## The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education

###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 1
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 1](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/1)

טכנולוגיות אינן רק כלי עזר חיצוניים, אלא גם שינויי מוּדעות פנימיים, בפרט בהשפעתן הכבירה על המילים. 
(וולטר ג׳ אונג, ״אוראליוּת ואוריינות״)


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 2
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 2](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/2)

כל המצאה משנה את הסביבה האנושית, אך ההמצאות ששינו את פניה לבלי הכר היו אלו ששינו את הדרך שבה אנחנו מתעדים מידע ומוסרים אותו. טכנולוגיות אחרות חוללו שינויים נקודתיים, ואילו השפעותיהן של מהפכות בטכנולוגיית המידע הן שיטתיות. הן משנות את מבנה החברה מיסודו. הן אפילו משנות את הדרך שבה אנחנו מדברים וחושבים, בונים חוויה ומקנים לה משמעות. לאחר שטענתי, בפרק הקודם, שעניינה של הצדקה הוא בהפחתת העוני בדרך המעודדת מתן ערך עצמי ועצמאות, אני מבקש להצביע בפרק זה על הדרך היעילה ביותר לעשות זאת. אני טוען כי טכנולוגיית המידע היא יותר מטכנולוגיה: יש לה השפעה עמוקה על הדמוקרטיזציה של כבוד האדם. סיפורם של המחשב האישי, המודם, הדואר האלקטרוני והאינטרנט הוא, בדרכו, סיפור רוחני ופוליטי גם יחד, סיפור שהוא מקור לתקווה כנה.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 3
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 3](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/3)

שלוש מהפכות מידע גדולות היו בעבר, ואנחנו נמצאים כעת בעיצומה של מהפכת המידע הרביעית. יחלפו עשורים, ואולי אף מאות, עד שיהיה אפשר לעמוד על השפעתה של המהפכה המתרחשת עתה, ולפיכך הדרך הטובה ביותר לקבל מושג על האפשרויות שהיא פותחת בפנינו היא לשרטט את תולדותיהן של שלוש המהפכות הקודמות. נפתח ב־31 באוקטובר 1517, היום שבו מִסמר מרטין לותר הצעיר אל דלת כנסיית כל הקדושים בוויטנברג את 95 התזות שלו. בכך הוציא לדרך את הרפורמציה, ועמה סדרה שלמה של התפתחויות שהיו קשורות זו לזו ושהוליכו לא רק לרפורמה הדתית, אלא גם לשינוי המפה המדינית של אירופה, לצמיחתו של המדע, להתפתחותה של מדינת הלאום — ובמבט רחב יותר, להולדת המודרנה. אחת העובדות המשונות בדברי ימיה של הרפורמציה היא שעקרונותיה הוצגו כבר באוקספורד של המאה הארבע עשרה בידי ג׳ון וויקליף. כיצד קרה שקריאתו של וויקליף לשינוי לא חוללה כמעט דבר, ואילו קריאתו הדומה של לותר, מאתיים שנה לאחר מכן, הכתה גלים בכל רחבי המערב?


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 4
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 4](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/4)

התשובה היא, כמובן, שבין ימיו של וויקליף לימיו של לותר המציא יוהנס גוטנברג את הדפוס. הדבר היה בגרמניה, בשנות החמישים של המאה החמש עשרה (הדפוס הומצא בסין מאות שנים קודם לכן, אך ההמצאה לא התפשטה). אדם יכול לקרוא להמוני הנוצרים לחזור אל התנ״ך, אך כל עוד ספרי תנ״ך מועתקים בכתב יד בלבד, ומחירם גבוה בהרבה מהישג ידו של המאמין המצוי, לא יהיה לכך כל ערך מעשי. זמן קצר מאוד לאחר פיתוח הדפוס החלו ספרי תנ״ך להיפלט ממכבשי הדפוס במאות אלפיהם. באנגליה לבדה, בפרק הזמן שבין הרפורמציה ושנת 1640, הודפסו על פי ההשערה יותר ממיליון עותקים של התנ״ך והברית החדשה. מחיר עותק של הברית החדשה בתרגומו האנגלי של טינדייל עמד תחילה על שלושה שילינגים — סכום לא פעוט, אך כתבי היד שנהגו עד אז עלו פי שבעה עד פי 18. בחלוף הזמן ובגבור התחרות ירדו בהתמדה המחירים. הצהרתו של לותר עצמו הופצה בדפוס. בתוך 15 יום היא הופיעה בכל רחבי המדינה, ובתוך שלושה שבועות אזלו העותקים מבתי הדפוס בשלוש ערים שונות. מחבר בן התקופה אמר כי ״נראה היה כאילו המלאכים עצמם נרתמו לשליחות והביאו את הדפים לנגד עיני האנשים כולם״. בין 1518 ל־1525 שליש מעותקי הספרים שהודפסו בשפה הגרמנית היו כתבי לותר, ועד 1546 הופיעו בדפוס 430 מהדורות נפרדות של תרגומי התנ״ך שלו.¹

footnotes:
¹ ראו Hill 1994; Wright 2000, pp .174–194.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 5
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 5](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/5)

דבר לא ערער על סמכותה של הכנסייה יותר מכך שהתנ״ך, בתרגום ללשונות המקומיות, היה עתה נגיש להמוני בני אדם, שיכלו לקרוא אותו ולדון בו בבתיהם הפרטיים. רבים מראשוני הפרוטסטנטים ייחסו את ״מתת הדפוס״ להשגחה האלוהית, ואכן התזמון שלה היה, לכל הפחות, עניין של מזל, והתוצאות — מסעירות. אלא שלא עבר זמן רב וגם הם הבינו שלא רק את סמכותה של הכנסייה הקתולית עלול הדפוס לערער, אלא את הסמכויות כולן. הדפוס נהיה, במילותיו של פרשן אחד, ״בן בריתם הטבעי העיקרי של הוגים פורצי גדר, אפיקורסים או כנסייתיים״. הפרסום האוטופי ״מקאריה״ שנדפס ב־1641 חזה ש״אמנות הדפוס תפיץ את הדעת במידה כזו שהאנשים הפשוטים, שידעו עתה מהן זכויותיהם וחירויותיהם, לא יתנו עוד למשול בהם בדרך של דיכוי״. המשורר האנגלי אנדרו מרוול, שכתב לאחר המהפכה האנגלית, דמיין בישוף עתידי האומר לעצמו את המילים האלה:


