## To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World

###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 1
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 1](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/1)

הקב״ה, כשברא את עולמו, הניח מקום ליצור ידיו — האדם — להשתתף ביצירתו. כאילו פגם הבורא את ההוויה כדי שבשר ודם ימלא את פגימותיה וישכללה (הרב יוסף דב סולובייצ׳יק).¹

footnotes:
¹ סולובייצ׳יק תשנ״ב, עמ׳ 84.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 2
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 2](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/2)

דוד באום ז״ל היה מהאנשים הבלתי־רגילים ביותר שפגשתי אי־פעם. כדי לדמיין את מראהו כדאי לחשוב על הקומיקאי הרפּו מרקס. דוד היה שיבוט שלו: נמוך, מלא אנרגיה, עם אותם תלתלי כסף צפופים ואותו חיוך קונדסי. הוא היה יהודי דתי שראה בגידול ילדיו מלאכת קודש. ועם זאת אמונתו לא הייתה לו לעול. הוא היה איש עליז, שלקח את אלוהיו ברצינות כזו שכבר לא היה לו צורך לקחת ברצינות את עצמו.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 3
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 3](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/3)

דוד היה רופא ילדים, מהטובים בבריטניה. הוא פיתח שיטות טיפול חדשות, ביניהן ׳תחבושת הכסף׳ שהמציא להגנת פגים, וטכניקה לפסטור חלב אם. הוא עבד ללא לאות כדי להקים את הקולג׳ המלכותי לרפואת ילדים ולבריאות הילד, והיה נשיאו הראשון. כסיסמה לקולג׳ בחר את המילים מתהלים קכז, ג: ״הנֵה נַחלת ה׳ בנים, שָׂכָר פְּרי הבטן״, והיה גאה לא מעט בכרזה שעיצב בנו, אמן דתי תושב צפת, ובה מילות הפסוק בעברית. הוא סייע בהקמת הוספיס הילדים הראשון בבריטניה (הוא הזמין את האחות הלן, הנזירה שיזמה את המיזם, לבר־מצווה של בנו. ״מה ללבוש שם?״ היא שאלה אותו. ״מה שאת רגילה״, השיב, ״אלוהים ייהנה מזה!״).


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 4
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 4](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/4)

לא די היה לו בפעילותו בבריטניה, והוא נסע לברזיל, לאתיופיה ולתאילנד וסייע לרופאים המקומיים לשפר את הרמה של רפואת הילדים שם. כך עשה גם במוסקבה, ובעקבות זאת היה לידידו האישי של מיכאיל גורבצ׳וב. מצבם של הילדים פליטי המלחמה בקוסובו ב־1999 הדיר שינה מעיניו. במהלך מירוץ אופניים שנועד לאסוף תרומות לבניית מרכז רפואי בקוסובו, לקה בהתקף לב שנטל ממנו את חייו והוא בן 59 בלבד.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 5
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 5](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/5)

דוד היה ציוני דתי. אף שהתגורר בעיר בריסטול, הוא ביקש שלאחר מותו ייקבר בישראל, בראש פינה. אחד המיזמים האחרונים שהיה מעורב בהם היה הקמת מרכז רפואי מודרני לילדי עזה. הוא הסביר שבעיניו זוהי הציונות: לפעול למען ילדי ישראל, אך לא פחות מכך גם למען הילדים שכניהם. לאהבה, להגינות ולאכפתיות אין גבולות דתיים או אתניים.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 6
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 6](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/6)

הוא נהג לספר סיפור שקרא אצל האנתרופולוג האמריקני לורן אייזלי,² ושתמצת את גישתו לחיים. אדם טייל עם שחר בחוף הים, והבחין באיש צעיר שאסף כוכבי ים שנפלטו לחוף בשפל והשליכם חזרה אל הים. הוא ניגש לצעיר ושאל מדוע הוא עושה זאת, והצעיר השיב שכוכבי הים ימותו אם ייחשפו לשמש הבוקר כשהם מחוץ למים. ״אבל החוף אורכו קילומטרים רבים״, תמה, ״ויש בו אלפי כוכבי ים. לא תוכל להציל את כולם. האם המאמצים שלך יְשַנו משהו?״ הצעיר הביט בכוכב הים שבידו, והשליך אותו המימה אל חייו. ״**לוֹ**״, אמר, ״הם ישַנו״.

