה"י דז"א מגולין בלתי לבוש, ומשתלשלין למטה מן שיעור קומת הנוקבא, ואז היתה עולם מתנהג ע"י ז"א.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 29
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 29](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/29)

וז"ש באנשי סדום וה' המטיר על סדום מאת ה' מן השמים. כי עיקר ההנהגה מן השמים, שהוא ז"א. אמנם, להיות כי גם נוקבא היתה כלולה בג"פ עליונים דנה"י דז"א, לכן נזכרת בכללות עמו, כמ"ש וה' המטיר וגו' הוא וב"ד.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 30
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 30](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/30)

וזהו ענין מ"ש בזוהר דינין דדכורא תקיפין ברישא ונייחין בסיפא, כי כל דיני הז"א הם בנה"י שלו, וכאשר הם מתפשטין בנוקבא ונעשין בה מוחין, אז נייחין שם בסופם, שחזרו להיות בחי' מוחין. אמנם כאשר הוא בבחי' הנ"ל, שנכללין ז"ת שבה בג"ר שבה בריש נה"י שלו, אז הם דינין תקיפין בסופם, וע"כ וה' המטיר גפרית ואש, שהם דינין תקיפין, מן השמים, לפי שאז הז"א אינו רחמים אלא דין, ואם הוא נקרא רחמים, הוא כאשר נה"י שלו נעשין מוחין ברישא דנוקבא.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 31
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 31](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/31)

וזהו נמי ענין הוצאת חמה מנרתקה, הנזכר בדרז"ל ובתיקונים, שהם הוי"ה אדנ"י, כנזכר בתיקון כ"א דנ"ח. והענין, כי חמה הוא ז"א, ונרתקה הוא נוקבא שמלבשת נה"י שבו, שהם דינין תקיפין, הנקרא חמה בתוך נרתקה דנוקבא, ונחלש כוחם ובצאת חמה מנרתקה כנ"ל, שורפת העולם כולו בדינים הקשים, וכבר נת"ל, כי אין דבר זה אלא בימי החול, אבל בשבתות היה פב"פ ע"ד הנ"ל.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 32
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 32](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/32)

וזה נמשך עד שבא אברהם והורידה רקיע א', והוא בחינת החסד אשר בה שנתפשט למטה כנודע, כי אברהם איש חסד, וככן עשו השאר עד משה, ואז נתפשטה גם המלכות שבה, ונתפשטו ט"ס שבה בבחינת אב"א למטה מהחזה, ועדיין אין האור ה"ר שבו מאירין בה, וכ"ז בימי החול כנ"ל.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 33
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 33](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/33)

וטעם הדבר הוא, לפי שכל הנשמות שבאותן הדורות שהיו מבחי' ישראל, היו מעורבים בדור הפלגה ובדור סדום ובדור מצרים, והיה הטוב מעורב ברע, וכמ"ש בדרוש בפ"ע בע"ה, וע"כ לא יכלו הצדיקים ההם להמשיך אור הה"ר למטה שיאירו בה, וכמ"ש בע"ה בענין גלות מצרים.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 34
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 34](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/34)

וזהו טעם ד' מאות שנה של גלות מצרים, שהיה גלות ההוא בחינת הסתלקות הה"ר דז"א מד' תחתונים שבו, אשר שם קומת המלכות, וכנגד ד' אלו שחסר מהם אור הנ"ל, נמשך הגלות ת' שנה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 35
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 35](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/35)

אח"כ בהגיע תור גאולת מצרים בעשרה לחודש, לקחו הפסח, להורות כי אז היתה פרצוף שלם בסוד אב"א בי"ס, ולכן לקחו מבעשור. ואח"כ המתינו עד ה' ימים, והאירו בה עוד ה"ר שבו, ואז היה ליל פסח בט"ו לחודש.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 36
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 36](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/36)

וז"ס מ"ש בזוהר אמור דקי"ב על בט"ו לחודש, כי כדין, קיימא סיהרא באשלמותא: ה' על י'. פי': בהיותה בסוד אחור הוא בחי' י"ס, ושיעור קומתה אינה רק ד"ס תחתונות דז"א, וה"ר דז"א גבוהין עליהן. וכאשר היא נגדלת עמו למעלה, לוקחת מקומם, ונמצא שהיא עתה בחי' ה' על י'. וזהו בליל פסח, שהוא בט"ו לחודש, כי אז חזרה פב"פ עמו בבחי' ו' הנ"ל, ולכן אנו אומרים בלילה ההוא הלל גמור. ותכף ירדה כבתחילה, לכן אין הלל גמור בז' ימי הפסח.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 37
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 37](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/37)

אח"כ מאז ואילך עד שבנה שלמה בית ראשון היתה בכל ימי שבתות פב"פ בבחינה ו' כנ"ל, ובכל ו' ימי החול היתה אב"א בבחינה הג' הנ"ל, שהיתה בפרצוף שלם י"ס מהחזה ולמטה, וגם אור ה"ר דז"א האירו בה תמיד. וזהו טעם זכירת יציאת מצרים, כי היתה גאולה גדולה מבחינת היותה בתחילה בימי הגלות בבחי' ב' לבד, והוא פרצוף י"ס באחור מהחזה ולמטה בלי הארות ה"ר שלו בה, משא"כ בחורבן בית ראשון, כמ"ש בע"ה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 38
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 38](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/38)

ואח"כ, כאשר נבנה בית ראשון ע"י שלמה, נתוסף עוד בה בחי' אחרת, והוא: כי בין בשבת בין בחול, לעולם היתה עמו פב"פ בחי' ו', אמנם הבחינה ז', שהיא היות ב' מלכים משתמשין בכתר אחד כנ"ל, לא היתה כך לעולם עד לע"ל, ואלו היה כן בבית ראשון, לא היתה אומה ולשון שולטת בנו כלל עוד.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 39
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 39](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/39)

ואמנם עוד נתוסף עתה בבית א' הארה גדולה, והוא זה הענין כמ"ש במ"א, כי הז"א היה ו"ק חג"ת נה"י, ואח"כ עלו חג"ת ונעשו חב"ד, ונה"י נעשו חג"ת, והוצרכו הבינה להתפשט בו ולעשות נה"י חדשים.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 40
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 40](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/40)

נמצא. כי יש בז"א הוד ראשון והוד אחרון, והוד הראשון נעשה אח"כ בו גבורות. ונודע, כי הבינה בז"א אתפשט עד הוד שבו. ואמנם קודם בית א' היתה הבינה בו עד הוד ראשון, שהיה אח"כ בחי' גבורה. נמצא כי התפשטות בינה תוך ז"א לא היתה כי אם בה"ר, שהם חב"ד ח"ג. וכתר אינו נמנה, מפני שהכתר ודעת הכל א', כנודע.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 41
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 41](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/41)

גם ת"ת דז"א, לא נתפשט בו הבינה, כי נ"ה דאמא ארוכים ומתפשטין הרבה בב' קוין ימין ושמאל, אך היסוד שלה שהוא בקו האמצעי, מסתיים בדעת שלו. ואז ה"ר לבד היתה הבינה מתפשטת, אך אחר בנין בית א' נתפשט בינה עד הוד ב' דז"א, והם עתה ז"ס שמתפשטות בהם הבינה תוך ז"א.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 42
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 42](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/42)

ואח"כ כשגרמו העונות נחרב בית ראשון, ובעת חורבן עצמה ירדה המלכות אחורי היסוד דז"א. אמנם ט"ס העליונים שבה לא ירדו לקליפות כמו שהיה בחטאו של אדה"ר, אמנם עלו למעלה בתוך ז"א בשרשיהן, כנ"ל בענין מיעוט הירח. ואלולי שנתמעט מיעוט הזה הגדול, לא היה יכולת אל הקליפות ולאה"ע להחריב בהמ"ק. אך אמנם, חזרו ט"ס עליונים להתעלם למעלה בז"א, ולא שלטו בהם הקליפות.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 43
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 43](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/43)

אמנם תכף אחר החרבן, חזרה הנוקבא להתקן בבחי' ג', ונעשה פרצוף של י"ס אב"א מהחזה ולמטה, ואף כי גם אז היו מאירין בה ה"ר של ז"א. וכל זה בחול, כי בשבת היתה פב"פ בבחי' ו', נמצא כי בעת חרבן בית ראשון באותו גלות של ע' שנה דבבל, היתה הנוקבא ממש כמו שהיתה ביציאת מצרים ודור המדבר. וזש"ה המדבר הייתי לישראל וגו'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 44
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 44](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/44)

ומה שהיה אז בחינת גאולת מצרים נחשב עתה לגלות, לפי שבתחילה בגלות מצרים היתה גלות גמור, שאפילו בהיותה אב"א בימי החול, לא היו אור ה"ר שלו מאירין בה, ולכן כאשר נתוסף הארת ה"ר, נחשב לגאולה. אבל עתה שבזמן בית ראשון אפילו בימי החול היו פב"פ וקומתן שוה, ואח"כ כשחזר לבחי' ג' דאב"א, אע"פ שאור הה"ר מאירין בה, נחשב לגלות גמור.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 45
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 45](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/45)

אמנם הגירעון שהיתה עתה בגלות בבל, הוא, כי אותן הארות שהיו מאירין ז"ס עליונים, שבהם נתפשטה בינה בז"א כנ"ל בימי בית המקדש ראשון, וכולם היו מאירין בה בבחינת פב"פ כנ"ל, הנה אלו האורות ירדו כולם ונמשכו אל הקליפות בעו"ה. אך לא ט"ס ראשונים עצמם שבה, כנ"ל, שעלו בז"א, אך אלו הז' האורות ירדו בקליפות והיא חזרה אב"א בימי החול.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 46
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 46](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/46)

וזהו ענין גלות בבל ע' שנה, נגד ז' אורות אלו שהוא ז' בחי' כל א' כלול מי', לכן נקרא גלות בבל שהוא גימטריא ד"ל, כנודע כי מלכות נבנית ע"י בוכ"ו חילוף אהי"ה, שהוא גימטריא ד"ל, ואז שיעור קומת המלכות היא אורך היריעה שלשים באמה, ורוחב ארבע באמה, כמנין ד"ל. ועתה נתמעטה בניינה וקומתה הראשון שהוא גימטריא ד"ל.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 47
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 47](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/47)

אח"כ בבית שני עלתה בימי השבת פב"פ בבחי' ו', אך בימי החול עלתה פב"פ של בחינה הה', שהיתה פרצוף בי"ס שלימות ושיעור קומתה, מהחזה שלו ולמטה פב"פ, והיו ה"ר שלו מאירין בה מרחוק, אמנם לא עלתה היא כנגדן ממש, כמו שהיתה בבית א' בימי החול.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 48
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 48](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/48)

וזה הענין שחסר ה' דברים בבית שני, ואלו הם, אורים ותומים וכו'. וזהו ענין מ"ש בזוהר פרשת שמות, כי בית ראשון לקבל ה' עלאה ובית שני לקבל ה' תתאה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 49
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 49](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/49)

והענין היא, שכבר בארנו, שבבית ראשון היו פב"פ עד למעלה בבחי' ו' והיו ה"ר מאירין בה, ואז נקרא סיהרא באשלמותא, במלוי הלבנה בט"ו לחודש, בסוד חמשה עשר: ה' על י', כנ"ל. נמצא כי בהיותן שם למעלה נקרא גם היא ה' עלאה, אך בבית שני שהיתה בימי החול פב"פ בד' תחתונות שבו והיא חמישית להם, אז נקרא ה' תתאה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 50
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 50](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/50)

ועוד ט"א עם הנ"ל, כי בבית ראשון אמא עלאה הנקראת ה' עלאה, נתפשטה עד הוד ב' דז"א, ואמנם המלכות היתה יונקת ממנה, כי שם מקום המלכות. אך בבית שני, לא נתפשטה הבינה רק עד הוד ראשון דז"א בלבד, שהוא בחינת גבורה של עתה, כנ"ל.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 51
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 51](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/51)

נמצא, כי המלכות עתה בחול בבית ב', אע"פ שהוא פב"פ, היא מחזה ולמטה, ואינה יונקת מה' עלאה, לכן נקרא ה' תתאה, לפי שאינה יונקת מה"ר. ושמור הקדמה זו, על ענין בינה המתפשטת עד הוד א' אימתי הוא, ואימתי מתפשטת עד הוד ב'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 52
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 52](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/52)

והנה אח"כ בחורבן בית שני, היתה המיעוט היותר מועט שבכל הזמנים, והוא דומה ממש אל זמן חטא אדה"ר, והוא כמו שהיתה בבחינה ראשונה של אצילות אב"א, שהיתה בבחינת נקודה כלולה מי', שהוא המלכות שבה בלבד אב"א תחת היסוד שלו, ונתוסף בה פגם, שאותן הט"ס שלה ירדו למטה בין הקליפות, ואז סמכין אתאבידו, שהם נה"י ז"א הסומכים אותה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 53
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 53](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/53)

וז"ס השליך משמים ארץ וגו'. כי ת"ת ישראל שהוא ז"א, השליך את המלכות הנקרא ארץ, שהיתה תחלה בת"ת שבו הנקרא שמים, ומשם השליכה אפילו למטה מהדום רגליו, שהם נה"י שבו, ונפלה תחת היסוד שבו באחוריו.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 54
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 54](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/54)

וזהו ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום, כי בדור אנשי סדום היתה המלכות באחורי נה"י דז"א כנ"ל, בסוד וה' המטיר. אך עתה, נפלה בסוד נקודה לבד תחת היסוד, וט"ס שלה ירדו אל הקליפות, מכ"ש הארת ה"ר שנפלו בחרבן בית ראשון.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 55
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 55](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/55)

נמצא, כי חטא אדה"ר וחטא חורבן בית שני הכל א', אלא שחטא אדה"ר תיקן ממש את הקליפות, מה שמתחלה היו בלתי תיקון, כמ"ש בע"ה. אבל בעת החרבן בחטא ישראל, כבר היו הקליפות מתוקנים, ומה שגרמו הם, הוא להחזיר ולהלביש בהם את הקדושה כנ"ל.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 56
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 56](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/56)