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 6
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 6](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/6)

הדפוס… עשה לאמונה של הכנסייה שלנו צרות כאלה, ששום תאולוגיה לא תצליח לתקן. איפה הם הימים הטובים שכל הלימוד היה מכתבי יד, ואיזה פקיד קטן… שמר על מפתחות הספרייה?… עכשיו הבנאדם לא יכול לכתוב ספר, כי על המקום כותבים לו תשובה… המציאו כבר דרכים לסלק כמרים, אבל שום המצאה עוד לא הצליחה לחסל את אסופות מאמרי ההסתה האלה.²

footnotes:
² Hill 1994, pp. 12–16.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 7
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 7](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/7)

תוצאותיה של מהפכת הדפוס הן כמעט בלתי ניתנות לשיעור. עד אז, מעולם לא נפוצה המצאה חדשה במהירות שכזו. בשנת 1500, פחות מיובל שנים לאחר הורתו של הדפוס, היו כבר 35 אלף כותרים מודפסים, ובין 15 ל־20 מיליון עותקי ספרים. בתום מאה שנים נוספות המספר גדל פי עשרה. הדפוס גרם לגדילה עצומה של האוריינות. ככל שספרים נעשו זמינים יותר, עוד אנשים למדו לקרוא, וככל שהם הרבו לקרוא — ספרים רבים יותר נקנו. הדפוס יצר ערוצי תקשורת חדשים בין הרשויות והאזרחים, ודרכים חדשות להפצת רעיונות אמנותיים ואדריכליים. הוא עורר את צמיחתו של המדע ואת תפוצת הטכנולוגיה. הדפוס מילא תפקיד חשוב בצמיחתן של לשונות אירופה בעודדו את השימוש בלשונות המקומיות, כמו אנגלית, צרפתית וגרמנית, ואת החלפתה של הלטינית כלשון המלומדים, ובכך שהוא צמצם את השפעתם של ניבים והאחיד את הכתיב של כל שפה ושפה. כך, בסופו של דבר, השפיע הדפוס גם על צמיחת המודעות הלאומית בקרב עמי אירופה.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 8
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 8](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/8)

בנדיקט אנדרסון מרחיק לכת עוד,³ כשהוא טוען שהמצאת הדפוס הובילה לשלושה שינויים יסודיים בתמונת העולם של בני האדם. ראשית, היא ניתצה את הרעיון הביניימי של הכתב המקודש — התפיסה שיש שפה אחת (הלטינית הכנסייתית, הערבית הספרותית או שפת הוון־יאן הסינית) שרק היא מתארת את טבעה האמיתי של המציאות. ריבוי השפות המודפסות, ולא פחות מכך הספרים שתיעדו את המסעות הימיים של מגלי הארצות הגדולים במאה החמש עשרה והשש עשרה, גרמו לאנשים רבים להתוודע לעצם קיומן של תרבויות מגוונות. שנית, התפשטותה של ידיעת הקריאה הובילה להתמוטטותן של חברות בעלות הייררכיה נוקשה, שבהן רק מעטים ידעו קרוא וכתוב ונהנו מגישה לטקסטים. ושלישית, הדפוס הוליד מודעות חדשה לזמן. בימי הביניים, תחת השפעתה החזקה של הדת, הזמן היה מעגלי למדי. כל מה שקורה נחזה כבר בכתבי הקודש. עם הופעתם של עלוני החדשות הראשונים, בתחילת המאה השש עשרה, הזמן, בגילומו של התאריך המודפס בראש הגיליון, היה למעין תָווך ריק שבו המאורעות נפרסו וה״חדשות״ התרחשו. לאדם המודרני, העיר הֶגל באירוניה, העיתונים הם תחליף לתפילת השחרית. מכבש הדפוס שינה אפוא לא רק את הנוף האנושי החיצוני אלא גם את זה הפנימי. יותר מכל המצאה אחרת הוא סלל את הדרך למעבר מימי הביניים לעידן המודרני.

footnotes:
³ אנדרסון תשנ״ט.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 9
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 9](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/9)

המהפכה הראשונה, המצאת הכתב עצמו, הייתה דרמטית לא פחות. האמנות — ייצוגם התמונתי של דברים שנראו — הופיעה מוקדם למדי בהתפתחותו התרבותית של המין האנושי. ציורי המערות המוקדמים ביותר עדיין מדהימים בחיוניותם. עם הזמן, כמה מהייצוגים הללו נעשו סכמטיים יותר — עניין של כמה מהלומות פטיש ודגמים גאומטריים. גם עזרי זיכרון הופיעו מוקדם: קשרים בחוטים, חריצים במקלות, חריתות באבנים, ושאר סימנים ואותות. אולם כתב של ממש הופיע רק כאשר השוּמֶרים נכנסו לדרום מסופוטמיה במהלך האלף הרביעי לפני הספירה.⁴

footnotes:
⁴ Diringer 1962.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 10
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 10](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/10)

