## Tikkunei Zohar Daf 6a

###### Tikkunei Zohar 6a:1
[Tikkunei Zohar 6a:1](https://torahapp.org/share/book/Tikkunei%20Zohar/r/6a:1)

בָּהּ (בראשית א ב) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, מִסִּטְרָא דְאִילָנָא דְטוֹב וָרָע, דְּאִיהִי אַרְעָא רֵקַנְיָא, שִׁפְחָא בִישָׁא, כְּגַוְונָא דְחַד מֵאַרְבַּע אָבוֹת נְזִיקִין דְּאִיהוּ הַבּוֹר, וּכְגַוְונָא דְבוֹר דְּיוֹסֵף, דְּאוּקְמוּהוּ עֲלֵיהּ הַבֹּרָה, וְהַבּוֹר רֵק וכו' (בראשית לז כד), הַבֹּרָה נֻקְבָא בִּישָׁא, בּוֹר דְּכוּרָא, וּבוֹר בְּגִין דְּאִיהוּ מִתַּמָּן, אוּקְמוּהוּ עֲלֵיהּ אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, בָּתַר דְּלֵית בֵּיהּ יִרְאַת יְיָ'.

**Tiqqunei ha-Zohar, trans. by David Solomon. Margalya Press; Melbourne, 2024:**
"and the earth was uninformed and void" (Gen. 1:2) - [this fear comes] from the side of the tree of good and evil, and this is the empty land, the bad maidservant, similar to the four basic examples of damages, one of which is the pit, similar to the pit [bor] of Yosef, which is the Pit. "And the pit was empty, there is no water in it" (Gen. 37:24). The bad maidservant is the pit, and "the pit" is the male, and we tech regarding this "a boor [bor] cannot fear sin" (Avot 2:5), this is because this boor has no [true] fear of God.


###### Tikkunei Zohar 6a:2
[Tikkunei Zohar 6a:2](https://torahapp.org/share/book/Tikkunei%20Zohar/r/6a:2)

מָאן דְּאִיהוּ דָחִיל מִגּוֹ אוֹרַיְיתָא דְאִיהִי תִּפְאֶרֶת, דְּמִנֵּיהּ נָפְקַת, כְּגוֹן דָּא אִיהִי שְׁקוּלָה לְגַבֵּיהּ, וּבְגִין דָּא אֵין כָּל יִרְאָה שָׁוָה, דְּהָא יִרְאַת יְיָ' הִיא מַלְכוּת דִּילֵיהּ, כְּלִילָא מִכָּל פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, בְּגִין דְּאִיהִי יִרְאָה דְנָפְקַת מִגּוֹ תּוֹרָה דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִיהוּ יהו"ה, דִּבְגִינָהּ אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, גְּדוֹלָה תּוֹרָה שֶׁמְּבִיאָה לְאָדָם לִידֵי מַעֲשֶׂה, דְּאִי בַּר נַשׁ לָא יָדַע אוֹרַיְיתָא, וְאַגְרָא דְפִקּוּדַיָּיא דִילָהּ, וְעוֹנְשִׁין דִּילָהּ לְמָאן דְּעָבַר עַל פִּקּוּדַיָּא, וּמָאן הוּא דְבָרָא אוֹרַיְיתָא, וּמָאן הוּא דִיְהִיב לָהּ לְיִשְׂרָאֵל, אֵיךְ דָּחִיל לֵיהּ וְנָטִיר פִּקּוּדוֹי, וּבְגִין דָּא אָמַר דָּוִד לִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ (ד"ה א כח ט) דַּע אֶת אלה"י אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ.

