## Tikvat Enosh on Job Chapter 38

###### Tikvat Enosh on Job 38:1:1
[Tikvat Enosh on Job 38:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:1:1)

עלינו אנחנו המאמיני׳ כי ספר איוב היה משל על כל פני׳ ראוי לשאול מדוע הוצרך בזה המשל מענה השם והלא היה מספיק מענה אליהוא שדעתו היה הטוב שבדיעות והיה נפסק הדין על דבריהם, וכל שכן שאיוב לא ענה לאליהוא ולא חלק עליו, והתשובה כי המחבר כיון לחזק דעת אליהוא בדעת אחר שהיה המובחר שבדיעות והוא מאמר השם בדברו לאיוב והתוכח עמו עד שאיוב קבל תשובה וחרטה, והראיה כי דעת השם היה מוסכם עם דעת אליהוא שהרי לא תפש עליו ולא זכר אותו בצוותו לאליפז שיביא קרבן, ועוד אני שואל על המבולבלי׳ והנבוכי׳ אשר יאמינו כי ספר איוב לא היה משל, זאת הנבואה שדבר השם **מן הסערה** על מי חלה אם חלה על איוב כמו שחלו שאר הנבואות על הנביאים במראה הנבואה שהיא ברוב חלום של נבואה, אם כן אלו הדברי׳ הארוכי׳ והמסודרי׳ שזכר אשר יספרו כל הדברי׳ הטבעיים וטבעי כל בעלי חיים ושאר עניני׳ רבי׳ גם כן שזכר יש לשאול עליהם איך נאמרו לאיוב, כתבם לו הבורא במראה הנבואה או כתבם הוא על פי הבורא בחלום עד שנראו לו כתובות בבוקר, או יצאה לו בת קול וענה אותם המענים כמו שפירש רמב״ן, או כיצד היה זה המעשה, כי שאר מראה הנבואות אינם באות לשום נביא על זה הדמיון והוא שיספר כל מיני הנבראי׳ כסדר ולא הניח דבר קטן או גדול שלא זכר וזה לאדם חסר הנבואה כאיוב שהיה טועה בדעתו נוכח השם, אבל השכל מוסכם עכ״פ שאלו הדברי׳ והמשלי׳ דברי המחבר היו, שרצה לבאר בהם סודות ועניני׳ מורים על מה שרמז עליו, ודבר קרוב מאוד להאמין כי ספר איוב משה רבינו חברו לפי דעתו וידוע כי שלם כמוהו לא פסקה מדעתו רוח הקודש ובעבור זה הסכימו חכמינו לחברו עם המקרא ולהקרא בכלל כ״ד, ונשוב אל מקומנו **ונאמר** כי **ויען השם** הוא משל להודות על שדעת השם מוסכם עם דעת אליהוא, ואע״פ שענין זה כלו משל זכר בו הסערה מפני שדרך הנביאי׳ לזכור הסערה בהשגותיהם כמו שאמר והנה רוח סערה, ורמב״ן כתב וזה הפסוק דברי׳ שראוי לשתוק עליהם (ע״ש), ונ״ל מזה המפרש כי לא היתה לו ידיעה בסודות הנבואה ומדרגותיה או **שיהיה** חושב כי הנבואה תגיע באנשי׳ כמלקט שבלים עד שהגיעה לאיוב מדרגת הנבואה כששמע דברי אליהוא וקבלם, ונ״ל כי אין להאמין בשום פני׳ כי שני המעני׳ האלו הגדולי׳ והארוכי׳ נאמרו לאיוב מן הסערה ע״י בת קול מפי בגבורה אלא אם נאמין כי משה רבינו ואליהו הנביא היו תלמידי איוב אשר לא נאמר להם מפי הגבורה כי אם דבר אחד או שני דברי׳ במראה נבואה אחת. ועוד אני שואל לנבוכי׳ כי מאחר שאיוב השיב לשם הן קלותי וכו׳ למה הוצרך השם להאריך עוד ולספר לאיוב כל אותם הדברי׳ שספר לו במענה השלישי ודאי שאין ליחס לשם יתברך דברי׳ בטלי׳ וסיפורי׳ נוספי׳ ואם כונת השם היתה להשיב איוב מדעתו הראשון הרע ומכונתו הנפסדת באמונה אחר שקבל איוב תשובה וחרטה, לא היה צריך לבורא להאריך עמו אריכות בטל ולספר לו כל דברי אותו המענה אשר מספר הפסוקי׳ למעלה מארבעי׳, אמנם הכל הוא נאמר למשל ולמליצה כשאר דברי חכמי׳ וחידותם ועל כן אין הכתוב חושש על אריכות הדברי׳ כי מן האריכות אשר בדברי זה המשל יתבארו לנו ההנהגות האלוהיות ומהם נלמד מיעוט ידיעתנו בהנהגת השם ית׳ וקוצר שכלנו.


