## Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus

###### Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:2:1
[Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tiferet%20Yehonatan%20on%20Torah/s/Leviticus/r/19:2:1)

**איתא במדרש** קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל אני ה' קדושתי למעלה והענין הוא כי כבר נאמר במדרש שני קדושות נמסרו לישראל וכמ"ש הפייט שתים בראש בני משכנם ואחד בראש מלכם מתוקנים והיינו כי קדוש ענינו הוא מובדל ויש בו שלשה בחינות מובדל מחטא וזהו ג"כ בישראל צדיקים גמורים וגם קדוש ענינו משנה הטבע וזה ג"כ בצדיקים שיכולים לשנות הטבע ולעשות ניסים אבל עיקר ענין קדושה הוא נבדל מהרכבה שאין בו הרכבה כלל וקדושה זו היא רק בהשם יתברך כי אפי' מלאכי השרת מורכבים המה וזהו שני כתרים שניתנו לישראל במתן תורה כי אז נעקר מהם היצה"ר והיו קדושים ומובדלים מחטא וגם היה בידם לעשות ניסים כשאר נביאים כי היו למעלה מטבע וזה שתי קדושות אבל קדושת הקדוש ברוך הוא נשגב מזה וז"ש יכול כמוני ת"ל אני ה' קדושתי למעלה אמנם נראה כי ודאי ישראל קדושים הם אבל צריך כנישתא שאין דבר שבקדושה פחות מי' כי כל בי עשרה שכינתא שריא וא"כ עיקר קדושתם בי' אבל הקדוש ברוך הוא קדושתו ביחיד שהוא אחד יחיד ומיוחד והיינו כי ה' אחד וישראל גוי אחד אבל ההבדל בין אחד ליוד כי הוא במספר קטן ג"כ אחד אבל זהו ברבוי וזהו אחדות גמור זהו ההבדל בין אחד לה' ואחד לישראל זה ברבוי היינו ישראל הם ברבוי כדאמרו כל בי עשרה שכינתא שריא והיינו יוד אבל הקב"ה הוא אחד אחדות גמור וזהו קדושים תהיו יכול להיות כמוני הרצון ביחיד ת"ל קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם פי' אצלי קדושתי ביחיד אבל אצלכם האחד בריבוי שהוא בעשרה וזהו מ"ש במדרש והביאו רש"י שפרשה זו נאמרה בהקהל הרצון שאין הקדושה ביחיד רק בקהל שהוא עשרה הכולל הכל כי עשרה כולל כל הרבוים כי מאה ואלף ורבוי הכל בגדר עשרה כנודע והבן והנה מגדולת העבד ניכר גדולת הרב ברואה איש קדושת ישראל לעשות ניסים ושהם מגודרים מחטא ועול ישפוט כמה שגבה קדושת ה' מעלה מעלה דאל"כ מה הבדל יש בין היצור ויוצר הכל וזהו קדושתי למעלה מקדושתכם הרצון מקדושתכם ניכר שקדושתי למעלה ולולי כן היו אומרים שקדושת ה' הוא רק לשנות הטבע וכדומה אבל ברואה שישראל עושין כן ניכר שקדושתו נשגב ונעלה ממחשבה יתברך שמו וזהו כוונת המדרש אני ה' קדושתי למעלה ודבר זה למדנו מפרעה שאמר ליוסף אני פרעה ומבלעדיך לא ירים איש את ידו היינו גדולתי למעלה כי בסתם מעלות המלך שמושל בעם נגיד ומצוה אמנם פרעה גבה רוחו עד להשחית לומר שהוא אלוה למטה לי יאורי ואני עשיתני וזה מאמר פרעה במסרו ליוסף הממשלה על העם מבלעדיך לא ירים איש את ידו ואמרו אני למעלה ממך חשב בזה להראות כי לו ממשלה נשגב יותר מטבע מושל ארץ וזה היה גבה רוחו להראות לעם גדולת מעלתו ולכך מן אותו רשע למדנו באמת מעלת ה' ויקר מעלתו והבן:


###### Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:2:2
[Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:2:2](https://torahapp.org/share/book/Tiferet%20Yehonatan%20on%20Torah/s/Leviticus/r/19:2:2)