**Tiqqunei ha-Zohar, trans. by David Solomon. Margalya Press; Melbourne, 2024:**
A person who trembles because of Torah, which is Balance, then Torah comes out from that person, one such has a Higher Balance, and because of this not all fears are the same. There is fear of God which comes due to God's Kingship, which includes all the mitzvot of the Torah, because there is fear that comes because of Torah, which is the middle pillar, and this is [the name] Havay"ah. In that way the masters of the Mishnah said: "Torah is great because it leads to action" (cf. Kiddushin 40b), because if a person does not know Torah, and the reward for the mitzvot, and the punishments for the transgressions, and who created Torah and who gave it to Israel, how will that person actually fear and observe the mitzvot? And in that vein David said to Shlomo his son "know the God of your father and serve God." (I Chron. 28:9)


###### Tikkunei Zohar 6a:3
[Tikkunei Zohar 6a:3](https://torahapp.org/share/book/Tikkunei%20Zohar/r/6a:3)

דְּאִי בַּר נַשׁ לָא אִשְׁתְּמוֹדָע הַהוּא דִיְהִיב לֵיהּ אוֹרַיְיתָא, וּמַנִּי לֵיהּ לְנַטְרָא לָהּ, אֵיךְ דָּחִיל מִנֵּיהּ וְעָבִיד פִּקּוּדוֹי, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהוּ רַבָּנָן, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, וְאֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא.

**Tiqqunei ha-Zohar, trans. by David Solomon. Margalya Press; Melbourne, 2024:**
Because if a person does not recognize who is the One who gave Torah to that person, and what the person is supposed to observe, how would the person fear and observe the mitzvot? And regarding this the rabbis said: an ignorant cannot be pious, and a boor cannot fear sin (Avot 2:5).


###### Tikkunei Zohar 6a:4
[Tikkunei Zohar 6a:4](https://torahapp.org/share/book/Tikkunei%20Zohar/r/6a:4)

בְּגִין דְּאוֹרַיְיתָא דְאִיהִי תרי"א מִתְּרֵין דַּרְגִּין אִתְיְהִיבַת, מֵחֶסֶד וגְּבוּרָה, דְּמִתַּמָּן תְּרֵין פִּקּוּדִין אַהֲבַת חֶסֶד וּדְחִילוּ דִגְבוּרָה דְאִיהִי יִרְאָה, דִּבְהוֹן אִשְׁתַּלִּימוּ תַּרְיַ"ג פִּקּוּדַיָּא, וּבְגִין דְּכָל אוֹרַיְיתָא וּפִקּוּדָהָא מִתְּרֵן סִטְרִין אִתְיְהִיבַת, אוּקְמוּהוּ רַבָּנָן וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, וְאֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא.


###### Tikkunei Zohar 6a:5
[Tikkunei Zohar 6a:5](https://torahapp.org/share/book/Tikkunei%20Zohar/r/6a:5)

וְאִי תֵּימָא הָא חֶסֶד גְּבוּרָה דְמִתַּמָּן מַלְכוּת אִיהִי אַהֲבָה וְיִרְאָה, אֵיךְ אוּקְמוּהוּ רַבָּנָן גְּדוֹלָה תּוֹרָה שֶׁמְּבִיאָה לְאָדָם לִידֵי מַעֲשֶׂה, דְּמֵהָכָא מַשְׁמַע דְּכָל הַקּוֹדֶם יִרְאָתוֹ לְחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּימֶת, אֶלָּא כֹּלָּא קְשׁוֹט, תִּפְאֶרֶת אִתְקְרֵי אָדָם, כְּגַוְונָא דִילֵיהּ הֲוָה אָדָם הֵ"א דִלְתַתָּא, דְאוּקְמוּהוּ עֲלֵיהּ דַּהֲוָה רִאשׁוֹן לְמַחֲשָׁבָה וְאַחֲרוֹן לְמַעֲשֶׂה, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהוּ רַבָּנָן, יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִיבָּרְאוֹת, דְּאִתְּמַר עֲלַיְיהוּ אָדָם אַתֶּם, אוּף הָכִי תִּפְאֶרֶת דְּאִיהוּ יהו"ה, אִיהוּ רִאשׁוֹן לְמַחֲשָׁבָה דְאִיהִי חָכְמָה עִלָּאָה, וְאַחֲרוֹן לְמַעֲשֶׂה דְאִיהוּ י' מִן אדנ"י, חָכְמָה תַּתָּאָה, יִרְאַת יְיָ', מַלְכוּת דִּילֵיהּ.