איננו יודעים כיצד ומתי בדיוק הוא הופיע, אבל אנחנו יודעים כמעט בוודאות שהיה זה תוצר לוואי של פיתוח חומר בנייה חדש: לבנים שהוכנו באמצעות ייבוש לוחות חומר בשמש. סימנים דמויי יתד שנעשו בחומר הרטוב בנעיצת מקל מחודד נעשו בלתי מחיקים כאשר לוח החומר התקשה, וכך יכלו לשמש רישומים קבועים. הסימנים הראשונים ששורטטו היו פיקטוגרפיים: לא יותר מייצוגים סכמטיים של עצמים. אולם הטכניקה התפתחה במהירות לכדי מערכת שעניינה לא ייצוג אלא תקשורת. סמלים הצטרפו יחדיו לרצפים קוויים והיו לסימנים פונטיים: הם החלו לסמל לא עצמים כי אם צלילים. המקלות בעלי צורת היתד ששימשו ליצירת הרישום על החומר העניקו לשפה הכתובה הראשונה את כינויה: כתב היתדות.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 11
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 11](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/11)

התיישבותן של אוכלוסיות, התפתחותה של החקלאות והולדתן של מערכות כלכליות מורכבות שיש בהן חלוקת עבודה וסחר חליפין — כל אלו נתנו לכתב את שימושו המעשי הראשון, רישום עסקאות. אולם כוחה של השיטה החדשה נגלה מיד לעין. היא ישימה לא רק לפתקים המציינים מי חייב למי מה. היא יכולה לשמר לדורות הבאים את הסיפורים הגדולים — מיתוסים, תורות בדבר טבע היקום ושירה אפית על אודות העבר — שהסבירו את ההווה במונחי העבר, ושסיפורם בעל פה היה מאפיין מרכזי של הפולחנים הדתיים הקדומים. שעה שכתב היתדות הלך והתפתח, התרחש תהליך מקביל במצרים העתיקה, שהוליד את משפחת הסימנים הידועה ככתב ההירוגליפי, כתב החרטומים. הכתב הומצא באופן עצמאי במקומות נוספים, שמספרם, יחד עם ערי המדינה המסופוטמיות ומצרים הפרעונית, עשוי להגיע לשבעה: הודו, סין, יוון (הכתב המינואי או המיקני הידוע ככתב הליניארי א׳), ומאוחר יותר, באמריקה, בידי בני המאיה ובידי האצטקים.⁵

footnotes:
⁵ Ong 1992, p. 85.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 12
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 12](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/12)

הולדת הכתב הייתה ראשיתה של הציוויליזציה. בפעם הראשונה היה אפשר לצבור ידע בכמות ובאיכות שעלו על מה שהזיכרון יכול לשאת לבדו, ולהעבירו לדורות הבאים. מעטים הם הדברים שהיו משמעותיים יותר בהתפתחות ההומו ספיינס — אותה ברייה שתקופת התלות שלה ארוכה משל כל הבריות, ושהאינסטינקטים המולדים שלה מעטים משל כולן. ייחודיותה של האנושות נעוצה בעובדה שאנחנו, במובהק, החיה הלומדת. הכתב היה פריצת הדרך שבזכותה יכול ההווה להעביר את לקחי העבר לדורות העתיד. הוא הוביל לזינוק נחשולי בצמיחת הידע והכישורים, ולתאוצה אדירה בקצב השינוי של אורחות החיים האנושיים.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 13
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 13](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/13)

כפי שעתיד היה לקרות במהפכת הדפוס, גם מהפכת הכתב הדהדה בחוזקה בעולמו החיצוני של האדם ובעולמו הפנימי כאחד. כביטויו של וולטר ג׳ אונג, ״הכתב מארגן מחדש את ההכרה״.⁶ בתרבות שבעל פה, לכל מעשה של העברת ידע יש הקשר אנושי. יש דובר, קהל והזדמנות. הכתיבה, לעומת זאת, חופשייה מהקשר. הכותב אינו יודע בהכרח מי יקרא את מה שכתב, והקורא אינו זוכה בדרך כלל לנוכחותו האישית של הכותב, שיוכל להסביר את כוונתו. בדיאלוג האפלטוני ״פיידרוס״, סוקרטס מוצג כמתנגד למעשה הכתיבה כולו. הוא טוען כי הדבר יוביל לאובדן הזיכרון, ללמידה בעלת אופי סביל יותר, ולוויכוח אינסופי, שכן כותב אחד יכול לתקוף את מה שכתב כותב אחר בלי שהשניים ייפגשו וילבנו יחד את הסוגיה עד שיגיעו למסקנה. בין שכך הוא ובין שלא, הכתב הוא לבטח צעד ענק אל עבר ההפשטה. הדיבור הוא טבעי, במובן זה שהוא קיים בכל קבוצה אנושית. הכתב הוא מלאכותי. הוא זקוק לחוקים ולמוסכמות, והללו צריכים להילמד במודע. אולם הכתב מקל גם על החשיבה המופשטת, והוא נוטה לקבע את זיכרון העבר בדרכים שאינן אפשריות בקרב תרבויות אוראליות, המשמרות את עברן באמצעות סיפורו שוב ושוב בעל פה.

footnotes:
⁶ שם, עמ׳ 116–78.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 14
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 14](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/14)

אלא שצורות הכתב המוקדמות סבלו מחיסרון בולט. היות שכל תו בהן ייצג מילה או הברה, מערכת הסמלים שלהן הייתה גדולה. הזמן שנדרש כדי לשלוט בהן — ללמוד קרוא וכתוב — היה רב כל כך, שהאוריינות נידונה להישאר נחלתה של אליטה ידענית קטנה. המקרה הקיצוני הוא הלשון הסינית. מילון קאנג־שי משנת 1716 מפרט 40,545 סימני כתב. כמעט בלתי אפשרי לדעת את כולם. 20 שנה של לימוד והתנסות נדרשו כדי להיות מיומן בשפה הכתובה. צורות הכתב הראשונות מדגימות אפוא את קביעתו הידועה של בייקון שידע הוא כוח. כשהאוריינות היא נחלתם של מעטים, של מעמד שלטוני, בדרך כלל מעמד הכהונה, התוצאה היא סדרה של חברות מרובדות, שבהן הידע מרוכז ולמרבית האנשים אין גישה להשכלה ולמידע.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 15
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 15](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/15)