**והנה** הרמב"ן האריך בדרשת קדושים תהיו קדש עצמך במותר לך אמנם כבר פרשתי בזה כי להחמיר יותר מחק התורה הוא אפשרות רחוק כי כבר כתב יוסיפון בן גוריון בספרו לרומים שהיה בבית שני אנשים שהיו שוכנים ביערים מתבודדים וממש לא אכלו רק פרי עצי יער והיו נזירים מכל עניני עולם וכדומה עד שהיו ממש נבדלים מעניני עולם אבל הפרושים לא נחו דעתם בהם כלל וכלל כי העובד ה' השלם צריך להיות דבריו ועסקיו נוח לשמים ולבריות ולא להפריע נימוס ישוב העולם וחברת בני אדם והנהגת מדיני ואלו היו כולם נזירים כהנה לא נתקיים נימוס וסדר הטבע וכמעט יכלה העולם ויאבד קשר האומה ושאריתו בארץ כפי הטבע וע"ז רמזו חז"ל יפה תורה עם דרך ארץ ולכן כל הפרישות שיעשה האדם נכון להיות על זה הסוג שיש בו אפשרות שיקיים אותו כל האומה ולא יקרה בו ביטול אבל הפרישות שא"א רק ליחיד ולא לאומה בכללה זה אינו בגדר השלימות והפרישות ודברים כאלה הרחיקו חכמי ישראל וזהו כוונת המדרש פרשה זו נאמרה בהקהל והיינו כמ"ש כי הקדושה במותר לך יהיה מה ששייך בהקהל:


###### Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:3:1
[Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tiferet%20Yehonatan%20on%20Torah/s/Leviticus/r/19:3:1)

**איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו אני ה' אלהיכם.** ירצה בזה כי כבר נאמר אם הבן ת"ח ואביו עם הארץ אינו חייב לכבדו כי כבוד התורה עדיף וזהו בכבוד אבל מורא ודאי חייב וזהו איש לשון חשוב ות"ח מכל מקום אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו הענין הוא כי יתכן הואיל ונוהג כבוד באב ואם שהם הולידו הגוף ולא הנשמה שהוא חלק ה' א"כ יראה כאלו הגוף הוא העיקר כדעת הפילוסופים הכופרים ואומרים שהחומר הוא העיקר לצורה והנה ענין שבת שבו היה צורה ונשמת עולמים כדכתיב וינפש ולכך באמרו אביו ואמו תיראו פן תטעה לומר החומר הוא עיקר לזה קאמר את שבתותי תשמרו כי הנפש הוא העיקר רק אני ה' מצוה לכבד אמו ואביו גם ידוע דבני לאו בזכותא רק במזלא תליא אמנם כבר כתבו התוספות למ"ד אין מזל לישראל לא שייך כן והנה אם האב מוכרח להוליד כפי מזלו אשר נולד בו אין הבן צריך לכבדו הואיל והביאו לעולם כי הוא מוכרח אבל אם בישראל לא שייך מזל מוכרח שייך שפיר כבוד אב ואם ולכך בן נח אינו מצווה על כבוד אב ואם כי הוא מוכרח להוליד ממזל והנה שבת מכריע כי אין מזל לישראל כי לפי המזל צריך לשבת עצבות ומלאכה כמ"ש התוכנים ושבת ההיפך להודיע כי אין הענין תולה במזל וזה אמרו איש אמו ואביו תיראו כי אין מזל מכריח והראיה על זה ואת שבתותי תשמרו והבן ושמא תאמר הלא טוב לאדם שלא נברא א"כ למה יתכן הכבוד לזה אמר אלי ה' וא"כ יהיה חסרון בחוק הבורא ח"ו כאלו ברא דבר בלתי נאות אל הבריאה וסכלות בטבע:


###### Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:4:1
[Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tiferet%20Yehonatan%20on%20Torah/s/Leviticus/r/19:4:1)

**אל תפנו אל האלילים ואלקי מסכה לא תעשו לכם אני ה' אלהיכם.** הזהיר מלסיח דעתו בדברים בטלים כי אז נסתלק נפש רוחני והוא בגדר פה ולאו ידברו וגו' כי אין בו רוח משמים ממעל וא"כ הוא בגדר אלקי מסכה שנאמר בו כנ"ל וזה אלהי מסכה לא תעשו לכם הרצון לעצמכם כי בעסקך בדברים בטלים נשמה קדישא מסתלק' ואתה כאלהי מסכה גם העובדי כוכבים ומזלות כל ענינם לעבוד אלוה להשפיע להם כסף וזהב ואבנים טובים ולכך עשו אלהי מסכה שבכל מיני מתכות ואבנים טובות שבהם כח מושך כנודע ובזה משכו כוחות עליונים ולכך אמרו הנשים מעת חדלנו לקטר וגו' חסרנו כל אמנם לא כן עבודת השם שאין לעבדו בשביל עניני עוה"ז וחומר וקניני מתכות וזהו אל תפנו אל האלילים אלהי מסכה לא תעשה לך הכונה כי תחשוב שגם השם יהיה כאלהי מסכה להשפיע עניני חמדת עוה"ז זהו לא יהיה לך רק כל כוונתך יהיה לשם שמים גם כל הדברים וכשוף מותר לעשותו להתלמד אבל העבודת כוכבים ומזלות אפילו להתלמד לראות מה כחה ומה טיבה אסור וזהו אל תפנו אל האלילים ואפי' עשיה בעלמא לא תעשה לך:


###### Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:5:1
[Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:5:1](https://torahapp.org/share/book/Tiferet%20Yehonatan%20on%20Torah/s/Leviticus/r/19:5:1)

**וכי תזבחו זבח שלמים לה' לרצונכם תזבחהו ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף.** הרצון כי כל הזבחים באים לכפר ונפש תחת נפש אמנם זבח שלמים היא תמור בשר תאוה כדי למעט התאוה שלא יאכל בשר לתאוה ויהיה כח ליצה"ר ע"כ יזבח שלמים ושם יאכל קדשים בטהרה וביראה ומכניע תאותו וזהו לרצונכם תזבחהו הוא הדבר אשר אמרנו כי זובח לרצון שלהם ומכניעים לתאותם ולכך צוה מבלי להשהותו לזמן מרובה כדי שלא ירבה באכילה כי יכבד עליו לזבוח מבקר וצאן בפעם ובפעם ולולי שקצב התורה זמן היה מלחו ומשההו ימים רבים אבל בזה אין לו זמן מרובה וגם ברוך ה' יום יום ואין להכין לזמן מרובה ואמת כי שורת הדין שיהיה נאכל רק ליום אחד כשאר קדשים רק כוונת התורה למעט בשר תאוה ולאכול שלמים ומה יעשה בשבת וכי יאכל בחול בשר קודש ובשבת חולין זה אינו ראוי ולכך יהיה נאכל לשני ימים ויזבח בע"ש ויאכל עד מ"ש גם כי אמרו חכמי הטבעיים כי דבר העומד ב' ימים יקרה בו כח עפושי ולכך אמרו חז"ל אפשר בשר שוהה ג' ימים בלא מלח ולא יסרח ולכך ביום השלישי בהיותם כואבים כי כאשר יוגבר כח עפושי במכה יחלוש ויכאוב ביותר ולכך אמרו דביום שלישי לאחר מיתה כריסו של אדם נבקעת כי אז גבר כח עפושי ולכך יחיינו מיומים וביום השלישי יקימנו וזה מבלתי נאות בקדשים שיקרה בו כח הזה ולכך לא היה נאכל ביותר משני ימים ולילה אחד וגם קודש הוא כמו אכילת קדשים שאכל אדם הראשון קודם שחטא לאכול מעץ הדעת ולא התגבר אז כח התאוה מחלק רע מעץ הדעת עד זמן צאת השבת ומקודם היה תאוותו בקדושה שהוא שני ימים ולכך יאכל בשר קודש למעט תאוות היצה"ר שני ימים כנגד אדם הראשון שהיה ביום ו' ושבת קודש:


###### Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:9:1
[Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tiferet%20Yehonatan%20on%20Torah/s/Leviticus/r/19:9:1)

**ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצור וגו' אני ה' אלהיכם.** הנה פתח בלשון רבים ובקצרכם וסיים בלשון יחיד לא תכלה פאת שדך כי באמת יש לעני חלק בשדה כפי שיעור הנותן לו כי לה' הארץ והוא נתן אותו לעשיר על תנאי שיהיה לעני חלקו בו כפי אשר קצב פאה ולקט וכדומה אמנם מי שאין לבבו שלם לא ידמה כן וחושב שהכל שלו הוא ויאמר בלבו מה לי להניח משדה אשר טפחתי ורביתי בו לעני אשר אין לו טורח ויגיעה בו ולא ידע שיש לעני זכות בו כמוהו וזה שאמר הכתוב ובקצרכם לשון רבים כי באמת גם העני שותף בו לא תכלה פאת שדך כי תחשוב שהוא לך לבד וא"כ מה לעני חלק וזכות בו גם ודאי שלא דיברה התורה במי שיעבור לעין כל על מצות התורה רק איירי בענין זה שרבים קוצרים שדותיהם בעת הקציר א"כ יתחכם ויאמר איך אניח פאה וכדומה הלא קצרה יד העני ללקט כי רבו השדות ויכלה הזמן טרם יגיע לשדי ובין כך יאכלוהו הנמלים וכדומה ע"כ אלקטנו ואכניסנו לביתי ואשמרנו לעני כפי הדין במקום שאין עני ואני אתנהו לעני וזהו מהערמה לגנוב דעת אדם כי אח"כ ידחה לכל עני לומר לעני אחר נתתיו והרי הוא ממון שאין לו תובעים ולכך נאמר ובקצרכם לשון רבים מכל מקום אל תכלה אני ה' יודע ובוחן לב ואין אתה תוכל לגנוב לבבי בשום אופן:


###### Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:11:1
[Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:11:1](https://torahapp.org/share/book/Tiferet%20Yehonatan%20on%20Torah/s/Leviticus/r/19:11:1)

**לא תגנובו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני ה'.** נקט לא תגנובו לשון רבים כי כך הוא הענין כשזה גונב מזה מתוך כך חבירו מורה היתר לגנוב כמו כן ממנו כמאמרם בתר גנבא גנב וגו' וזהו לא תגנובו וגם כל הפרשה נאמרה לקדש את עצמו במותר לו ואף זהו כמעשה דדור המבול לגנוב כל אחד ואחד בפחות משוה פרוטה ובשכל א' גונב ממנו פחות משוה פרוטה בין כך ובין כך הוא עשוק מכל אשר לו וזהו לא תגנובו לשון רבים ואמר לא תכחשו היינו הגם שגונב מחבירו כי לדעתו חבירו חייב לו נגד מה ששוה הגניבה אל יגנוב ויכחש בחבירו רק יאמר דברים כהווייתן אמת יש לי משלך בידי רק אתה חייב לי כנגדו וע' ברז"ה במסכת ב"מ גבי מלוה ישינה כי מתוך כך יבוא לידי שבועת שקר ואף שלדעתו הוא נשבע באמת מ"מ יש כאן חילול השם כי חבירו חושב שנשבע לשקר וזהו וחללת את שם אלהיך:


###### Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:13:1
[Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:13:1](https://torahapp.org/share/book/Tiferet%20Yehonatan%20on%20Torah/s/Leviticus/r/19:13:1)

**לא תעשוק את רעך ולא תגזול לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשול.** ונראה דהני לאוין שייכי זה לזה שזה גורם לזה לא תעשוק את רעך לשעה היינו כובש שכר שכיר ואל תגזול כי לבסוף תבוא לידי גזל הא כיצד לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר כי בעל הבית טרוד בפועלי' ובזמנו הוא זכור כמאמר חז"ל ואם תלין תבוא לידי שכחה ותעבור על לא תגזול והשכיר ואשתו יחשבו שהוא מתכוון לגזול והם יקללו חרש ויעבור בעה"ב על לפני עור לא תתן מכשול ודוק:


###### Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:15:1
[Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:15:1](https://torahapp.org/share/book/Tiferet%20Yehonatan%20on%20Torah/s/Leviticus/r/19:15:1)

**לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפוט עמיתך.** הכונה שעושה משפט אבל מ"מ הוא עול כי הדיין יודע שהדין מרומה והעדים שקרנים הם ועל זה מזהיר הכתוב לא תעשו עול במשפט רק אם הוא יודע שהדין מרומה והעדים שקרנים יסלק עצמו ולא יעשה משפט לא תשא פני דל אם יחטא מבלי להענישו כי תאמר שהעניות גרם לו לחטוא כדאמרו דעניות מעבירו על דעת קונו על כן אין אתה רוצה להענישו לכך אמר לא תשא פני דל וכן לא תהדר פני גדול מבלי להענישו כי תאמר שהעושר גרם לו לחטוא כמ"ש וישמן ישורון ויבעט אל תעשה כן:


###### Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:16:1
[Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:16:1](https://torahapp.org/share/book/Tiferet%20Yehonatan%20on%20Torah/s/Leviticus/r/19:16:1)

