## Teshuvot haRashba part IV Teshuva 55

###### Teshuvot haRashba part IV 55:1
[Teshuvot haRashba part IV 55:1](https://torahapp.org/share/book/Teshuvot%20haRashba%20part%20IV/r/55:1)

טוליטולה, לר' שלמה ה"י.


###### Teshuvot haRashba part IV 55:2
[Teshuvot haRashba part IV 55:2](https://torahapp.org/share/book/Teshuvot%20haRashba%20part%20IV/r/55:2)

¹שאלת: גבאים שגבו מעות לפדיון שבוים ידוע, ואח"כ שבאו מעו' לידם, מת אותו שבוי עד שלא נפדה. מעות הללו, מה יעשה בהם? של יורשין הם, או לא, כיון שלא נפדה?

footnotes:
¹ א"ה: הובאה בקיצו' בב"י י"ד סי' רנ"ג.


###### Teshuvot haRashba part IV 55:3
[Teshuvot haRashba part IV 55:3](https://torahapp.org/share/book/Teshuvot%20haRashba%20part%20IV/r/55:3)

תשובה: דבר ברור הוא: דליורשים הם, ממתני' דשקלים, דקתני: מותר שבוי לאותו שבוי. מותר המת ליורשיו. וכמו שאמרת גם אתה. ותמה אני: אם יש חולק בדבר הזה. דהא טעמא דמילתא: משום דמשעת גוביינא זכו לו גבאין. דאלת"ה, אף מותריהן יחזרו לנותן, שהרי נפדה. ומה לי נפדה ולא הוצרך להם, מה לי מת ולא הוצרך. ואם הכונה בנותנין: דוקא אם צריך, כל שאינו צריך, יחזרו לנותן. ואם הכונה להתנדב לו, וכבר זכה, אף על פי שהיו סבורים שיהא צריך להם לפדיונו. ולפיכך אמרו: שהמותר ינתן לו אף במתקן. אלא שדברים פשוטים הם בעיני: שינתנו ליורשים.