¹בענין השבת ויו"ט ור"ה, וכבר ביארנו למעלה בענין השינוי והחילוק שיש בין השבת ליו"ט ולר"ה וע"ש. ונבאר כאן עניינם בקיצור. הנה שם נתבאר כי בבחי' היות שנוקבא דז"א עולה ביום שבת בתפלת חזרת המוסף עד הכתר של או"א, והיא שוה אליו עתה ממש בכל שיעור קומתו, לכן קדושת השבת היא יותר גדולה מקדושת יו"ט, אבל בבחינת כי ביום השבת היא מקבלת ההארה שלה ע"י ז"א, לכן אין זה שלימות אליה, משא"כ בר"ח ויו"ט, שהיא והוא שוין ויונקין מכתר א', ואינה מקבלת הארתה על ידו. אבל להבין זה, צריכין אנו להודיעך ענין זה.

footnotes:
¹ שער הכונות ענין ראש השנה דרוש ה'


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 57
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 57](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/57)

דע, כי כל הזווגים שיש בזו"ן, שכולם צריך שזו"ן יקבלום שפע והארה מן ט"ס דא"א, ובכח זה יוכלו להזדווג, אבל אין כל הזווגים שוים: כי הנה בימי החול, אז הז"א מקבל הארתו מן הנצח דא"א, וכל בחינותיו של ז"א נכללין בקו הימין בנצח דא"א, ומלכות מקבלת הארתה מן ההוד דא"א, וכל בחינותיה נכללות בקו שמאלי הוד דא"א, ועי"כ אין זו"ן שוים כאחד.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 58
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 58](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/58)

ובר"ח, אז זו"ן משמשין בכתר א', ר"ל שניהם נכללים בנצח דא"א, והם מקבלים הארתם בהשואה א', ואין יתרון לזכר על הנקבה. ובשבתות אז עולין זו"ן עד הכתר דאו"א, וזה נכלל באבא, וזו נכללת באימא ואין שניהם שוים בהשואה אחת, ולכן היא מקבלת הארתה על ידו.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 59
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 59](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/59)

וזהו הטעם, שהשבת נקרא קדש ממש, כמש"ה ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם. אבל הי"ט נקרא מקראי קדש, לפי שביום שבת ז"א מקבל מן הקדש דאו"א, ונותן על ידו חלקה אל הנוקבא. ונמצא כי ז"א עצמו שהוא בחי' יום השבת נקרא קדש ממש, אבל שאר היו"ט אינם עולים עד המקום שעלו ביום שבת אבל בכל יו"ט עולים כפי בחינתו כמ"ש.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 60
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 60](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/60)

¹בזה תבין סוד הנסירה שנותן בה הדינים שהם האחורים. כי תחלה היה בו החיצוניות הנקרא אחור, הוא הקטנות. והבן זה, כי האמצעי אינו נקרא אחורים, והיה בו אחור ואמצעי. ובבוא הפנים שהוא גדלות, אז מה שהיתה המלכות בסוד עיבור לבד כלי אחד באחור (הגדיל אותה מאחוריו פרצוף גמור עד כנגד החזה שהוא חצי שיעורו, והרי נשלמה כמוהו, עם היותה חצי שיעורו, ועדיין חסרה ממנה יסוד ומלכות, וזה לפי שעדיין אינה שלמה כמוהו רק חציו דוגמת זמן יניקתו, וחסר ממנה כלי ג' הפנימי.) כי בזמן שיש לו עיבור, אין לה מדה כלל רק עטרת היסוד, שהוא חצי מדה שבה, ועתה נגדלה (כיסוד שלו) כמוהו.

footnotes:
¹ ע"ח ח"ב דרוש מ' שער פנימיות וחצוניות דרוש ח'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 61
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 61](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/61)

וזה כלל גדול שתבין בו הכל, כי לעולם פרצוף הב' הוא חצי העליון, כנזכר במקום אחר. וכיון שז"א בסוד העיבור היה חצי מדה, גם היא היתה חצי מדה, כי הוא ו"ק (ונשארו) ונעשו ג'. והיא קצה הז' שהוא כשיעור היסוד שלו הקטן שבכולם, שאין בו רק ב' פרקין.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 62
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 62](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/62)

והבן זה היטב, כי בזמן היניקה, חזרה להתקן כל מה שהיה בו טרם מיתת המלכים, שהרי הוא ו"ק מחוברות, והיא קצה הז' מתוקן. ובהכרח שבזמן מיתת המלכים היה בהם ב' בחינות שהם פנים ואחור, ולכן אלו הב' בחינות אינם נחסרים משום פרצוף שבעולם.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 63
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 63](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/63)

ועתה צריכין להתתקן ג"ר דז"א וט' אחרונות דמלכותשמעולם לא באו אפילו בזמן המלכים, ואלו באים בסוד תוספות. ועתה באים מעורבים ומתוקנים עם מ"ה וב"ן בגדלות.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 64
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 64](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/64)

כי בקטנות, כולם דב"ן, כנודע. כי ז' מלכים כולם מב"ן היו. גם לאחר התיקון לקחו כל אחד מהם מ"ה וב"ן, כנודע. ואז נשלמו. והבן זה היטב, כי אין מ"ה בקטנות כלל רק בגדלות: והוא מ"ה, כל יוד דיליה ודילה. וב"ן, ג' דיליה וט' דילה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 65
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 65](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/65)

והנה א"א ועתיק, הזכר לקח כל המ"ה והנוקבא לקחה כל הב"ן להיותה נמתקת ואינה צריכה אליו, אך מאו"א ואילך הוצרכו הזכרים ליקח תחלה הב"ן של נקבה אפילו הקטנות שבה כדי למתקו, ואח"כ ניתנו אליה לגמרי ונשאר בהם שרשו מן הקטנות.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 66
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 66](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/66)

ובגדלות לוקח ג"כ שלו ושלה, ואח"כ ניתן לה הב"ן לבדו לפרצופה, והמ"ה הארתו לבד, שהם הארת החסדים לבד, ולא עיקרא, כי עיקרא נשאר בו. וההיפך בב"ן, כי עיקרו בה ובו הארה בלבד, אך עכ"ז כיון שתחלה לקחו, הרי יש לו שורש גדול ממנו, לכן דעתו שלם. אך הנקבה אינה לקחת ממ"ה רק הארתו לבד ועיקרה מב"ן, ולכן דעתה קלה אפילו בגדלות.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 67
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 67](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/67)

וכל זה המ"ה וב"ן דגדלות, נקרא תוספת המסתלק, ולא נשאר כי אם ב"ן דקטנות בשניהם, וזה בזו"נ, כי באו"א לעולם נשארים בהם, כי כבר שם ב"ן שלם היה להם תחלה בעת המלכים כל י"ס, אמנם גם הם הוצרכו למ"ה וב"ן עד"ז הנ"ל בזו"נ.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 68
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 68](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/68)

ועיקר מ"ה בזכר, והארתו בנוקבא, ולהיפך בב"ן, ויען היות חו"ב מבינה דמ"ה לבד, לכן שרשם דינים ולא רחמים עם שהם מ"ה. ואפשר, כי מ"ה בחכמת אבא ובחכמת אמא, וב"ן בבינת אבא ובבינת אמא, וכן יהיה בז"א.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 69
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 69](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/69)

ונחזור לענין, כי ביניקה נשלמו כבראשונה, ואז לא היה לכל א' מהם רק ב' כלים, שהם אחור ואמצעי. ובבא הגדלות לקח ז"א כלי הפנימי הג', ואז הגדיל את הנוקבא מאחוריו פרצוף גמור עד כנגד החזה, שהוא חצי שיעורו כנ"ל, והרי נשלמה כמוהו, עם היותה חצי שיעורו.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 70
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 70](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/70)

ועדיין חסר ממנה נקודת יסוד ומלכות שבה. וזה לפי שעדיין אינה שלימה כמוהו רק חציו דוגמת זמן יניקתו, וחסר ממנה כלי הג' הפנימי של אותן ב' בחי', וגם מן הדעת שלה לא היה תוספת גדלות, רק כבזמן הקטנות.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 71
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 71](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/71)

וכשננסרה, שהוא שלקחה היא המוחין חצים לבד, שהם בינה וגבורה (כנזכר במ"א בענין שופר) אז נמשך לה שם ב"ן שלה, כנודע, כי בינה וגבורה של ז"א הם ב"ן כנ"ל, ואז נשלם יסוד ומלכות שבה, ועדיין חסרה הארת שם מ"ה, ואז ניתנו בה האחורים של החיצונים דעיבור, ונעשה פנימיות בה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 72
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 72](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/72)

והרי נשלמו בה ג' חלוקות: יסוד, ומלכות, ודעת שבה, שהם איברי ההולדה שאינם נעשים אלא ממ"ה. ובחזרתן פב"פ נתן בה בזווג א' שם ב"ן בבחי' הגדלות, ונשלמה. ואח"כ בזווג הב' נתן לה המ"ה, שהם החסדים לצורך נשמות.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 73
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 73](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/73)

ונמצא כי בזמן הנסירה, היא לוקחת הגבורות מז"א והוא נשאר רק מהחסדים ולוקח הוא הפנימיות (ונראה לי, כי נר"ן נקרא פנימיות העולמות. וגם במ"א ע"ש כי ציצית קטן, קטנות שהיא עשייהשביצירה, וציצית גדול, גדלות שביצירה. ובמ"א נתבאר כי שניהם נקראו חיצונות שביצירה, ובמ"א ע"ש (מהרח"ו ז"ל) כי כל מה שנותן הזכר לנוקבא בעת הנסירה, גם מה שנתון לה מאמא, אינם רק הגבורות, והם נקראים אחורים.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 74
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 74](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/74)

ויש גבורות באחורים דזכר ויש גבורות במוחין ג"כ, ושניהם ננסרין וניתנין אליה (נראה מזה כי הפנימיות הם המוחין, שבהם ג"כ בחי' גבורות ב"ן הניתנין אליה, וכעד"ז בכלים מבחוץ. והוא נשאר במ"ה, ועיין במ"א היטב ענין הגבורות והחיבוק בימין ובשמאל והזווג, וכמה מיני חסדים וכמה מיני גבורות הם (מהרח"ו ז"ל).


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 75
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 75](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/75)

והענין, כי בחינת החיצונית והאמצעית שבנ"ה הם תרי פלגי גופא, שהם גוף א' לבד, כי שם ראש הנוקבא א' לבד, וזו"ן משתמשין בהם, וכותל א' לשניהן, אך בבואם של החסדים אז הנ"ה נפרדין זה מזה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 76
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 76](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/76)

כי נעשה בזכר בחי' ה"ג הפנימית, כי אז הכותל ההוא לו לבדו מן החסדים, ולכן נחלקים נ"ה, ולה כותל א' לבדו מן הגבורה, והם מחוברים נ"ה לבחי' ראשה, והנוקבא לעולם היא סוד אחורים של הזכר, והזכר הוא בחינת הפנים אף בהיותם אב"א, והבן זה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 77
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 77](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/77)

גם ענין יסוד אבא שבתוך רישא דז"א, הוא דעת פנימי דז"א, ובמ"א כתבתי כי העליון מחבירו נעשה מקיף אליו, כי המוחין דו"ק דגדלות הם מקיפים למוחין פנימית דקטנות ויניקה, ועיין במ"א. בעיבור ויניקה נתקנו ו' ראשונות דז"א מז' מלכים דמיתו, ובמוחין דגדלות נתקנו ג"ר בסוד תוספת, ולכן המוחין מסתלקין ובאין בכל פעם בסוד תוספת, כי הג"ר הם המוחין דגדלות, והבן זה היטב.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 78
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 78](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/78)

אך נוקבא לא בא לה תחלה, רק נקודת הכתר שבה, וכל התיקונים הם באים בה, ואח"כ שאר הט' כולם באים בתוספת בפעם א', בלי צורך עיבור ויניקה ומוחין כז"א, אלא נעשה הכל בפעם א'. וגם תבין, כי שם ב"ן שמשם שורש קין, בהיותו שם בדעת ז"א, נותן טפה בסוד זווג ממש, והם גבורות זכרים, והיוצאין לתיקון פרצוף נוקבא, הם נקבות כנ"ל.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 79
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 79](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/79)

¹דע, כי תחלה בעיבור לא היה בז"א רק בחי' נפש לבד שבו, והוא המלכות שבו וששה קצוותיו. וכשנולד בא לו הרוח, ונשלם לו"ק בימי היניקה, ואמנם, הנוקבא קודם זמן העיבור, לא היה בה רק נקודת נפש שבנפש מלכות שבמלכות שבה, ושיעורה עטרה שביסוד ז"א, שהוא מנפש שבו.

footnotes:
¹ ע"ח ח"ב דרוש מ' שער פנימיות וחצוניות דרוש ז'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 80
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 80](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/80)

ואח"כ בעיבור נתוסף בה ו"ק הנפש, ונקרא רוח שבנפש, ואז גדלה כמדת היסוד עצמו דז"א, שהוא רוח שבו, אך אינן ו"ק שלמים כמוהו. אח"כ ביניקה גדלה היא הנשמה שבנפש וניכר ג' כלים שבה, שהם כלי נפש כלי רוח כלי נשמה, כנודע, שאין עוד כלים רק ג' כלים אלו. אך הם בחי' נפש בלבד, באופן שנשלם בה בחי' י' מלכיות שבה הנקרא נפש גמורה, וכולם אינם רק מדה אחת כמדת ת"ת דז"א, ואז היה הז"א ו"ק גמורים, והיא קצה א' גמורה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 81
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 81](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/81)

