## Teshuvah MeYirah on Mishneh Torah, Tithes Chapter 11

###### Teshuvah MeYirah on Mishneh Torah, Tithes 11:15:1
[Teshuvah MeYirah on Mishneh Torah, Tithes 11:15:1](https://torahapp.org/share/book/Teshuvah%20MeYirah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Tithes/r/11:15:1)

**המפקיד**
**פירותיו אצל הנכרי וכו' ויראה לי שהמעשרות שיפריש ספק.** ועיי"ש בכ"מ והשגת הראב"ד ז"ל, ותמוה לי טובא על רבינו ז"ל שכתב יראה לי היכא דלהיפך מזה מבואר להדיא בבכורות י"א ב', דלת"ק מעשרים בודאי דודאי חלפינהו, ולר' שמעון ספק. ואפשר לתרץ ע"פ דברי הגמ' ביומא מ"ז ב', דהדר פשטה יהושע בן עוזאה בין הבינים ספק הוה ועיי"ש בתוס' דמאי נפשט הרי גם מקודם הוא ספק, ותירצו דמקודם מבעיא ליה בזה ואח"כ נפשט דספק גמור הוא ונפק"מ לדינא הוא אם מטעם ספק או ודאי, וא"כ י"ל דגם מש"כ רבינו ז"ל שצריך להפריש מספק הוא ג"כ כפשיטות יהושע בן עוזאה דהוא ספק מוחלט, וא"כ גם מ"ש בגמ' ודאי הוא ג"כ מטעם ספק אלא דאינו כדעת ר"ש דהוא רק כדמאי [וגם י"ל דדמאי הוא רוב מעשרים משא"כ הך ספק]. ועי' ע"ז ל"א א', מאי דפריך הגמ' ממשנה זו דאמר כפירותיו על מעשר דאיתא שם מותר בשתיה דכיון שהוא כפירותיו א"כ ודאי נחלפו, ואף בהנאה אסור עיי"ש, משמע נמי דמשום ודאי הוא. שוב נזכרתי שכבר העיר הגר"ע איגר ז"ל בתוספותיו בפ"ג דדמאי על הרא"ש ורע"ב ור"מ ז"ל מסוגיא דבכורות, וחידוש שלא הביא גם דברי רבינו ז"ל בחיבורו ועי' מ"ש שם בחיבורי סדר משנה בעזהית"ש.