## The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture

###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 1
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 1](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/1)

**טכנולוגיה ופרגמנטציה של התרבות**


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 2
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 2](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/2)

הכול נשבר לרסיסים, וכל התאמה נעלמה...¹, ed. John Carey (Oxford: Oxford World Classics, 1990), p. 212. התרגום לעברית לקוח מתוך https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%92%27%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%90%D7%9F.
ג'ון דאן

footnotes:
¹ John Donne, “An Anatomy Of The World”, line 213, in John Donne, The Major Works


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 3
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 3](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/3)

ב־12 בספטמבר 2006 נשא האפיפיור בנדיקטוס ה־16 הרצאה אקדמית באוניברסיטת רגנסבורג, שבה כיהן קודם לכן כמרצה לתיאולוגיה. הנושא היה דת ותבונה, התזה הייתה שדת ותבונה עולות בקנה אחד. במהלך ההרצאה הביא האפיפיור מדברי מלומד נוצרי בן המאה ה־14, שאמר דבר שלילי על האסלאם. הייתה זו אולי אמירה בלתי זהירה. היו שטענו כי הדברים עוותו בתרגום. אחרים שיערו שהאפיפיור הבהיר שאינו מצדד בהשקפה שאותה ציטט. תחילה לא הייתה כל תגובה, אך בתוך ימים אורגנה מחאה כלל עולמית. נשמעו גינויים ממנהיגים פוליטיים במצרים, סומליה, איראן, עיראק, הודו, מלזיה, פקיסטן, אינדונזיה, תימן וטורקיה. מחאות נזעמות פרצו ברחבי העולם. מפגינים בלונדון נשאו שלטים שקראו להוציא להורג את האפיפיור. בפקיסטן פורסמה פתווה. בבצרה הועלו באש בובות בדמות האפיפיור. בעזה הוצתו כנסיות. בסומליה נרצחה נזירה איטלקית. בעיראק פוצצו כנסיות. בבגדד נדקרו למוות שני נוצרים. הוותיקן פרסם התנצלות. האפיפיור עצמו התנצל פעמיים. ברבות הימים נרגעו הרוחות, אבל נותרו צלקות.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 4
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 4](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/4)

בגלל הקלות והמהירות של התקשורת האלקטרונית, כל ויכוח עשוי להפוך בן לילה לתופעה חובקת עולם. אנשים כותבים מיילים לחברים בבית ובחו"ל. ההודעות מועצמות ומתרבות באמצעות רשימות ארוכות של כתובות מייל. אנשים טורחים לארגן קמפיינים. מלבים רגשות. כיוון שקל כל כך להציג טיעון במילותינו אנו, עם הדגש המיוחד לנו, קשה לעמוד בפיתוי לשרטט את הסוגיה בשחור ולבן: הם הרודפים, אנחנו הנרדפים. וכך, המסר לא רק מופץ ברחבי העולם אלא גם מעוות. הרוחות מתלהטות. המחאות גוברות. הטמפרטורה עולה. המתחים מגיעים לכלל פיצוץ. בתוך ימים נעשה הוויכוח לעניין כלל עולמי. העובדות, ההקשר, הצד האחר של המטבע – כל אלה הולכים לאיבוד. בשלב זה האווירה יוצאת מכלל שליטה ואין כמעט אפשרות לסגת מעט, לשמור על שתיקה ולחכות שהרגע יחלוף בתקווה שלא ייגרם נזק בלתי ניתן לתיקון. כלי התקשורת החדשים מסוגלים להביס כמעט את כל הצורות המקובלות לפתרון סכסוכים. הם עצמם משמשים כלים ליצירת סכסוכים ולהעצמתם.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 5
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 5](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/5)

כמעט כל דבר בכל מקום שהוא יוכל כיום להיעשות נושא למחלוקת בעולם כולו אם קומץ של אנשים יחליט להפוך אותו לכזה. והוצאה מהקשר, שהיא סימן ההיכר של האינטרנט, פירושה שהעובדות נעשות פחות או יותר לא רלוונטיות. הדבר החשוב היחיד הוא שמישהו, אי שם, מרגיש פגוע, ואין כמעט חשיבות לשאלה אם ההרגשה הזאת מוצדקת. קהילות מתפלגות. אנשים מגויסים למען מטרות שאינן מובנות להם על סמך סיבות מומצאות ומוסיפים שמן למדורה הבוערת במקום שבו לא ביקרו מעולם, בין צדדים שהם אינם מכירים, בנושא שהם אינם מבינים. חשדות עולים, פחדים מועצמים, חברות מתפלגות. במרחב הסייבר משגשגת פרנויה. תיאוריות קונספירציה פורחות. אירועים מורכבים מפורקים לנרטיבים סותרים של קורבּנוּת. טכנולוגיות יוצרות אקלים. טכנולוגיית המידע החדשה מחוללת את המקבילה התרבותית להתחממות הגלובלית.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 6
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 6](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/6)

**הדפוס ומדינת הלאום**
לטכנולוגיית המידע יש חשיבות רבה בכל הנוגע למבנים חברתיים ופוליטיים. הדרך שבה אנשים תופסים את זהויותיהם, מעבר לקשרים הבסיסיים של קבוצת השארים, אינה מובנת מאליה. בתקופות שונות התארגנה האנושות בצורת קבוצות, שבטים וקונפדרציות. עמים מתקיימים זה זמן רב: שורשי ההיסטוריה של היהודים נעוצים בעבר בן 3,300 שנה. גם מדינות – התארגנויות פוליטיות – קיימות זמן רב. ערי המדינה המסופוטמיות התקיימו עוד בשחר הציוויליזציה. מדוע אפוא **מדינת הלאום** היא תופעה חדשה יחסית, שהחלה רק במאה ה־18?