אח"כ גדל ז"א י"ס גמורים, ובא לו נשמה, ואז היא נגדלת בבחי' רוח בפעם א', כי אותו המדה של י' מלכיות הנ"ל נעשו י"ס, כנודע מא"ב דאטב"ח.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 82
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 82](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/82)

והרי עתה הם אב"א, אך עדיין אין בה רק נפש ורוח, כי הרי היא עדיין מן החזה ולמטה ששם היא בחינת הרוח. כי עד החזה עומדת היסוד דבינה הנקרא נשמה, כנודע. גם כי הרי אינה לוקחת מהבינה עצמה, אלא מן הז"א עצמו הנקרא רוח, וגם שהוא למטה מהחזה כנ"ל, שאין שם בז"א עצמו רק רוח, ולכן לא הגיע אליה רק רוח שלה, כי הנשמה שלה ניתנה למלכות של ז"א עצמו כנ"ל.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 83
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 83](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/83)

ואח"כ יצאו המוחין וניתנו אליה עצמה, ואז נגדלה היא כל האחור כי כבר יש בה נשמה כמוהו. ודע והבן מאד, כי אז כל בחי' מלכות דז"א עצמו שהוא ב"ן שלו כנזכר במ"א, הוא דוגמת בינה עליונה, והיא דוגמת תבונה, וכל אחוריים שלו ננסרין וניתנין אליה, ועי"ז נשלמה. כי היא דוגמת התבונה הנעשית פרצוף גמור בהתחברה עם הבינה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 84
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 84](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/84)

והנה הכלים הם ננסרין ונדבקין בה, כיון שהנשמה נכנסת בה שהיא נשמת הכלים הננסרים, שהוא ב"ן דז"א, אורות וכלים, והבן זה מאד. והנה עד עתה יש בז"א ובנוקבא מוחין דנשמה, ואז נקרא כבר גדול, כי בעוד שיש בו רוח נקרא זעיר, ובלוקחו נשמה שבו נקרא גדול, שהוא בן י"ג שנים ולמעלה. אך עדיין אינו אדם ראוי לחופה עד י"ח שנה, ואז נכנסת בו נשמה לנשמה שהם מוחין דאבא. כי אין זווג ראוי להוליד, אלא מן המוח שהוא חכמה הנקרא חיה, כנ"ל.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 85
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 85](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/85)

¹ועתה נבאר בנין נוקבא דז"א, כי הנה בהגיע עת אצילות ת"ת ז"א כנ"ל, אז תיכף נקיב נקב באחורי חזה שלו, ושם נאצלה ראש הנוקבא, כנזכר באד"ר. והענין הוא, כי ז"א כלול מי"ס בהתחברו עם המלכות, אמנם עדיין עתה בעת הזו שהוא בתחילת אצילותה, אין בהמלכות הזו רק חלק עשירי שבה בלבד, ואינה נקראת רק בחי' נקודה קטנה כנודע. ואח"כ התחיל המאציל לתקנה ולהגדילה ולעשותה פרצוף גמור כלול מי"ס, ע"י ט' נקודות שהוסיף בה כנזכר.

footnotes:
¹ שער הכונות ח"א ענין דרושי הלילה אמצע דרוש ו'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 86
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 86](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/86)

וזה ענין תיקונה והגדלתה. כי בתחילה מבחי' האחורים דנה"י דז"א נעשה בה ג' מוחין חב"ד, אבל נודע כי כל שיעור קומתה הוא שיעור אורך שמן החזה שלו ולמטה, והוא, כי הירכין שלו נחלקים לפרקין כנודע, באופן שמן הת"ת שלו דמן החזה ולמטה נעשה הכתר שבה, ומן אחורי נה"י שבו, נעשו כל ט"ס שבה, מחכמה עד מלכות שבה, כנודע אצלינו.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 87
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 87](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/87)

וכבר נתבאר, כי לסיבה זו נקראת הנקבה בשם אות דלת, כי שיעור קומתה אינו רק כנגד ד' ספירות אלו בלבד. אבל אין זה רק בהיותה אחור באחור. ואחר שחוזרת פב"פ, נקראת ה"א, ע"ד מ"ש בסבא דמשפטים בסוד יהודה, דאתקריאת דלת ואתקריאת ה"א, דא מסכנו ודא עתירו.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 88
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 88](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/88)

והענין הוא, כי בהיותה אחור באחור כנגד ד"ס אלו נקראת דלת, דלה ועניה היושבת באחור. ובחזרת פב"פ, אז נקראת ה"א בסוד העושר, כי כבר זכתה לחזור אפין באפין. והבן כלל זה, של דלת ושל ה"א, היטב.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 89
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 89](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/89)

והנה נמצא, כי בהיותה באחור היא טפילה אליו וצריכה אליו שיאיר בה והוא פותח עיניו להשגיח ולהביט בה, אבל אינו מביט אלא במקום החזה שבו, ומשם נוקב אור עיניו ויוצא לאחור ומאיר בה, כפי מה שהיה באצילות עצמו, ובהיות הוא מביט בה, גם א"א מביט ומשגיח ומסתכל בז"א, כנזכר באד"ר.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 90
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 90](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/90)

ואחר שנתקנה באחור, כשבא ערב שבת, עלה ברצון המאציל העליון להחזירה פב"פ, ויהיה זווגם שלם, כי בהיותם אחור באחור אז זווגם ג"כ הוא אחור באחור, ועוד כי בהיותה באחור, צריכה להיות ג"כ הנקבה גרועה וקטנה ממנו, לפי שהנה היא אז מקבלת הארה ע"י בעלה ולכן רצה להחזירו בפנים שיהיו שניהם שוים, ואז מה עשה, הפיל ה' אלהים תרדמה על האדם שהוא ז"א ולא אשתאר ביה רק קיסטא דחיותא.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 91
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 91](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/91)

וביאור מילת קיסטא דחיותא, הנזכר בזוהר בכמה מקומות, ר"ל, מדת החיים. פי': שעתה חזר ז"א להיות כבראשונה כמדתו, שלא היה בעת אצילותו רק ו"ק בלבד כנ"ל, ובהיותו חוזר אל מדתו הראשונה, אין בו כח להאיר בנוקבא ולהשפיע בה, לפי שאז אין בז"א רק ו"ק בלבד. ונוקבא אין בה בחי' מוחין ושום אבר מן גופא, רק חלק עשירי מעשרה חלקים שיש לה בגדלותה כנ"ל.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 92
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 92](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/92)

והנה כשאין בו רק ו"ק, אין בו בחי' חיות רק אותו חלק העשירי מן החיות שהיה לו שהוא מגיע לנוקבא, ןאז נחלק אותו החיות שאינו רק חלק העשירי בלבד, ונחלק בו"ק ובמלכות שבו, וזהו ביאור קיסטא דחיותא, כי הוא מדת חיי ז"א בהיותו בבחי' אצילות בן ו"ק בלבד. ובשער הפסוקים פרשת וישב בפסוק ויוסף הורד מצרימה נתבאר ענין השינה והחלום והפתרון מה עניינם באר היטב.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 93
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 93](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/93)

ואחר שחזר ז"א אל מדתו הראשונה בן ו"ק בלבד, נסתמו עיניו ועפעפיו ולא יכול להשגיח ולהאיר בנוקבא כבראשונה, וגם הסתכלות א"א בו נחסרה ממנו, וכנגד הסתלקות הארת עיני א"א ממנו, אמר המפיל חבלי שינה על עיני, כי בחסרון הסתכלות עליון בו נפלה שינה בעיניו, ומזה נמשך כי גם הוא סילק הארתו והשגחתו בנוקבא, וסגר עיניו בעפעפיו, ולא נסתכל בה. וכנגד זה אמר ותנומה על עפעפי.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 94
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 94](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/94)

ונמצא כי כמו שז"א חזר למדתו הראשונה, כן נוקבא, אחר אשר הגדילה אחור באחור פרצוף שלם כנזכר, חזרה למדתה הראשונה להיותה בסוד נקודה קטנה, ע"י הפלת התרדמה כנזכר. ולכן עתה נקראת צלע, ולא פרצוף, וזש"ה ויקח אחת מצלעותיו.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 95
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 95](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/95)

ואחר שנתמעטה, נסרה המאציל מאחוריו, והעלה אותה למעלה כנגד הפנים דז"א, ואז האיר בה א"א, והשלים תיקונה והגדילה ובנאה בנין שלם, כמו שהיה בעלה בתחילה. ונמצאו עתה שניהם שוין ממש זה כזה, אדם וחוה, ואח"כ חזרה הבינה להלביש נה"י שלה ברישא דז"א לעשות לו מוחין, כנ"ל, ונמצא כי אז היו שניהם פב"פ.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 96
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 96](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/96)

¹ורצוני עתה להרחיב הביאור בענין המאמר הנזכר, הנה בפרשת תצוה דף קפ"ז, וז"ל, כתיב יהי שם ה' מבורך מאי מבורך, שירותיה קשה וסופיה רך: מ"ב קשה ודינא איהו ודאי, ולבתר רך. כגונא דא יומא דר"ה, מ"ב, דהא במ"ב אתוון אתברי עלמא, ועל דא אתברי בדינא, ולבתר איהו רך כו'.

footnotes:
¹ שער הכונות דרושי ראש השנה אמצע דרוש א'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 97
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 97](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/97)

הנה בהתחלת האצילות היה ז"א בבחי' ו"ק לבד, והנקבה היתה בחי' עשירית, בסוד נקודה קטנה כלולה מי', ולא היה בה פרצוף שלם. והנה זו הנקודה, אשר עליה אנו אומרים ומאיר לאישון בת עין, כמבואר באורך בברכת המפיל חבלי שינה וכו', וע"ש היטב, כי שם נתבאר כל זה הדרוש. וזאת הנקודה היתה בה כח לעמוד עמו פב"פ, כנזכר שם, וטעם הדבר נתבאר היטב בדרוש ה' דתפילין, למה נוהגים ביום ולא בלילה. והוא, כי הנקודה הזו היא בחי' הכתר שבה עתה. ודי בזה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 98
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 98](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/98)

ולהיות, כי הנקבה היתה בתחילתה מקבלת הארתה ע"י ז"א, לכן היתה גרועה ממנו, ולא היתה יכולה להתקן בבחי' פרצוף שלם, ואז הוצרך המאציל העליון, להפיל תרדמה על האדם דא ז"א, ואז ז"א לבדו, בבחי' נשמתו המסתלקת ממנו בעת התרדמה והשינה, עולה למעלה בסוד מ"ן אל אימא עילאה, כדרך האדם המפקיד נשמתו ביד המלכות לצורך מ"ן שבה, כמבואר לעיל בפסוק בידך אפקיד רוחי, הנאמר בלילה כשהאדם ישן על מטתו.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 99
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 99](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/99)

ואע"פ שכל העלאת מ"ן צריך שזו"ן יעלו שניהם זה באבא וזה באימא, עכ"ז עתה, שכל צורך זווג הזה דאו"א אינו אלא לצורך בנין המלכות שהיא נקבה לבדה, לכן מספיק בהעלאת מ"ן ע"י ז"א לבדו.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 100
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 100](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/100)

וע"י העלאת מ"ן אלו מזדווגים או"א, ומן הארת הזווג ההוא בונים ומתקנים את הנקבה, ומורידין בה מוחין אחרים באותה הנקודה שבה, ונגדלת, וניתוספין בה ט' נקודות אחרות ונעשה פרצוף שלם די"ס, ועומדת עמו אב"א מן החזה שבו ולמטה, והבנין הזה נעשה ע"י הפלת דורמיטא על ז"א.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 101
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 101](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/101)

והנה סבת התדבקותם עתה בבחי' אב"א, מה שלא היה כן בתחילה בהיותה בסוד נקודה כנ"ל, כי היתה עמו פב"פ בסוף היסוד שבו. הטעם הוא, כי הנה כל בחי' אחורים הם דינים, והם שמות אלהים כנודע, והקליפות נאחזות באותם האחורים שהם שם אלהים, כנודע, בסוד, מלך אלהים על גוים, כנזכר בסבא דמשפטים.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 102
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 102](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/102)

והנה, אם קודם יציאת אדה"ר היו זו"ן בבחי' פב"פ, היו אחוריהם מגולים, והיו הקליפות נאחזות בהם מאד, ולכן כדי שלא יתאחזו הקליפות באחוריהם, הוצרכו להדבק אב"א דיבוק ממש גמור, מן החזה דז"א ולמטה, כנודע. ואז עי"כ, אין הקליפות יכולים ליכנס בינתים כדי להתאחז שם באחוריהם שלהם, והרי כל אחורי הנקבה מכוסים, אבל אחורי הזכר מן החזה ולמעלה היו מגולים.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 103
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 103](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/103)

¹ודע, כי בהיותן אב"א נזדווגו ועלו למעלה בחיק או"א, וחזרו שם פב"פ, ואז נתן בה רוחא דשביק בה בביאה קדמאה, והוא בחי' טפת זווג גמור בחסדים של נר"ן, מב"ן ומ"ה וס"ג: ע"ב, ע"ב, ע"ב, הרי גימטריא גבורה. כי כל אחד מאלו אינם ע"ב ממש, כנודע אלא בהתחברם ס"ג עם י' אותיות, ומ"ה וכ"ו, ורבוע הוי"ה דב"ן, שהוא ע"ב דב"ן.

footnotes:
¹ ע"ח ח"ב שער מ' דרושי פנימיות וחצוניות אמצע דרוש ז'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 104
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 104](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/104)

וכשנכנסים המוחין דחיה, שהוא בינה דאבא, שהם ראוים להוליד, יכולין אפילו בהזדווגם למטה במקומם לחזור פב"פ כנודע, ואז נותן בה בזווג גמור טפת חסדים דע"ב דיודי"ן, שהוא ע"ב אמיתי. כי היא לקחה כבר הגבורות דע"ב ע"י ז"א ואמא פב"פ, אך לא בזווג גמור. אך עתה נותן לה בזווג גמור החסדים דע"ב, ואלו הם נשמה אמיתית, וזה נקרא זווג גמור.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 105
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 105](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/105)