###### Tikvat Enosh on Job 38:2:1
[Tikvat Enosh on Job 38:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:2:1)

חפש על איוב ועל דעתו מפני שדבריו היו מכחשי׳ אמונת ההשגחה והעצה הנכונה בענין ההנהגה האלהית ואמר **בלי דעת** כמו שאמר בו איוב לא בדעת ידבר, והתחיל מן הנקודה האמצעית שהיא הארץ ור״ל בזה שלא היתה לאיוב ידיעה בחידוש העולם ואמר לו על זה הדבר המופלא והוא מציאות העולם מלא דבר, הקמחי פי׳ ממדיה הם הגבולי׳ המדודי׳ כטעם עמד וימודד ארץ, וקו היא הקו הסובב הארץ, וכן פי׳ ראב״ע ג״כ גם פרשו אדניה ההרי׳, ור׳ אברהם פי׳ אבן פנתה היא הנקודה והקמחי אמר היא אבן תחתית שהיא פנה לארץ, ונ״ל כי אלו המפרשי׳ כמו שלא ידעו כונת זה הספר כן לא ידעו לפרש הפסוקי׳ ע״ד החכמה, וכמו שלא הרגישו ג״כ בהתחלות הטבעיות והלמודיות הרמוזות באלו הפסוקי׳ כי כונת שני אלו המעני׳ המיוחסי׳ לבורא היתה לספר לאיוב הדברי׳ הטבעיי׳ כלם על דרך ראשי הפרקי׳ לבד, ודע שזכר בפסוק הראשון הארץ מפני שהיא הנקודה האמצעית, ומפני שאין דרך לפילוסוף להעמידך על אמיתת הצורות הגימטריאיות אלא בדברו בנקודה תחלה, מפני שהנקודה הוא הדבר הראשון לצורות וכל הצורות מתחילות מנקודה וכלות אל נקודה אם שתהיה הצורה קו עגול או ישר או עקום, ואחר הארץ זכר שאר העניני׳ הטבעיים וזכר עם הארץ שלשה הרחקי׳ אשר לכל גשם בעל שיעור, והם האורך והרוחב והעומק, כי באמת מי שם ממדיה רצה לזכור בו שני הרחקי׳ והם הרחב והעומק ובזכרו הקו ר״ל בו האורך ויהיה פי׳ אדניה הטבעו הארבעה היסודות אשר מהם כל הוה נפסד ואמר הטבעו כי הם טבעי׳ ראשוני׳ לכל הגופות, ויהיה אבן פנתה רמז לחומר הראשון שהוא ראש ופנה לכל היסודות הארבעה והוא שרשם ועקרם ויקבל צורתם תמיד ומעמידם על טבעם לעולם.


###### Tikvat Enosh on Job 38:7:1
[Tikvat Enosh on Job 38:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:7:1)

ראב״ע פי׳ ברן יחד בעבור שיסבו סביבות נקודות הארץ ואמר כי **כוכבי בקר** הם המשרתי׳ ר״ל ז׳ כוכבי לכת ופי׳ כי **בני אלהי׳** הם המערכות העליונות ואמר זה על י״ב מזלות, ואמר כי תנועתם היא רנתם ותרועתם והיטיב במה שפי׳ בזה הפסוק כי הראה בזה כי מלאכתו היתה מלאכת האיצטגנינות, והקמחי לעולם גונב מדברי ראב״ע במקומות אשר יראה לעצמו בהם תועלת בפירושיו עד שפי׳ בזה הפסוק כמו אב״ע אבל שונה הלשון, ואמר אחר כן וי״א כי הכוכבי׳ כחת מדברות מבינות ומהללות האל והוא אמרו **ברן יחד וכו׳** וזה דרך שזכרו רבינו משה בספרו שהשמי׳ והכוכבים בעלי נפש חיה משכלות והביא רמז השמי׳ מספרים, ובאמת יש כת מן הפילוסופים שמודים בזה, ורמב״ן לא פי׳ בזה הפסוק שום דבר מעצמו אלא כפשוטו וזכר ג״כ פי׳ א״ע, וא״א שאחר שזכר עניני כדור הארץ והד׳ היסודות והחומר הראשון בא לזכור שום דבר מעניני טבעי הכוכבי׳ ויחס הרנה והשמחה לכוכבי׳ הזורחי׳ בבוקר קודם זריחת השמש כמו כוכב נוגה וכוכב צדק והושאלה להם השמחה והרנה מפני שהאורה משמחת לב האדם ומרננת אותו בינו לבין עצמו, **ויריעו כל בני אלהי׳** הוא מאמר כפול כי אלהי׳ שם משותף לפעמי׳ ירצה בו הגלגלי׳ ויהיה בני האלהי׳ הכוכבים שהם הולכי׳ עם הגלגלי׳ ובחיקם עומדי׳ כגמול בחיק אמו, ודבר קרוב ג״כ לפרש בני אלהי׳ על השכלי׳ הנפרדי׳ אשר לגלגלי׳ אשר הם סבה לתנועתם וסמך להם התרועה והשמחה על שהם מכירי׳ את בוראם והם שניים במעלה ובמדרגה לבורא יתברך, והפילוסופי׳ פרסמו זה בספריהם וכנו אותם שניים.


