## The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home

###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 1
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 1](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/1)

**החברה כבית כפר, מלון או בית**


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 2
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 2](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/2)

חברוּת, קהילה, אהבת מולדת משותפת – ערכים מהותיים אלה בציוויליזציה שלנו אינם נובעים מקנייה ומצריכה של סחורות יחד, אלא מתחושה משותפת של עצמאות אינדיבידואלית ומאמץ אישי... אנו זקוקים למשרות, לתעסוקה מכובדת בתשלום הוגן; לסוג העיסוק המאפשר לאדם לומר לקהילתו, למשפחתו, לארצו, וחשוב מכול לעצמו: "עזרתי לבנות את המדינה הזאת, אני משתתף במפעלותיה הציבוריים הגדולים. אני מישהו".¹ (Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1996), pp. 302-303.
רוברט פ' קנדי

footnotes:
¹ מובא בתוך Michael Sandel, Democracy’s Discontent


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 3
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 3](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/3)

שלושה משלים. הראשון מספר על מאה זרים המשוטטים באזור כפרי ומחפשים מקום לינה. הם מגיעים לשער של בית כפר גדול. בעל הבית יוצא אל השער, רואה את הזרים ושואל מי הם. הם מספרים לו את סיפורם. הוא מחייך אליהם בחום. "כמה טוב לראות אתכם", הוא אומר. "כפי שאתם רואים, יש לי בית ענק. למען האמת הוא יותר מדי גדול בשבילי. יש בו מאות חדרים ריקים. אתם מוזמנים להישאר כאן כל כמה שתרצו. אני מצפה בשמחה לחברתכם. מעתה ואילך ראו את עצמכם כאורחיי".


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 4
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 4](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/4)

מקסים. אבל בשביל אותם זרים לא מקסים לגמרי לאורך זמן. נכון, הם מצאו מקום ללון, וכן, המארח נוהג בדיוק כפי שנדמה היה שינהג בתחילה – מסביר פנים, חביב, נדיב לאין שיעור. מבחינתם יש רק בעיה אחת: המארח, נדיב ככל שיהיה, נשאר מארח, והם נשארים אורחיו. זהו ביתו, לא ביתם. המקום שייך למישהו אחר. זוהי **החברה כבית כפר**.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 5
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 5](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/5)

משל שני: מאה זרים המחפשים בית נקלעים לליבה של עיר גדולה. הם מוצאים מלון. המלון גדול, נוח ומצויד היטב. לאורחים יש די כסף לשלם. הם מזמינים חדרים, פורקים את חפציהם ונשארים. הכללים פשוטים: מותר להם לעשות כאוות נפשם כל עוד לא יפריעו לאורחים האחרים. הקשר שלהם עם המלון הוא קשר חוזי צרוף. הם משלמים כסף בתמורה לקבלת שירותים מסוימים. אולי יבדקו מלונות נוספים ויראו אם התעריף נמוך יותר והתנאים נוחים יותר, אבל ככלל הם מרוצים ממצבם.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 6
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 6](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/6)

המלון מציע לאורחים החדשים חופש ושוויון שבהם לא זכו במודל הראשון. הם אורחים, אבל גם האחרים כאלה. יש בעיה אחת בלבד: מלון הוא מקום שבו שוהים, לא מקום שאליו משתייכים. אדם אינו חש נאמנות למלון. הוא אינו מכה בו שורשים. המלון אינו הופך לחלק מזהותו האישית. מלון הוא התכנסות של זרים שאין להם שום סיבה להשיל את זרותם. אומנם אחרי זמן מה מתחילים לזהות את האורחים האחרים, מברכים אותם לשלום, משוחחים איתם על מזג האוויר ועל כדורגל. ועדיין זהו מקום שבו כולם "גרים ותושבים". זוהי **החברה כמלון**.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 7
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 7](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/7)

השלישי: מאה זרים מגיעים העירה. את פניהם מקבלים ראש העיר, חברי המועצה ותושבי המקום. ראש העיר אומר: "חברים, ברוכים הבאים. אנחנו שמחים לראותכם בינינו. למרבה הצער, כפי שתוכלו לראות, אין כאן בית כפר שבו נוכל לשכן אתכם. אין לנו גם מלון. אבל נוכל להציע לכם משהו אחר.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 8
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 8](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/8)

"יש לנו חלקת אדמה ריקה והשטח גדול מספיק להקמת בתים לכולכם. יש לנו לבנים וחומרי בניין. יש לנו מומחים שיוכלו לעזור לכם לתכנן את בתיכם, ונעזור לכם לבנות אותם. ובינתיים, עד שייבנו הבתים, נוכל להציע לכם הכנסת אורחים. הבה נעשה זאת יחד".