אך רי"ו אב"א, נקרא זווג שאינו גמור, כי אינה רק לעשותה כלי. ונמצא כי אותו הרי"ו הוא אותו רוחא דשדי בגווה, שהם החסדים זכרים מבחי' נר"ן, אך טפת החיה אינה נשארת בה, כי הוא כח זכר גמור, לכן הרי"ו הוא בנימין: בן ימין, כח זכר. ונקרא בן אוני, כח נוקבא, כי היא מן הנשמה, בינה, נקבה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 106
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 106](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/106)

אח"כ חוזר לקחת נר"ן וחיה יותר עליונים מאו"א עלאין עצמן, ולא מיש"ס ותבונה, וצריכין לחזור אל קטנות וגדלות ב' יותר עליונים, והבן זה. ואחר כך לוקח מאריך עצמו, ואז נשלם לו בחינת יחידה, והבן זה מאד.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 107
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 107](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/107)

¹ודע כי ענין עשית כלי זה, הוא, כי גם ניתנין לה אז בחינת המוחין עלאין בג"ר, והם מתפשטין בכולה, כנודע. ואז גם יורדים הארת החסדים ההם, הנקראים רי"ו וכלי, ביסוד שלה, ונעשין כלי שם.

footnotes:
¹ ע"ח ח"ב שער ל"ט: שער מ"ן ומ"ד אמצע דרוש ז'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 108
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 108](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/108)

באופן, כי אין כלי זה ביסוד לבד, אלא הם המוחין ממש בכל קומת אבא והבינה, ובכל קומת ז"א ובכל קומת הנוקבא, ומכללות ה"ח ההם נמשך גם ביסוד שלהם. ואז הנקבות, אמא ומלכות, מקבלין מוחין אלו דרך בעליהם, זו פנים בפנים, וזו אב"א, ונבנית גופם, וניתן בה כללות החסדים שלה רי"ו בסוד אב"א, ואז נעשית כלי.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 109
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 109](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/109)

ואח"כ חוזר אבא להמשיך מוחין עצמן פנימים של זווג, ונכנס באמא בסוד מוחין, ובסוד זווג ג"כ, ומשם נמשכים לזו"ן בסוד פרצוף עצמו, ואח"כ בסוד זווג, והבן זה מאד.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 110
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 110](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/110)

¹ועתה נבאר מה שידענו לעיל בענין המאמר של פרשת תצוה, במש"ה, יהי שם ה' מבורך כו', כי הנה בעשי"ת נגמרת מלאכת הנסירה, אשר התחלתה היא מן האחורים דכתר דז"א, וניתנין בכתר דנוקבא, ובחי' זו של נסירת הכתר נעשית ביום א' של ר"ה, וביום הזה כל הדינין שבכתר הזכר ניתנין בכתר הנקבה.

footnotes:
¹ שער הכונות ח"ב ענין ראש השנה אמצע פרק א'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 111
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 111](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/111)

וז"ס יהי שם ה' מבורך, שהיא המלכות הנקראת שם ה'. יהי מבורך. מ"ב ברישיה, כנודע כי שם בן מ"ב הוא בראש, כנזכר בספר התקונים תקון ע', והוא ענין הדינין הניתנין ברישא דנוקבא ביום הזה, הנקראים שם בן מ"ב, שהוא גבורה כנודע.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 112
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 112](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/112)

אמנם סיפיה הוא רך, כי כשנשלמת לקחת אותם הדינין הננסרין מן הזכר כולם, אין בה עוד מה ליתן, והיתה בנוקבא דתקיפי חילהא בקדמיתא, כל זמן שלוקחת דינין מן הזכר, וכשהשלימה לפעול את הדינין שקבלה ממנו, אין בה עוד מה ליתן וחליש חילהא והרי רך, אבל הזכר אינו כן כי הוא אינו צריך לזולתו, וכל מה שהולך מתגבר והולך, ואדרבה רישיה רך וסיפיה קשה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 113
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 113](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/113)

ובזה יתורץ ענין המאמר הזה החולק עם ספרא דצניעותא, כי שם נאמר להיפך, הדינין דנוקבא נייחין ברישא ותקיפין בסיפא, וההיפך בדכורא. אבל הענין הוא, כי בספרא דצניעותא מדבר בבחי' הדינים בעצמם, אשר הם בחי' נה"י דז"א, שבהם סוד הדינין כמבואר לעיל, והנה הם נכנסים ונעשים בחי' מוחין ברישא דנוקבא, אבל נה"י של הנוקבא אין עוד פרצוף אחר באצילות תחתיה, להעשות בו בסוד מוחין, ונמצא כי דינין דילה, שהם הנה"י שבה, תקיפין בסופא.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 114
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 114](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/114)

אבל בפרשת תצוה אינו מדבר בבחי' הדינין בעצמן, אלא בבחי' מה שלוקחת הנוקבא מן הדכורא, כי בתחילה בעודה מקבלת ממנו הם דינין קשים, ובסופה שכבר אין לה מה לקבל, אינון נייחין. ולא איירי הכא אלא בבחי' הנקבה בעצמה המקבלת הדינין, ולא בבחי' הדינים בעצמם.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 115
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 115](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/115)

¹והנה בענין נסירת הדינין יש ב' בחי': הא' הוא, להמשיך כל הדינין שיש בכתר שבו וליתנם בכתר שבה ושל חכמה שבו בחכמה שבה, וכע"ז עד תשלום י"ס שבו בי"ס שבה. בחי' הב' היא, כי הנה בחי' הי"ס שבה, הם עומדים מן החזה שלו ולמטה, וא"כ צריך שהדינין שבחצי התחתון דת"ת שבו ינתנו בכתר שבה, והדינין שבפרק א' דנצח שבו בחכמה שבה, וכעד"ז עד תשלום הנה"י שלו בכל שיעור קומה שלה.

footnotes:
¹ שער הכונות ענין ראש השנה אמצע דרוש ג'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 116
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 116](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/116)

ונבאר ענין ב' בחי' אלו איך נעשות בי' ימים אלו גם יתבאר היטב מפורש אופן מלאכת הנסירה. הנה ביום א' דר"ה שהוא יום ו' שנברא בו אדה"ר, אז הפיל ה' תרדמה על ז"א, כדי לנסור את הנוקבא העומדת באחוריו.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 117
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 117](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/117)

וזה ענין אופן נסירתה כי בתחילה היו הדינין האלו באות לה ע"י ז"א, שנותן לה בחי' הגבורות אשר בדעת שלו, יען כי אמא עלאה היתה מתפשטת בו, אבל עתה שנפלה עליו תרדמה, ונסתלקו ממנו אימא עלאה, וגם נסתלקו ממנו המוחין שלו שהיו בתוכם בתוך התפשטות נה"י דאמא עילאה בו, כנודע, ואז גם עטרא דגבורה שבדעת נסתלקה ממנו.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 118
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 118](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/118)

ואחר הסתלקותה מתוכו, מתפשטת אמא עילאה בבחי' הנה"י שבה תוך הנקבה עצמה, ואותם הגבורות דעטרא דגבורה נמשכין אליה ע"י הבינה שלא ע"י ז"א, וכמ"ש זה היטב בברכת המפיל חבלי שינה כו' וע"ש היטב. גם יתבאר לקמן בענין כוונת השופר, כי שם נתבאר ענין מה שנסתלק מן ז"א, שהם בינה ועטרא דגבורה להכנס ברישא דנוקבא, אבל מוח חכמה ועטרא דחסד נשארו בסוד א"מ על רישא דז"א.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 119
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 119](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/119)

והרי, איך נסתלקו הדינין והגבורות מז"א, שהיו הולכות לצד אחוריו להכנס ולהתפשט בנקבה, ועי"כ היו מחוברים אב"א, ועתה בהסתלקם מתוכו ונכנסו בה שלא ע"י ז"א, נפרדה ונסרה מאתו, וניתנו בה כל הגבורות ההם. נמצא כי נתינת הדינין והגבורות בה שלא ע"י ז"א, היא גורמת אל הנסירה שתפרד ממנו, כי אינה מקבלת ממנו דבר. וב' דברים אלו, שהם נתינת הגבורות בה, והנסירה, נעשו כאחד.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 120
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 120](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/120)

והנה ביום א' דר"ה, כל הגבורות שהם בכתר שלו עד סיום כל הת"ת שבו, ננסרו וניתנו אליה בכתר שבה, ועומדת באחורי חצי התחתון דת"ת שבו. באופן, כי הוא ננסר כחב"ד וחג"ת שבו, והיא לא ננסרה ממנו רק הכתר שבה וכל הגבורות ההם נתקבצו בכתר שבה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 121
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 121](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/121)

ובזה תבין מה שנתבאר בדרוש שקדם לזה, כי ר"ה הוא ראש וכתר דז"א, עם היות שכל החדשים הם בנקבה כנודע. אבל ביאור הדבר הוא, כי אין ננסר ביום א' אלא בחי' הדינין שבכתר הזכר לתתם בכתר שבה מראשו לראשה, ונמצא, כי סוד ר"ה הוא ראש הזכר וגם הוא ראש הנקבה, זה נותן וזו מקבלת ושניהם אמת.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 122
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 122](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/122)

והנה, להיות כי הגבורות האלו ניתנין בה שלא ע"י ז"א, הם דינין תקיפין בלי התבסמות ומיתוק, ואח"כ ע"י השופר שתוקעין ביום ר"ה חוזרין נה"י דאמא עם המוחין שבתוכם לחזור ולכנס תוך ז"א, כמש"ל ענין תקיעת שופר, וכבר הקיץ ז"א מתרדמתו, ואז בהכרח הוא שחוזרת הגבורות להמשך בנקבה ע"י ז"א, ונותן בה בחי' גבורות כיוצא בהם כנגד הא' בנוקבא.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 123
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 123](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/123)

אבל אלו הגבורות הם מתוקות ומבוסמות יותר מאותם הגבורות שניתנו בה בהתפשטות אמא עלאה בתוכה בעת תרדמת ז"א, כנזכר בסוד הנסירה והטעם, כי בעת תרדמת ז"א, עלתה נשמתו שהן המוחין שבו למעלה באו"א בבחינת מ"ן, וגרם זווג עליון בהם, וע"י הזווג ההוא נתמתקו ונתבסמו אלו הגבורות יותר ממה שהיו בתחילה ונותנם עתה בנוקבא ע"י תקיעת השופר.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 124
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 124](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/124)

ונמצאו בה ב' בחי' גבורה: הא', שקבלה מאמא בעת הנסירה שהיו גבורות חזקות ודינין תקיפין. והב', שקבלה מז"א אחר שהקיץ משנתו ע"י תקיעת שופר, והם גבורות ממותקות ומבוסמות יותר. גם נמצא כי מה שננסר ממנו ביום א' דר"ה, הוא מן הכתר עד סיום הת"ת שבו, ומה שננסר ממנה הוא הכתר שבה בלבד.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 125
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 125](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/125)

וכבר נודע, כי לאה עומדת למעלה מכתר רחל ונמצא כי פרצוף דלאה כולו וגם הכתר דרחל ננסרו ביום זה. וגם לסיבה זו נקרא יום זה דינא קשיא, כנודע כי בחי' לאה הם דינין תקיפין, ודרחל דינא רפיא.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 126
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 126](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/126)

וביום ב' דר"ה, כל חלק הגבורה של הכתר שלו נשאר בכתר שלה, ושאר הגבורות שנסתלקו ביום א' מן החכמה ובינה ודעת וחג"ת שבו, יורדות ועומדות בחכמה שבה. ואז ננסר פרק א' דנצח דז"א, וגם החכמה שבנקבה העומדת כנגדו, וכל הגבורות שבחכמה שלו ולמטה יורדין בחכמה שלה, שננסרה ביום זה. והנה בעת הורדת אלו הגבורות בחכמה שבה, הם מתמתקות יותר פעם ב', כי הלא יום ב' דר"ה נקרא דינא רפיא.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 127
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 127](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/127)

וביאור הענין הוא, במה שנבאר טעם, למה הם ב' ימים ר"ה, ומה חילוק יש ביניהם, ומה טעם תקיעת שופר גם ביום הב' דר"ה. אבל הענין הוא, כי אעפ"י שז"א נתעורר והקיץ משנתו ביום א' ע"י תקיעת השופר, עכ"ז, כיון שלא ננסר מוח החכמה שבה רק הכתר שבה בלבד כנ"ל, לכן עדיין אין זה התעוררות גמור. ועדיין חוזר וישן עד יום הב' שננסרה החכמה שבה, כנזכר, וירדו שם גבורות דחכמה שבו, וכיון שירדו שם הגבורות דחכמה שבו, אז חוזרין לתקוע שופר ביום ב', ומתעוררין המוחין וא"צ ז"א לחזור ולישן עוד, כי כיון שנתעורר המוח שהוא הנקרא חכמה, אין עוד שינה, ואין צורך לתקוע שופר בשאר עשרת הימים.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 128
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 128](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/128)

גם צריך שתדע, כי ביום הא' בלבד קודם תקיעת שופר, ננסרו הגבורות וניתנו בנוקבא ע"י אמא שלא ע"י ז"א, אבל אחר תקיעת שופר ביום א', כל בחי' נסירת הגבורות ונתינתם בנוקבא, הוא ע"י ז"א עצמו, שלא ע"י אמא כי אחר התקיעה ההיא חזרה אמא ונתפשטה בז"א. ואף אם אנו תוקעים פ"ב ביום ב', הוא לטעם הנ"ל, אבל אין הדינין ננסרין אחר תקיעת שופר דיום הא', אלא ע"י ז"א, וממנו ניתנין אליה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 129
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 129](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/129)

ועתה עדיין צריך לבאר ההפרש, שיש בין יום הא' ליום ב'. והוא כי הנה נודע שעד מקום החזה דז"א, אורות המוחין נסתרים ואינם מתגלים, להיותם תוך הכלי דיסוד דאמא הנשלם במקום החזה, ולכן כל הגבורות אשר שם למעלה בז"א נקרא דינא קשיא, שהם אותם הגבורות שאמרנו, שננסרו ביום א' מן הכתר שלו עד סיום הת"ת שלו, והם נקראים דינא קשיא, כי גם זהו הטעם למ"ש בפרשת תצוה בדף קפ"ז ע"א, דדינין דדכורא תקיפין ברישא והבן זה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 130
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 130](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/130)

גם זהו טעם למ"ש בספר הזהר בפרשת פנחס רל"א: דיו"ט הראשון דר"ה נקרא דינא קשיא, ויום ב' דינא רפיא, לפי שביום ב' הנסירה הוא מן הת"ת ולמטה, שהוא הפרק העליון דנצח שבה ושם הוא מקום האורות המגולים כנזכר, ולכן הדינין והגבורות אשר במקום הזה ומשם והלאה נקרא דינא רפיא, כי האורות המגולים מאירים בהם וממתקים אותם.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 131
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 131](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/131)

עוד יש בזה טעם ב', והוא במש"ל כי אחר תקיעת שופר דיום א' הגבורות נמשכות בנוקבא ע"י ז"א, ולא ע"י אמא עלאה, כי כבר ע"י תקיעת שופר נתמתקו ונתבסמו הדינין.