footnotes:
² Eiseley 1978.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 7
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 7](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/7)

דוד אהב את הסיפור מפני שידע שאין אנו מתבקשים לגאול את העולם כולו במהלך אחד. זירת הפעולה שלנו היא היום האחד, האדם האחד, המעשה האחד. נפש אחת, אמרו חז״ל, היא כעולם מלא (משנה, סנהדרין ד, ה). הצל נפש — והצלת עולם. שנה את חייו של אדם אחד — והתחלת לשנות את העולם.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 8
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 8](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/8)

ביהדות יש לרעיון הזה שם: תיקון עולם. מכל הרעיונות באתיקת האחריות של היהדות, עוגניו ההלכתיים של רעיון זה הם הקלושים ביותר. שורשיו, כפי שנראה להלן, הם מיסטיים. ביהדות, לא כל דבר בעל משמעות דתית ניתן להבעה בנוסחאות מדויקות: דינים, קודים של התנהגות, הנחיות שאינן משתנות מדור לדור, ממצב למצב. תיקון עולם הוא דבר שכל אחד מאיתנו עושה אחרת. הוא מבטא את האמונה שלא במקרה אנו כאן, במקום הזה ובזמן הזה, עם הכישרונות הללו והיכולות הללו, ועם ההזדמנות הזו לשנות את העולם לטובה. אמונה זו ידועה כאמונה ב׳השגחה פרטית׳: הרעיון שאלוהים פעיל בחיינו כפרטים, ולא עוסק רק, כפי שהפילוסופים היוונים האמינו, בחוקים האוניברסליים. אנחנו כאן מפני שמישהו רצה שנהיה כאן, מפני שישנה משימה שרק אנחנו יכולים לבצע. אין שני אנשים זהים, וגם לא שני מקומות, שני זמנים או שתי נסיבות שיש זהות ביניהם. היכן ש״מה אני יכול לעשות״ נפגש עם ״מה צריך להיעשות״ — שם נמצא האתגר האלוהי. שם נמצאת המשימה שלנו.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 9
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 9](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/9)

*** * *** 
כדי להבין מאין צמח המושג ׳תיקון עולם׳, עלינו לנסוע אחורה בזמן, אל אחת מנקודות המפנה של ההיסטוריה היהודית: גירוש ספרד. במשך מאות שנים הייתה ספרד ביתו של תור הזהב היהודי הימי־ביניימי. בחסותם של משטרים סובלניים יחסית, היהודים הצטיינו במסחר, במדעים ובחיי הציבור. מומחיות מיוחדת הפגינו בתחומי הכספים, הרפואה והמדינאות. הם קיימו חיי רוח ותרבות עשירים. לימוד התורה פרח. יהדות ספרד הצטיינה בהישגיה בהלכה, בקבלה ובפילוסופיה. אולם היא הייתה מעורה היטב גם בחיי התרבות של סביבתה, ותרמה לחברה הספרדית תרומה נכבדה בתחומי השירה, הפוליטיקה, האסטרונומיה, הרפואה והמיפוי.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 10
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 10](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/10)

ביטחון מלא לא היה ליהודי ספרד אף פעם, בוודאי לא לאחר שהנוצרים כבשו את ארצם מידי המוסלמים. מעת לעת ניסו ללחוץ אותם להתנצר. בשנת 1263 נדרשה הקהילה לשלוח נציג לוויכוח דת פומבי. הנציג, הרמב״ן, הפריך בהצלחה את טיעוניו של יריבו, אך היה עליו לשלם את המחיר: שנתיים לאחר מכן הוא נידון להגליה. שיא חדש באירועים נרשם ב־1391, עת אירעה התפרצות געשית של רגשות אנטי־יהודיים. מהומות פרצו ברחבי ספרד, בתי כנסת הועלו באש, בתים וחנויות נבוזו, ויהודים רבים נרצחו.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 11
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 11](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/11)

בפעם הראשונה בתולדות יהדות ספרד התנצרו מספר ניכר של יהודים. מאה השנים הבאות התאפיינו בגלים חוזרים ונשנים של ניסיונות לכפות על היהודים להמיר את דתם ובחקיקה אנטי־יהודית מסתעפת והולכת. ליהודים שהתנצרו הוצעה אזרחות שווה. אלה שהתעקשו להישאר יהודים נדרשו להתגורר באזורים מיוחדים וללבוש בגדים מזהים. הם הודרו מחיי הציבור, ונאסר עליהם להתערב עם נוצרים. לבסוף, ב־1492, שארית יהודי ספרד גורשו ממנה.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 12
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 12](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/12)