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 7
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 7](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/7)

התשובה הקצרה היא שעד לאחרונה לא הייתה זהות בין גבולות הפוליטיקה לגבולות התרבות. היו אימפריות: מבנים פוליטיים שהכפיפו לשלטון אחד ערים, פרובינציות ועמים, שתושביהם דיברו שפות שונות, החזיקו בדתות שונות, וקיימו מנהגים שונים ומסורות שונות. אימפריות שנהגו בתבונה לא התערבו יותר מדי בתרבויות המקומיות. הן הסתפקו בהבטחת נאמנות פוליטית ונשמרו מפני מרידות, ונקטו גישה של חיה־ותן־לחיות לא מתוך עיקרון של סובלנות אלא מתוך חוכמה מעשית. כאשר שלטון אוכף את אמונתו הדתית על עם משועבד עלול לפרוץ מרד, כפי שגילו היוונים והרומים ביהודה. שליטי אימפריות החזיקו במכשירי הכוח המרכזיים, אך מעבר לכך לא התערבו בתרבות המקומית, ומכל מקום לא ברמה העממית.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 8
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 8](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/8)

גם בתוך ארץ אחת קיימות לא פעם יותר מתרבות אחת ויחידה. באזורים שונים מקובלים דיאלקטים שונים, לפעמים אפילו שפות שונות. צרפת של ימי הביניים, כותב אשיל לושר, "התחלקה למחוזות, ותושבי כל מחוז יצרו סוג של מדינה קטנה שתיעבה את כל האחרות".², p. 278; quoted in Norbert Elias, *The History of Manners*, trans. Edmund Jephcott (Oxford: Blackwell, 1978), p. 201. תופעה זו לא נעלמה כליל גם בצרפת של היום. כפי שאמר דה גול: איך אפשר לשלוט במדינה שיש בה 246 סוגי גבינה? למעמדות שונים היו קודים שונים של התנהגות. אנשי החצר היו "חצרוניים"; תושבי הערים (*civis*) היו אזרחים; תושבי הכרכים (*urbs*) היו אורבנים; תושבי הכפרים (*rus*) היו כפריים – כלומר לא מהוקצעים, פשוטים, חסרי ליטוש. עד המהפכה התעשייתית חיו רוב בני האדם בקהילות קטנות. האדון המקומי, הכנסייה המקומית, בית הספר, החזיקו את האנשים ברשת צפופה של קשרי גומלין שכללו את המנהגים המקומיים ואת התרבות המקומית. כיווּן השליטה היה מלמעלה למטה והיא הייתה קלה יחסית. התרבות הייתה קהילתית ולא כלל ארצית במובן המודרני.

footnotes:
² Achille Luchaire, La Societe Française au Temps de Philippe-Auguste


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 9
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 9](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/9)

מה השתנה? התפשטות טכנולוגיות מבוססות דפוס, טוען בנדיקט אנדרסון בספרו רב ההשפעה **קהילות מדומיינות**.³ עד המאה ה־16 התרבויות היו "מקודשות". הן האמינו בכתבי הקודש שנכתבו בשפות הקודש. האידיאוגרמות (הסימניות) הסיניות, הלטינית של הביבלייה הנוצרית והערבית של הקוראן נחשבו לא לסימנים מקובלים סתם אלא לשיקוף של המציאות עצמה. בחברות הקדם־דפוס קיים רק מיעוט של יודעי קרוא וכתוב, החברות היררכיות, והמעמדות הרבגוניים שהן מייצגות נתפסים כהשתקפויות של מבנה היקום: השמש, הירח, הכוכבים, "שרשרת הקיום הגדולה". לזמן הייתה משמעות שונה מאוד מכפי שיש לו בעינינו. הביטו בחלונות הזכוכית הצבעונית של הכנסיות הביניימיות או באיורים בכתבי היד, ותראו את הסצנות ואת הדמויות מתוארות בצורה אנאכרוניסטית. המבנים והבגדים לקוחים מתקופת חייו של האומן ולא מהעת העתיקה. לאנשים לא הייתה תחושה של העבר כארץ זרה, שבה הדברים נעשים באופן שונה.

footnotes:
³ בנדיקט אנדרסון, קהילות מדומיינות, תרגום דן דאור, האוניברסיטה הפתוחה, 1999.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 10
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 10](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/10)