כאן מקור חשיבותה של המהפכה השנייה בתחום טכנולוגיית המידע — המצאת האלף־בית. היא הייתה הרבה יותר מהתקדמות טכנית גרידא ובישרה אפשרויות חברתיות ופוליטיות מרחיקות לכת. לראשונה צומצם היקום האדיר של הידע הניתן למסירה לכלל מערכת סימנים בת 20 עד 30 אותיות — מערכת קטנה דיה כדי שכל אחד יכול לשלוט בה או לפחות בעקרונותיה. מוצאה של ההמצאה, שוב, לוט בערפל, אך אנחנו יודעים שכתבי האלף־בית הראשונים היו שֵׁמִיִים, ושהם הופיעו בשטח המוכר כיום כישראל, או במדבר סיני. ממציאיו היו כנראה כנענים, פניקים, או בני העם הנודד הידוע כעפירו, או עבירו — השם שממנו נגזרו אולי המילים ״עברים״ ו״עברית״.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 16
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 16](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/16)

האלף־בית הופיע לראשונה בראשית האלף השני לפני הספירה, בתקופת האבות המקראית.⁷ עדות ממכרות אבן הטורקיז בסרביט שבמדבר סיני מלמדת שפריצת הדרך אירעה שם, בין עובדי הכפייה או בין הממונים עליהם. ויליאם פְלינדֶרס פֶּטְרי, ארכאולוג בריטי מראשית המאה העשרים, העז אף לשער שהכתב האלף־ביתי הראשון היה בשימושם של בני ישראל בהיותם עבדים במצרים, או לאחר מכן בדרכם אל הארץ המובטחת. יהיה אשר יהיה, האלף־בית היה אחת מאותן המצאות נדירות שמתרחשות רק פעם אחת בהיסטוריה. שלא כמו הכתב, שהופיע באופן בלתי תלוי בכמה תרבויות, כל מערכות האלף־בית הנמצאות כיום בשימוש הן נגזרות ישירות או עקיפות של הכתב ה״פרוטו־סינאי״ הראשון. אמנם, רק כאשר האלף־בית הועבר ליוון, כנראה בידי סוחרים פניקים, נוספו סימנים המייצגים תנועות (הכתב העברי הוא עיצורי עד היום). אולם מוצאו השמי של האלף־בית עדיין ניכר — ואפילו במילה אלף־בית עצמה שהייתה לבין־לאומית.

footnotes:
⁷ ראו Diringer 1958; Man 2001.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 17
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 17](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/17)

האלף־בית יצר את האפשרות לשינוי פוליטי וחברתי מופלג. כפי שכבר הזכרנו, העולם הקדם־אלף־ביתי היה הייררכי, ולא יכול היה שלא להיות כזה. בקודקודה של החברה המסופוטמית או המצרית עמד שליט, מלך או פרעה, שנחזה כאל, כבן האלים או כמתווך הראשי בין העם ובין האלים. מתחתיו ניצבה אליטת הידע, המעמד המנהלי, שידע רב לה בניהול חיי השגרה של הממלכה, ותחתיה — המוני העם, שנחשבו מאגר של כוח עבודה וכוח צבאי. תרבויות העולם העתיק היו מיתולוגיות, או כהגדרתו של אֶריק פוגֶלִין ״קוסמולוגיות״.⁸ פירוש הדבר הוא שחלוקת החברה למעמדות נתפסה כמשקפת את ההייררכיה של האלים, כוכבי הלכת או כוחות הטבע: כטבועה במבנה היקום עצמו. ההשקפה הזו לא נותרה בגדר רעיון מופשט. היא הופגנה באדריכלות המונומנטלית של התקופה: בזיקוראתים הבבליים, בפירמידות ובמקדשים הפרעוניים במצרים. כל אחד מאלו הוא הצהרה באבן בדבר מבנה הכוח של העת העתיקה. ויליאם שייקספיר הותיר לנו תיאור בלתי נשכח של השקפת עולם מעין זו:

footnotes:
⁸ Voegelin 1956.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 18
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 18](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/18)

הרקיעים, 
כוכבי הלכת והאדמה הזאת 
שומרי דירוג, בכורה ומעמד הם, 
שומרי קביעות, מסלול, מידה, עונה, 
תפקיד ונוהג, בכל חוקי הסדר […] 
איך יעמדו כל אלה בעינם 
באין דרגה ומדרגה? סַלק 
את הדירוג, הַצְרֵם את המיתר – 
ושמע: איזה חירוק קולות!⁹

footnotes:
⁹ שקספיר תש״ם, מערכה א תמונה 3, עמ׳ 26–25.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 19
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 19](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/19)

אין צורך לומר שזו עמדה שמרנית מאוד, השקפה חברתית שבה מעמדו של הפרט נקבע בלידתו ואינו יכול להשתנות בלי שיופר הסדר המקיים את העולם.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 20
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 20](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/20)

המצאת האלף־בית בישרה על אפשרות חדשה לגמרי: חברה שבה לכל פרט יש גישה לידע, ומכאן שגם לכוח, ולפיכך יש לכל פרט כבוד אדם בסיסי לפני האלוהים. עולם שיש בו פוטנציאל של אוריינות לכול הוא עולם שבו כל אדם זכאי לאזרחות במלכות השמים. זוהי חשיבותה של ההצהרה המהפכנית ביותר בתולדות הדתות, שפותחת את ספר בראשית, ולפיה כל אדם, לא רק מלכים ופרעונים, נברא בצלמו ובדמותו של אלוהים. אמנם יעברו אלפי שנים עד שהכרה זו תחלחל לתרבות המערבית, אך כאן מובע לראשונה הרעיון שעתיד להתגלגל לקביעה המפורסמת בהצהרת העצמאות האמריקנית: ״מקובלות עלינו אמיתות אלו כמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, שבוראם העניק להם זכויות מסוימות שאינן ניתנות לשלילה, וביניהן הזכות לחיים, הזכות לחירות והזכות לרדוף אחר האושר״. למרבה האירוניה, הדבר האחרון שאפשר לומר על אמיתות אלו הוא שהן ״מוכחות מאליהן״. הן שוללות את ההשקפה שבני האדם **לא** נולדו שווים, השקפת עולם ששררה בעולם העתיק כמעט באופן אוניברסלי, קיבלה ביטוי פילוסופי בכתבי אפלטון ואריסטו ושמרה על כוחה לכל אורך ימי הביניים. יש בני אדם שנולדו לשלוט, ואחרים נולדו להישלט.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 21
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 21](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/21)