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 9
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 9](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/9)

וכך קורה. בשונה מבית הכפר, הבאים נדרשים לבנות לעצמם בתי מגורים לטווח הארוך. בשונה מהמלון, הם אינם נדרשים רק לשלם, אלא גם להשקיע אנרגיה במה שהם בונים. הקשר בינם לבין המקום איננו קשר חוזי גרידא. הם עוזרים לבנות אותו – זהו ההישג שלהם, זו היצירה שלהם. פירוש הדבר שלא יוכלו לעולם לחוש ניתוק גמור ממנו. מה שאנחנו בונים מגלם משהו בשבילנו. במקביל, אנשי העיר מבהירים שהבתים שהם בונים חייבים להתאים, במובן הרחב של המילה, לאופי האדריכלי הקיים של העיר. הבתים שהם בונים הם אפוא חלק מובהק מהמקום שבו הם נמצאים, ולא מהמקום שממנו באו. הם לא רק בנו בית, אלא משהו שבו ירגישו בבית, בנוף הזה, בסביבה הזאת, במקום הזה.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 10
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 10](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/10)

המודל הזה תובעני יותר משני קודמיו, אבל גם פורה יותר. החדשים מרגישים בו שהרוויחו ביושר את מקומם בבית החדש הזה – מה שלא הרגישו במודל בית הכפר. הם נהנים מתחושה של כבוד עצמי שאינה מוכרת למי שנמצא במעמד של אורח. ובשונה ממודל המלון, יש להם מערכת יחסים של ממש עם אנשי העיר. הם שוקדים יחד על התוכניות. הם משקיעים עמל משותף במלאכת הבנייה. יש להם תחושה שהם חלק מצוות, תחושה הנוצרת תמיד כאשר קבוצת אנשים, מכרים או זרים, עובדת יחד לאורך זמן על מיזם קונסטרוקטיבי. למעשה, כשהקמת הבתים נשלמת, החדשים והוותיקים חוגגים יחד. גם זוהי פעולה סמלית, טקס של היקשרות, ריטואל של השתייכות.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 11
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 11](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/11)

העבודה המשותפת חיברה בין המקומיים והחדשים במסגרת הקהילה שהתרחבה. אלה שהגיעו כזרים השיגו כאן את מה שמקביליהם בשני הנרטיבים האחרים לא הצליחו להשיג. הם לא רק קיבלו אלא גם נתנו. הם יצרו משהו למען עצמם. אנחנו הננו מה שאנחנו בונים. הדרך הטובה ביותר להרגיש בבית היא להיות מסוגלים להצביע על ציון כלשהו בנוף ולומר לילדינו או לנכדינו: "אני השתתפתי בבניית הדבר הזה". הוספנו משהו לעיר, ובני העיר יודעים זאת.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 12
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 12](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/12)

החדשים עדיין נראים לפעמים זרים. הם מדברים ופועלים ומתלבשים בצורה שונה מהמקומיים. אבל העבודה המשותפת לפרקי זמן ארוכים פועלת את פעולתה. המקומיים יודעים שהחדשים רציניים, מחויבים, מסורים. אומנם יש להם דרכים משלהם, אבל הם גם למדו את דרכיהם של בני העיר והצליחו למצוא מודוס ויוונדי, ידידות לא מושלמת אבל מתפקדת. שתי הקבוצות רוחשות זו כלפי זו אותו כבוד ללא מילים הנולד מתוך עבודה בצוותא על מיזם משותף, שכל אחד מביא אליו את כישרונותיו הייחודיים. יצירה משותפת מביאה להפלת חומות החשד ואי־ההבנה, אף על פי שזו איננה כלל מטרתו של המיזם. זוהי החברה כ**בית שאנחנו בונים יחד**.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 13
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 13](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/13)

**החברה כבית כפר**
הזרים בסיפורים אלה עשויים להיות כל אדם שהוא – מהגרים, פליטים, מבקשי מקלט, מיעוטים אתניים או חברים בקהילה דתית שאיננה הכנסייה האנגליקנית: קתולים, יהודים או חברי הכנסיות החופשיות.² המשלים שהובאו כאן יכולים לספר על מעמד, על תרבויות אזוריות המנסות למצוא את מקומן במרכז, או על סקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד לפני הדבולוציה.³ שלושת המשלים מייצגים שלוש דרכי חשיבה על החברה והזהות.

footnotes:
² כנסיות שהן עצמאיות מבחינה ארגונית, ואינן תלויות בממסד הממלכתי. כיום הביטוי משמש גם כתיאור של כנסיות "אלטרנטיביות", שמייצגות מיעוט כלשהו או שיש להן עמדה תיאולוגית מיוחדת. (הערת העורך)
³ תהליך שבו בריטניה מאצילה סמכויות נרחבות לפרלמנט הסקוטי בענייני פנים. (הערת העורך)


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 14
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 14](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/14)

הראשון, משל בית הכפר, מדבר על מארח ואורחים. יש בו אנשים מבפנים ואנשים מבחוץ, הרוב והמיעוטים. יש תרבות דומיננטית אחת, ומי שאינו משתייך אליה אינו משתייך בעצם כלל. הוא אינו "אחד מאיתנו". זהו מודל ההיטמעות, שבאמריקה של תחילת המאה העשרים כונה "כור ההיתוך". לפי מודל זה, מיעוטים חייבים לאבד את זהותם כדי להשתייך.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 15
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 15](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/15)

השני, המלון, אומר את ההפך. מיעוטים אינם צריכים לוותר על זהויותיהם כדי להשתייך, מפני שלא קיים כלל מושג של השתייכות. אין תרבות דומיננטית אחת, אין זהות לאומית, אין אנשים מבחוץ כי גם אין אנשים מבפנים. זהו המודל הרב־תרבותי. הסכנה היא שמודל כזה יהפוך את החברה לשורה של חדרים שאין ביניהם כל חיבור. במצב כזה עלולה להיווצר הפרדה, סגרגציה.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 16
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 16](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/16)