כל זה השתנה עם בוא הדפוס, התפשטות הספרים, התפתחות שיטות מדויקות למדידת זמן והוזלת השעונים. כל אלה יחד חילנו את הזמן ואת המרחב. עד שנת 1500 כבר נדפסו לפחות 20 מיליוני ספרים. במאה ה־16 נוספו אליהם עוד 150–200 מיליון. במאה ה־17 החלו להתפתח העיתונים. לקראת סוף המאה ה־18 ייצרה בריטניה כ־200 אלף שעונים בשנה. המילים חדלו להיתפס כמקודשות. שפות מלומדים, כמו הלטינית, הוחלפו בספרים בשפות המקומיות, בייחוד הביבלייה. האוריינות התפשטה יותר ויותר, וכמוה התרחב בערים ובכפרים גם השימוש בשפה לאומית אחת.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 11
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 11](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/11)

גם העיתונים שינו את התודעה. הגל אמר שהקריאה בעיתונים תפסה אצל האדם המודרני את מקום תפילות הבוקר. אנשים חדלו להיות תלויים בתקשורת שמועות כדי לדעת מה קורה בעולם. העיתונות היומית אפשרה למספרים גדולים של אנשים לעקוב אחר אותן חדשות, שנמסרו באותן מילים, באותה שפה ובאותו זמן. העיתונים עזרו ליצור תחושה של קהילה לאומית. התפשטות מסילות הברזל יצרה את הצורך בלוח זמנים מתוקנן על פני אזורים גיאוגרפיים רחבי ידיים. פעם נמדד הזמן במונחי פעילות – מועדי התפילות בכנסייה, למשל. עתה הוא נעשה הומוגני על פני שטח גדול. הזמן היה ניטרלי, מופשט, ריק, זירה שבה אנשים יכולים לתאם את פעולותיהם.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 12
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 12](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/12)

לראשונה החלו לצוץ תרבויות לאומיות שהוגדרו על ידי שפה משותפת, אוריינות, טקסטים מקובלים, עיתונים וזמן משותף שנמדד בשעוני יד וקיר. התרבויות המקומיות והשפות המקומיות החלו לדעוך, והוא הדין בשפות בינלאומיות דוגמת הלטינית. המילים לא נתפסו עוד כתמונות של ממשות אולטימטיבית. הנוסעים וקוראיהם ידעו שיש אלפי שפות ומאות תרבויות. שפה איננה אלא מערכת מוסכמות המאחדת את האנשים החיים בשטח נתון. הזמן חדל להיות "תמונת הנצח הנעה", חוליה אנכית הקושרת בין עבר, הווה ועתיד, והפך למישור אופקי, לבמה ריקה, שעליה בני הזמן מתאמים את פעולותיהם. כך טען אנדרסון.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 13
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 13](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/13)

לא הכול הסכימו איתו. ארנסט גלנר בספרו "לאומים ולאומיות" (*Nations and Nationalism*), למשל, מביא טענה הפוכה.⁴ (Oxford: Blackwell, 1983). לא התרבות יוצרת את הלאום, אלא הלאום הוא שמחולל את התרבות. הסיבה הייתה התיעוש. המהפכה התעשייתית שינתה את פני התרבות בשתי דרכים מהותיות. הכלכלה המודרנית חייבה עקביות בירוקרטית, התייחסות דומה למקרים דומים. היא גם נזקקה ליעילות: בחירת האמצעי הטוב ביותר למטרה מוגדרת. העקביות והיעילות כוננו יחדיו את ה"רציונליות" ובישרו את קץ דרכי העשייה המסורתיות. החלטות לא התקבלו עוד מפני שכך נעשה בעבר ומשרות לא הוקצו עוד בזכות ייחוס, משפחה או מעמד. החברה התעשייתית יצרה את הצורך בכוח עבודה ניתן להחלפה: אנשים שיכולים להפעיל תהליכים סטנדרטיים ולהסתגל לטכניקות חדשות. כך הוקמה לראשונה מערכת חינוך ארצית. הידע לא היה עוד זכות היתר של האליטות אלא נעשה זמין לכול ולבש צורות מתוקננות. מוסדות המפתח עתידים להיות בתי הספר:

footnotes:
⁴ Ernst Gellner, Nations and nationalism


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 14
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 14](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/14)

העסקת האדם כעובד, כבודו, ביטחונו וכבודו העצמי תלויים כיום בדרך כלל, ואצל רוב בני האדם, בהשכלה; וגבולות התרבות שבמסגרתם רכשו את השכלתם הם גם גבולות העולם שבו הם יכולים לנשום, מוסרית ומקצועית. השכלתו של אדם היא ההשקעה היקרה ביותר שלו, הרבה יותר מכל האחרות, ולמעשה היא המעניקה לו את זהותו. האדם המודרני אינו נאמן למלך או לארץ או לדת, גם אם הוא סבור כך, אלא לתרבות.⁵

footnotes:
⁵ שם, עמ' 36.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 15
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 15](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/15)