הטראומה הייתה נוראה. ספרד סימלה בעיני היהודים בימי הביניים את האפשרות למצוא מקום שבו אין הם נרדפים ומושפלים וזכויותיהם אינן נשללות. כשהחלה הפעילות האנטי־יהודית, התמשכותה ועוצמתה הכאיבו לא רק בשל הסבל שגרמו, אלא גם משום שהיה נראה שהדלת האחרונה נטרקת בפניה של התקווה. המדינאי ופרשן המקרא הדגול בן התקופה דון יצחק אברבנאל הותיר לנו תמונה חיה של מה שחשו היהודים:


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 13
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 13](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/13)

אז, בזמן הגאולה […] אספר איך הייתי אומר בימים ההם […] שכל הנביאים שניבאו על גאולתי כולם כוזבים. כיזב משה רבנו עליו השלום בייעודיו, כיזב ישעיה בנחמותיו, כיזבו ירמיהו ויחזקאל בנבואותיהם, וכן שאר הנביאים כולם […] שתזכור האומה […] כל הדברים המתייאשים שהיו אומרים בזמן הגלות.³

footnotes:
³ דון יצחק אברבנאל, זבח פסח, מובא אצל בן ששון 1969, עמ׳ 289.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 14
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 14](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/14)

כמה מהגולים עלו ארצה, לעיר צפת, ושם, לצד חכמים יהודים נוספים, רשמו את אחד הפרקים המפוארים בתולדות הרוחניות היהודית. בקבוצה זו נמנים הפוסק והמקובל רבי דוד אבן זמרא (רדב״ז), המקובל משה בן יעקב קורדובירו (רמ״ק), רבי יוסף קארו, שחיבר את ספר ההלכה החשוב ׳שולחן ערוך׳, והמשוררים המיסטיקנים ר׳ שלמה אלקבץ ור׳ אליעזר אזכרי. אחד החידושים שהנהיגו היה טקס קבלת שבת, שסופו שמצא את מקומו הקבוע בסידור התפילה היהודי. לבושים בבגדי לבן היו החכמים ותלמידיהם יוצאים אל השדות ביום שישי לפנות ערב, קוראים מזמורי תהלים ומקבלים את פני השבת כאילו הייתה כלה.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 15
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 15](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/15)

רבים מחכמי צפת בעת ההיא הוציאו תחת ידם יצירות גאוניות, אולם אחד מהם הוכר כארי שבחבורה: רבי יצחק בן שלמה לוריא (1534–1572), הידוע כאר״י (אדוננו רבי יצחק). לוריא גדל במצרים, שם רכש מומחיות בהלכה ובקבלה. שנתיים מחייו בילה על אי בנילוס, שם הגה בספר הזוהר. לצפת הגיע כדי ללמוד עם רמ״ק. אף שהספיק לחיות בצפת רק בשנתיים האחרונות של חייו הקצרים, התלקטה סביבו חבורת תלמידים מעריצים, ואגדות נרקמו על אודותיו. קשה לסכם בקצרה את תורתו המעמיקה והמורכבת.⁴ הוא העלה מעט ממנה על הכתב, אך הורה לתלמידו רבי חיים ויטאל, שלאחר פטירתו יישמרו הכתבים חבויים. אולם השפעתה של תורתו הייתה גדולה מכדי שהדברים יישארו בגדר סוד, ועד מהרה פשטו הדברים וההגות היהודית התעשרה באוצר מושגים חדש.

footnotes:
⁴ סקירה מחקרית קלאסית ולא ארוכה היא זו של גרשם שלום: Scholem 1955, pp. 244–286, וראו בעברית שלום תשס״ח.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 16
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 16](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/16)

ישנן שאלות שלאחר שנשאלו הן נראות ברורות מאליהן, אולם לשם ניסוחן הראשון נצרכה גאוניות מיוחדת. כך אירע עם האר״י. הוא הציג שאלה, תמימה לכאורה בפשטותה אך מרחיקת לכת בהשלכותיה: **אם אלוהים קיים, איך העולם קיים?** שכן אם אלוהים אינסופי, שכינתו מצויה בכול וכבודו מלא עולם; ואם כך, היאך נותר מקום — פיזי או מטפיזי — למשהו אחר? לא ייתכן ששני דברים יתקיימו במקום אחד ובזמן אחד. האינסופי ידחק תמיד את הסופי. איך, אם כן, ישנו יקום?