###### Tikvat Enosh on Job 38:8:1
[Tikvat Enosh on Job 38:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:8:1)

זה הפסוק צריך לתוספת ביאור, כי אתר שזכר מתכונת הגלגלי׳ והכוכבי׳ שב לדבר עוד בטבעי היסודות וזכר המים היסודי אשר מקומו המיוחד לו הוא הים ואמר ע״ד ההשאלה כי השם שם לו דלתות שיסגרנו בהם ויעמידנו במקומו המיוחד לו לא יסור משם לעולם ממנו, שמקומו סביב הארץ בטבעו וממנו שנתקבץ במקומות הנמוכים בארץ וזה הקביעות להם כדמות הדלתות שסוגרי׳ הבית ויהיה נשמר מה שבתוך הבית בעבורם, **בגיחו מרחם יצא** באר בזה טבע המים אשר בימי׳ ובנהרות שמוסיף וגורע בכל חדש בתוספת הירח וחסרונו, ודמה זאת התוספת והחסרון ליציאת העובר מן הרחם שיוצא ונכנס פעמי׳ רבות אל פי הרחם קודם צאתו, ואפשר שאמר זה על התוספת והחסרון אשר יעשה הים המקיף את העולם והוא כדמות אם ורחם לשאר הימי׳ והנהרות אשר בתוך העולם ויהיה בגיחו מענין יגיח ירדן אל פיהו, כי אתה גוחי מבטן לשון יציאה.


###### Tikvat Enosh on Job 38:9:1
[Tikvat Enosh on Job 38:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:9:1)

ואמר שהשם שם בטבע הענני׳ שיהיו שוכני׳ בים כי מפני לחות המים יתהוו שם העבי׳ ומשם הם עולי׳ וע״כ הרוחות הבאות מצד הים לעולם יביאו עבי׳ מלאים מים כמו שהרוחות המנשבות מן הארץ יהיו זכים וצחים מפני יובש הארץ והם מונעים המטר כי יתפרדו העבי׳ בנשיבתו, ובעבור זה אמר ע״ד ההשאלה כי הים לובש הענן **וערפל** הוא העב השחור שהשתנה לטבע המים, **חתולתו** שם דבר מן והחתל לא חתלת שענינו כריכה ועיטוף.


###### Tikvat Enosh on Job 38:10:1
[Tikvat Enosh on Job 38:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:10:1)

ראב״ע פי׳ שברתי כחי בחקי, והקמחי פי׳ גדרתי חקי כלומר שגזרתי ושאמרתי עד פה תבא, ורמב״ן פי׳ כי שמתי חקי על משבריו וגליו, ונ״ל כי כיון לבאר מענין מעשה בראשית על טבע המים ואמר שהבורא שבר על טבע המים חק שאר הטבעים כי מטבע הים היה שיהיה מכסה הארץ מכל צדדיו לפי החיוב הטבעי מפני שהקל מקיף על הכבד בטבעו לעולם ועל הגלות הארץ והתקבץ המים אל מקום אחד כמו שאמר הפסוק יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה, ואמר **ואשבר עליו חקי** כלומר שלא הלך ענין המים על הסדר הטבעי ולפי הנהוג בשאר היסודות וכבר ידעת כי על שלא שלמה מלאכת המים לא נאמרו בו כי טוב, **ובריח ודלתים** רמז ומשל על האונס ועל ההכרח אשר קבע השם על מי הים בהעמידו במקומו המיוחד לו בלתי מתפשט על שטח כל הארץ כמו שהיה מחייב לו טבעו, ופה ישיח השם גבולך ואפי׳ בהיות גאון גליך לא יהיה לך כח לצאת מגבולך.