¹והנה מיום ראשון של ר"ה עד יוה"כ, ננסרין כל י"ס של רחל נוקבא דז"א מאחורוי, ואז בעיוה"כ נגמרה מלאכת נסירתה, ונמצא שלא היתה ראויה לזווג. ולכן בכל אלו הימים שבין ר"ה לשמיני עצרת, כל הזווגים כלם הם ישראל או יעקב עם לאה כאמור.

footnotes:
¹ שער הכונות ח"ב ענין סוכות דרוש ג'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 132
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 132](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/132)

והנה כל הימים שבין ר"ה ליוה"כ, הם בחי' שמאלו תחת לראשי, שהוא ענין חיבוק השמאל. והענין הוא, כי הנה ענין הנסירה הוא ענין דחיית הדינים הקשים שיש באחורים דדכורא, וליתנם בנקבה, ונשאר הוא חסד ונוקבא כולה דין, וכדי לבסם ולמתק הדינין שבנוקבא, הוא מחבקה בשמאלו כנודע, כי אין הדינין מתבסמין אלא בשרשם.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 133
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 133](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/133)

והנה שורש הדין של נוקבא היא שמאלו דז"א, ולכן מחבק האחורים של הנקבה אשר שם ניתנו כל הדינין על ידי הנסירה, ומחבקה בשמאלו ואז מתבסמים ונכנעים ונמתקים. וביאור ענין החיבוק הזה עניינו הוא כנ"ל בדרוש השופר, כי ביום ר"ה בעת הפלת הדורמיטא והשינה עליו, הם יוצאים המוחין שלו עם לבושיהם שהם נה"י דאמא ויוצאים מתוכו ונשאר ישן, ואז תרין מוחין דכורין חכמה ועיטרא דחסד נשארים בלתי לבושיהם בבחי' א"מ על ראש ז"א, ותרין מוחין נוקבין, בינה ועטרא דגבורה מתלבשין תוך ההוד דבינה בלבד, ונכנסין תוך נוקבא בבחינת מוחין.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 134
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 134](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/134)

וענין לקיחת הנוקבא עיטרא דגבורה זו, היא הנקרא בלשון חיבוק השמאל, כי ע"י זה מתמתקין הדינים שלה, כנזכר, באופן כי בזמן הדורמיטא, אז בא ענין חיבוק השמאל, ואז הדינין שלה מתבסמין, ואז הוא הנסירה. וג' בחי' אלו נעשות יחד, כי ע"י הדורמיטא אין יניקה לנקבה ע"י הזכר, ואז נפרדים מאחוריהם וננסרין, ואז נכנסת עטרא דגבורה ובינה דז"א בסוד מוחין אליה, וזהו חיבוק השמאל, והבן כל זה היטב.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 135
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 135](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/135)

וביוה"כ כבר הי"ס שלה ננסרו מעיוה"כ, ולכן בתחילת ליל יום זה, עולה מדרגה אחר מדרגה אל אמא עלאה, בסדר הה' תפלות ובחזרת מוסף אז נגמר עלייתה שם. וענין עליתה שם, הוא בסוד ויבן ה' אלקים את הצלע וכו', כי שם היא מתקשטת בקישוטין, ולוקחת הה"ג מן אמא עצמה שלא ע"י ז"א, כמו עד עתה בר"ה. ובנעילה נעשה גם החותם של היסוד שבה שהוא הכלי, שבו נתונין המ"נ, שהם הה"ג שלקחה מאמא. וכבר נתבאר לעיל כי החותם הזה איננו היסוד עצמו שבה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 136
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 136](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/136)

¹וכל ענין זה תבינהו בזוהר פרשת בראשית, מ"ש בפסוק ויבן ה' אלהים את את הצלע, שהוא ענין הנסירה, ואח"כ ויביאה אל האדם, מהכא ילפינן דבעאן או"א לעאלאה לכלה ברשותא דחתן, כד"א את בתי נתתי לאיש הזה, מכאן ואילך ייתי בעלה לגבה, דהא ביתא דילה היא, דכתיב ויבא אליה.

footnotes:
¹ ע"ח ח"ב שער ל"ט: שער מ"ן ומ"ד אמצע פרק א'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 137
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 137](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/137)

פי': ענין זווג הראשון דזו"ן בעת אצילותן, איננו כשאר זווגים של אח"כ, והוא, כי הזווג הזה לא היה למטה, רק או"א העלו את ז"א בחיקם ואח"כ העלו את הנוקבא, בסוד ויביאה אל האדם, ושם נזדווגו כמ"ש בע"ה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 138
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 138](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/138)

ואמנם, כל שאר הזווגים דזו"ן דבחי' פב"פ, הוא למטה בביתא דילה של הנוקבא, שהוא בהיכל הנוקבא, ושם יורד הז"א להזדווג עמה. והנה אז לא היה עדיין מ"ן של הנוקבא, מבוררים ומתוקנים כנ"ל, ונמצא כי מ"ן שהעלתה מלכות לגבי ז"א הם המ"ן דבינה, אשר הם שמשו אל הנוקבא, וע"י מ"נ אלו יצאו אדם וחוה כ"כ מעולין, ונאחזין עד למעלה, כמ"ש בע"ה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 139
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 139](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/139)

¹כשנכנסין מוחין דאו"א בז"א, הנה אבא יש לו חו"ב וחו"ג, וכנגדן באמא, וכשנכנסין בז"א, אז אבא, חכמה וחסד שבו מצטרפין עם חכמה וחסד דאמא מתלבשין בנה"י שלו, ובינה וגבורה שלו מצטרפין עם בינה וגבורה דאמא בנה"י שלה, ואז או"א כלולין ממ"ה וב"ן.

footnotes:
¹ ע"ח שער יד: שער או"א אמצע פרק ז'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 140
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 140](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/140)

כי קודם לכן, היה אבא כולו מ"ה, ואמא כולה ב"ן, ועתה שנתחלפו ונמזגו כנ"ל, לכן בהכנסם תוך ז"א, נמצא כי חלק חכמה וחסד דאבא ניתנין אל הזכר מ"ה שבז"א, וכן חלק חכמה וחסד דאמא שגם הם בחי' מ"ה כנזכר, אך בינה וגבורה דאבא ובינה וגבורה דאמא, ניתנין לצד הנוקבא שבז"א עצמו, הנקראת מלכות שבגופו עצמו.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 141
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 141](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/141)

ואחר שאלו ינקו והגדילו אז יצאו הארת המלכות שבהם שבמוחין עצמם, מצד הב' בינות וב' הגבורות, אל אחור ז"א, להגדיל הנוקבא דז"א, שהיא נפרדת ממנו, ונגדלת גם היא מעט מעט.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 142
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 142](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/142)

ואמנם אחר שכבר נגדל ז"א צד הזכרות והנקבות שבו, אז מסתלקים המוחין, ובאים המוחין דבינה וגבורה דאו"א לבדם תוך נוקבא ונגדלת לגמרי. והרי נשלמו כל אלו המוחין הנקרא בחי' אב"א, ואח"כ באים המוחין חדשים דפב"פ, ומגדלין שניהם כבראשונה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 143
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 143](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/143)

¹ויפל ה' אלהים תרדמה גימטריא תרגום, כי כל האחורים הם בסוד רבוע כנודע, והנסירה היתה בהיות בו אחורים אלו הנקראים תרדמה כנ"ל, ואח"כ הביאה פב"פ. והענין כי בכ"א מט"ס דז"א יש בה הוי"ה א', ובאחורים שלה הוא גימטריא ע"ב כנודע, והרי ט"פ ע"ב גימטריא תרדמה והם גימטריא תרגום. וכולם ניתנין אל המלכות בעת הנסירה והבן זה מאד.

footnotes:
¹ ע"ח ח"ב שער ל"ד: שער תקון הנוקבא פרק ב' כלל ח'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 144
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 144](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/144)

ואמנם יש בה ב' בחי' והוא פנים ואחור, ובעת האחור כל הט' שלה של אחור הם בו, ובחי' העשירית של אחור היא לבדה בה, ותמיד לעולם עומדת בחזה שלו באחוריו. ואח"כ בנסירה מתחברין כל הט' אחורים בה יחד ונגדלת כמוהו.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 145
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 145](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/145)

ואחר כך בפנים, יש נקודה אחרת לבד מבחי' פנים, ויושבת בסוד תפילין דיד לעולם עמו ואינה זזה משם לעולם, ואז כל הט' בחינות דפנים שלה ניתנין בה אחת לאחת, עד שנגדלה פב"פ כמוהו.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 146
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 146](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/146)

באופן, כי כשאנו אומרים שאחר שנגדלת אב"א אז חוזרת להיות נקודה קטנה בפנים, פירוש הוא, על אותה נקודה מבחינת פנים, שעדיין בבחי' פנים שלה אין לה רק נקודה אחת. אמנם כל האחורים הם שלמים לגמרי, והבן זה מאד.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 147
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 147](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/147)

והנה ידעת, כי בכל ספירה וספירה יש בה פנים ואחור בסוד אותיות ולא בסוד מספר, וכנגדה אחור ופנים בבחי' מספר. ונמצא א"כ, כי כל בחי' אחורים של המספר הם של הנקבה הדבוקה בזכר, שהם אחורים של אותיות, והם אב"א. והפנים של מספר שמצד א' ופנים של אותיות שמצד אחר, עדיין אין להם כלל, רק שני האחורים לבד, ובעת הנסירה ננסרין האחורים של המספר מאחורים של בחי' אותיות.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 148
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 148](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/148)

ואח"כ באים המוחין דבחי' פנים שלו ושלה, ואז הפנים שלה ניתנין לה ע"י, ופנים שלו נשארין בו. וכמו שהאחורים לוקחת תחלה על ידו ואח"כ ע"י אמא, כן בבחי' הפנים תחלה ע"י, ואח"כ ע"י אמא כנודע. ודע כי כל זה הוא מבחי' שלהם עצמם, אך אפשר שגם האחורים של מלכות דאו"א בבחי' מספרם יהיו בחינת פנים אל ז"א עצמו וזה מובן.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 149
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 149](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/149)

והמשל לכל זה, הנה המוחין של ז"א דבחינת אחורים היה בכתר שלו שהם: י' י"ה יה"ו יהו"ה. ומחובר עמו מספר האחורים אלו, שהם י' אותיות ממש כיוצא בהם, אלא שהם בבחי' מספר ע"ב. ואח"כ בעת הנסירה, נשאר י' י"ה יה"ו יהו"ה בבחי' אותיות לבד, אל הכתר דז"א, וי' י"ה יה"ו יהו"ה בבחי' המספר שהם ע"ב, בכתר נוקבא.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 150
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 150](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/150)

אח"כ באו המוחין דפנים אל זו"ן, ואז באה שם הוי"ה בכתר ז"א דפנים, בבחינת ארבע אותיות לבד, ובאה הוי"ה זו עצמה בפנים דכתר נוקבא, אלא שהוא בסוד מספר, שהוא גימטריא כ"ו. ועד"ז בכל הט"ס האחרות כפי הנראה ממ"א.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 151
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 151](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/151)

כי אחר שהם אב"א ונתן לה בחי' הגבורות אח"כ נסתלקו ממנו המוחין וניתנו בינה וגבורה לבדם אל הנוקבא ע"י אמא, והם דינין קשים, ואז המוחין שנסתלקו שהם חכמה וחסד שנשארו מקיפים כנודע, נעשו מ"ן, ונזדווגו או"א והוציאו מנצפ"ך אחרים, ונתחדשו ונמתקו עתה הגבורות, כי הרי הם דינין יותר ממותקין, וחוזרין לכנס כל המוחין עם המנצפ"ך החדש תוך ז"א, ונמשכין לנוקבא ע"י בכל ט' ימי תשובה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 152
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 152](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/152)

¹וצריך שתדע, כי י"ס של הנקבה הם תופסים כל אורך ז"א, אלא שנחלק לב' חצאין: חצי עליון מתלבשת שם לאה, וחצי תחתון היא רחל. והטעם, כי לאה היא אחורים דתבונה, ונעשית פנימית בערך ראש רחל, והיא מתלבשת בה, לכן כל מחצית העליון של רחל נקרא על שם לאה, והבן זה מאד.

footnotes:
¹ ע"ח ח"א שער י"ט: שער אנ"ך פרק ז'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 153
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 153](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/153)

ודע, כי כל זה אינו אלא אחורים של ב"ן, ואחורים דמ"ה, בין בז"א בין בנוקבא, ולכן היו עדיין אב"א, כי שניהם היו בחי' אחורים ואח"כ, חוזרין ולוקחין פנים דב"ן ופנים דמ"ה, בין בז"א בין בנוק', ואז חוזרין פב"פ. והבן מפתח זה מאד. ואמנם, בעוד שלוקח ז"א הפנים, ועדיין אין לרחל אלא אחורים, אז נקרא פנים ואחור, והבן זה. ואחר שהמשיך הפנים ברחל אז גם שניהן פנים בפנים.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 154
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 154](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/154)

נמצא, כי בהיותן פנים בפנים, אז יש אל הזעיר אנפין פנים ואחור דמ"ה דמ"ה, ודמ"ה דב"ן, וכן אל הנוקבא פנים ואחור דב"ן דמ"ה, ופנים ואחור דב"ן דב"ן. אמנם נמצא, כל ספירה מי"ס דז"א או דנוקבא, יש בה פנים ואחור דמ"ה, ופנים ואחור דב"ן. וכל זה בענין החיצוניות שהם הכלים, וכן בענין האורות פנימי ומקיף מפנים ואחור דמ"ה, ופנימי ומקיף מפנים ואחור דב"ן. (אך הספק שיש לי, אם העגולים נעשו מב"ן והיושר ממ"ה, או העגולים מאחור דב"ן והיושר מפנים ואחור דמ"ה ומפנים דב"ן, והספיקות האלו הם תלוים בספיקות שבארנו ברדל"א ע"ש).