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 17
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 17](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/17)

תשובתו הרדיקלית של לוריא ידועה כתורת הצמצום. אלוהים, כך הסביר, צמצם את מקומו כדי לפנות מקום לעולם. היקום שנברא יום אחר יום בששת ימי בראשית הוא בהכרח רק השלב השני בבריאה; השלב הראשון היה הצטמצמותו של אלוהים, נסיגתו אל תוך עצמו. המילה ׳עולם׳, המציינת גם מרחב וגם זמן, גם את היקום וגם את הנצח, גזורה מהשורש על״מ: היעלמות. רק כשאלוהים מעלים את עצמו, העולם יכול להתקיים.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 18
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 18](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/18)

לזאת יש להוסיף רעיון שני. שבירת הכלים, תאוריה של הבריאה כקטסטרופה. אלוהים, בבוראו את העולם, לא יכול להותיר אותו ריק משכינתו. משם כך שלח אליו קרניים מאורו (הדבר מזכיר, באופן מעניין, את ׳קרינת הרקע׳ הקוסמית שנתגלתה בשנת 1965, ושהוכיחה את תאוריית המפץ הגדול של הולדת היקום). אלא שהאור האלוהי היה חזק מכדי שיכילוהו הכלים שהוכנו לו, והללו נשברו ופיזרו רסיסים של אור ברחבי היקום. משימתנו אנו היא לאסוף את הניצוצות הללו מכל מקום שהם נמצאים בו ולהשיבם למקומם הנכון. מכאן הרעיון השלישי: תיקון, ריפויו של עולם שבור. כל מעשה דתי שאנו עושים משפיע על האקולוגיה של הבריאה. הוא משיב משהו מההרמוניה האבודה של היקום. או, אם להשתמש במונח לוריאני נוסף, הוא פועל ״לשם ייחוד הקב״ה ושכינתו״ ומסייע לאחות את השבר שבין מהותו של אלוהים לבין שכינתו הנמצאת עתה בגלות.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 19
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 19](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/19)

זהו חזון של קטסטרופה קוסמית המתאחה והולכת על ידי מעשים אינדיבידואליים, מעשים המתקנים את העולם אף אם הם נראים קטנים ומקומיים. הקבלה הלוריאנית פנתה לעולם יהודי שבור ורצוץ מרדיפות. במובן מסוים, העולם היהודי שלאחר השואה הוא כזה שוב. העולם מפורר, כולו כלים שבורים. אולם באמצעות חיים הספוגים באהבת ה׳ אפשר לגאול את הרסיסים ולהשיב אותם למקומם, ככלים של אור אלוהי. הקבלה הלוריאנית הסבירה את הקטסטרופה בלי להפחית ממנה, בהטמירה את האנרגיה השלילית של השבר לכדי כוח מרפא ומתקן.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 20
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 20](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/20)

*** * *** 
כיצד הגיע רבי יצחק לוריא לרעיונות הללו? מחשבתו של האר״י היא סינתזה בין יסודות שהיו קיימים ביהדות זה מכבר, אך מעולם לא חוברו יחדיו בדרך זו. הראשון הוא הביטוי ׳תיקון עולם׳ עצמו. הוא מופיע בשרשרת של משניות כנימוק להלכות מסוימות הנוגעות, בין השאר, לגירושין, לשחרור עבדים ולפדיון שבויים.⁵ המשותף לכל המקרים הוא שיש בהם אנומליות הלכתית שאם לא תתוקן עלולות להיות לה השלכות חמורות על יחידים או על החברה כולה. תיקון עולם הוא, במובן זה, עיקרון משפטי של חקיקה לתקנת החברה. זו גישה משפטית המפנה את תשומת הלב להשלכות ארוכות הטווח של חוקים, ולא רק ליישומם במקרים פרטיים מסוימים. בהלכה, אפוא, תיקון עולם הוא ביטוי בעל משמעות מוגבלת, ולא תאוריה של היקום.