**לא תלך רכיל בעמך לא תעמוד על דם רעיך אני ה'.** גם הני תרי לאוי שייכים זה לזה דהנה רכיל פירש"י רגל דהכף מתחלף בג' והחליף התורה כאן אצל לה"ר לכתוב רכיל במקום רגל כי כן הוא דרך הרוכלים ובעל לה"ר להחליף המלות ולהשיאם לפנים אחרות כדי להגדיל הענין וקראו רוכל לשון רוכלים מחזירין בעירות כמ"ש הרמב"ן כי ענין הרוכלים מוכרי תכשיטי נשים לצבוע פנים ולכחול עינים לכסות מום בפנים ובעינים כן בעלי לה"ר יכסו מומן ומראים עצמם ככשרים ואוהבים אמנם אף שאסור לספר לה"ר אם אתה יודע שהוא אורב ועומד על חבירו להורגו מותר אתה לגלות לו כמ"ש לגדליה בן אחיקם כי ישמעאל קשר עליו קשר להרגו והוא מיאן לקבל וחז"ל אמרו לחשושי בעי ומותר לומר לחבירו וזהו לא תעמוד על דם רעך כי כה"ג מותר לומר:


###### Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:17:1
[Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:17:1](https://torahapp.org/share/book/Tiferet%20Yehonatan%20on%20Torah/s/Leviticus/r/19:17:1)

**לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא.** הנה ברואה דבר ערוה אסור לו לבוא לבדו להעיד עליו כדאמרו טוביה חטא וכו' וא"כ צריך להיות השנאה כבושה בלבו כי אסור לו לאמרו לב"ד ולכך מותר לשנאותו רק שגם בזה יצא השנאה מלבו אמרה התורה הוכח תוכיח לו ויעשה תשובה ואם כן תוכל לומר אח"כ סיבת השנאה וע"י קבלת התוכחה יסיר השנאה ולא תחשוב ודאי אם עבר במזיד אז אוכיחנו אבל בשוגג אינו צריך תוכחה וקאמרה תורה לא תשא עליו חטא לשון נשיאת פנים אפילו חטא בשוגג כי לא בא לידי חטא שוגג אם לא היה דעתו קלה בשמירת המצות:


###### Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:18:1
[Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:18:1](https://torahapp.org/share/book/Tiferet%20Yehonatan%20on%20Torah/s/Leviticus/r/19:18:1)

**לא תקום ולא תטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך.** ואמרו חז"ל שת"ח צריך להיות נוקם ונוטר כנחש והיינו בשביל חבירו מותר לנקום ולנטור ולא בשביל עצמו וזהו כנחש שאמרינן לנחש מה הנאה יש לך וכו' וכן הדבר שהנקימה יהיה כנחש בשביל אחרים ולא להנאתו וזה שמסיים קרא ואהבת לרעך כמוך והיינו בשביל רעך מותר אתה לתבוע עלבונו ולנקום ולנטור בשבילו אבל לא בשביל עצמו וזה כנחש:


###### Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:19:1
[Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:19:1](https://torahapp.org/share/book/Tiferet%20Yehonatan%20on%20Torah/s/Leviticus/r/19:19:1)

**את חקותי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים וגו'.** כי הקב"ה שם חוקות שמים לכל מין ומין של עשב וכדומה וכן בהמה וכדומה כוכב ושר מיוחד לגדלו ולהשפיע עליו כח מעלה כדכתיב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם ואם מערב המינים מערב הכחות ואין מלאך אחד יכול להשפיע עליהם כח מעשה כי אין מלאך אחד עושה ב' שליחות ואינו נוגע בשני ולכך רוב המרכיבין מין בשאינו מינו לא יצליחו לעשות פרי כמו פרידה הבאה מסוס וחמור כי אין מלאך אחד עושה ב' שליחות וצריך להסיר כח והשפעה מלמעלה ולכך ישראל קדושים כל ענינם לכח מלמעלה אין להם לעבור חוקם שקבע יוצר הכל בחוקות השמים וזהו את חוקותי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים וגו':


###### Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:20:1
[Tiferet Yehonatan on Torah, Leviticus 19:20:1](https://torahapp.org/share/book/Tiferet%20Yehonatan%20on%20Torah/s/Leviticus/r/19:20:1)

**ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והיא שפחה נחרפת לאיש וגו' בקורת תהיה וגו' והביא את אשמו.** הוא במלקות והיא אינה במלקות ולא במיתה דאינה בגדר אשת איש כיון שאין קדושין תופסין בה אבל מכל מקום כיון שהיא מיועדת לאיש נוגע במוכן לחבירו והרי זה בגדר גזלן וזה היה ענין מוסר נתן הנביא לדוד המלך ע"ה דאף דבת שבע לא היתה בגדר אשת איש מכל מקום בגזל לקחה מאוריה וכן הדבר הזה בשפחה חרופה ולכך יביא אשם כמו אשם גזילות ואף דבאשם גזילות בעינן שבועה דהתם זולת שבועה לא נגמר הגזל ואיתא בחזרה משא"כ בזה ודו"ק: