## Tevat Gome, Ha'Azinu

###### Tevat Gome, Ha'Azinu 1
[Tevat Gome, Ha'Azinu 1](https://torahapp.org/share/book/Tevat%20Gome/s/Ha%27Azinu/r/1)

כי שם ה' אקרא כו' ברכות מ"ה א' מנין כו' וברכת הזימון מדרבנן רק שלש ברכות מ"ה וברכת התורה שלפניה י"א דהוה ד"ת וברכה מעין שלש ג"כ י"א דהוה ד"ת ובפתיחה לא"ח כתבנו מזה וגם כל הברכות אם ספק אין מברך דספק דרבנן לקולא ואין רשאי דהוה לא תשא עסי' רט"ז ואכתי יהרהר בלב כל הברכה והרהור כדיבור דמי ועכ"פ ביש אונס פסקו הרהור כדיבור דמי ואין לך אונס גדול מזה ויוצא ולא תשא ליכא בהרהור. ובפריי שם כתבנו מה. וראיתי בצידה לדרך והוא דבר חדש אצלי שכתב בשם הרמב"ן ז"ל במנין במצות ט"ו ובקרית ספר (הוא המבי"ט) שמ"ע מ"ה לענות אמן אחר ברכת התורה ואחר ברכת המזון והיינו כי שם ה' אקרא בברכה הבו גודל אמן כך פירש"י ז"ל ברכות כ"א א' יע"ש ולפ"ז כל הברכות ועניית אמן דרבנן לחייב ובהמ"ז וברכת התורה לפניה ומעין שלש למ"ד שחייב מ"ה בברכה מחויב השומע לענות אמן הן אמת שהרמב"ן ז"ל בעשין שלו מצות ט"ו לא כתב רק שמ"ע לברך ולהודת בברכת התורה אלא דממילא משתמע מקרא ולמ"ד ברכת התורה דרבנן וקרא אסמכתא לית אמן מ"ה אף בבהמ"ז דהך דרשא הוה אסמכתא ולהרא"ם ז"ל לכאורה דווקא במקדש הא בגבולין אמן אין זה התגדלות והתרוממת כו' וצ"ע יע"ש. ולפ"ז אם שמע ברכת התורה ומעין שלש ובהמ"ז ולא ענה אמן ביטל מ"ע מ"ה ומחויב לומר פ' עולה וי"ר כאלו הקרבתי עולה עסי' א' ויש לשאול בעומד בתפלה ושמע ג' ברכות אלו י"ל דמפסיק דהוה מ"ע ואע"ג דאין מפסיק לקדושה וקדיש זה מ"ה הוה וי"ל הא רוב ס"ל דב"ה דרבנן וקרא אסמכתא הוה ומש"ה לא מנאה הר"מ ז"ל במנין המצות ועיין במגילת אסתר א"כ עניית אמן מדרבנן הוא כמו הברכה ועיין א"ח סימן רט"ו ס"ב חייב לענות אמן. גם אם יש לפניו לשמוע ולענות אמן אחר בהמ"ז וברכת התורה ומעין שלש ויש לפניו לענות שאר אמנים הא עדיף דהוה מ"ע מ"ה להרמב"ן ז"ל ואי"ה בפריי יבואר עוד.


###### Tevat Gome, Ha'Azinu 2
[Tevat Gome, Ha'Azinu 2](https://torahapp.org/share/book/Tevat%20Gome/s/Ha%27Azinu/r/2)

אגדה. שחת לו לא בניו מומם אב שיש בו חסרון ובן אין הולך בדרך הישר תולין החסרון באב משא"כ הקב"ה שלם בכל שלימות אשר לא יכילהו הרעיון וודאי המום בנו מחמת החומר כנשר יעיר קנו כו' ראוי לנו לתת שבח והודיה ולשלם גמול עכ"פ כפי קוצר מעשה ידינו כמ"ש ז"ל יהודא ב"ת אומר כו' קל כנשר שלא יאמר האדם די לי שאהיה בינוני או צדיק ויש למטה ממני יותר כמה מדריגות תקח ראיה מעוף השמים הנשר פורח למעלה מכל העופות שלא יוכל לשלוט בו שום עוף ובבניו כן האדם ראוי ליקח לעצמו גדולה לנפש יותר מכל האדם ובחירה חפשיות ולא יבוש מהמלעיגים עליו. ותאחז במשפט ידי לא כמלך ב"ו אם כועס ועושה משפט אין בידו להשיב זעמו אבל ה' אוחז במשפט וכשאנו שבים בתשובה בוידוי דברים מיד שב המשפט כמ"ש רמ"א ז"ל ה' ובעל חימה בעל על החימה יכול לכבוש כעסו. תאחז במשפט ידי הוא שמאל אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים אוחז ביד מדת משפט שמאל דינא רפיא משא"כ כשהמשפט בימין אז תקיף ביותר ובר"ה בתפלה עוז בידך וגבורה בימינך אנו מבקשים שביומא דדינא קשיא ע"י זכות התורה יגין עלינו. אתה נותן יד לפושעים ומורדים ושבים מקרבן קצת וימינך פשוטה לקבל שבים מעון כששב מקרבן לגמרי ומעון זכות ומפשע מסתברא ג"כ כששב מאהבה נעשה זכות ויותר חידוש מפשע ששב ובמקום שבע"ת עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד כ"ש כששב מפשע זה יותר צריך התעוררת ה' יתן לבבינו לשוב בתשובה שלימה ויגאלנו ב"ב אמן.