footnotes:
⁵ משנה, גיטין ד, ב ד–ט; ה, ג; ט, ד; עדויות א, יג.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 21
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 21](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/21)

עם זאת, תיקון עולם מופיע גם באחת הידועות שבתפילות היהודיות, ׳עלֵינו לשבֵּח׳, הנאמרת בסופה של כל אחת מתפילות הקבע. הפסקה שהביטוי מופיע בה היא אחת ההצהרות האוניברסליסטיות הגדולות של סידור התפילה:


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 22
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 22](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/22)

ועל כן נקווה לך ה׳ אלוהינו לראות מהרה בתפארת עוזך, להעביר גילולים מן הארץ, והאלילים כרות ייכרתון, לתקן עולם במלכות שדי. וכל בני בשר יקראו בשמך […] כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלוך בכבוד, ככתוב בתורתך: ״ה׳ ימלֹך לעולם ועד״. ונאמר: ״והיה ה׳ למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד״.⁶

footnotes:
⁶ מתוך סידור התפילה (נוסח ספרד).


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 23
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 23](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/23)

הרעיון כאן אכן קוסמי — אך דבר אין לו עם מעשה אנושי. התפילה היא ביטוי לחזון הנבואי על קץ הימים, זמן שבו האנושות כולה תכיר באל האחד ותעבוד אותו פה אחד, כך ש״שמו״ — הדרך שבה הוא נתפס בתרבויות שונות — יהיה אחד. זהו תוצר של תהליך היסטורי אלוהי ולא אנושי. אלוהים, לא אנחנו, יתקן את העולם. ׳עלינו לשבח׳ היא תפילה, לא קריאה לפעולה.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 24
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 24](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/24)

בבוחרו במונח ׳תיקון עולם׳ חיבר האר״י אפוא בין שני רעיונות, אחד מההלכה ומשנהו מהתפילה, שניהם שונים מהמשמעות שהאר״י יצק בהם בהתחברם. ובכל זאת, הקבלה הלוריאנית מביעה רעיון בסיסי ביהדות, כשהיא מותחת רצף היסטורי מבריאת העולם עד ׳אחרית הימים׳.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 25
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 25](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/25)

הפרק הראשון בספר בראשית מציג את בריאת העולם בשבעה שלבים או שבעה ימים. הוא לא נכתב כמסמך פרוטו־מדעי, אלא כעדות רוחנית־מטפיזית שעניינה העיקרי הוא בַּ**סדר**. בשלושת הימים הראשונים אלוהים בורא סדרה של מתחמים (יום ולילה, שמים וארץ, ים ויבשה). בשלושת הימים הבאים הוא ממלא כל תחום בעצמים המתאימים (שמש וירח, עופות ודגים, חיות ואדם). התוצאה היא הרמוניה אונטולוגית — נקודת הדממה של העולם המסתובב⁷ — המבוטאת ביום השביעי, השבת, הדבר הראשון שאלוהים קידש. המילה ׳טוב׳ מופיעה בפרק שבע פעמים (חזרות של שלוש, חמש ושבע פעמים בתורה הן תמיד סמנים תמטיים). השורש בד״ל מופיע בפרק חמש פעמים. רבי שמשון רפאל הירש מציין שהביטוי ״טוב מאֹד״, המופיע בסוף היום השישי, הוא בעל ממד אקולוגי: כל אחד מהיבטיה של הבריאה היה טוב בפני עצמו; טוב **מאוד**הוא השילוב ההרמוני היוצר את השלם.⁸

footnotes:
⁷ על פי ת״ס אליוט 2008, קוורטט ראשון, חלק 2, עמ׳ 11. הערת המתרגם.
⁸ הירש תשל״ז, פירוש לבראשית א, לא.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 26
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 26](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/26)