###### Tikvat Enosh on Job 38:12:1
[Tikvat Enosh on Job 38:12:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:12:1)

זכר לו תנועת השמש היומית אשר היא סבת הבוקר **והשחר** וזכר לו מפני שהיא תנועה חזקה וממנה יתחדש יסוד האש כמו שהתבאר זה בספר הטבעים, וזכר לו כנפות הארץ ואמר לו יש לך ידיעה בכל המקומות המיושבי׳ ושאינם מיושבי׳ ובמקומות הממוצעי׳ בתכלית המיצוע עד שראוי שצדיקי׳ ותלמידי חכמי׳ ישבו שם והרשעי׳ יהיו ננערי׳ ודרושי׳ מהם כמו שאמר תורה על כמו זה המקום ארץ אשר ה׳ אלהיך דורש אותה וכו׳.


###### Tikvat Enosh on Job 38:14:1
[Tikvat Enosh on Job 38:14:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:14:1)

ראב״ע והקמחי פרשו שענינו **תתהפך** הארץ בצורות משונות **כחומר חותם ויתיצבו כמו לבוש** עליה, וא״א תתהפך נפש הרשעי׳ בהם כחומר חותם כלומר שיחלו וימותו בהיותם ננערי׳ מן המקום הישר והממוצע ויתיצבו מתים בפגריהם כמו לבוש על הפגרי׳, ונפשם שהיא אורם תמות בהם ותלך לאבדון ותשבר זרועם הרמה שהיתה להם בחייהם.


###### Tikvat Enosh on Job 38:15:1
[Tikvat Enosh on Job 38:15:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:15:1)

הקמחי פי׳ נבכי ים מרוצת המים וראב״ע פי׳ גלי הים, ונ״ל שהוא קרקע הים ויהיה ענינו מענין מבוכה והוא לשון מושאל מפני שענינו מבוכה לחשוב בעמקו ותחתיתו כמו שאמר המשל מה שנראה מן הים פלא ומה שאינו נראה ממנו פלא יותר ור״ל עמקו, והראיה כי כנה חקר תהום עמקו ושטחו אשר מתחת לים והים עומד עליו כי שם תהום משותף למקום העמוק אשר המים הרבים עומדי׳ בו כל מעינות תהום רבה, ואמר התהלכת על דרך משל כלומר התהלכת לטייל בתוכו בלא פחד או פי׳ הלכת במחשבתך לדעת ענינו.


###### Tikvat Enosh on Job 38:17:1
[Tikvat Enosh on Job 38:17:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:17:1)

ראב״ע לא פי׳ זה הפסוק כי דלגו או טעות הסופר הוא, והקמחי אמר **הנגלו לך שערי מות** שאם יכנס אדם בהם מיד ימות וזה הוא המחקר שאינו נחקר, ואני לא הבנתי מה רצה זה המפרש לומר בזה, וא״א שהשם רצה לזכור לאיוב כי לדעת איכות פרידת הנפש מן הגוף הוא דבר קשה כמו שהוא דבר עמוק מאוד לדעת איכות חבור הנפש עם הגוף, אבל לא היה צריך לזכור לו החיבור כי מקושי הפרידה יתבאר קושי החבור כמו שהתבאר בספרי החכמות כי הידיע בהפכי׳ אחת, **תראה** הוא לשון השגה וידיעה כמו ולבי ראה הרבה חכמה ודעת.


###### Tikvat Enosh on Job 38:18:1
[Tikvat Enosh on Job 38:18:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:18:1)

זכר לו רוחב ישטח הארץ ושיעורו מפני שצריכה חכמה יתירה וזה הרוחב ידעוהו החכמי׳ בחכמת התשבורת וחכמת התכונה והכוכבי׳.


###### Tikvat Enosh on Job 38:19:1
[Tikvat Enosh on Job 38:19:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:19:1)

רמז על המקומות אשר לא יהיה שם לילה ששה חדשי׳ אבל יום **וחשך** ששה חדשי׳, וראיתי כי ר׳ סעדיה נטה אחר זה הפירוש וראב״ע תפש עליו ואמר שזה אינו מענין הפסוקי׳.