חייה המדיניים של ישראל הקדומה נפתחים בפעולה שהיא בלתי נתפסת במחשבה הקוסמולוגית: אלוהים, בורא היקום, מתערב במהלך ההיסטוריה כדי **לשחרר עבדים**. השיא מגיע בפרק יט של ספר שמות, במאורע ייחודי בקורות הדתות, שבו אלוהים מתגלה בהר סיני בפני עם שלם וכורת עמו ברית. תיאור ההתגלות הוא רב עניין, ובכל זאת משמעותו הובנה כראוי לעתים נדירות בלבד. אנחנו נוטים לחשוב על רגעי התגלות כשייכים להגדרה הצרה ״דת״. אולם ברית סיני שייכת להיסטוריה הפוליטית של המערב לא פחות משהיא שייכת להיסטוריה הדתית שלו. פסוקי המפתח הם אלו:


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 22
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 22](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/22)

ומשה עלה אל האלהים, ויקרא אליו ה׳ מן ההר לאמר: כה תאמר לבית יעקב ותגֵיד לבני ישראל. אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי. ועתה אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגֻלה מכל העמים, כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל… ויענו כל העם יחדיו ויאמרו: כל אשר דִבר ה׳ נעשה (שמות יט, ג–ח).


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 23
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 23](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/23)

רק לאחר מכן מוסר ה׳ את עשרת הדיברות.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 24
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 24](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/24)

מה מתרחש במפגש הזה? נכרתת ברית ההופכת את בני ישראל מעַם שיש לו היסטוריה ומוצא ביולוגי משותפים לגוף מדיני בריבונותו של אלוהים. מקורו של רעיון הברית איננו בבני ישראל.¹⁰ הברית הייתה צורה מקובלת של אמנה בין מעצמות שכנות במזרח הקדום. אולם התורה נטלה את הנוהג הזה והעניקה לו ממד תאולוגי חדש לחלוטין. שלושה רעיונות מהפכניים מצויים בברית סיני. הרעיון הראשון הוא שאחד הצדדים בברית הוא אלוהים עצמו; לרעיון שאלוהים קושר עצמו בהסכם רשמי עם קבוצת בני אדם אין אח ורע בהיסטוריה. ברית זו מבשרת את המונרכיה החוקתית. רעיון מהפכני שני הוא שהצד השני בברית איננו מנהיג או מלך, כמקובל בכל הבריתות העתיקות האחרות, אלא עם שלם, שלכל אחד מבניו ניתנה הזכות לקבל עליו את תנאי הברית או לסרב להם; לפיכך, משקיבל אותם, היה לבן ברית, לבעל אזרחות. הרעיון השלישי מצוי בכך שאלוהים הזמין את העם להביע נכונות להיכנס בברית קודם שמסר להם את תנאיה, הוא הִתנה את קיומה של הברית בהסכמת העם. אם לנסח זאת בלשונה של הצהרת העצמאות האמריקנית: אין ממשלה לגיטימית בלי ״הסכמתם של הנמשלים״ — אפילו אם המושל הוא בורא שמים וארץ! כאן, אפילו יותר מבערי המדינה של יוון העתיקה, נולד רעיון החברה החופשית.

footnotes:
¹⁰ ראו Hillers 1969; Elazar 1995, 1998.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 25
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 25](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/25)

עד אז (ורק לעתים נדירות לאחר מכן) מעולם לא רומַם כבודו של האדם במידה כזו, כאזרח שווה וחופשי תחת ריבונות אלוהית. אני מבקש לטעון שלתופעה ייחודית זו קשר קרוב להמצאת האלף־בית. הרעיון שכל אדם יכול ללמוד קרוא וכתוב, וכך לזכות בגישה לידע, יצר לראשונה בהיסטוריה את האפשרות של אזרחות אוניברסלית. אומר יותר מכך. בקטע שצוטט לעיל יש ביטוי מוזר שאינו מובן בקריאה ראשונה. עם ישראל מכונה שם ״ממלכת כוהנים״ — אך מעולם לא היו כל בני האומה הזו כוהנים, במובנו המילולי של הביטוי. הכהונה בישראל הקדומה נמסרה בידי אהרן וצאצאיו. ועם זאת, ברוב החברות הקדם־מודרניות היה לכהונה מאפיין בולט. הכוהנים ידעו קרוא וכתוב. המילה ״הירוגליפי״ משמעה ״כתב כוהני״. בשפה האנגלית יש עד היום למילה cleric משמעות כפולה: ״קשור לכמורה״ (clergy) ו״שייך ללבלר (clerk) או לסופר״ — שריד לשוני מימי הביניים, שבהם החזיקו הכמרים במעין מונופול על ההשכלה. אם נפרש אפוא את הביטוי ״ממלכת כוהנים״ על פי תפקידם החברתי של הכוהנים, נמצא שמשמעותו היא **חברה של אוריינות אוניברסלית**. ייתכן שבני ישראל המציאו את האלף־בית וייתכן שלא, אך בכל מקרה הם הגו יותר מכל עם אחר באפשרות החברתית והמדינית החדשה שההמצאה הזו בישרה, האפשרות של חברה המתבססת על השכלה ועל נגישותם של כל חבריה לידע.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 26
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 26](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/26)

ישראל של משה והנביאים לא הצליחה בכל אשר פנתה, אך יצרה תקדים היסטורי: הניסיון ליצור חברה על בסיס ברית בין אזרחים שווים הקשורים מרצונם זה בזה ובאלוהים. אלוהי ישראל, על פי נורמן גוטוולד, היה ״הכוח הבראשיתי והמעוגן היסטורית שביסס שוויון חברתי והגן עליו מפני כוחות אויב מבחוץ ומפני נטיות בדלניות ובלתי שוויוניות מתוך החברה פנימה…ישראל חשבה עצמה שונה מפני שהיא אכן הייתה שונה: היא הייתה מערכת חברתית שוויונית בלב חברות מרובדות״.¹¹

footnotes:
¹¹ Gottwald 1980, pp. 692–693.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 27
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 27](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/27)

להערכתי, כל זה היה בלתי אפשרי בלא האלף־בית, שהפך לראשונה את האוריינות האוניברסלית לרעיון שאפשר להעלותו על הדעת. האלף־בית הוליד את הספר, וכך גם את עם הספר.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 28
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 28](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/28)

הארכתי בסיפור הזה כדי לבטא משהו מהדרמה המוסרית והפוליטית המלווה שינויים בטכנולוגיית המידע. אנחנו מחמיצים את משמעותם של שינויים אלה כשאנחנו מדמים אותם לשינויים טכנולוגיים אחרים. לשינויים בַּדרך שבה אנחנו רושמים מידע ומעבירים אותו יש השפעות עמוקות על תולדותיה של הציוויליזציה, שרק מעטות מהן ניכרות בעת שהדברים קורים. הם משנים את הרגלי החשיבה ואת מבניה, ואת דרך ארגונה של החברה. היו שלוש מהפכות כאלה בעבר — הכתב, האלף־בית והמצאת הדפוס — ואנחנו חיים בעיצומה של הרביעית: תקשורת גלובלית מיידית. אנחנו עדיין איננו יודעים, ולא נדע גם במאות השנים הקרובות, מה יהיו התוצאות המצטברות שלה. האם היא צופנת בחובה את סופה של מדינת הלאום, או לפחות את שקיעתה? האם היא תוביל להיווצרות צורות חדשות של קהילה ושל שיתוף פעולה? האם היא תחיש את מותן של הלשונות הלאומיות, שתפנינה את מקומן ללשון השלטת באינטרנט, האנגלית האמריקנית? האם היא תחולל שינוי כיוון יסודי בחשיבה האנושית ותגדיל את חשיבותו של הזמן על חשבון המרחב? דבר אחד ודאי: אלו יהיו שינויי עומק, והם יהיו, בין השאר, ״רוחניים״. הכתב הוליד את הציוויליזציה. האלף־בית היה התשתית להתפשטות המונותאיזם. הדפוס הפך את הרפורמציה לאפשרית. הדת מתחקה על החיבורים העמוקים ביותר בין העצמי, הזולת והעולם, ולפיכך היא רגישה לשינויים טכנולוגיים מהסוג הזה. טכנולוגיות תקשורת חדשות מאפשרות צורות חדשות של יחסים ומבנים חברתיים, כלכליים ופוליטיים חדשים, ובשל כך הן גם סוללות דרכים חדשות להבנתו של המצב האנושי בעולמו של הבורא.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 29
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 29](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/29)

יש לכך השלכה מיידית על האתיקה של הגלובליזציה. ההשקעה הטובה ביותר שמדינות מפותחות יכולות ליזום בחלקיו המתפתחים של העולם היא זו שתבטיח שלכל ילד תהיינה הזדמנויות רבות ללמוד. החינוך עדיין רחוק מלהיות שוויוני. 113 מיליון מילדי העולם אינם מבקרים בבית הספר. אומדנים המבוססים על השלכה עתידית מהמצב בהווה מעלים שבשנת 2015, חינוך יסודי לא יהיה נגיש לכול ב־88 מדינות. יש 23 מדינות — רובן באפריקה, והאחרות הן אפגניסטן, בנגלדש, נפאל, פקיסטן והאיטי — שלפחות מחצית מאוכלוסייתן המבוגרת היא אנאלפביתית. ב־35 מדינות, בהן אלג׳יריה, גואטמלה, הודו, לאוס, מצרים, מרוקו, ניגריה וסעודיה, לפחות מחצית מהנשים אינן יודעות לקרוא או לכתוב. אמריקה הלטינית סובלת משיעור עוני גבוה במחצית מזו שבצפון אמריקה, ומשיעור נשירה מבתי ספר תיכוניים הגבוה ב־70 אחוז. בארצות הברית, האוכלוסייה ההיספאנית היא במובהק ענייה יותר ומשכילה פחות מקבוצות אחרות.¹² יש מתאם גבוה בין חינוך והישגים כלכליים: ההערכה היא שכל שנת לימוד נוספת במדינה ענייה מוסיפה בין עשרה ל־20 אחוז להכנסתו של הילד לכשיגדל.

footnotes:
¹² Harrison and Huntington 2000, pp. XVIII­–XIX.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 30
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 30](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/30)

השכלה, לא רק ידיעת קרוא וכתוב, אלא גם הנגישות ליֶדע והיכולת לקלוט מידע וליישם אותו, היא חיונית לכבוד האדם. העליתי כאן את הסברה שזה הבסיס לחברה חופשית. כיוון שידע הוא כוח, נגישות שוויונית של הידע היא תנאי מוקדם לנגישות שוויונית של הכוח. ידע הוא גם המפתח ל**יצירתיות**, ויצירתיות היא מן החשובות במתנות שעשויות להיות מוענקות לקבוצה סוציו־אקונומית כלשהי. יתרה מכך: היצירתיות הפכה למפתח לשגשוג במאה העשרים ואחת.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 31
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 31](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/31)