אם הצדק עם אנדרסון ואם עם גלנר, מדינת הלאום נולדה מהתפשטותה של תרבות אחידה, שאפשרות קיומה ונחיצותה היו פרי טכנולוגיה חדשה. הטכנולוגיה, התרבות ומדינת הלאום כרוכות זו בזו. נובע מכאן שאם צורות חדשות של טכנולוגיה, ובייחוד טכנולוגיית המידע, מרסקות את התרבות, הן מאיימות על עצם קיומה של מדינת הלאום. וזה מה שקורה כיום. טכנולוגיות התקשורת החדשות והמיידיות אינן תופסות מקום שולי בקביעת אורח החיים שלנו, אלא משפיעות על הדרכים המהותיות ביותר שבהן אנחנו חושבים, פועלים ומתרועעים. פיתוחים טכנולוגיים אחרים משנים היבטי חיים מסוימים. טכנולוגיית המידע משנה את החיים באופן שיטתי. היא מארגנת מחדש את המודעות. היא משנה את פני החברה.⁶ (London: Methuen, 1982).

footnotes:
⁶ ראו Walter J. Ong, Orality and Literacy


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 16
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 16](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/16)

שינויים כאלה הם אירועים נדירים ביותר. בעבר היו ארבע התפתחויות מרכזיות כאלה. הראשונה הייתה המצאת הכתב במסופוטמיה הקדומה. המצאה זו הולידה את הציוויליזציה. לראשונה יכול היה דור אחד להעביר את הידע שצבר לדור הבא, בלי להסתמך אך ורק על יכולת הזיכרון האנושית. הידע נעשה גוף הולך וגדל. כך נוצר "מעמד ידע" ספציפי. שמירת רשומות נעשתה אפשרית וכמוה גם מערכות בירוקרטיות גדולות. התוצאה הייתה גידול בסחר וחלוקת העבודה. ערי המדינה הראשונות באו לעולם.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 17
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 17](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/17)

ההתפתחות השנייה, המצאת האלף־בית, הביאה לצמיחת המונותיאיזם וחוללה קפיצה קוואנטית ביכולת האנושית לחשיבה מופשטת. החברה הראשונה ששילבה את האלף־בית בחייה הייתה עם ישראל הקדום. עַם התנ"ך היה הראשון שהעלה על דעתו את אפשרות קיומה של חברה המקדמת אוריינות לכול וכבוד אדם שווה לכול. בכמה מאות השנים הבאות נולדו למעשה כל הציוויליזציות הגדולות. עידן זה מכונה "עידן הציר" (axial age).


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 18
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 18](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/18)

ההתפתחות השלישית הייתה הופעת הקודקס, הספר כקבוצת דפים כרוכים יחד, בשונה ממגילה אחת מתמשכת. זמן קצר אחר כך הופיעה הנצרות, והופיעו גם הצורות הכתובות של מה שעד אז היה התורה שבעל פה ביהדות. גם זה חולל שינוי תרבותי. מגילות נוטות להיתפס כהכרזה, בעוד שקודקסים נוטים להיקרא. מגילות מעודדות רצף נרטיבי, ואילו הקודקס מאפשר ריבוי גרסאות ופרשנויות. דוגמה מובהקת לכך היא ההבדל בין הנרטיב המאוחד של החומש לבין ספרי הבשורה על ארבע גרסאותיהם.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 19
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 19](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/19)

הרביעית היא כאמור המצאת הדפוס באמצע המאה ה־15, שבאופן ישיר או עקיף הובילה לכל התופעות המוכרות לנו כיום כמודרניות: הרפורמציה, צמיחת המדע, הולדת האינדיבידואל, הפנמת המוסר מקוד ציבורי למוסר פרטי, וכל יתר ההתפתחויות שהובילו לתיעוש, לעיור ולמדינת הלאום.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 20
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 20](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/20)

כיום אנו נמצאים בעיצומה של המהפכה החמישית. צמיחת המחשבים, המודם, הטלפון הנייד, האינטרנט, האימייל והטלוויזיה בלוויין תשנה את החיים לא פחות ואולי אף יותר מכל התפתחות הרת משמעות בעבר. העידן שלנו הוא תקופת מעבר, מהפכנית כמו המעבר מציד לקט לחקלאות או מחקלאות לתעשייה. אנחנו נמצאים בראשיתו של תהליך זה ואין לנו מושג לאן הוא יוביל. חיזוי תלוי תמיד בהתניה "בהינתן שכל יתר הדברים שווים". אבל כשמדובר בשינוי בסדר גודל כזה, כל יתר הדברים אינם שווים. פירוש הדבר הוא שעקרונית הם בלתי ניתנים לחיזוי.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 21
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 21](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/21)

מדינת הלאום הייתה תוצר של טכנולוגיה ספציפית, הדפוס. טכנולוגיה זו אפשרה את פרישׂתה של תרבות אחת על פני שטח שהיה פחות או יותר שווה בהתפשטותו ליחידה פוליטית, מדינה ריבונית. האימפקט המשולב של טכנולוגיית אינטרנט גלובלית ורב־תרבותיות עלול בהחלט לרסק את המדינות האירופיות ללא תקנה, אלא שאין לנו ישות פוליטית אחרת שתוכל לאחד בתוכה חברות שונות. מדינת הלאום היא תופעה של תרבות. במאות ה־18 וה־19, ימי הזוהר של מדינות הלאום האירופיות, הרעיון של "חברה רב־תרבותית" היה נשמע כמו סתירה פנימית. ייתכן שהוא כזה גם היום.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 22
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 22](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/22)