המודל השלישי, הבית שאנו בונים ביחד, מייחס ערך לזהות הרוב ולזהויות המיעוטים. הוא אומר: אנחנו שונים, אבל אין פירוש הדבר ששום דבר אינו מחבר אותנו לשייכות משותפת. מה שעושה אותנו שונים הוא מה **שהננו**, ומה שמאחד בינינו הוא מה שאנחנו **עושים**. אנחנו יוצרים את טובת הכלל. החברה איננה סטטית אלא דינמית. היא לא משהו שירשנו ושבו אנחנו חיים, אלא משהו שאנחנו יוצרים. ככל שגדלה השוֹנוּת כן רבים הדברים שנוכל לעשות יחד. פירוש הדבר הוא שעלינו לראות את השונות לא כניתוק אלא כתרומה. כן, יש לנו חדרים פרטיים משלנו, אבל ישנם גם המרחבים הציבוריים, ומרחבים אלה חשובים לכולנו. הם הסיבה שכולנו פועלים יחד לעשותם רחבי ידיים ונאים ככל האפשר. מעשה היצירה מוליד השתייכות. זוהי חברה כ**השתלבות ללא היטמעות**.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 17
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 17](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/17)

מודל בית הכפר רווח בבריטניה עד שנות החמישים של המאה העשרים. היה אז זרם מרכזי, "הממסד" – לבן, אנגלוסקסי, נוצרי, שיוצג על ידי משפחת המלוכה, הכנסייה האנגליקנית, אוקסברידג',⁴ שירות המדינה ואינספור המוסדות, המנהגים, המוסכמות, ההבחנות המעמדיות, המבנים, המראות והצלילים שהיוו את "אנגליה לנצח".⁵ ואחריהם היו האנשים שהגיעו לבריטניה מפעם לפעם, כמו ההוגנוטים הצרפתים, הקתולים האירים, היהודים. הייתה דרך מקובלת לעשות דברים והאנגלים יכלו לאתר בדייקנות ודאית כל גורם זר, כל מי שאיננו־אחד־מאיתנו.

footnotes:
⁴ אוקסברידג' הוא הֶלחם שנוצר מחיבור שמות שתי האוניברסיטאות הוותיקות ביותר בבריטניה ובעולם דובר האנגלית בכלל – אוניברסיטת אוקספורד ואוניברסיטת קיימברידג'. (הערת העורך)
⁵ Forever England, מושג הלקוח מתוך שורת שיר של רופרט ברוק, שנפל במלחמת העולם הראשונה. (הערת העורך)


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 18
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 18](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/18)

באנגליה היו החלוקות וההבחנות האלה מתונות יחסית בהשוואה לנעשה באירופה. בצרפת רווחה מאז המהפכה מסורת רפובליקאית חזקה שלא הכירה בשום מוסד מתווך בין הפרט למדינה. יהודים יכלו להיות יהודים, פרוטסטנטים יכלו להיות פרוטסטנטים, אבל הזהויות הללו היו בלתי נראות ולא הורשו לחדור אל המרחב הציבורי. בגרמניה רווחה זהות אתנית חזקה. להיות גרמני פירושו היה להיות חלק מה"פולק" (Volk), הגזע. הגרמנים למדו מהֶרדֶר (Herder) שאין אוניברסלים תרבותיים, שלכל אומה יש מאפיינים מובהקים משלה. הפסידו־מדע של הגזע הוכיח זאת. אפשר היה לזהות את גזעו של האדם על פי צורת גולגולתו. שום תהליך אָקוּלטוּרַציה לא היה הופך אדם שאינו אָרי לאָרי. בגרמניה התקיימו אפוא חד־תרבויות (מונוקולטורות) באופן שלא היה מוכר בבריטניה.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 19
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 19](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/19)

בריטניה, שלא חסרו בה גישות גזעניות וקסנופוביות משלה ואפילו מהומות גזע ואלימות, כמעט שלא אפשרה להכניס את הגורמים הללו אל הזרם המרכזי של הדיון הפוליטי. תמיד נשמעו קולות שכנגד: תומס בבינגטון מקולי (Babington Macaulay), שקרא לאמנציפציה של היהודים ב־1831; ביאטריס וֶבּ (Webb), שכתבה ב־1889 בזכות יהודי האיסט אנד; וינסטון צ'רצ'יל, שקרא ב־1904 שלא לסגת מה"נוהג הישן, הסובלני והנדיב של כניסה חופשית ומתן מקלט, נוהג שמדינה זו דבקה בו שנים כה רבות ושממנו נשכרה במידה כה רבה". כבר ב־1701 הזכיר דניאל דפו לבני ארצו ש"מתוך תערובת של כל המינים / נוצר הדבר ההטרוגני הזה, האיש האנגלי".⁶

footnotes:
⁶ Daniel Defoe, “The True Born Englishman”, 1701


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 20
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 20](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/20)