###### Tikvat Enosh on Job 38:20:1
[Tikvat Enosh on Job 38:20:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:20:1)

אמר זה על האור והחשך שזכר כלומר יש לך חכמה לקחת **גבולו** בציורך וכן גבול החשך עד שתדע **נתיבות׳ ביתו**, ואמר ביתו על שם שהוא מקום ידוע לשבת בו.


###### Tikvat Enosh on Job 38:21:1
[Tikvat Enosh on Job 38:21:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:21:1)

קודם לידתך **ידעת** בבטן אמך **כי אז תולד** ואחר לדתך ידעת יום מיתתך, כלומר ידעת אם יהיו **ימיך** רבי׳ או מעטי׳, על דרך התמיהה רמז לו כי אין לאדם ידיעה בעניני׳ הנעלמי׳ כמו שאין לו ידיעה בעוד היותו בבטן יולדתו במה שיקרה לו אחר לדתו, **ומספר ימיך** חסר אם ומשפטו ואם.


###### Tikvat Enosh on Job 38:22:1
[Tikvat Enosh on Job 38:22:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:22:1)

זכר לו השלג והברד מפני שהם מן הדברי׳ הטבעיים גם כן להשלי׳ לו זכרון כל הדברי׳ המתילדי׳ והמתהוים מן ד׳ היסודות, וזכר **אוצרות** מפני שאינם בכל זמן אבל הם שמורי׳ לזמני׳ ידועי׳ כשאר הדברי׳ השמורי׳ באוצרות.


###### Tikvat Enosh on Job 38:23:1
[Tikvat Enosh on Job 38:23:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:23:1)

י״מ על הברד שהיה למצרים וראב״ע פי׳ על אבני׳ גדולות שנפלו בימי יהושע אל המלכי׳, וא״א שכנה **עת צר יום** הגשם והברד והשלג שאדם עומד בבית בעבורם ומתפחד על מה שיש לו בשדה שלא יפסד, וקרא יום רדתם **יום קרב ומלחמה** בלשון מושאל וע״ד משל.


###### Tikvat Enosh on Job 38:24:1
[Tikvat Enosh on Job 38:24:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:24:1)

כנה הירח בשם אור כמו שנקרא בפסוק צר ואור חשך בעריסיה, וזכר מהלך הירח ושהוא סובב גלגלו בכ״ט ימי׳ ושליש שעה, **יפיץ קדים** ר״ל רוח קדים שהוא מוליד המטר והעבים בלחותו ובטבעו ואמר יפיץ שפעם יהיה זה הרוח במקום אחד בארץ בלתי מקום אחר וירד המטר בו.


###### Tikvat Enosh on Job 38:25:1
[Tikvat Enosh on Job 38:25:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:25:1)

פרשו פלג מפלג אלהי׳ מלא מים, ונוכל לפרש מענין נפלגה הארץ, ורצה לזכור פעולת המטר הסוחף והחזק מאוד עד שיתבקעו התעלות והאגמי׳ ויצאו מימיהם חוצה וילכו לים כי יתמלאו עד שישפכו, וזכר כי זה המטר הסוחף יתהוה עם הרוח החזק מאוד אשר יהיה עם המטר בזמן מועט והוא **דרך לחזיז** ולקולות וחזיז יהיה הברק לפי הענין.


###### Tikvat Enosh on Job 38:26:1
[Tikvat Enosh on Job 38:26:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:26:1)

אמר כי לפעמי׳ יתחדשו הברקי׳ והקולות **להמטיר על** המקומות שאינם מיושבים לתועלת שאר בעלי חיים שיתפרנסו ויחיו ממה שיצמיח המטר, ויהיה הדשא נמצא באדמה להשביע, שואה ומשואה ענינו להשביע האדמה ממטר שהיא שואה ומשואה כלומר נעדרת מבני אדם.


###### Tikvat Enosh on Job 38:28:1
[Tikvat Enosh on Job 38:28:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:28:1)

זכר מה שנשאר לזכור מפעולת המים ואמר **היש למטר אב** והוא העב הנושא אותו, ומי **הוליד** הטל שהוא ממין המטר והגשם הדק שהרי הטל יורד ומתהוה בלא עבים אם כן מה ההפרש בין המטר והטל ושניהם ממין אחד, וזכר לו ג״כ מה הוא הקרח והכפור ומה ההפרש אשר ביניהם אם הסבה אחת והוא הקור או הם שתי סבות, **אגלי** י״א כמו גלות מים וי״א כמו גלים, ונ״ל כי האלף נוספת והוא מענין על גלילי כסף על שם שהטל עגול ועומד על הדשאי׳ ועל העלי׳ כטפות מים עגולי׳, מבטן מי ר״ל מה סבתו וכן מי ילדו.