**המדיה הגלובלית וקץ התרבויות האוטונומיות**
מה משתנה לנוכח הטכנולוגיות החדשות? ראשית, מושג התרבות הלאומית האוטונומית מתפורר. אני עצמי הייתי עד לכך באירוע בלתי נשכח. במהלך מלחמת המפרץ הראשונה כולה, מינואר עד מרץ 1991, חייתי בישראל עם משפחתי. כשטילי סקאד עיראקיים שוגרו אל ישראל נאלצנו לחבוש מסכות גז ולהיכנס לחדרים אטומים 18 פעמים, בעת ששוגרו לישראל 39 טילים. האנשים רצו לדעת מה קורה. כדי למנוע בהלה המונית ולא להניח למידע שעשוי להועיל לעיראק להסתנן דרך אמצעי התקשורת, נמסר מידע מוגבל ברדיו הממלכתי ובטלוויזיה הממלכתית. או אז, המוני אנשים החלו להתקין טלוויזיות לוויין כדי לצפות בהתקדמות המלחמה ב־CNN. בבת אחת חדלה ישראל להיות תרבות אוטונומית.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 23
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 23](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/23)

בימיה הראשונים של הציונות טענו אישים כמו אחד העם שארץ ישראל צריכה להפוך "מרכז רוחני" לעם היהודי. גישה זו כונתה "ציונות תרבותית". ארץ ישראל תהפוך לערש הולדתה של התרבות העברית המתחדשת, שתיבנה סביב חידושה של העברית כשפת דיבור וכתיבה – לראשונה זה אלפיים שנה תהיה ליהודים הזדמנות ליצור תרבות ילידית משלהם. וכך אכן קרה בשנים הראשונות של מדינת ישראל. מה שאני ראיתי היה קריסה של אותו מבנה כמעט בן לילה. שלושים ויותר ערוצי טלוויזיה הוקרנו לבתי הישראלים, רבים מהם ערוצים אמריקאיים. הישראלים החלו לקלוט אנגלית במבטא אמריקאי. מכאן ואילך, באופן בלתי הפיך, תיעשה תרבותם קוסמופוליטית יותר ויותר. ג'ון דאן אמר ששום אדם איננו אי. אחרי הטלוויזיה בלוויין גם שום תרבות איננה אי.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 24
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 24](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/24)

גם טבעה של הסמכות משתנה. אם כוח או השפעה נמדדים על פי יכולתם לאכוף קשב, הרי הטלוויזיה בלוויין והאינטרנט מבזרים את הכוח ומפרקים את קולה של הסמכות. במלחמת העולם השנייה היה בכוחו של וינסטון צ'רצ'יל לפנות לאומה דרך הרדיו. כך עשה גם רוזוולט בארצות הברית. היום, אם ראש ממשלה או ראש מדינה מבקש לתת הצהרה, עומדים לרשות המאזינים אינספור ערוצים אחרים שבהם יוכלו לצפות ולהם יוכלו להאזין. קול אחד, כל קול שהוא, ילך לאיבוד בתוך הרעש. איש אינו יכול עוד להיות בעל המונופול על הקשב.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 25
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 25](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/25)

התרבות מתפצלת. עצם ריבוי הערוצים פירושו שהתרבות איננה עוד בגד ארוג מחוטים רבים. יש ערוצים ייחודיים המוקדשים לספורט, להיסטוריה, לתרבות או למוזיקה. המוזיקה עצמה מחולקת לקלָסית, פופ, רוק, אינדי, אלקטרונית, רית'ם אנד בלוז, סול, היפ הופ, ראפ, הארד רוק, מטאל, קאנטרי, ג'ז, פולק, רגאיי, בלוז, שירים של פעם, ולכל אחד קהל מאזינים נאמן משלו. העיתונים מסקרים מגוון של נושאים. כיום, באמצעות אתרי האינטרנט, אנו יכולים לבחור מראש את סוג החדשות המעניין אותנו ולא להיתקל לעולם בסוגים האחרים. מושג התרבות כנוף לאומי של הנפש נעלם ואיננו, ותחתיו אנו חיים בחדרים שאין ביניהם מעבר.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 26
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 26](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/26)