שנים כה רבות הייתה בריטניה תערובת של גזעים והשפעות תרבותיות, עד שמעולם לא פיתחה לאומיות אתנית צרה. ב־1904, בשיא החשש הציבורי מפני מבול של מהגרים שישטוף את הארץ, יכול היה פורד מדוקס פורד לשוב אל אותה מודעות עצמית ישנה נושנה: "כאשר מדובר בעם שמוצאו מהרומאים, הבריטונים, האנגלוסקסונים, הדנים, הנורמנים, הפּוּאָטוּ, ההוגנוטים, האירים, הגאלים, הגרמנים המודרניים והיהודים, עם כה מעורב עד שאין בו כמעט אדם היכול להציג דם אנגלי טהור שבעה דורות לאחור, השימוש במילה הנכחדת כמעט 'גזע' גובל באבסורד. האנשים האלה הם אנו עצמנו".⁷ (London: Alston Rivers, 1907), p. 44.

footnotes:
⁷ Ford Madox Ford, The Spirit of the People: An Analysis of the English Mind


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 21
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 21](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/21)

בית הכפר של בריטניה היה קשור למעמד ולאו דווקא לגזע. כפי שניסח זאת האנגלופיל הצרפתי וולטיר, אנגליה היא מדינה "שבה כל האומנויות זוכות לכבוד ולגמול, שבה יש הבדל בין מעמדות בחיים, אבל ההבדל היחיד בין אנשים מתבסס על מצוינות".⁸ (New York: Vintage, 2000), p. 29. ארץ הסוחרים הבינה שהגיוון טוב לעסקים. המהגרים הביאו עימם קשרים ומומחיות שיכלו להועיל למעצמה הימית שכבר החלה לעסוק בסחר גלובלי. הבריטים, לצד בני ונציה והולנד, למדו את האמת שנוסחה בידי אנגלופיל נוסף, מונטסקייה: "הסחר מטבעו מביא לשלום. שתי מדינות שסוחרות ביניהן מפתחות תלות הדדית: אם לאחת יש עניין בקנייה, לאחרת יש עניין במכירה; וכל האיחודים מבוססים על צרכים הדדיים".⁹ (Princeton, N.J.: Princeton University Press, 1996), p. 80 . וולטייר ראה את העיקרון הזה בפעולה בסיטי של לונדון: "היהודי, המוחמדי והנוצרי פועלים ביניהם כאילו כולם בני דת אחת, ורק פושט הרגל ייחשב בעיניהם לכופר".¹⁰ (London: Little, Brown, 2004), p. 113.

footnotes:
⁸ מובא בתוך Ian Buruma, Anglomania: A European Love Affair
⁹ מובא בתוך Albert O. Hirschman, The Passions and the Interests
¹⁰ מובא בתוך Robert Winder, Bloody Foreigners: The Story of Immigration to Britain


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 22
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 22](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/22)

בית הכפר האנגלי היה אפוא רחב ידיים ובכל זאת היו בו עדיין מארחים ואורחים. לקתולים לא הייתה זכות ללמוד באוניברסיטה, לקבל תואר ולהצטרף לשירות המדינה או לפרלמנט עד 1829. היהודים וחברי הכנסיות החופשיות נאלצו להמתין זמן רב יותר. הבריטים נטו להחיל את תחושת העליונות שלהם על העולם כולו, בייחוד על בני הארצות שבהן שלטו כאימפריה, אך לא על המיעוטים שחיו בקרבם. עם זאת, התפרצויות של שנאת זרים לא היו זרות להם, בייחוד עם התעצמות ההגירה לקראת סוף המאה ה־19. הזרים, כתב המגזין *Truth* ב־1893, "הם רמאים, חלשים, חסרי דת, חסרי מוסר, טמאים ומזיקים".¹¹, vol. 34, no. 879, quoted in Lucio Sponza, *Italian Immigrants in Nineteenth Century Britain: Realities and Images* (Leicester: Leicester University Press, 1988), p. 120. אך שתי מלחמות עולם איחדו את המדינה, כפי שמלחמות נוטות לעשות. רק בשנות השישים של המאה העשרים החל להופיע מודל שונה.

footnotes:
¹¹ Truth magazine


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 23
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 23](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/23)

**המדינה הפרוצדורלית: החברה כמלון**
באותם ימים הגיעו לבריטניה ממושבותיה־לשעבר מהגרים במספרים חסרי תקדים: עד 1958 הגיעו 210,000. ב־1961 הגיעו 130,000 בשנה אחת בלבד. הם באו מהקריביים, הודו, פקיסטן, מערב אפריקה וקפריסין. קמו קהילות גדולות של הינדים, סיקים ומוסלמים. גלי הגירה חדשים פקדו את בריטניה בעקבות משברים פוליטיים: מקניה של קֶניָאטה, מאוגנדה של אידי אמין. הגיעו גם פליטים מהמדינות הקומוניסטיות: מהונגריה ב־1956, מצ'כוסלובקיה ב־1968. על מנת לבלום את הזרם, נעשו כמה ניסיונות חקיקתיים. ב־1968 נשא אינוק פאואל (Powell) את נאומו הידוע לשמצה שבו הזהיר מפני אלימות שעלולה לפרוץ: "כמו הרומאים אני רואה דם גואה בנהר הטיבר". השפעת הימין הקיצוני בדמות החזית הלאומית (National Front) החלה לתת את אותותיה. בשנות השמונים המוקדמות ניטשו קרבות רחוב בבריסטול, דֶפּטפורד וסאוּת'ול ומהומות פרצו בשכונת בריקסטון שבלונדון ובטוֹקסטֶת' שבליברפול. גזענות עמדה באוויר.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 24
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 24](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/24)