בעת העתיקה, עושר וכוח באו לידי ביטוי בבעלות על בני אדם, בדרך כלל על עבדים. בתקופה הפאודלית תפסה את מקומה הבעלות על קרקע. בעידן התעשייתי זו הייתה כבר בעלות על הון ועל אמצעי ייצור. כעת, בעידן המידע, מתבטאים העושר והכוח בגישה להון אינטלקטואלי ובפריסתו: ביכולת לשלוט במידע ולנתב אותו ליעדים חדשניים, יכולת שג׳וזף נַיי מכנה כוח ״רך״.¹³ חלקה של העבודה במוצרים תעשייתיים פוחת בהתמדה. רווחים עצומים מגיעים לידיהם של בעלי הרעיונות. במידה גוברת והולכת, תאגידים רב לאומיים מעבירים למיקור חוץ את הייצור ואת השירותים ההיקפיים, והופכים במקום זאת לבעליהם של מושגים: מותגים, לוגואים, תדמיות ועיצובים.¹⁴ במשק שכזה נופלים יתרונות כבירים בחלקם של בעלי הכישורים האינטלקטואליים והיצירתיים. השכלה, לא בסיסית בלבד אלא רחבה, נעשית אחת מזכויות האדם ההכרחיות ואף היסודיות. השקעה בחינוך היא הדרך החשובה ביותר של חברה להציע לילדיה עתיד.

footnotes:
¹³ Nye 2002.
¹⁴ קליין תשס״ב.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 32
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 32](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/32)

ביהדות היה הרעיון הזה כה יסודי, שאפשר לראותה, בלי הגזמה, כדת מבוּססת חינוך. משה מורה לבני ישראל: ״ושִננתם לבניך ודִברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך״ (דברים ו, ז). בשובו מבבל לארץ ישראל, במאה החמישית לפני הספירה, מכנס עזרא הסופר את כל העם באחד משערי ירושלים ומחדש את לימוד התורה בטקס המוני של חינוך מבוגרים: ״וַיִקראו בַּספר בתורת האלֹהים מפֹרש ושׂוֹם שֶׂכל ויָבינו בַּמקרא״ (נחמיה ח, ח).


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 33
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 33](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/33)

עזרא היה לאב־טיפוס חדש: המורה כגיבור. מכאן והלאה, היהדות פיתחה בהתמדה את המוסדות שלימים שימרו אותה אחרי חורבן הבית השני וההתפזרות לתפוצות — הלוא הם מוסדות הלימוד: בתי הספר, בתי המדרש ובתי הכנסת שבהם נקראה התורה בפומבי והוסברה. במאה הראשונה לספירה כתב יוסף בן מתתיהו כי ״בקרבנו אין אף איש אחד אשר לא יקל לו לספר את כל החוקים בעל פה מלפרש את שמו, כי כה הסכנו להגות בהם מראשית הגיענו לבינה עד אשר נעשו חרותים בלבבנו״.¹⁵ ה״ג׳ וולס הבחין בכך ש״הדת היהודית, משום שהייתה דת הספר, הובילה לניסיון הראשון לספק חינוך יסודי ל**כל** הילדים בקהילה״.¹⁶

footnotes:
¹⁵ יוסף בן מתתיהו תשי״ט, מאמר שני, עמוד עד.
¹⁶ Wells, vol. 1, p. 176.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 34
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 34](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/34)

אוריינות אוניברסלית היא רעיון חדש יחסית במערב. חינוך החובה החל בבריטניה רק ב־1870. היהדות היא ככל הנראה ייחודית במיסודו של חינוך החובה ובתמיכה בו לאורך רוב ההיסטוריה שלה. בספר שופטים יש עדות לכך שכבר בסביבות שנת אלף לפני הספירה חלק גדול מהאוכלוסייה, אולי רובה, ידע קרוא וכתוב. מערכת חינוך מלאה, עם בתי ספר המקבילים ליסודי ולתיכון, פעלה במאה הראשונה לספירה. את מקומו של החינוך בקהילה היהודית בימי הביניים נדגים במקרה הבא.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 35
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 35](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/35)

יהודי ספרד של המאה החמש עשרה היו קהילה במצוקה. ב־1391 הם חוו אירוע המקביל לליל הבדולח, שריפה וביזה של בתי כנסת, עסקים ובתים יהודיים, ומאז, במשך מאה ועד לגירושם ב־1492, היו נתונים לרדיפות. בעיצומה של ההתנסות הזו, החליטו שגם אם ימשיך המצב להידרדר, על הילדים לקבל את החינוך הטוב ביותר האפשרי. בכינוס רבנים בוויאדוליד ב־1432 הוחלט להטיל מסים מיוחדים על בשר ועל יין, וכן על חתונות, על בריתות ועל לוויות, כדי לגייס כספים לקיום בתי ספר. מהחלטות האסיפה:


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 36
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 36](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/36)

כל קהילה בת 15 בעלי בתים [או יותר] תחויב להחזיק מלמד מוסמך שיורה לילדיה את כתבי הקודש. על הקהילה לתת לו שכר שיספיק למחייתו ולמחיית בני ביתו. ההורים יחויבו לשלוח את ילדיהם למורה זה, וכל אחד מהם ישלם לו כפי יכולתו. אם תשלומי ההורים לא יספיקו, תהיה הקהילה חייבת להשלים את הסכום הנחוץ לפרנסתו על פי הזמן והמקום.¹⁷

footnotes:
¹⁷ Baron 1945, vol. 2, 172.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 37
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 37](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/37)

כבר במאה השלישית פסקו הרבנים שיש להטיל חרם על קהילה יהודית שלא תקים בית ספר. לאורך המאות שאחריה, כשרובם המוחץ של תושבי אירופה היו אנאלפביתים, עמד קיומה של תשתית חינוכית בראש סדר העדיפויות של היהודים. לא תהיה זו הגזמה לומר שכאן נמצא לבה של היכולת היהודית לשרוד לאחר אסונות, להתמודד עם שינויים ולפרוח בנסיבות קשות.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 38
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 38](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/38)