עד לאחרונה התבססו התרבויות הלאומיות על מושג הקאנון, שורה של טקסטים המוכרים לכול. באנגליה כללה שורה זו את המקרא והברית החדשה, שייקספיר, אנתולוגיות של שירה כמו *Golden Treasury* של פלגרייב (Palgrave) או *Oxford Book of English Verse* של קווילר־קאוץ' (Quiller-Couch), ואת הרומנים הגדולים: ג'יין אוסטן, דיקנס, כמה קלסיקות מודרניות. קיומו של קאנון חיוני לתרבות. פירוש הדבר שקיימת שורה משותפת של התייחסויות ותהודות, מכנה משותף ציבורי של נרטיבים ושיח. עד שנות החמישים המאוחרות של המאה העשרים יכול היה פוליטיקאי לצטט פסוק ולצפות ששומעיו יֵדעו למה הוא מתייחס. לא עוד. פעם ישבתי ליד עורך לשעבר של ה**טיימס** וערכנו ניסוי מאולתר. ראש הממשלה עמד לשאת דברים והחלטנו לעקוב אחר המובאות שיזכיר בדבריו. מה יהיה בעיניו טקסט משותף? התשובה הייתה צפויה. המובאה היחידה שבה השתמש הייתה סיסמת פרסומת מהטלוויזיה. ללא קאנון אין תרבות אלא רק שורה של תת־תרבויות.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 27
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 27](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/27)

טווח הקשב הצטמצם חדות. פרקים של סדרות טלוויזיה שפעם נמשכו כשעה נערכים כיום לפרקי זמן של חמש דקות, כדי שיתאימו לפורמט המקובל ביוטיוב. מפעם לפעם אני משדר ברדיו במסגרת תוכנית ששמה ״מחשבה אחת ליום״ בחדשות הבוקר של הבי־בי־סי. לפני כמה שנים צומצם הקטע משלוש דקות ל־2:45, מפני שאיש אינו יכול עוד להתרכז במשך שלוש דקות. בבריטניה הוויקטוריאנית לא העלה גלדסטון על דעתו שלא יהיה נכון לנאום שלוש שעות ברצף. בחדשות הטלוויזיה נקטעים נאומים פוליטיים מרכזיים לקטעים של שמונה שניות או שני משפטים, בממוצע. כותבי הנאומים יודעים זאת ומתכננים מראש את הסאונדבייטים החשובים. פירוש הדבר קץ הטיעונים, הדקויות וההקשר. אם תרצו להיווכח בכך, נסו לקרוא נאום כלשהו מהתקופה הוויקטוריאנית. תגלו שקשה להגיע לסופו של משפט בגלל המבנה הנפתל והמאמרים המוסגרים המשועבדים. תם עידן העידון.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 28
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 28](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/28)

כדי לשרוד, וכדי למשוך קהל בתחרות הכמעט בלתי מוגבלת השוררת כיום בתקשורת, נוטים שידורי החדשות ברדיו ובטלוויזיה להתמקד בדרמה. התוצאה היא עימות. התנגשות בין דעות קיצוניות יוצרת ריגוש. הסכמה בין דוברים מטילה שיעמום. מה שיוצא מכך הוא תמונת עולם המדגישה פערים בלתי הפיכים וממעיטה בחשיבותם של אזורי הסכמה אדירים. בינואר 2001 כינס הארכיבישוף מקנטרברי מנהיגים דתיים מוסלמים, יהודים ונוצרים מהמזרח התיכון באלכסנדריה שבמצרים. המנהיגים חתמו על הסכם, הכרזת אלכסנדריה, שבה התחייבו לפתרון סכסוכים בדרכים לא אלימות. הסכם כזה עשוי היה להיות אחד הצעדים החשובים ביותר זה עשרות שנים לקראת שלום. הסיקור בעיתונות המערבית שאף לאפס, מה שסייע לאשר את חשדם של הפוליטיקאים באזור שאין כל תפקיד לדיאלוג בין־דתי בשום תהליך שלום – למשל, כדיפלומטיה בערוץ מקביל. זוהי טעות נוראה. פירוש הדבר הוא שהדת מצטיירת בתקשורת כנושא שפירושו סכסוך, שנאה, אלימות וטרור. אל לנו להיות מופתעים אפוא שזה אכן מה שקרה לדת. תפיסה מעצבת מציאות. אמצעי התקשורת מציגים לנו מודלים לחיקוי, ואם אלה הם מודלים אלימים וזועמים, הרי לכך ישאפו לפחות כמה מבני הדור הצעיר.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 29
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 29](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/29)

**הגלובליזציה כגורם מאחד ומפלג**
מבחינות רבות המצב גרוע יותר. כל עוד היו עיתונים ומספר קטן של רשתות לחדשות רדיו וטלוויזיה, אנשים נחשפו למגוון דעות. כיום אנחנו מקשיבים רק לכלי התקשורת שבהם בחרנו; אנחנו מתמקדים רק בסיפורים שמעניינים אותנו; אנחנו צופים בערוצים שפרשנותם נעימה לאוזנינו. אם אנחנו רואים את העולם בדרך מסוימת נצפה באל ג'זירה, ואם אנחנו רואים אותו בדרך אחרת נצפה בפוֹקס. למעשה יש באפשרותנו לסנן את הקולות שעליהם אנחנו חלוקים. אנחנו חשופים לגרסת מציאות ערוכה באופן סלקטיבי.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 30
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 30](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/30)

תופעת הבלוגים, המציגה לא פעם את החדשות בדרכים מגמתיות מאוד, מעצימה זאת במידה רבה. אחד השימושים החשובים ביותר של רשימות כתובות מייל הוא הפצה של מאמרים או קטעי משדרים מסוימים ברחבי העולם. וכך, אם מישהו בתקשורת מבטא את קריאת המציאות המסוימת שלנו, מישהו אחר ישלח לנו את דבריו במייל. התוצאה היא שהדעות הקדומות שלנו זוכות לאישור ואינן נחשפות לאנשים שיחלקו עליהן.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 31
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 31](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/31)