על רקע זה החל להתגבש רעיון הרב־תרבותיות. תחילה הייתה זו תגובה לגזענות. פקידי ממשלה מקומיים הוכשרו לטפח מודעות אנטי־גזענית. מערכת החינוך קראה לבתי הספר לחדול ממדיניות ההיטמעות ולעודד את ילדי המהגרים לשמר את תרבותם ואת שפתם. מנהל בית ספר בברדפורד, ריי האניפורד, שהזהיר כי מדיניות כזאת עלולה ליצור פילוג, פוטר מתפקידו.¹² (London: Little, Brown, 2004), chap. 22.

footnotes:
¹² ראו Winder, Bloody Foreigners, Bloody Foreigners: The Story of Immigration to Britain


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 25
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 25](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/25)

ואז פרצה ב־1989 מחלוקת סביב ספרו של סלמן רושדי **פסוקי השטן**, שמוסלמים רבים ראו בו מתקפה על אמונתם הדתית. היה זה ספר פרובוקטיבי, ואם כוונתו הייתה להרחיב את גבולות חופש הדיבור, הרי הוא נכשל. בינואר הועלו על המוקד עותקי הספר בברדפורד. בפברואר פרסם אייטוללה חומייני באיראן פתווה שקראה להריגתו של רושדי. שישה אנשים נספו במהומות באיסלמאבאד. בבלגיה נרצחו שני מוסלמים שהגנו על רושדי. נרצח גם המתרגם של רושדי לנורווגית ונעשו ניסיונות להתנקש בחיי מתרגמיו באיטליה וביפן. רושדי עצמו נאלץ לחיות תחת הגנה משטרתית למשך עשור שלם. היה זה הראשון במאבקים רבים בין ליברליזם לרב־תרבותיות. מה קודם למה – חופש הדיבור או ההגנה על אמונתם הדתית של בני אדם? האם סובלנות פירושה כיבוד של תרבויות הנתפסות בעינינו כלא סובלניות? התעוררו אז דילמות אמיתיות, הקיימות עד היום ומזכירות לנו כמה קל לחבל בחוטים השבריריים שמהם ארוגה השונות. לכידות מחייבת איפוק מכל הצדדים. אלא שהאיפוק חדל להיות ערך במערב של ימינו. את מקום הנימוס תפסו האותנטיות, הצורך להוציא הכול החוצה, וביטוי עצמי אגרסיבי – וכולנו ניזוקים מכך.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 26
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 26](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/26)

ההתנגשות האמיתית היא בין ליברליזם לרב־תרבותיות. עניינו של הליברליזם הוא זכויות הפרט ועניינה של הרב־תרבותיות הוא זכויות הקבוצות – ושני אלה אינם מתיישבים זה עם זה. המשותף לשניהם הוא שהם רואים את היחסים בין האזרחים למדינה כקשר חוזי ותו לא. לקראת סוף שנות השמונים גווע בקול דממה דקה הרעיון של תרבות שלטת הקיימת במדינה מסוימת ומשתקפת בחוקיה ובמוסדותיה. המפלגות לא ייצגו עוד חזון שונה של הטוב. דניאל בל כינה זאת "קץ האידיאולוגיה".¹³ (Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1988). בדמותן החדשה התחרו המפלגות זו בזו להוכיח שכל אחת מהן מספקת עסקה טובה יותר: יותר שירותים תמורת פחות מיסים. זוהי פוליטיקה כניהול. הדבר מציין את הולדת **המדינה הפרוצדורלית**,¹⁴ (Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1996). המתאפיינת בניטרליות עקרונית בשאלות של זהות ומוסר. החברה הופכת למלון. אנחנו משלמים, מקבלים חדר, וחופשיים לעשות כרצוננו כל עוד לא נפריע לאורחים האחרים.

footnotes:
¹³ Daniel Bell, The End of Ideology
¹⁴ על פי הביטוי "רפובליקה פרוצדורלית" “procedural republic”)) שטבע מייקל סנדל, בתוך Michael Sandel, Democracy's Discontent


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 27
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 27](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/27)

הבעיה היא שאיש אינו מרגיש בבית כשהוא במלון. אי אפשר לחוש נאמנות לחברה הטוענת שאין לה כל זהות שהיא. נאמנות פירושה פרטיקולריות: המקום הזה ולא אחר, השפה הזאת ולא אחרת, הבניינים האלה, הנוף, ההיסטוריה, התרבות. הליברליזם והרב־תרבותיות מפריטים את הזהות: האחד בכך שהוא מייחס אותה לפרט, והאחרת בכך שהיא מייחסת אותה לקהילה אתנית או דתית. אבל במכוון אין מבנה משמעות כולל שיחזיק את כל אלה יחד.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 28
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 28](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/28)

המתחים עלו אל פני השטח בקיץ 2001, שבו פרצו מהומות בשלוש ערים צפוניות: ברדפורד, אולדהם ובֶּרנלי. שר הפנים דייוויד בלנקט (Blunkett) הורה על הכנת מסמך, וזה כונה לימים דוח קאנטל (Cantle Report).¹⁵ מחברי הדוח נרעשו לנוכח "עומק הקיטוב בערינו הקטנות והגדולות". הם דיברו על הקבוצות השונות המקיימות "חיים מקבילים" שלא פעם "דומה שאין כל מגע ביניהם". אין חלוקה שווה בין הקבוצות האתניות, לא גיאוגרפית ולא כלכלית, והן נוטות להצטופף יחד במובלעות משלהן. אצל מיעוטים הנחושים לשמר את זהותם זוהי תמיד האפשרות המועדפת: לחיות בקרב אנשים כמותם ולא בין זרים.