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 155
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 155](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/155)

נמצא עתה כלל הדברים, כי כל הבחי' שיש אל הז"א עד זמן היניקה שהוא בחי' ו"ת שבכל קצה וקצה מז"ת שבו, כולם נקראים בחי' אלקים, אך הג"ר שבכל קצה מן הז"ק תחתונים שבו, וכן כל ג"ר עליונים דרישא דז"א, כל אחד כלול מי"ס. וכל זה נקרא מוחין דגדלות, וכולם בחי' הויות. וזהו בין בבחי' מ"ה בין בבחי' ב"ן, בין בז"א בין בנוקבא. ותמצא כי ז"א נחלק לב' בחי': א' נקרא מוחין דז"א, וא' נקרא גופא דו"ק, והגוף הם ו"ק שלו כל אחד כלול מו"ק לבד, והמוחין הם ג"ר שבראשו כל אחד כלול מי"ס, וכן ג"ר שבכל קצה וקצה מו"ק שבתחתונים שבגופא.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 156
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 156](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/156)

והנה תבין, איך ז"א יש בו מצד אמא, מ"ה דב"ן: והם ה' חסדים דאמא, וה"ג, שהם ב"ן דב"ן. ומצד אבא מ"ה דמ"ה, והם ה"ח דאבא, וה"ג, ב"ן דמ"ה. ואח"כ נותן בה ה"ג ב"ן דב"ן בביאה א', ואחר כך בזווג ב' נותן בה גם החסדים דאמא, מ"ה דב"ן.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 157
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 157](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/157)

ואז יוצא הולד כלול דכר ונוקבא: דכר ממ"ה דב"ן, ונוקבא מב"ן דב"ן, ושניהם הם גבורות מב"ן, וזהו שורש קין, כי הוא יוצא משם ב"ן, שתחילתו שם ס"ג, גדול משם מ"ה, ושת יצא זכר ונקבה שלו מן החו"ג דאבא, שהם מ"ה דמ"ה וב"ן דמ"ה. אך הבל יצא לחצאין: חצי ממ"ה דמ"ה, וחצי ממ"ה דב"ן. ונוקבא שלו חצי מב"ן דמ"ה וחצי מב"ן דב"ן. נחלקו לב' תאומות ואותה שהיתה מב"ן דב"ן נקרא תאומה יתירה, יען כי היא מבחי' קין, לכן נתקנא בה קין, והבן זה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 158
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 158](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/158)

ובזה תבין, איך יש אנשים זכרים באים מן הגבורות שהוא שם ב"ן, הענין, כי הם ממ"ה דב"ן, והנוקבא שלהם מב"ן דב"ן, גרועות מהם. ויש זכרים ממ"ה דמ"ה, ונקבות מב"ן דמ"ה גרועות מהם. אך בערך מ"ה הכולל וב"ן הכולל, יש יתרון גדול לב"ן הכולל על מ"ה הכולל, יען כי שם ב"ן בחי' ס"ג, והוא עליון ממ"ה, כמבואר בספר אחר בענין המלכים, שהם מס"ג, וזהו ענין א"א, שכתף ימין שלו הם חסדים ממ"ה הכולל, וכתף שמאלו הם הגבורות מב"ן הכולל, ואלו הם דעת דז"א.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 159
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 159](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/159)

¹הנה תחלה ע"י מוחין דקטנות, היו דבוקים אב"א, לפי שעדיין אחורים שלהם הם דינין של אלקים, ואח"כ הפיל שינה לז"א, וחוזרין המוחין להסתלק ממנו, ונשאר בבחי' יניקה, שזהו השינה. והבן זה מאד.

footnotes:
¹ ע"ח ח"ב שער כ"ט: שער הנסירה פרק א'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 160
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 160](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/160)

ואז חכמה וחסדים הוסרו מתוך הלבושים של נה"י דאמא, כנודע, ונשארו עומדין ערומים בסוד או"מ על רישא דז"א, וגם חצי דעת תחתון המחבר את ב' עטרין כנודע, וכן חצי דעת העליון, גם הוא נשאר עמהן חצין דמצד החסדים.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 161
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 161](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/161)

ואמנם בינה וגבורות וחצי דעת תחתון וחצי דעת עליון, אלו נשארים מלובשים תוך נה"י דתבונה. וכן הם נסתלקו מז"א, אמנם לא נשארו בסוד או"מ כמו האחרים, כדי להאיר משם מן בחי' הרשימו שעולה ג"כ בסוד שינה כנזכר אצלינו בענין תפילין, ואמנם אלו התלבשו תוך נוקבא, וכמ"ש אח"כ. ואח"כ, חוזרין להסתלק מן הנוקבא, וחוזרין תחלה להתחבר עם חכמה וחסדים בסוד או"מ ג"כ עמהם, ולעשות זה צריך זווג אחר באו"א.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 162
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 162](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/162)

ונמשכין מזווג ההיא ב' מנצפ"ך: א' ביסוד אמא, וא' ביסוד דמלכות, וא' נמשך לחכמה, וא' נמשך לעטרא דגבורה. וע"י אותה העטרא נמשך אותו המנצפ"ך הב' אל יסוד דמלכות. ואלו המנצפ"ך כפולים, הם יותר נמתקים, כי החכמה היא גבורה בשרשה, כי לכן חכמה דא"א נתלבש בה גבורה דעתיק.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 163
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 163](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/163)

והנה אחר שירדו שם ונעשו כולם מקיף, אז מתחילין לכנוס תחלה בינה וגבורה בפנימית דז"א, ושניהן בהוד דאמא לבד, ואז מתפשטין ג' פרקי הוד בכל קו שמאלי דז"א, ומפרק אחרון נעשה מוח בינה אל המלכות. והנה כשנסתלקו בינה וגבורה מז"א כנזכר בסוד השינה, אז היו מאירין בנוקבא לאה, בסוד או"מ, ומשם נמשך אל המלכות רחל, ואינם ישינות כמו הז"א.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 164
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 164](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/164)

ועיין בענין חת"ך, שהם ב' אחורים דזו"ן ג' בחי' שיש: א' בהוי"ה, וא' במצפ"ץ, ויש א' באלקים, כי הנוקבא בעת האצילות הראשון לא היתה רק נקודה א' לבד, כנודע, וזה הנקודה נקרא אישון בת עין, וזכור זה. ומנקודה זו מתחיל בנין כל מציאותה, והיא לבדה יכולה להיות פב"פ עמו, וזהו שורש כל בחי' הנוקבא, וזהו ראשית ואחרית כל דרושיה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 165
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 165](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/165)

דע, כי הנקודה שנאצלה תחלה היא כתר שבה, והיא נקודה א' לבד, ותחלה קודם העיבור, היתה בסוף היסוד למטה ממנו, ובזמן העיבור עלתה על היסוד והלבישתו, והגדילה ונעשה כמדת היסוד וכשיעורו. וביניקה עלתה עד ת"ת מאחוריו, ונגדלה כמדת הת"ת ממש.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 166
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 166](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/166)

והנה בלילה, שהוא כמו בזמן היניקה לז"א, אף הנוקבא היא באצילות הראשון. והנה ט' נקודות שלה אחר חצות, מתחברין עם לאה, כנזכר במ"א ע"ש. ונקודת הכתר מתחלת אצילות ירדה בבי"ע להאיר שם. וע"י עסק התורה עולה גם היא מעט מעט, עד שבאור הבוקר נגמרה לעלות פב"פ בזרוע שמאל דז"א, ואז נכנס בה רשימו של המוחין שלה בסוד תפלה ש"י. וט' הנקודות יורדין אז בבי"ע.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 167
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 167](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/167)

אך היא יש בה רשימו מבחי' פנים בפנים, ויכולה לעמוד עמו פנים בפנים אז, בסוד תפילין. ושאר הט' הנ"ל, אנו מעלין אותם מעט מעט מבי"ע עד ברכת אבות, ואז בקריאת שמע, נכנסו ו"ק דגדלות בז"א, וט' אלו שלה, גם הם מתחילין לעלות עד ז"א דאצילות, ואז עולה המלכות, ואותה הנקודה חוזרת אל האחור.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 168
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 168](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/168)

ומתחלת לתקן כמו בזמן העיבור, ועולה עד תחת היסוד, ושם בחי' שורש א' שלה, כנודע שהיא העטרה הנשאר שם תמיד, וגם בחינתה שיורדה בבריאה עולה משם, ואז אותו הבחי' שעלתה מבריאה נגדלת שנית כמדת היסוד כולו, ועיין במ"א. ומשם עולה עליה ג' בנצח והוד ולא ביסוד, ונגדלת כמותם.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 169
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 169](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/169)

ומשם עולה עליה ד' בת"ת. והרי עלתה גם אל שרשה אשר שם, שלא נסתלק משם לעולם, ואז נגדלת כמדת הת"ת עצמו מאחוריו. ואח"כ עולה בחו"ג עלייה ה', לכן יורדין בה ב' האורות תחתונות בברוך, וג' האורות עליונות באתה אך אינה עולה בה עד הזקיפות של הוי"ה, כנזכר במקומו. והירידות הם הוי"ה אדנ"י, והזקיפות הם הוי"ה אהי"ה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 170
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 170](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/170)

ועולה בסוד נקודה לבד אורך כל הז"א עד הכתר שבו אב"א. גם בסוד נקודה ולא בבחי' פרצוף עדיין. ועיין במקומו, כי יש זווג ב' אל או"א, וגם יש אז מ"ן דחו"ב, ואז נתוסף בה הארה, שתעלה היא כל בחי' האחור עד הכתר לבחי' מדה או נקודה א' לבד.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 171
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 171](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/171)

ואח"כ נכנסין בז"א ג"ר דגדלות, וגם מקיפי דאמא לבד, כפי הנזכר במ"א. ועדיין לא נכנסו רק הפנימית, ואז נתקנים ונעשים בבחי' פרצוף מהחזה שלו ולמטה. וזה בחול, שלא היתה גם בהיותה באחור רק מן החזה. אך בר"ה, בהיותה באחור עלתה עד הכתר, גם עתה הגדיל פרצופה גם עד הכתר. ועיין במקומו איך היא ברחל ובלאה, אך רחל היא מהחזה ולמטה לבד, וגם כל זה הוא ע"י העלאת המ"ן לזווג או"א (וצ"ע מאד במ"א).


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 172
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 172](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/172)

ואח"כ נעשית הנסירה כנ"ל, והנה אחר שנתגדלה אב"א מן החזה שלו ולמטה, והיתה אז מקבלת הארותיה ע"י מחיצותיו, וטפילה אליו וגרועה ממנו, וכדי שתתקן יותר לגמרי שלא על ידו, צריך שיסתלקו המוחין ממנו, וסילוק זה נקרא שינה והבן זה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 173
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 173](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/173)

כי קודם לכו היו אחורים של שניהן כולם דינים, ולהיותן דינים היו דבוקים יחד, כי כולם כותל אחד להם, ולכן הפיל עליו דורמיטא ונסתלקו ממנו המוחין כנ"ל, הנקרא שינה. ואז, נשמתו, שהם המוחין שנסתלקו ממנו, היו מושכין לו חסד וחיות אל ההיא קיסטא דחיותא, שנשאר בתוכו בגוף בעת השינה, מן חסד דבינה, והיה מתפשט בו בתוכו, ואז הדינין ואחורים היו מסתלקין ונאחזין באחור דנוקבא, ונפרדין זה מזה, וזהו, אתי חסד ופריש לון. וז"ס ובאתרהא שקיע רחמי וחסד.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 174
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 174](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/174)

ואז אלו המוחין הנקרא נשמת ז"א, היו בבחי' מ"ן אל בינה, ונזדווגו או"א, ותיקנו את המלכות שלא ע"י ז"א. והענין, כי כבר נתקנה לאה אב"א טרם רחל, כי תחלה יוצאין הארת לאה ואח"כ הארת רחל, ועדיין שתיהן נפרדות, עם שמקבלות שתיהן הארתן ע"י ז"א.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 175
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 175](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/175)

ואח"כ בנסירה, מתחברות שתיהן יחד פרצוף אחד, ע"י שנכנסו נה"י דאמא בתוכם, ונמצאת גם רחל עצמה עולה אב"א עד כתר דז"א, ע"י התחברות עם לאה (ואפשר שיתלבש לאה ברחל וצ"ע).


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 176
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 176](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/176)

ודע כי אותן הב' מוחין בינה וגבורה דז"א שנסתלקו בנה"י דבינה, הם שנכנסו ברישא דנוקבא ממש, כי החכמה והחסדים נשארו בסוד מקיף לז"א, ואלו הם הגבורות, אשר לקחה הנוקבא בעת הנסירה ע"י אמא לחודה, כנזכר במ"א. וע"ש היטב.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 177
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 177](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/177)

¹ודע כי הגוף החיצון דז"א, נקרא ת"ת, כליל משית סטרין, ויעקב. והגוף הפנימי של ז"א, נקרא דעת, ת"ת מלגאו דאתי בשית סטרין, והוא סוד משה וישראל. ולכן אין הדעת בכלל י"ס, כי הוא הת"ת, אלא שהוא הפנימיות. ושמור כלל זה בידך היטב.

footnotes:
¹ ע"ח ח"ב שער מ': שער פנימיות וחצוניות אמצע פרק ו'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 178
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 178](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/178)

וכנסת ישראל הוא גוף הפנימי, ומלכות גוף חיצון. וזווג ב' הגופות הפנימיות, נקרא נשיקין רוחא ברוחא, והבן זה. וכן הוא באו"א בזווג הפנימיות נקרא נשיקין. והפנימי דאבא נקרא מזלא שם ע"ב, והפנימי דז"א הוא שם מ"ה, שקיא דאילנא. ובערך החיצון, יקרא הפנימי נשיקין רוחא ברוחא, כי שם מ"ה הוא רוח, כנ"ל.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 179
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 179](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/179)

והנה כבר ידעת, כי גופא דמ"ה פנימי, וגופא דב"ן חיצון, וכעד"ז באורות, כי אורות דמ"ה פנימיות, ואורות דב"ן מקיפים. נמצאו, כי נר"ן פנימיות דמ"ה הם אורות לג' כלים הפנימיות, והמקיפים הם אורות לג' כלים החצוניות משם ב"ן.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 180
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 180](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/180)

והנה ידעת ענין ג' כלים וענין האורות ממ"ה ומב"ן, והנה זו"ן כל אחד מי"ס גמורות, וכשננסרים נכנס בהם גוף הפנימי דשם מ"ה, וחוזרים פב"פ, ונמצא כי ב' בחי' לבד שהם מ"ה וב"ן הם מוחין, והבן זה מאד.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 181
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 181](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/181)

והנה העיבור והיניקה ומוחין שנעשה אחר הנסירה בחזרת פב"פ בברכת אבות בברכת מגן אברהם, הוא החסד שם מ"ה שנכנס עתה לז"א, והבן זה כי הם מוחין חדשים דבחי' פב"פ. (אך ממ"א נראה, כי חצוניות יש בה אורות פנימים ומקיפים, וכן הפנימיות או"פ ואור מקיף. ושם מ"ה הוא החסדים, וז"ס אתי החסד ופריש לון גדפין).


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 182
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 182](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/182)

והנה נודע, כי שם ב"ן הוא הגבורה ואחורים, ובזה תבין, כי החצוניות הנחלק לג' כלים הוא עיקר הנקרא גוף, ובכל בחי' מהם יש מוחין כנ"ל, והם מלובשים תוך ג' בחי' נה"י דאמא של חצוניות שלה ג"כ, דהיינו בתבונה, וכן עד"ז ג' בחי' לפנימיות. והמוחין שלהם, נכנסים אח"כ מלובשים תוך ג' בחי' דפנימיות נה"י דאמא ג"כ. וג' בחי' פנימיות הם תוך ג' בחינות החיצוניות, והחצוניות נקרא גוף, והפנימיות נקרא קול.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 183
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 183](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/183)

וכבר ידעת, כי המלאכים נבראו מקולות היוצאין מפה ז"א, והם מזווג הנשיקין רוחא ברוחא, שהוא פנימיות ז"א הנקרא קולות, ופנימיות נוקבא הנקרא דבור, והבן זה. וכשאין בה רק חיצוניות שהיא עומדת אב"א, נקרא יונת אלם. והנה ידעת מהיכן קול ודבור לאדם, שהוא הגוף הפנימי, שבו מתלבש נר"ן, ובמות האדם מסתלק הגוף הפנימי עם נר"ן, ונשאר גוף החצון אלם.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 184
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 184](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/184)

ודע, כי בעליית ז"א בסוד מ"ן, עולים פנימיותם עם המוחין של החיצוניות, כי כל זה הוא תוספת. והסבה, כי צריך לבחינת מ"ן שיעלו ג"כ ג"ר ממש ולא ו"ק, כמ"ש במ"א, וג"כ ג"ר של החצוניות נקרא מוחין, והכל עולה בסוד מ"ן: ג"ר החצוניות, וכל הפנימיות.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 185
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 185](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/185)

וכשחוזר לירד, נכנסים תחלה הג"ר דחצוניות מלובשים בבחי' פנימיות דחצוניות נה"י דאמא, ואח"כ יורד כל ג' בחי' פנימיות דז"א מלובשים תוך הג' בחי' פנימיות נה"י דאמא.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 186
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 186](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/186)

ודע כי כשאנו אומרים שעלה ז"א בחיצוניות נה"י דאמא, אינו בפעם א', רק תחלה בסוד עיבור בבחינת חיצוניות, ואח"כ ביניקה בבחי' אמצעיות, ואח"כ בגדלות בבחי' פנימיות.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 187
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 187](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/187)

ונמצא, כי ג' בחי' פנימיות ג"ר דז"א, בתחילה הלבישו ג' בחינות דחיצוניות לג' תחתונות דנה"י דאמא, ואח"כ, חזר לעלות ומלביש ג' בחינות פנימיות ג"ר דז"א לג' בחי' פנימיות נה"י דאמא, ע"י ג' בחינות עי"מ, והג' בחינות חיצוניות נה"י דאמא ירדו, להיותן מתלבשים לג' בחינות חיצוניות דג' אמצעיות דז"א, וכעד"ז בכל עליות.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 188
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 188](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/188)

נמצא כי אין עלייה דג"ר דז"א בג"ת דאמא נעשה בפעם אחד, כי צריך עיבור יניקה ומוחין לחיצוניות, ועיבור יניקה ומוחין לפנימיות וכן בכל עליות שיש בכל הפרצופים הם עד"ז. ומעתה אל תתמה אם נתקנו התפלות באורך גדול, כי כמה בחי' צריך עד שיעלו ג"ר בג' אחרונות של העליון ממנו, וכן בכל בחי'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 189
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 189](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/189)

¹והנה במיתת ז"א עד שליש עליון דת"ת שלו כבר ירדו אחורי או"א אבל אחורי יש"ס ותבונה לא נגמרו עד מיתת נוקבא דז"א, ולכן האחורים דאו"א לוקחתם ז"א והאחורים דיש"ס ותבונה לוקחתם המלכות ומתלבשים האורות שלהם בהם, דוגמת המוחין דז"א.

footnotes:
¹ ע"ח ח"א שער ט': שער שבירת הכלים אמצע פרק ב'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 190
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 190](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/190)

ובזה תבין מ"ש, כי כאשר הזו"ן הם שוין יחד פנים בפנים אז הנצח הוד יסוד דאו"א הם מוחין לז"א, והנה"י דיש"ס ותבונה הם מוחין הנכנסים ברישא דנוקבא. גם תבין מ"ש, כשהיו פב"פ, אז יוצאין ב' בחי' יעקב: אחד בז"א, ואחד בנוקבא, כי האחד שהוא ממוחין דז"א, הוא מאו"א, והב' שהוא ממוחין דנוקבא הוא מישראל סבא ותבונה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 191
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 191](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/191)

ואז הם שני המאורות הגדולים, לא היא גדולה ממנו ולא הוא גדול ממנה, ואינם צריכין זה לזה כלל. אמנם האחורים של אבא הם בצד ימין בחסד דז"א, והאחורים דאמא הם בצד שמאל בגבורה דז"א.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 192
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 192](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/192)

¹ועתה נבאר בחי' הפנימית דזו"ן, כי הנה אחר כל הנ"ל, היה פעם ב' כל הנ"ל לצורך פנימית הזו"נ כנ"ל. והנה עיבור א' היה בבחי' הפנימים של א"א עצמו ולא ע"י התלבשות דאו"א, והיה זמנו ט' חדשים.

footnotes:
¹ ע"ח ח"ב שער כ"ח: שער העבורים פרק ג'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 193
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 193](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/193)

לפי שעתה בפעם ב' הזאת, לא די שנכללו נה"י הפנימים של א"א עצמו בחג"ת שלו, ע"ד שהיו למעלה בעיבור אחד של החיצונית, אמנם גם החג"ת שלו עלו ונכללו בחב"ד של עצמו, ונמצא ט"ס דא"א נכללו והיו בבחי' ג' של ג' ג', ומזווג זה נעשה העיבור בט' חדשים כמספר ט"ס דא"א, ואז נעשו ו"ק פנימים של זו"ן ג"כ, ומפנימיותם נמשכין כל הנשמות כולם כנ"ל.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 194
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 194](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/194)

ואח"כ היה העיבור הב' של המוחין של הפנימיות וזה היה בסוד ז' חדשים לבד. והענין כי עיבור זה נעלם ועליון מאד, כי הוא בסוד ז' ספירות תחתונות של עתיק המתלבשים תוך ז' תיקוני דגלגולתא דרישא דא"א כמבואר אצלינו, וכנגדן היה העיבור זה מן ז' חדשים.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 195
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 195](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/195)

ודע כי באותם ז"ת דעתיק, אין יכולת להשיג כלל בחצי עליון של החסד שבו רק מחציו ולמטה בלבד, לכן ארז"ל שכל היולדת לז', יולדת למקוטעים, ואינו בעיבור כל הז' חדשים שלמים, והנה גם מזה הפנימיות של המוחין דזו"ן נמשכו ונעשו נשמות הצדיקים.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 196
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 196](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/196)

והבן וראה, כי כמה צדיקים וחסידי עליון קדושים, כולם נולדו למקוטעים, לז' חדשי עיבור, כמשה ושמואל הנביא ופרץ וזרח וכיוצא באלו ונמצא כי כל אלו (הנשמות) נמשכין מאותן הז' דעתיק (המלובשים בז' דגולגלתא דא"א ודי בזה).


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 197
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 197](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/197)

¹ענין זמני העיבור (עיין בביאורנו עליהן, כי יש בפנימיות וחיצוניות ומה שמצאתי כאן בחילוף כתבתיו) וזה הענין, כי סוד העיבור של ט' חדשים הוא כדי לעשות מוחין לז"א כדי שיוכל להוליד, לכן נתקשרו ו"ק דא"א בג"ר חב"ד שבו בא"א עצמו, שהם מוחין ממש, ועי"ז נעשו לז"א מוחין בסוד עיבור דט' חדשים. והנה עיבור זה של ט' חדשים הוא לצורך חיצוניות ז"א, ויוליד בחי' עולמות.

footnotes:
¹ ע"ח ח"ב שער כ"ח: שער העבורים כלל ד אמצע פרק ד'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 198
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 198](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/198)

אבל עיבור ז' חדשים הוא לצורך פנימיות ז"א שיוליד בחי' נשמות והענין, כי לצורך פנימיות ז"א, הוצרך שיתקשרו ט"ס דא"א בז' דגלגלתא דיליה, כנזכר בס"ד.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 199
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 199](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/199)

ואלו הז' דגלגלתא, ד' מהן בחי' מקיפים, וג' מהן בחי' מוחין ואלו יתלבשו למטה בת"ת בתוך המוחין, כדי שיוכל לברא פנימיות נשמות בכל העולמות. והנה בהצטרף י"ב וט' גימטריא אהי"ה, שהוא סוד עיבור, כנודע מהזוהר.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 200
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 200](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/200)

¹הנה נתבאר אצלינו בדרושי נוקבא דז"א, ובענין מיעוט הירח, כי בכל זמן של הגלות, עומדים זו"ן אב"א כל ימי החול, לולי בשעות התפלה ובשבתות וכיוצא בזה, כמו שנתבאר שם. והנה כאשר רוצים לחזור פב"פ צריך שתקדים בחי' הפלת הדורמיטא על ז"א, כדי שתיעשה הנסירה ותוכל לחזור עמו אפין באפין, כנזכר בדרושי ר"ה.

footnotes:
¹ שער הכונות ח"ב ענין פורים דרוש א'.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 201
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 201](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/201)

ולהיות כי ענין מרדכי ואסתר היה בסוף השבעים שנה של גלות בבל כנודע, לכן אז כבר בימיהם התחיל ענין תיקון זו"ן, כדי לחזור אפין באפין, ויגאלו ישראל. וענין התחלה זו היא ענין הדורמיטא שנעשה אז בימיהם.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 202
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 202](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/202)

וז"ס הצרה העצומה שהיתה אז לישראל, אשר עליו נאמר, והנה אימה חשיכה גדולה כו', וארז"ל חשכה זו גלות מדי, שהחשיך עיניהם של ישראל. וענינו הוא, לפי שאז היה ז"א בסוד הדורמיטא, ונודע כי המן הרשע היה אוסטרלוגוס גדול, כנודע בענין והפיל פור הוא הגורל מיום ליום כו' ובפרט במ"ש בס"ה, כי הוא ועשרת בניו כוללים כל עשרה קליפין החיצונים, וידע בחכמתו ענין מיעוט השגחתו ית' על ישראל בימים ההם, להיותו בבחי' השינה ולכן חשב ועלה בלבו, כי הזמן מוכן לאבד שונאיהם של ישראל.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 203
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 203](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/203)

וז"ס ענין ויכוח המן עם אחשורוש אם יעלה בידם עצה זו, והשיב לו המן ישנו עם כו', ודרשו רז"ל ישן הוא האלוה שלהם והבן זה. ולהיות כי הדורמיטא ההיא היא לטובתן של ישראל, כדי שתנסר הנקבה מאחורוי ויחזרו פב"פ, ויגאלו ישראל, ויבנה בית המקדש, לכן התייעצו שניהם, כי בזמן ההוא שהאלוה שלהם הוא ישן, יקדימו הם לאבד ולהשמיד שונאיהם של ישראל, כדי שלא ישארו אפילו מתי מעט, שיהיו ראוים לגאולה, ועי"כ לא יבנה בהמ"ק. ונודע, עצת המן מן שמשי ספרא בנו וכתביהם אל אחשורוש הנקרא ארתחששתא בספר עזרא עד שיבטלו בנין ב"ה, בראותם כי הגיע זמנו להבנות ודי בזה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 204
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 204](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/204)

והנה אף בזמן הדורמיטא אין הנקבה ישנה, כי אז מסתלקין המוחין מן ז"א ונכנסין בנקבה, כדי להבנות ולתקן פרצופה, כדי שתוכל לחזור אפין באפין כנודע בענין דרוש השופר של ר"ה. ובהכרח יש הארה והשגחה זו על ישראל מצידה, וענין אותה הארה היתה ענין מרדכי הצדיק כמו שנבאר בע"ה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 205
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 205](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/205)

וכראות המן את מרדכי, שע"י היתה הארה והשגחה על ישראל בזמן ההוא נתיעץ עם זרש אשתו ושס"ה יועציו כו', וארז"ל כי זרש אשתו היתה מכשפה גדולה, ועצתה שקולה מכל שס"ה יועציו, ועלתה עצתם להרוג את מרדכי ולתלותו על העץ הוא זנבה של נחש המשך רגל הקוף, כמבואר אצלנו וכנזכר בס"ה שיר השירים ודי בזה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 206
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 206](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/206)

ואם ח"ו ככה יעלה, יוכל אח"כ לאבד את שונאיהם של ישראל ואז השי"ת ברחמיו, האיר הארת נוקבא העליונה, והיא גדולת מרדכי ואסתר, ועל ידם נושעו ישראל מן הצרה וגדולה ההיא, כמו שנבאר, וזה ענין מרדכי והארתו.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 207
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 207](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/207)

דע, כי הנה בזמן הדורמיטא דז"א, לא בלבד נכנסין המוחין דז"א מצד נה"י דאמא ונכנסין בנוקבא רחל בהיותה אב"א, אלא אף גם המוחין דבנה"י דאבא, בסוד ויבן ה' אלהים את הצלע, אא אבא ואמא.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 208
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 208](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/208)

ונמצא, כי כמו בהיות המוחין ההם תוך ז"א, היו יוצאים מהם ב' הארות לחוץ, ומבחי' הארת המוחין דאבא יוצא יעקב מצד פנים דז"א, ומבחי' הארת מוחין דאמא יוצאת רחל מצד אחוריו. גם עתה יוצאות מרחל נוקבא דז"א ב' הארות אלו ג"כ בלי ספק.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 209
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 209](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/209)

ולא עוד, אלא שבהיות מוחין הנזכר תוך הנקבה נתוספה בחי' הארה שלישית, משא"כ בהיותם תוך ז"א. והוא, כי הנה בהיותם תוך ז"א היה יסוד דאמא נשלם בחזה דז"א, והיסוד דאבא שהוא יותר ארוך כנודע היה נשלם בסיום היסוד דז"א ממש ולא היה יוצא מחוץ ליסוד כלל.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 210
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 210](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/210)

אבל עתה, בהיותם המוחין תוך הנקבה, אשר היסוד שלה נוקביי קצר, מוכרח הוא, שהיסוד דאבא יתפשט, ויצא מחוץ ליסוד נוקבא ולחוץ, ותתגלה הארתו בגילוי גמור לגמרי, ונודע, כי מה שהיא מתלבש ביסוד דז"א הוא בחי' העטרה של היסוד דאבא, שהיא בחי' המלכות דאבא, ואין ספק כי הארה זו הנגלית ממלכות דאבא, היא הארה גדולה עד מאד.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 211
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 211](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/211)

והנה שורש נשמת מרדכי היתה מן ההארה ההיא, ולכן על ידו היתה תשועת ישראל בזמן ההוא. וזה נרמז בשם מרדכי ממש, שארז"ל שהוא לשון מירא דכיא: מ"ר דכ"י. והוא תרגום מר דרור, גם נקרא מור עובר.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 212
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 212](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/212)

והענין הוא, כי ההארה הגדולה ההיא, היא מר דרור, זך ונקי בתכלית, העוברת מפי יסוד דנוקבא ולחוץ. וז"ס פסוק וידי נטפו מר עובר. ובזה תבין מעלת מרדכי, שעלה לבחי' מלכות ומשנה למלך. וז"ס הפסוק, ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 213
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 213](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/213)

והמשכיל יבין כל פרטי הפסוק זה, ענין יציאה זו מלפני המלך היא רחל, ועטרת זהב גדולה, מצד עטרה יסוד דאבא. ולכן נקרא גדולה, כי החסד וחכמה נקרא גדולה, יסוד הגדול הגבור והנורא. גם המעמיק ישכיל היותן משבט בנימין ודי בזה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 214
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 214](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/214)

וז"ס קריאת המגילה, וגם התפשטותה בעת קריאתה, לטעם פירסום הנס, והוא ענין הארת עטרת מלכות דאבא, המתגלית ויוצאה לחוץ, ולכן נקרא מגילה, לשון גילוי, וצריך לגלותה ולפרסמה. גם מגלה בלא יוד היא עולה בגי' ע"ח, כמנין ג' הויו"ת כ"ו כ"ו כ"ו, שהם ענין ג' מוחין דחב"ד דנה"י דאבא, המתגלים שם במלכות ההוא.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 215
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 215](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/215)

וזהו ענין היות המגילה נקרא אגר"ת, ונקרא ספ"ר, ויש לה דינים כתורה שבכתב, כי ספר התורה, הוא יסוד דאבא, הנקרא תורה שבכתב, צורת ספר כעין ו' ארוכה, והמגילה היא ההארה היוצא מחוץ ליסוד כנזכר, וגם הוא ארוכה בצורת ו', ובצורת מגילה ארוכה. ודי בהערות אלו אל המשכילים.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 216
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 216](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/216)

ואמנם היות ימי הפורים האלו נעשים בכל שנה ושנה, ולא הספיק לעשות בזמן ההוא לבדו, הטעם הוא, כי השי"ת ברחמיו רצה שאותה ההארה המתחדשת בהיות המוחין דאו"א, תוך הנקבה בזמן דורמיטת ז"א, לא תתבטל לעולם בכל שנה ושנה בימים ההם עצמם.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 217
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 217](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/217)

כי הנה אחר דורמיטא, חוזרים פב"פ, והמוחין הם בז"א, ואין בחינת ההארה זו יוצאת אז כלל כנ"ל, והארת מרדכי מתבטלת לגמרי, ונעלמת בפנים. ורצה השי"ת, שבכל שנה בימי הפורים כיוצא בהם, אף אם יהיו זו"ן פב"פ תתגלה ההארה הנזכרת בימים ההם, ולא תתבטל.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 218
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 218](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/218)

והענין הוא, כי בכל שנה בימים ההם כאשר יכנסו המוחין ברחל בסוד דורמיטא דז"א, אעפ"י שאח"כ יחזרו פב"פ לא תתבטל ההארה הנזכרת ותשאר שם קיימת, ונרשמת אף גם אחר הסתלקות המוחין האלו ממנה ויחזרו בז"א.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 219
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 219](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/219)

וז"ס, מ"ש הכתוב וזכרם לא יסוף מזרעם. כי אותה ההארה היא עטרת היסוד הזכר דאבא הנקרא זכר כנודע, וזכרם זה לא יסוף מזרעם בימי הפורים שבכל שנה ושנה כנודע.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 220
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 220](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/220)

לכן לעת"ל, כל המועדים יתבטלו חוץ ממגילת אסתר. והטעם הוא כי לעולם לא היה נס גדול כזה, לא בשבתות ולא ביו"ט, להתקיים ההארה זו אף אחר הסתלקות המוחין מן הנקבה, אלא בימי הפורים בלבד. ובבחי' זו יש יתרון גדול אל פורים על כל שאר הימים, אפילו בשבתות ויו"ט.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 221
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 221](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/221)

והנה בכל שנה בימי הפורים, כדי לקיים ההארה הנזכרת אנו צריכין לעשות ג' מצות, והם: קריאת המגילה, כדי להמשיך ולגלות ההארה הנזכרת היוצאת לחוץ בגילוי. והנה צריכות ב' בחי' אחרות.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 222
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 222](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/222)

והם אלו: הא' בחי' ההארת היסוד ההוא דאבא ברחל, לצורך תיקון בנין פרצופה, כי לכן נכנסים המוחין הנזכרים בה, כדי להגדילה ולעשותה פרצוף כנזכר, וזה נעשה בסוד מתנות לאביונים, כי רחל נקראת עני ואביון, והיסוד דאבא הנקרא צדיק נותן לה צדקה ומתנות. והארה הזו מתקיים ע"י שאנו נותנים למטה מתנות לאביונים, וע"י מצוה זו נעשה דוגמתה למעלה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 223
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 223](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/223)

ובחי' הב' היא, כי אחר שנתקן פרצוף רחל עצמו, ע"י הצדקה ומתנות לאביונים. עוד צריך הארה שתתקיים בה, בסוד המוחין עצמן שלו המתלבשין תוך פרצוף י"ס שלה בעת הדורמיטא, כנודע. וצריך שתתקיים הארה הנזכרת במוחין שלה כל הימים ההם הנקרא פורים וישאר קיימת שם אף גם אם יסתלקו המוחין דאו"א אחר הדורמיטא ותחזור פב"פ ועכ"ז תשאר הארת המוחין ההם קיימים במוחין שלה, ולא יסתלקו לגמרי, כבשאר הזמנים, כנ"ל, וענין זה תלוי בקיום מצוה אחרת, והיא לעשות סעודת פורים משתה ושמחה.

**The Sefaria Sulam, 2023:**
And the second aspect is that after the face (*partzuf*) itself of Rachel is rectified through the charity and gifts to the poor, there still needs to an enlightenment occurring within her, in the secret of its actual minds that are clothed within the face of her ten emanations at the time of slumber, as is known. So it is necessary for this enlightenment in her minds just mentioned to remain for all of these days called Purim, and to remain in existence there even if the minds of Father and Mother (*Abba veIma*) depart after the slumber and return to being face to face. But even with all of this, the enlightenment of those minds must remain in existence in her minds and not completely depart as at other times, as mentioned above. But this matter is dependent upon fulfillment of another commandment, and that is to have a Purim meal, a party and a joyous occasion.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 224
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 224](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/224)

וזו, ענין אכילה ושתיה, כמבואר אצלינו שהמוחין של הנקבה נקרא י"ה י"ה, ונעשים מבחי' י"ה, והם נמשכין בה, ע"י אכילה ושתיה. וזהו פי' אכילה: אכ"ל י"ה. שתיה: ש"ת י"ה, כי ע"י המאכל והמשתה, נמשכין לה מוחין הנקרא י"ה. גם נרמזה היא עצמה במלת אכילה, שהיא בגי' אדנ"י ע"ה לרמוז, כי אלו המוחין של י"ה הנמשכין ע"י האכילה הם בנקבה הנקרא אדנ"י.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 225
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 225](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/225)

גם אסת"ר היא בגי' תרס"א. והנה שם אדנ"י במילואו הוא תרע"א והנה שם אסתר חסרה י', ובתוכה מסתתרת הנקודה הפנימית עצמה הנקראת י' של אדנ"י, הנקראת אסתר, על שם שמסתתרת. (עד כאן הגיעו דרושי הרב זלה"ה וענין משלוח מנות איש לרעהו, לא נתבארו מפי הרב ז"ל, ושמא רמז לענין הארת יסוד דדכורא הניתן ליסוד דנוקבא, והם נקראים איש לרעהו יסוד ליסוד, נלע"ד. א"ש עד כאן הגיעו כל ספר הדרושים של הרב זללה"ה ולא הפלתי דבר אחד מדבריו ארצה תל"י).


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 226
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 226](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/226)

מנות ומתנות: ארז"ל, ב' מנות לאיש א', וב' מתנות לב' אביונים. והנה יש לראות, למה ברעהו אמר מנות, באות תיו אחת, ובאביונים ב' אותיות תיו, האמנם כבר ידעת, כי היסוד נקרא איש, ועיקר הארת יום זה, הוא גילוי יסוד אבא, והוא זכר. ובהיותו מלובש בתוך יסוד דאמא, לכן אמר מנות בתיו אחת, כי אות תיו מצד הנוקבא.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 227
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 227](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/227)

באופן, כי ב' מנות הם: א' מצד אבא שהוא מ"נ דמנות, כאשר ידעת ואחד מצד היסוד דאמא כנ"ל והם, איש: שהוא יסוד דאבא, לרעהו: שהוא היסוד דז"א. כי אם היות אבא גדול, הנה בהיותו יורד למקום יסוד דז"א, נקרא רעהו. ע"ד הז"א, כשיורד ביצירה, שנאמר עליו שלף איש נעלו ונתן לרעהו.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 228
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 228](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/228)

ומתנות לאביונים, הם מצד אמא. ולכן הם ב' תוי"ן, כי הם מצד הנוקבא, והם ב' מתנות לב' אביונים, שהם נ"ה שהם אביונים. כאשר ידעת בסוד הערבה לא ריח ולא טעם ונקראו אביונים. כי אמא עד הוד אתפשטותה.


###### Talmud Eser HaSefirot, Section XV 229
[Talmud Eser HaSefirot, Section XV 229](https://torahapp.org/share/book/Talmud%20Eser%20HaSefirot/s/Section%20XV/r/229)

וגם מ"ש רז"ל, כי בימי הפורים נותנים לכל מי שפושט ידו, הענין הוא כי הגבאי של צדקה הוא היסוד, ובימי החול אשר הוא יסוד דז"א, צריך לראות למי נותן הצדקה. אבל עתה, שהוא יסוד דאבא, הארה גדולה, אין להקפיד, אלא כל מי שפושט ידו נותנים.