גם ההפך נכון: אל תיבת המייל שלנו נשלחים מאמרים וראיונות שבהם מככבים פחדינו החמורים ביותר. התוצאה היא שרבים, בייחוד אם יש להם גישה לחדשות באמצעות אחד מכמה כלי התקשורת הדיגיטליים החדשים, חווים את העולם בצורה דואלית: אנחנו והם, ילדי האור נגד ילדי החושך. לא מקרה הוא שרבים מהסרטים הפופולריים ביותר – **מלחמת הכוכבים**, **שר הטבעות**, **סופרמן**, **באטמן**, **ספיידרמן** ושות' – מבוססים על אותו מבנה נרטיבי: הגיבור נאבק בכוחות הרשע הבלתי מובסים לכאורה. בעבר כינו זאת גנוסטיציזם או מניכאיזם, והתופעה הייתה שוקקת חיים בימי המגילות הגנוזות והפפירוסים של נגע חמאדי.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 32
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 32](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/32)

פרנויה ותיאוריות קונספירציה משגשגות כאמור באינטרנט. לא חלפו שעות מאירועי 11 בספטמבר וכבר נפוצו שמועות שזוהי פעולה של הסי־איי־איי או המוסד. ספר שעסק בנושא זה הפך לרב מכר בצרפת. סיפורי פנטזיה דומים עוסקים באיידס, בסארס, אפילו בצונאמי. משאלי דעת קהל בכל רחבי העולם מגלים שבארצות מסוימות יש אנשים רבים שמאמינים במיתוסים הללו. זהו רק קצהו של קרחון גדול הרבה יותר של פחדים המטופחים בתקשורת החדשה, היוצרים מובלעות וירטואליות של אנשים המתגודדים יחד לצורך תמיכה הדדית בעולם מבלבל ומסוכן.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 33
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 33](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/33)

האפקט הזה מוכפל פי כמה וכמה בגלל אחת התמורות ההיסטוריות בתרבות, מהמילה הכתובה אל הדימוי החזותי האלקטרוני. במשך אלפיים שנה נצבר ידע בציוויליזציות, או לפחות באליטות שלהן, מתוך טקסטים ומקריאה. לנרד שליין מעלה בספרו "האלף־בית נגד האלָה" (*The Alphabet Versus the Goddess*)⁷ (New York: Viking, 1998). את הרעיון שתרבויות הטקסט טיפחו את האונה השמאלית, האנליטית, של המוח. כיום, בגלל הטלוויזיה וסרטוני הווידאו מבוססי האינטרנט, הפכנו לתרבות הדימוי החזותי. אומרים כי אמריקה הפסידה במלחמת וייטנאם בגלל דימוי יחיד – תצלום הילדה הווייטנאמית העירומה והמבועתת אחרי מתקפת פצצות הנפַּלְם על כפרה.

footnotes:
⁷ Leonard Shlain, The Alphabet Versus the Goddess: The Conflict Between Word and Image


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 34
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 34](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/34)

אסטרטגים של הטרור בימינו בחנו את השפעת המדיה החזותית ופיתחו יכולת מניפולטיבית וירטואוזית להשתמש בה לצורכיהם: מתקפת 11 בספטמבר תוכננה כסרט אסונות הוליוודי. המבול של חטיפת בני ערובה, כריתת ראשים ומעשי זוועה כיוצא באלה תוכנן מתוך מחשבה על זריעת פחד ודחייה. לתמונות יש כוח עצום לעורר רגש. יש בהן כמעט אפס תוכן אינפורמטיבי. ללא הקשר הן יכולות להביע כמעט כל דבר. יש הוכחות לכך שקבוצות טרוריסטים במזרח התיכון ביימו סצנות בדויות באופן ספציפי בשביל מצלמות הטלוויזיה של העולם כדי שהן ישדרו מעשי טבח שלא התרחשו כלל. קבוצות אחרות השתמשו בסרטי וידאו – למשל של מחבלים מתאבדים – כדי להגביר את החרדה. התברר כי התקשורת העולמית רגישה במיוחד למניפולציות כאלה. יהיו עיתונאים שיבינו ואחרים שלא יבינו איזה שימוש עושים בהם אויבי החופש כדי לערער את החופש, אבל טרם נערך תחקיר רציני בנושא.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 35
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 35](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/35)

התקשורת החדשה מעבירה אפוא שנאה ופחד בצורה יעילה יותר מכפי שנודע בעולם המערבי מאז ציד המכשפות של המאה ה־16. המשתמשים המיטיבים לנצל את האינטרנט לצורכיהם יודעים שהצגת האירועים בשחור ולבן, טוב ורע, מאמינים וכופרים, קלה יותר מתיאור מורכב של הסכסוכים על שלל דקויותיהם. ברור להם כמה קל לעורר אהדה ותמיכה באמצעות תמונה של רדיפה. הם גם יודעים שהעובדות מיטשטשות ממרחק. בני המקום יודעים מה קרה, אבל התקשורת היום גלובלית, ואיך אוכל אני באנגליה לדעת אם תיאור של אירועים רחוקים הוא נכון או שגוי, מדויק או מופרז? המרחק הורס את הדקויות. ככל שאנחנו רחוקים יותר כן קל יותר להעצים את האירועים ולצייר את הצד האחר בצורה דמונית.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 36
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 36](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/36)

