## Teshuvot haRashba part V Teshuva 197

###### Teshuvot haRashba part V 197:1
[Teshuvot haRashba part V 197:1](https://torahapp.org/share/book/Teshuvot%20haRashba%20part%20V/r/197:1)

שאלת: בענין השומא, אי שמין תחילה ואח"כ מכריזין, ואם לא מצאו שומן מקבלה המלוה כשומתן? א"ד, אם מצאו קונה, מחליטין אותה בין רב למעט שהכרזה עיקר, ולא מצינו שומא קודם הכרזה¹?

footnotes:
¹ נר' שזאת השאלה היא מתורתו של הרב בעל התרומות, כאשר נראה בשער ג' חלק ב' סי' ד' יע"ש.


###### Teshuvot haRashba part V 197:2
[Teshuvot haRashba part V 197:2](https://torahapp.org/share/book/Teshuvot%20haRashba%20part%20V/r/197:2)

תשובה: בודאי כך הוא מתחילה יורדין שלשה לשום ושמין מאותו קרקע על מלוה, כשיעור חובו. ואח"כ מכריזין עליו ואם מצאו מי שמעלה יותר על השומא, מוכרין לו. ואם לא מצאו שומתן, מחליטין אותו למלוה משומתו. וזהו שאמרו: כך וכך היא יפה, כך וכך היא שומא² כלומר: כך וכך היא, שכך רוצים בני אדם לתת, וכך וכך היא שומא. מודיעין שומא שעשו לה ב"ד, יותר על מה שמוציאין בה. ואין בדבר ספק, דאין ב"ד מוכרין לעולם ולא מחליטין, אלא בשומא. ומיהו אין להם בשומתן, אלא מקומם ושעתם, שמין אותם לפי הזמן, ושדות הנמכרים עכשיו במדינה. והכי מוכח בפ"ק דב"ק (דף ז³:).

footnotes:
² והוא מתורתו של הרמב"ן, לרב השואל בעל התרומות ז"ל, כמבואר שם בסה"ת.
³ עיין לר' המחבר בח"א סי' אלף קי"ד, ובח"ב סי' שס"א יע"ש. ועיין בתשובות המיוחסות סימן נ"ח יע"ש, ולעיל סי' פ"ח יע"ש.