## Teshuvah MeYirah on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee Chapter 13

###### Teshuvah MeYirah on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee 13:10:1
[Teshuvah MeYirah on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee 13:10:1](https://torahapp.org/share/book/Teshuvah%20MeYirah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbatical%20Year%20and%20the%20Jubilee/r/13:10:1)

**כל**
**שבט לוי מוזהרים שלא ינחלו בארץ כנען ולא יטלו חלק בביזה. ויראה לי שאין הדברים אמורים אלא בארץ שנכרתה ברית וכו'.** עיי"ש בהשגות וכ"מ ושאר נושאי כלים ובס' פרשת דרכים בפלפול הרבה, ולפי ההשקפה ראשונה נ"ל שמקורו טהור מדברי הספרי באותו פסוק דדריש ונחלה לא יהיה לו זו נחלת שלשה לא יהיה לו בקרב אחיו זו נחלת חמשה וכו' עיי"ש ובפירוש התורה לרש"י ז"ל וביתר ביאור לרמב"ן ז"ל, וא"כ הדבר מבואר כרבינו ז"ל ומאי לשון יראה לי דקאמר.
**ואולי** י"ל דרש"י ז"ל הביא גירסא אחרת בספרי לא יהיה לו זה נחלת שאר וכו' ולכן י"ל דהפירוש בספרי הוא לאפוקי מדעת הר"מ ז"ל דזולת הארצות שנשבע הקב"ה לאבותינו אינם בכלל דזה אינו אלא אפילו "שאר" ארצות שיכבשו ישראל אח"כ ג"כ אין להם לכהנים ולוים חלק בביזה ונחלה, ומרבה מריבויא דקרא לא יהיה לו בקרב אחיו דקאי גם לשיכבשו מה שאינו מא"י, ויגרוס בתחלה ונחלה לא יהיה לו הם נחלת שבעה ולא נחלת ג' וה' כגירסת רש"י ורמב"ן ז"ל אלא נחלת שבעה ונחלת שאר, ואם נצדק בזה אתי שפיר לשון יראה לי שכתב רבינו ז"ל לשלול גירסא אחרת וכהאי גונא שכתב הכ"מ.
**והנה** הראב"ד ז"ל השיג דא"כ לא יטלו תרומות ומעשרות באותן ארצות דהרי התרומות ומעשרות הוא תחת חלקם בנחלה וביזה, עוד הקשה דהא במדין לא נטלו חלק ככל ישראל רק בתרומה והוראת שעה היתה, וע"ז השיג הכ"מ דדלמא אה"נ לא יטלו תרומות ומעשרות ומה שבמדין י"ל בהיפוך דזה היה הוראת שעה מה שלא לקחו חלק בשוה וכו', והמל"מ השיב ע"ז דסוריא הוא מטעם שנכבשה מקודם לכל א"י וכו' וגם קושית הראב"ד ז"ל דלא יטלו, הקושיא על הכהנים ולוים לבד אבל החיוב בתרומות ומעשרות הוא אף אם לא יותן לכהנים דאיסור טבל שייך גם בלא זה וכו' עכת"ד. ובעניותי אני רואה דברי הר"מ ז"ל צודקים לפי דעתו הגדולה בס' המצות שלו וכ"ה בחיבורו זה דמצות הפרשת תרומות ומעשרות והנתינה לכהן הוא מ"ע אחת ולא כהרמב"ן ז"ל דב' מצות הן וע"כ הוצרך במג"א להוכיח בהתנצלותו דלרבינו ז"ל כל שאינו מפריש לתתו לכהן אף עיקר מצות הפרשה לא קיים דעיקרו אינו רק ליתנם לכהן עיי"ש, ואף דדבריו צריכין ביאור מנ"ל הא, אין כאן מקומו לבאר זה ומבואר אצלנו במקום אחר בס"ד, אבל עכ"פ נראין דבריו בדעת רבינו ז"ל לומר דהא בהא תלוין וא"כ ודאי דאם כהנים ולוים לא יטלו התרומות ומעשרות א"צ להפרישם כלל ואין שום חיוב להפריש בלא ציווי התורה הקדושה ובכה"ג לא חייבה התורה אותנו כלל. ואולם אם תרומת מדין היתה בשם תרומה או חלק בביזה הארכתי הרבה בחידושי תורה בחיבורי סדר פרשיות פ' קרח ושופטים באיזה מהדורות, דברים נחמדים תהלה לאל עליון.