###### Tikvat Enosh on Job 38:30:1
[Tikvat Enosh on Job 38:30:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:30:1)

ראב״ע פי׳ יתחבאו המים עד שיתקשרו **כאבן וכו׳** והקמחי ורמב״ן נטו אחריו אלא ששנו הלשון, ונ״ל כי זה פי׳ הפסוק אחר שזכר הקפאת המים זכר התכתם ואמר כי אחר שיהיו נקפאי׳ הקרח והכפור בהיותם נתכים **יתחבאו** מתחת שטח האדמה ולא יהיו נראי׳ כלל ויהיו נחבאים כאבן המושלך במים, **ופני תהום יתלכדו** אבל יהיו נלכדי׳ ונקפאי׳ בהגיאם למטה מתחת לארץ במקום הנקרא תהום ושם יעמדו, ואלו הם מי הבורות ומי החפירות והמים הנמצאי׳ תחת הקרקע, ויקרה להם זה מפני כבדותם וכשימצאו חללות האדמה ישקעו שם ויתחבאו עד שימצאו להם מקום לצאת משם מנקב אל נקב ומאספוגות אל אספוגות אל מקום יותר נמוך ממקום עמדם ומשם ירבו לצאת, ויהיה זה הקיבוץ בלתי נפסק אם שיהיה סבתן המטר היורד על פני האדמה או שיהיה ממי הים בצאתו מן המקומות החלולי׳ ללכת אל מקום התקבצם שם, ומשם יתבקע הארץ ויתחדש מזה או מעין נובע או נחל נובע ונהר גדול שאינו נפסק לעולם ושאר מימות בלתי נפסקות.


###### Tikvat Enosh on Job 38:31:1
[Tikvat Enosh on Job 38:31:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:31:1)

ראב״ע כתב בזה הפסוק מחכמת הכוכבי׳ (ע״ש), ונ״ל כי אלו הפירושים הם נביאות לא פירושי׳, אבל היותר ראוי לפרש **בכימה וכסיל** שיהיו שני כוכבי׳ ופעולת כימה תהיה לקשר **מעדנות** ופעולת כסיל לפתחם, ויהיה מעדנות ענינו כל מיני פירות והתבואות הצריכה אל הקפאה וקשירה ולפתיחה ולבישול, ויהיה כימה נותן כח בתבואות למשוך החומר מן האדמה וכסיל נותן בהם כח למשוך החמימות מן השמש, וכל זה באמצעות נפש הצומחת אשר בצומח, אם שיהיה זה הצומח אילן או עשב.


###### Tikvat Enosh on Job 38:32:1
[Tikvat Enosh on Job 38:32:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:32:1)

אפשר שי״ל על שנים עשר **מזלות** ואמר **התוציא** מפני שהם יוצאי׳ זה אחר זה כסדר בתנועת גלגל שמיני שהם תקועים בו, עד שהשמש עומד חודש אחד בכל אחד מהם וחוזר חלילה על זה הסדר לעולם, **ועיש** י״א כמו ע״ש כסיל וכימה, ונ״ל שהם אגודת כוכבי׳ שאינם מתפרדי׳ והם כדמות הבני׳ עם האם, **תנחם** הנפרד תנחה אותם וכמוהו ינחני במעגלי צדק.


###### Tikvat Enosh on Job 38:33:1
[Tikvat Enosh on Job 38:33:1](https://torahapp.org/share/book/Tikvat%20Enosh%20on%20Job/r/38:33:1)

י״מ שהוא כענין חק נתן ולא יעבור, ונ״ל כי י״ל מקום **שמים** כל מה ששופע מהם בעולם השפל והם הכחות הבאות מאתם בכל מיני הגשמים המשלימות אותם מן הכח אל הפועל כמו שאמרו ז״ל על כמו זה הענין אין לך כל עשב ועשב מלמטה וכו׳, ובעבור זה אמר **תשים משטרו** כי משטרו שם דבר משוטרי׳ ויהיה משטרו כחו ופעולתו כמו שכח השוטר ופעולתו הוא לתקן על אנשי המדינה ועל עניניה.