footnotes:
¹⁵ הדוח זמין לקריאה כאן: https://tedcantle.co.uk/pdf/communitycohesion%20cantlereport.pdf.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 29
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 29](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/29)

פירוש הדבר, שבבתי הספר שולטת לא פעם קבוצה תרבותית זו או אחרת במקום שתיווצר מזיגה תרבותית. גם במקומות שבהם אוכלוסיית התלמידים מגוונת, הילדים ומשפחותיהם נוטים להתרועע בביתם עם אנשים שבאים מאותו רקע ומחזיקים באותן אמונות. מחברי דוח קאנטל הופתעו מכך, אך ההפתעה לא הייתה במקומה. התופעה של הצטופפות באזור אחד רווחת מאוד אצל קבוצות של מהגרים חדשים. אנשים זקוקים לתמיכת חבריהם כדי לעמוד באתגרי ההסתגלות לבית חדש. זה מה שקרה באזור ספּיטלפילדס שבאיסט אנד של לונדון.¹⁶ (London: Routledge, 2005). תחילה באו ההוגנוטים. לקראת סוף המאה ה־19 הגיעו היהודים. היום נמצאים שם הבנגלדשים. בעוד חמישים שנה יהיו שם אחרים. בית התפילה הגדול בפינת רחוב פורנייה ובריק ליין החל את דרכו ככנסייה הוגנוטית, וזו הפכה לימים למתודיסטית; ב־1898 הפך המבנה לבית כנסת וב־1976 למסגד. המהגרים מצטופפים במקום אחד כדי להתחמם באקלים החדש. כך היה וכך יהיה.

footnotes:
¹⁶ ראו Anne J. Kershen, Strangers, Aliens and Asians: Huguenots, Jews and Bangladeshis in Spitalfields, 1660-2000


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 30
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 30](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/30)

אבל כבר ב־2001 היה ברור שהרב־תרבותיות אינה עולה יפה. היא לא איחדה את הקבוצות אלא עיכבה את השתלבותן בחיים הבריטיים. היא לא הצליחה למנוע גישות מְפלגות ולפעמים גם סכסוכים אלימים. דייוויד גוּדהארט, עורך המגזין *Prospect*, פרסם בשנת 2004 מאמר שכותרתו “The Discomfort of Strangers” ("אי־הנוחות של זרים") ובו טען כי פילוגים בין עדות מסכנים את תחושת הסולידריות הלאומית שעליה מתבססת מדינת הרווחה: "לא רק ש[אנו] חיים בין אזרחים זרים יותר אלא גם חייבים לחלוק עימם".¹⁷ February 2004, reprinted in *The Guardian*, 24 February 2004 . חלק גדול מהכנסתנו מופנה למיסים שיתמכו בשירותים ציבוריים מפני שאנחנו מרגישים חלק מה"אנחנו" המבוסס על תחושה של תרבות משותפת. אבל, "ככל שבריטניה נעשית מגוונת יותר, נשחקת אותה תרבות משותפת". קיים קונפליקט בין סולידריות לשונוּת. כל עוד שלט בכיפה הליברליזם, יכולנו לחשוב במונחים של הפרט ככזה, המצב האנושי האוניברסלי. אבל הרב־תרבותיות היא היפוכו של אוניברסליזם. מדובר בעצם בצורה חדשה של שבטיות. התפוררותה של בריטניה, הזהיר גודהארט, עלולה להוביל לסירוב גדול עוד יותר לממן שירותים ציבוריים, שכן אנשים ישאלו "למה עליי לשלם בשביל אנשים שאינם כמוני?"

footnotes:
¹⁷ David Goodhart, “The Discomfort of Strangers”, Prospect,


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 31
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 31](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/31)

המחלוקת התעצמה אחרי מתקפות הטרור של 7 ביולי 2005 בלונדון והגילוי הטראומטי שהטרוריסטים הם אזרחים בריטים שנולדו והתחנכו בבריטניה ובכל זאת חשו עוינות אלימה כלפי ארצם. טרבור פיליפס (Phillips), שהיה אז יושב ראש הוועד לשוויון גזעי, הזהיר כי "אנחנו צועדים כסהרורים אל עבר הסגרגציה".¹⁸ המדינה נעשית יותר ויותר "מפולגת על פי גזע ודת" ו"לא שוויונית על פי מוצא אתני". האוניברסיטאות "מתחילות לפעול על פי קוד צבעי, ובכמה מוסדות אורבניים נראים בפועל שלטים שקוראים 'לא ללבנים'". הארכיבישוף של יורק, ג'ון סנטמו, יליד אוגנדה ובן מיעוטים ראשון שהתמנה לארכיבישוף, תקף גם את הרב־תרבותיות, שלפי דעתו מכריזה "הניחו לתרבויות האחרות לבטא את עצמן אבל אל תניחו בשום אופן לתרבות הרוב לספר לנו על תפארתה, על מאבקיה, שמחותיה, כאביה".¹⁹ אם אנגליה לא תצליח לגלות מחדש את תרבותה, תיסלל הדרך לקיצוניות גדולה עוד יותר.