**אלוהים בורא סדר; האדם בורא תוהו ובוהו.** זה המסר העולה מפרקיו הראשונים של ספר בראשית. לכל רכיב בבריאה יש מקום המיועד לו. המילה ׳עבירה׳ מבטאת את הרעיון שהחטא כרוך בחציית גבול, בכניסה לשטח אסור, בחוסר כבוד לקווי הפרדה המסומנים במרחב ובזמן. אדם וחווה חצו את הגבול שבין מאכלים מותרים ואסורים; קין חצה את הגבול של חיי האדם עצמם. העונש, או תוצאת החטא, הוא **גלות**. יש כאן מידה כנגד מידה: מי שעבר את הגבול אל המקום הלא־נכון, עונשו הוא להיות במקום הלא־נכון, בגלות, מחוץ לביתו הטבעי. אדם וחווה גולים מגן עדן, קין גולה מכל מקום מגורים קבוע, ולבסוף בני ישראל גולים מארצם.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 27
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 27](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/27)

בעיני המקרא, אם כן, הצדק אינו רק עניין לחוק ולמשפט. הוא **משקם סדר שהופר**. כשחוטא חווה על בשרו את הרע שגרם לאחרים, הוא חש חרטה. הוא מתקן את הנזק שעשה. סופה של הגלות בשיבה, ומשהו מההרמוניה האבודה של העולם מושב על כנו. המיסטיקה היהודית והצד הלא־מיסטי של היהדות חולקים יחדיו חזון של **סדר מופר ומתוקן**.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 28
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 28](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/28)

למאפיין אחד של הקבלה הלוריאנית יש, עם זאת, משמעות מרחיקת לכת, משום שהוא מגשר על פער הקיים במבנה הבסיסי של ההגות היהודית. הנביאים וחז״ל, בלי יוצא מן הכלל, היו שותפים לחזון ׳אחרית הימים׳, או ׳ימות המשיח׳, שבו התיקון יהיה עולמי ומרחיק לכת. ברובד אחד, הפוליטי־היסטורי, ישובו היהודים לארצם ויחדשו את בריתם עם אלוהים. ברובד עמוק יותר, רוחני־מטפיזי, אחרית הימים פירושה קץ המלחמות והסכסוכים וראשיתה של השריית שכינה אוניברסלית. כך הוא למשל בחזונו הגדול של ישעיה:


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 29
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 29](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/29)

לא יָרֵעו ולא ישחיתו בכל הר קָדְשִׁי, 
כי מָלאה הארץ דֵעה את ה׳ כַּמַּים לַים מְכַסים (ישעיה יא, ט).


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 30
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 30](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/30)

השאלה היא **כיצד אנו מגיעים מכאן לשם**, מזמן היסטורי לזמן משיחי. זו הייתה תמיד שאלה קשה בַּיהדות. מצד אחד, הגאולה אמורה לבוא מאת ה׳; מצד אחֵר, ה׳ חייב לפעול על בסיס יוזמה אנושית. תולדות הציונות מדגימות את הבעיה היטב. רבים מהציונים הראשונים, דוגמת הס, פינסקר והרצל, היו חילונים. הם סברו ששיבת היהודים לארצם היא דבר שעל היהודים לעשות בעצמם, בלי להישען על תפילות או על אלוהים. מנגד, רבים מהמנהיגים הדתיים של יהדות מזרח אירופה האמינו שרק ה׳ יכול להביא את הגאולה. בעיניים דתיות מסוימות, הציונות הייתה ניסיון מוטעה לחטוף את ההיסטוריה מידי האל ולהעבירה לידי אדם, ובכך ״לדחוק את הקץ״.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 31
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 31](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/31)

התשובה של הקבלה הלוריאנית היא ש**הגאולה מתקדמת בצעדים קטנים**, מעשה אחר מעשה, יום אחר יום. כל מעשה מתקן רסיס שבור אחד של העולם. הדרך מכאן לשם, ממש כמו מסעם של בני ישראל ממצרים לארץ ישראל דרך המדבר, אורכת זמן רב. יש בה מכשולים — חטאים, מרידות, משגים. מסע למרחק ימים ספורים נמשך ארבעים שנה. אולם אין דרכי קיצור ואין קפיצות דרך. צורת החשיבה הזאת היא בעיניי דרך יעילה מאוד למלא את אחת הלקונות המהותיות ביותר בהגות היהודית.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 32
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 32](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/32)