וזה נכון במיוחד כאשר יש לסכסוך ממד דתי, או כשמציירים אותו ככזה. דת היא כאמור עניין חובק עולם ולכן היא מופיעה כצורת הנאמנות החזקה ביותר בעולם גלובלי. הזהות הלאומית אינה מתקרבת אפילו לרמת הבולטות הזאת. אפילו המסגרות הלאומיות הגדולות יותר – חבר הלאומים הבריטי, למשל, או האיחוד האירופי – אינן נהנות מכוח דומה לכך. אירוע שמתרחש בצרפת לא ישגר גלי הלם ברחבי אנגליה. מהומה בחוף סידני שבאוסטרליה לא תעורר כנראה זעזועים עזים בברייטון שבאנגליה. אבל מתקפה על מוסלמים, יהודים או הינדים במקום כלשהו בעולם תעורר בהחלט רגשות עזים בקרב מוסלמים, יהודים והינדים במקומות אחרים. אלה מהווים סוג של "אנחנו" כלל עולמי. אם בני דתנו הותקפו, הושפלו או בוישו, אנו עצמנו נחוש את הפגיעה, את הכעס ואת הכאב. התקשורת הגלובלית מחזקת זהויות גלובליות, והחזקות ביותר בין הזהויות האלה הן הזהויות הדתיות. וכך, כל התגרות קלה עלולה ליצור מפולת שלגים. פוליטיקאים או מנהיגים דתיים לא יסתפקו עוד בהשפעה האפשרית של דבריהם על קהל היעד, שכן עליהם להביא בחשבון גם את ההשפעה האפשרית של אותן מילים, במנותק מהקשרן המקורי, על ארצות המרוחקות מהם אלפי מילין, ארצות שבהן לא ביקרו מעולם ושתרבותן אינה מובנת להם.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 37
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 37](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/37)

הטכנולוגיות החדשות יוצרות איחוד גלובלי אבל פילוג מקומי בין בני אדם. הן מחזקות שיוכים קבוצתיים לא לאומיים. הן יכולות לגרום לאנשים להיות יותר הינדים או מוסלמים או יהודים מאשר בריטים. הן הופכות מיעוטים אתניים ל"פזורות", לאנשים שביתם וליבם נמצאים במקום אחר.⁸, pp. 276-291. הן מעצימות את הפחד ושוחקות את האמון. הן מפשטות סוגיות מורכבות ומחלישות את הפוליטיקה של דקויות ופשרות.

footnotes:
⁸ ראו Huntington, Who Are We?


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 38
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 38](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/38)

מי שמבקש להקים גשרים יתקשה להשמיע את קולו. בסופו של דבר יחדל לנסות, כי באווירה הנוכחית זה מסוכן מדי. בסביבה מקוטבת נתפסים משכיני השלום כבוגדים במחנה שלהם. התרבות כגורם מאחד כלל ארצי מתנוונת וכמוה גם הפוליטיקה כזירה של פתרונות באמצעות גישור. אם תרצו למשוך את תשומת הלב התקשורתית, כדאי שתנהגו בתוקפנות יוצאת דופן או באלימות בוטה במיוחד. התוקפן והאלים יודעים זאת, ומנצלים זאת היטב. בסביבה של עומס יתר של מידע, "רעש", גובר הקול החזק והכועס ביותר. וכך אנו מוצאים את עצמנו שוב במצב הטבעי של הובס, שבו החיים דוחים, דלים, בודדים, אכזריים וקצרים. במערב זה עדיין לא קרה, אבל זה קורה באזורים הולכים ומתרחבים של העולם.


###### The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 39
[The Home We Build Together; Recreating Society, Part One; How Did We Get Here?, 6; Technology and the Fragmentation of Culture 39](https://torahapp.org/share/book/The%20Home%20We%20Build%20Together%3B%20Recreating%20Society/s/Part%20One%3B%20How%20Did%20We%20Get%20Here%3F,_6%3B%20Technology%20and%20the%20Fragmentation%20of%20Culture/r/39)

מדינת הלאום באה לעולם בזכות צורה אחת של טכנולוגיית תקשורת, וכיום היא מאוימת על ידי צורה אחרת. אין לדעת אם התקשורת, או הפוליטיקאים, או אנחנו, נזהה בעוד מועד את הסכנה. ללא תרבות לאומית אין לאום. יש רק אנשים שחיים בקרבת מקום. שאלה פתוחה היא אם די בכך לעורר רגש נאמנות, השתייכות ותחושה של טובת הכלל. תרבויות לאומיות יוצרות לאומים. תרבויות גלובליות עלולות לפרק אותם.