footnotes:
¹⁸ ראו http://www.cre.gov.uk/Default.aspx.LocID-0hgnew07s.RefLocID-0hg 00900c002.Lang-EN.htm.
¹⁹ ראו http://news.bbc.co.uk/1/hi/england/north_yorkshire/4459252.stm.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 32
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 32](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/32)

ראש הממשלה טוני בלייר הדגיש את הנושאים האלה בנאום שנשא ב־8 בדצמבר 2006 וכותרתו "החובה להשתלב: ערכים בריטיים משותפים".²⁰ לרב־תרבותיות יש גבולות, אמר. היא אינה אמורה לשאת על נס את הפירוד אלא את השונוּת. אל מול הזכות לחיות בחברה רב־תרבותית עמדה תמיד במובלע החובה להשתלב, להיות חלק מבריטניה. מתנגדי ההשתלבות פועלים בסתירה לערכי היסוד המגדירים את בריטניה היום: סובלנות, סולידריות המגשרת על החיץ הגזעי והדתי, שוויון לכול ושוויון בין כולם. עקרון הסובלנות, טען בלייר, אינו נתון לדיון. "אם כן, התאימו את עצמכם אליו או אל תבואו הנה". היה זה הנאום החזק ביותר שראש ממשלה נשא אי פעם בנושא ההשתלבות החברתית.

footnotes:
²⁰ שם.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 33
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 33](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/33)

**אחרי הרב־תרבותיות**
לאן פנינו מועדות? אם הרב־תרבותיות נכשלה, מה אמור לתפוס את מקומה? את אחד הניתוחים המעניינים ביותר הציע מי שהעלה לתשומת הלב הציבורית את הביטוי "התנגשות הציוויליזציות", סמואל הנטינגטון.²¹ בעקבות מתקפת 11 בספטמבר החלו רבים לפרש את דברי הנטינגטון כתמיכה בהתנגשות בין המערב לאסלאם, אך מי שקרא את הספר עד סופו גילה בפרק האחרון שדעתו הפוכה לחלוטין. הוא **לא** חשב שהמערב אמור לנסות לאכוף את החירויות הדמוקרטיות על מדינות אחרות. לדידו, האמונה המערבית באוניברסליות של התרבות המערבית נגועה בשלוש בעיות – היא מסולפת; היא לא מוסרית; והיא מסוכנת. אל לה לאמריקה לנסות לאכוף את הערכים האמריקאיים על העולם, אלא לנסות לאכוף אותם על אמריקה.

footnotes:
²¹ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, תרגום דוד בן־נחום, שלם 2003.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 34
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 34](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/34)

אמריקה בצרות. במערב שורר אי־סדר. הוא נתון במצב של "ירידה מוסרית, התאבדות תרבותית ומחלוקת פוליטית". התסמינים כוללים בין היתר עלייה בפשיעה והתנהגות אנטי־חברתית אחרת, התפוררות המשפחה, אובדן הון חברתי, היחלשות מוסר העבודה והתחזקות "פולחן הפינוק האישי", ו"ירידה במחויבות לפעילות לימודית ואינטלקטואלית". בנושאים אלה עסק ספרו הבא של הנטינגטון, *Who Are We?* ("מי אנחנו?") שראה אור ב־2004.²² (New York: Simon & Schuster, 2004), p. 363.

footnotes:
²² Samuel P. Huntington, Who Are We? The Challenges to America’s National Identity


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 35
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 35](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/35)

אמריקה, שאימצה את הרב־תרבותיות, הייתה עלולה לאבד את זהותה והיה עליה להחליט כיצד ייראו יחסיה עם העולם. ישנן שלוש אפשרויות, טען הנטינגטון: "האמריקאים יכולים לאמץ את העולם, כלומר לפתוח את ארצם בפני עמים אחרים או תרבויות אחרות; הם יכולים לנסות לשנות את דמותם של אותם עמים ואותן תרבויות ולהשליט בהם את הערכים האמריקאיים; והם יכולים לשמר את החברה ואת התרבות שלהם בנבדל מאותם עמים". את האפשרויות הללו כינה, בהתאמה, קוסמופוליטיות, אימפריאליזם ולאומיות. את האימפריאליזם הוא פסל מהסיבות שפורטו בספרו הקודם. גם הקוסמופוליטיות נתפסה בעיניו כאפשרות לא הולמת, שכן אי אפשר להחזיק ארץ באמצעות עקרונות פוליטיים בלבד. בעקרונות כאלה חסרים "התוכן והמשמעות הרגשיים העמוקים שמספקים קשרי משפחה, דם והשתייכות, תרבות ולאומיות". האפשרות שנותרה הייתה לאומיות: שובה של אמריקה אל עברה כמדינה נוצרית. "אמריקה לא תוכל להפוך לָעולם ולהמשיך להישאר אמריקה. עמים אחרים לא יוכלו להפוך לאמריקאיים ולהמשיך להיות הם עצמם. אמריקה שונה, והשוני הזה מוגדר בחלקו הגדול על פי תרבותה האנגלו־פרוטסטנטית ודתיותה".


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 36
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 36](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/36)

הניתוח הזה עשוי אולי להתאים לאמריקה, שהוגדרה פעם בידי ג"ק צ'סטרטון (Chesterton) כ"מדינה עם נשמה של כנסייה". הוא לא יתאים לבריטניה וגם לא לרוב המדינות האירופיות האחרות. הן מחולנות הרבה יותר מאמריקה. המיעוטים הלא־נוצריים שלהן גדולים הרבה יותר. אין בהן מסורת של רטוריקה נשיאותית דתית, שבאמריקה, כפי שנראה בפרק 10, היא מוסכמה מקובלת בשיח הציבורי. ובניגוד לאמריקה, יש בהן זיכרונות מרים על שליטת הכנסייה. הצעתו של הנטינגטון הייתה בעצם הזמנה לשיבה אל העבר שקדם לרב־תרבותיות. בפוליטיקה, כמו בחיים, מסוכן ללכת לאחור. אנחנו נמצאים במקום שבו אנו נמצאים ואיננו יכולים לחזור על עקבותינו. הרב־תרבותיות על כל חסרונותיה הייתה צעד אמיתי של התקדמות אל מעבר לפוליטיקת ההדרה והלאומיות הצרה.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 37
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 37](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/37)

לכן אני מציע מודל חדש. החברה היא הבית שאנו בונים ביחד. דבר כזה מניע אותנו קדימה ולא מחזיר אותנו לאחור. בשונה ממודל בית הכפר, עניינה של חברה כזאת הוא השתייכות קולקטיבית. בחברה מגוונת לא צריכה להיות הבחנה בין מארח לאורח, בין רוב למיעוטים, בין אנשים מבפנים לאנשים מבחוץ. בשונה מהמודל הרב־תרבותי, היא אינה רואה את השונוּת כקהילות סגורות בתוך עצמן אלא כהעשרה של התרבות המשותפת לכולנו. עניינה הוא להעמיד את יכולותינו המגוונות לשירות טובת הכלל. כיוון שאנחנו שונים, יש לכל אחד מאיתנו משהו ייחודי לתרום – לא רק לעצמנו ולקהילותינו אלא לכולנו ולחיים המשותפים לנו. פירוש הדבר **השתלבות ללא היטמעות**. ישנם, ותמיד יהיו, נוצרים, יהודים, מוסלמים, הינדים, סיקים וכל הגוונים האחרים של הקשת. אבל את מה שאנחנו עושים אנחנו עושים יחד.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 38
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 38](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/38)

בדומה לרב־תרבותיות, השונוּת המשתלבת מחשיבה את הכבוד הגלום בשוני, אבל אינה מייחסת אותו למה שהננו אלא יותר למה שאנחנו נותנים. בזכות הריבוי מתאפשר לנו לתת שורה מגוונת מאוד של תרומות לטובת הכלל. אנחנו מדברים בשפה משותפת, אף על פי שאנחנו עושים זאת במגוון מבטאים ודיאלקטים. אנחנו מחויבים למיזם משותף, הלוא הוא החברה. אנחנו עוסקים בבניית משהו יחד. אנחנו חלק מצוות. **הדבר** שאנחנו בונים אמור להיות הנושא המרכזי של השיח הדמוקרטי, שיח הכתוב לקולות רבים ומקיף נושאים רבים אך מאוחד סביב השאלה איזה מין חברה אנחנו מבקשים ליצור למען ילדינו ונכדינו שעדיין לא נולדו. דווקא מפני שהצוות שלנו כולל כישרונות כה רבים ושונים, הוא ישיג את מה ששום קבוצה יחידה לא יכלה להשיג.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 39
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 39](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/39)

כל אחת משלוש מילות המפתח במשפט "הבית שאנו בונים ביחד" נושאת מטען ייחודי. "בית" פירושו שההשתייכות חשובה לנו. בריטניה איננה רק **המקום** שבו אנחנו נמצאים אלא גם **מי שהננו**. "בונים" פירושו שאנחנו מתמקדים באחריות, ולא רק בזכויות. תרומה, לא תביעה. פירוש הדבר פוליטיקה אקטיביסטית שבה איננו מסתפקים רק בהצבעה בבחירות. אנחנו מעורבים, בייחוד ברמה המקומית. אנחנו מתנדבים. אנחנו רואים בשירות הקהילה חלק חיוני מהאזרחות. "יחד" פירושו השתלבות, לא הפרדה. הרמוניה בין־דתית לא תקודם בהכרח על ידי דיאלוג אלא יותר על ידי עבודה משותפת על מיזמים מבוססי קהילה. כפי שאסביר בפרק 15, בעיניי זוהי פנייה אל השונה בגישה של שכם־אחד ולא בגישת פנים־אל־פנים.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 40
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 2; Society as Country House, Hotel or Home 40](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_2%3B%20Society%20as%20Country%20House,%20Hotel%20or%20Home/r/40)

לפני שנעבור אל השלכות המודל השלישי, אני מבקש לבחון ביתר פירוט בפרקים הבאים כיצד הגענו אל המקום שבו אנו נמצאים היום. פוליטיקה, תרבות וחברה אינן קורות סתם כך. הן מתקיימות כפי שהן מתקיימות מפני שאנשים חושבים במסגרת רעיונות מסוימים, ולרעיונות יש היסטוריה. אם לא נבין את ההיסטוריה הזאת, לא נצליח למצוא לה כיוון חדש. איך קרה שבית הכפר (כור ההיתוך באמריקה), ואחריו המלון, הפכו למטפורות לחברה? בפרק הבא אספר את הסיפור מנקודת המבט של מיעוט אחד, הקהילה היהודית.