הוויכוח על הגלובליזציה מתמקד בעיקרו בסוגיות פוליטיות וכלכליות: הממשל הגלובלי והשלכות הכלכלה החדשה. מנקודת מבט יהודית, השאלות הללו, חשובות ככל שיהיו, אינן חשובות כמו סיפוק חינוך לכול. בעתיד הנראה לעין, הרבה יהיה תלוי במידה שבה אנשים יכולים לנצל הזדמנויות חדשות — דבר שיהיה תלוי, מצדו, בהיקף ובעומק של ההשקעה בחינוך. למען האמת, קצב השינויים הטכנולוגיים יחייב אותנו כנראה לחדול מלראות את החינוך כנחלת היַלדות בלבד, ולדבר על חינוך מתמשך לאורך כל החיים — שהוא, גם הוא, ערך קלסי במסורת היהודית. היהדות היא מקרה מבחן של קבוצה שנשאה את הרעיון של חברה שכבוד האדם של כל בניה שווה, והשתיתה זאת לא על חלוקה של העושר או של הכוח אלא על מתן גישה לחינוך לכול. וזה עבד.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 39
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 39](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/39)

אני טוען כאן כי הצלחה זו הייתה בפני עצמה תוצאתה של מהפכה בטכנולוגיית המידע לפני כמעט 4,000 שנה: המצאת האלף־בית. את המהפכה שאנחנו חווים עתה — מהפכת המחשב האישי, המודם, הדואר האלקטרוני, הסי־די־רום האינטראקטיבי והאינטרנט — עלינו להבין באותם מונחים. חשיבותם של אלו, לטווח הארוך, תהיה בתרומתם ל**דמוקרטיזציה של הידע**, ובדרך זו גם לדמוקרטיזציה של כבוד האדם ושל היצירתיות. הצו הראשון שמטילה עלינו טכנולוגיית המידע החדשה, התקשורת הגלובלית המיידית, הוא להנגיש באמצעותה את עולם הדעת לכל ילד.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 40
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 40](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/40)

דוגמה לפעולה בכיוון זה היא תכנית בּוֹלסָה־אֶסקוֹלה בברזיל, המעניקה סובסידיות למשפחות עניות בתנאי שהן שולחות את ילדיהן לבית הספר בקביעות. בזכות תכנית זו עלה שיעורם של הילדים הברזילאים הלומדים בבתי ספר ל־97 אחוז מכלל הילדים שם.¹⁸ לא מכבר, במושב מיוחד של העצרת הכללית של האו״ם,¹⁹ גיבתה בריטניה יוזמה של הבנק העולמי לספק את הכספים הדרושים כדי להבטיח שבשנת 2015 יזכו כל ילדי העולם לחינוך יסודי. זהו סדר הקדימויות הנכון. ככל שילדים יקבלו השכלה רבה יותר, כך יגדלו סיכויי התעסוקה שלהם, והם יהיו מסוגלים להשׂתכר יותר ולהתמודד ביעילות עם הנסיבות הכלכליות המשתנות. האינטרנט הגדיל את זמינותם של לימודים בכל הרמות והורידו את מחירם. תכניות לימודים מופצות עתה ברחבי העולם. האוניברסיטאות כבר מקוונות וכך גם בתי ספר רבים.

footnotes:
¹⁸ Soros 2002, p. 37, 84; Clinton 2001.
¹⁹ העצרת הכללית של האו״ם, 10.5.2002.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 41
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 41](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/41)

מכל התחומים שהתפתחותם עתה מואצת, אין עוד תחום שהשפעתו ברוכה כל כך כתחום החינוך, ומעטים הם התחומים הזוכים כמוהו להסכמה גורפת, מפני שהידע אינו בבחינת משחק סכום אפס. אינני מאבד מן הידע שלי כשאני מעביר אותו לאחרים. נראה אפילו שההפך הוא הנכון. כך למשל צירוף וקיבוץ הידע, שהתאפשרו בזכות המצאת הדפוס, הולדת האגודות המדעיות ותפוצתם של כתבי עת מדעיים, הולידו את גדילתו של המדע באירופה במאה השבע עשרה והשמונה עשרה. בתקופה קרובה יותר, החלפת רעיונות ותגליות בבתי קפה היא שהפכה את עמק הסיליקון בקליפורניה למוביל העולמי בטכנולוגיות מחשבים. ידע גדֵל כשחולקים אותו עם אחרים.


###### The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 42
[The Dignity of Difference; How to Avoid the Clash of Civilizations, 6; Creativity; The Imperative of Education 42](https://torahapp.org/share/book/The%20Dignity%20of%20Difference%3B%20How%20to%20Avoid%20the%20Clash%20of%20Civilizations/s/6%3B%20Creativity%3B%20The%20Imperative%20of%20Education/r/42)

במהפכת המידע טמונים שינויים של סדרי עולם, אך גם השלכות מוסריות כבירות. מספר הילדים — ובעיקר הילדוֹת — ברחבי העולם שאינם זוכים לחינוך הולם הוא שערורייתי. רובם יישארו נחשלים כל ימי חייהם. בתי ספר, תכניות לימודים, הכשרת מורים, אספקת מחשבים ואפשרות להורדת מידע ברשת במחיר נמוך — כל אלו צריכים להיות דרכים בסיסיות של סיוע בין־לאומי ועזרה התנדבותית למדינות מתפתחות. אין עוד סוג של התערבות שמציע לבדו סיכויים גדולים יותר למתן הזדמנות כלכלית לכול, ולהצעדתה של האנושות קדימה במסע הארוך והקשה להנחלת כבוד אדם לכל בניה ובנותיה.