## Teshuvot haRashba part V Teshuva 54

###### Teshuvot haRashba part V 54:1
[Teshuvot haRashba part V 54:1](https://torahapp.org/share/book/Teshuvot%20haRashba%20part%20V/r/54:1)

עוד שאלת: למה תקנו הקדיש בשתי לשונות, עברית וארמית בו. מה שאומרים: בחייכון וביומיכון, ובחיי דכל בית ישראל?


###### Teshuvot haRashba part V 54:2
[Teshuvot haRashba part V 54:2](https://torahapp.org/share/book/Teshuvot%20haRashba%20part%20V/r/54:2)

תשובה: דע דעיקר הקדיש שהצבור עונין אחר הש"ץ, אין בו אלא לשון ארמי. דאין הצבור עונין, אלא: עד לעלם, ולעלמי עלמיא. אבל: ישתבח ויתפאר; ענין ש"ץ הוא, שחוזר ואומר אחריהם, ישתבח ויתפאר. והוא שאומר: ואמרו, אמן. ואי הם עונים אחריו, היאך אומרים אחרי עצמן: אמן? ומפני שבזמנם, לא היו מדברים על הרוב, אלא בלשון ארמי, התקינו שיהיו אומרים, כדי שיבינו הכל, ויקדשו שמו ית'. וכן ש"ץ אומר בלשון ארמי: יתגדל ויתקדש שמיה רבה; להבין כל העם. גם מה שהש"ץ מסיים: ישתבח ויתרומם; בלשון ארמי הוא, ובאומרו: לעילא מכל ברכתא שירתא ותושבחתא. אלא שיש עכשיו מש"ץ, שהעתיקו בלשון הקודש, ואומרים: למעלה מכל השירות והתושבחות והנחמות; מבלי לב אומרים כן, שהכל נאמר בתחילה לשון ארמי. וכן תמצא בקדיש בתרא, שהכל הוא לשון ארמי: תתקבל צלותהון ובעותהון דכל ישראל, קדם אבוהון דבשמיא, ואמרו: אמן. יהא שלמא רבה וכו'. עד כאן עיקר הקדיש, שתקנו הראשונים נ"נ, וכל זה בלשון ארמי. וכן תמצא בסידור רב עמרם גאון ז"ל.¹ ומה שמוסיפין בכל מקום כפי רצונם, בין בלשון ארמי בין בלשון הקודש, באיזה לשון שלבם חפץ, אין הפסד בדבר² גם אלו שמעתיקין עכשיו מעיקר הקדיש, מקצתו בלשון הקודש, אין חשש בדבר, שעתה אין אנו מדברים בלשון ארמי, חזרו כל הלשונות אצלנו אחד. ואמרו כי: בחייכון וביומיכון; ביאורו כי בשוב את שבותנו, יגדל ויתקדש שמו לעיני העמים, ויודע בעמים, כי הוא אחד ושמו אחד. כאומרו: ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ואז יהיה כסאו שלם, וכמ"ש רז"ל על פסוק: כי יד על כס יה. ואמרו (בפ"ק דתענית דף ה): אין הקדוש ברוך הוא נכנס בירושלים של מעלה, עד שיבנה ירושלים של מטה. שנאמר: בקרבך קדוש ולא אבא בעיר. וכשאנו אומרים יתגדל ויתקדש, הכוונה בו שישיב שכינתו בתוכנו, ונתקדש בכבודו בבית הבחירה, מקום מקדשו. וכאומרנו בו בפירוש: וימליך מלכותיה, ויצמח פורקניה, ויקרב משיחיה; וע"כ אנו מבקשים מאתו ית', שיהיה זה בימינו, ובחיינו, ובחיי דכל בית ישראל, בחייכון וביומיכון, כפל לשון בשתי לשונות לחזק הענין. וכאלה רבים בכתובים: הנה בשמים עדי, וסהדי במרומים. ושלומך, יגדל נצח.

footnotes:
¹ עיין בטור א"ח סי' נ"ו, יע"ש.
² עיין להרב ברכי יוסף א"ח סי' נ"ו אות ד', שכתב בשם מה"ר הרב חס"ל בהגהות כ"י, בשם ס' צרור החיים, שכתב וז"ל: ושמעתי למור"י הרשב"א ששמע למור"ו הרמב"ן, שאינו אומר שום ענין וכו' יע"ש, ודו"ק.