###### Tikkunei Zohar 6a:6
[Tikkunei Zohar 6a:6](https://torahapp.org/share/book/Tikkunei%20Zohar/r/6a:6)

וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בָּהּ (ויקרא יב ד) אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, אִתְּתָא אִית לָהּ לְאַקְדָּמָא בְּכָל פִּקּוּדַיָּא, דְאִתְּמַר בָּהּ אִשָּׁה יִרְאַת יְיָ' הִיא תִתְהַלָּל (משלי לא ל), וּבְגִין דָּא מָצָא אִשָּׁה בְּקַדְמֵיתָא, מָצָא טוֹב (שם יח כב), דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (תהלים קמה ט) טוֹב יהו"ה לַכֹּל.


###### Tikkunei Zohar 6a:7
[Tikkunei Zohar 6a:7](https://torahapp.org/share/book/Tikkunei%20Zohar/r/6a:7)

וְאִי אַקְדִּים לָהּ בִּצְלוֹתָא, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ (תהלים נא יז) אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח, מִיָּד (משלי ח לה) וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיהו"ה, וּבְגִין דָּא כַּוָּנָה דְּאִיהִי מַחֲשָׁבָה, צָרִיךְ לְאַקְדָּמָא לְמִצְוָה, וּבְגִין דָּא שַׁוִּיאוּ רַבָּנָן כִּוִּון מַחֲשַׁבְתָּא דִצְלוֹתָא בַּבְּרָכָה קַדְמָאָה, דְּהָכִי אוּקְמוּהוּ אִם לָא כִּוִּון בַּבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה חוֹזֵר לְרֹאשׁ, וּבְגִין דָּא צָרִיךְ לְאַקְדָּמָא יִרְאָה מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא, בֵּין בְּאוֹרַיְיתָא, בֵּין בְּפִקּוּדַיָּיא, אֲבָל מִסִּטְרָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, צָרִיךְ לְאַקְדָּמָא אוֹרַיְיתָא לְיִרְאָה בְּכָל פִּקּוּדַיָּא, דְּיִרְאָה דְאוֹרַיְיתָא אִית, דְּאִתְקְרֵי נוּקְבָא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, דִּבְגִינָהּ אִתְּמַר תַּמָּן אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר (דהי"א טז לג).


###### Tikkunei Zohar 6a:8
[Tikkunei Zohar 6a:8](https://torahapp.org/share/book/Tikkunei%20Zohar/r/6a:8)

עָנָה מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמַר הֵן הֵן מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, מֵהַאי אָ"ז תַּלְיָין ע"ב שְׁמָהָן דְּהַיְינוּ חֶסֶד, דְּבֵיהּ צָרִיךְ לְאַתְקָנָא כָּרְסַיָּא לְמָארֵיהּ, בְּכַנְפֵי מִצְוָה, וְיֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת, עִשּׂוּר אֱמֶת מ"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, מוֹרִיד הַטָּ"ל לְאַנְהָרָא לְגַבֵּי הֵ"א.


###### Tikkunei Zohar 6a:9
[Tikkunei Zohar 6a:9](https://torahapp.org/share/book/Tikkunei%20Zohar/r/6a:9)

דְּאִיהוּ כְּלִיל תְּלַת בִּרְכָאָן קַדְמָאִין דִּצְלוֹתָא, וּתְלַת בַּתְרָאִין, וְדָא עִִשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִי מָה, דְּאִינוּן לְקִבְלַיְיהוּ תְּרֵין שְׁמָהָן יהו"ה אדנ"י, וּתְמַנְיָא אַתְוָון, דְּאִינוּן עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ (במדבר ז פז), וְדָא כ' מִן כֶּתֶר, עֲשָׂרָה מִן