###### Teshuvah MeYirah on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee 13:11:1
[Teshuvah MeYirah on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee 13:11:1](https://torahapp.org/share/book/Teshuvah%20MeYirah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbatical%20Year%20and%20the%20Jubilee/r/13:11:1)

**כל**
**שבט לוי מוזהרים שלא ינחלו בארץ כנען ולא יטלו חלק בביזה. ויראה לי שאין הדברים אמורים אלא בארץ שנכרתה ברית וכו'.** עיי"ש בהשגות וכ"מ ושאר נושאי כלים ובס' פרשת דרכים בפלפול הרבה, ולפי ההשקפה ראשונה נ"ל שמקורו טהור מדברי הספרי באותו פסוק דדריש ונחלה לא יהיה לו זו נחלת שלשה לא יהיה לו בקרב אחיו זו נחלת חמשה וכו' עיי"ש ובפירוש התורה לרש"י ז"ל וביתר ביאור לרמב"ן ז"ל, וא"כ הדבר מבואר כרבינו ז"ל ומאי לשון יראה לי דקאמר.
**ואולי** י"ל דרש"י ז"ל הביא גירסא אחרת בספרי לא יהיה לו זה נחלת שאר וכו' ולכן י"ל דהפירוש בספרי הוא לאפוקי מדעת הר"מ ז"ל דזולת הארצות שנשבע הקב"ה לאבותינו אינם בכלל דזה אינו אלא אפילו "שאר" ארצות שיכבשו ישראל אח"כ ג"כ אין להם לכהנים ולוים חלק בביזה ונחלה, ומרבה מריבויא דקרא לא יהיה לו בקרב אחיו דקאי גם לשיכבשו מה שאינו מא"י, ויגרוס בתחלה ונחלה לא יהיה לו הם נחלת שבעה ולא נחלת ג' וה' כגירסת רש"י ורמב"ן ז"ל אלא נחלת שבעה ונחלת שאר, ואם נצדק בזה אתי שפיר לשון יראה לי שכתב רבינו ז"ל לשלול גירסא אחרת וכהאי גונא שכתב הכ"מ.
**והנה** הראב"ד ז"ל השיג דא"כ לא יטלו תרומות ומעשרות באותן ארצות דהרי התרומות ומעשרות הוא תחת חלקם בנחלה וביזה, עוד הקשה דהא במדין לא נטלו חלק ככל ישראל רק בתרומה והוראת שעה היתה, וע"ז השיג הכ"מ דדלמא אה"נ לא יטלו תרומות ומעשרות ומה שבמדין י"ל בהיפוך דזה היה הוראת שעה מה שלא לקחו חלק בשוה וכו', והמל"מ השיב ע"ז דסוריא הוא מטעם שנכבשה מקודם לכל א"י וכו' וגם קושית הראב"ד ז"ל דלא יטלו, הקושיא על הכהנים ולוים לבד אבל החיוב בתרומות ומעשרות הוא אף אם לא יותן לכהנים דאיסור טבל שייך גם בלא זה וכו' עכת"ד. ובעניותי אני רואה דברי הר"מ ז"ל צודקים לפי דעתו הגדולה בס' המצות שלו וכ"ה בחיבורו זה דמצות הפרשת תרומות ומעשרות והנתינה לכהן הוא מ"ע אחת ולא כהרמב"ן ז"ל דב' מצות הן וע"כ הוצרך במג"א להוכיח בהתנצלותו דלרבינו ז"ל כל שאינו מפריש לתתו לכהן אף עיקר מצות הפרשה לא קיים דעיקרו אינו רק ליתנם לכהן עיי"ש, ואף דדבריו צריכין ביאור מנ"ל הא, אין כאן מקומו לבאר זה ומבואר אצלנו במקום אחר בס"ד, אבל עכ"פ נראין דבריו בדעת רבינו ז"ל לומר דהא בהא תלוין וא"כ ודאי דאם כהנים ולוים לא יטלו התרומות ומעשרות א"צ להפרישם כלל ואין שום חיוב להפריש בלא ציווי התורה הקדושה ובכה"ג לא חייבה התורה אותנו כלל. ואולם אם תרומת מדין היתה בשם תרומה או חלק בביזה הארכתי הרבה בחידושי תורה בחיבורי סדר פרשיות פ' קרח ושופטים באיזה מהדורות, דברים נחמדים תהלה לאל עליון.