המחלוקת בשנותיה המוקדמות של התנועה הציונית דמתה לוויכוח שניטש כמעט אלפיים שנה קודם לכן בין הצדוקים לאיסיים, כפי שמתאר זאת יוסף בן מתתיהו. האיסיים האמינו בגורל: אלוהים לבדו כתב את התסריט של ההיסטוריה. הצדוקים האמינו בבחירה: ההיסטוריה האנושית נכתבת בידי אדם. רק הפרושים לבדם, אומר יוסף, האמינו ביחסי גומלין שבהם אלוהים והאדם הם מחברים־שותפים של התסריט.⁹ היהדות הרבנית היא יורשת הפרושים, אולם מסיבות היסטוריות מורכבות נטו יהודים לפרש את הגאולה במונחים רוחניים ולדחות פעלתנות פוליטית להחשת בואה של אחרית הימים. אחת הריאקציות לנטייה זו הייתה סדרה של תנועות משיחיות שצצו במהלך ימי הביניים, וששיאן הייתה תנועתו של שבתי צבי במאה השבע עשרה. אם המסע אל הגאולה יכול להיעשות רק בקפיצה ענקית אחת מעשה ידי אלוהים, הכמיהה הכלואה לגאולה עלולה להתפרץ לעתים בדמות משיחיות שקר ותחושת שווא שהגלות קרובה לקִצה. הקבלה הלוריאנית היא דרך מחשבה חלופית, הרואה את הגאולה כתהליך איטי וסבלני של שינוי העולם, שלכל צעד קטן יש בו תפקיד.

footnotes:
⁹ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים ב, ח, 14; קדמוניות היהודים יג, ה, ט. בקדמוניות היהודים יח, א, ג הוא מוסיף שהפרושים ״טוענים שהכול נעשה בידי הגורל, אף אינם שוללים מהאדם את הרצון לשאוף לכל דבר, הואיל וגזירה היא מלפני אלוהים שתהיה ברירה בין גזירת הגורל ובין רצונם של הבריות לנהוג (בדרך) הטוב והרע״ (בן מתתיהו תשכ״ג, עמ׳ 228).


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 33
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 33](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/33)

עליי להבהיר דבר. במחשבת האר״י תיקון העולם הוא רעיון מיסטי ורוחני. הוא **אינו** פעולה חברתית. בעיני המקובלים אנו מתקנים את העולם לא בריפוי חולים ובהאכלת רעבים, אלא בתפילה ובשמירת מצוות. המיסטיקה היהודית עוסקת במצוות המקשרות אותנו אל אלוהים, לא באלה שבינינו לבין זולתנו. כמובן, כל מעשה שאנו עושים הוא בעל השפעה על ׳העולמות העליונים׳, שהם מבנה העומק של המציאות — אך ההשפעה מתרחשת לא בערוצי הסיבתיות המוכרים. ׳תיקון עולם׳ במובן הלוריאני עניינו הנשמה, לא העולם החיצוני; הרוח, לא הגוף; שבר מטפיזי, לא עוני ומחלות. הקבלה הלוריאנית היא במקרה הטוב מטפורה, בוודאי לא מִרשם, לצורות הפעולה החברתית שתיארתי בספר זה. ובכל זאת, זו מטפורה משכנעת. היא מלמדת שלמעשינו יש חשיבות. הם מתקנים שברים בעולם. הם משיבים סדר אבוד. הם מצילים ניצוצות מהאור האלוהי. הם מתקנים את הנזקים שגרמו אנשי אָוון — וגם את הליקויים שהם חלק מהבריאה עצמה. החשיבה המוסרית שלנו מעוצבת בידי מטפורות כגון זו.¹⁰ הקבלה הלוריאנית אינה חוששת להביט בעיני הקטסטרופה בלי להסיק מכך שאין לעולם תקנה, שהעולם רע במהותו, שההיסטוריה היא רצף אירועים חסר משמעות ושהמצב האנושי אבוד. מרסיסים של כלים שבורים היא מעצבת פסיפס של תקווה.

footnotes:
¹⁰ ראו Lakoff & Johnson 2003.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 34
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 34](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/34)

*** * *** 
לקרוא במקורות עתיקים ולמצוא בהם רעיונות שהופיעו מאות שנים מאוחר יותר הוא מעשה אנכרוניסטי. ודאי שכך הוא באשר למושג ה׳קִדמה׳ כפי שהשתמשו בו במערב מהמאה השמונה עשרה ואילך. מושג זה שייך לתמורה ההיסטורית שעברה אירופה מאז עליית החשיבה המדעית הבוחנת השערות באמצעות ניסוי ותצפית, חילון הידע וצמיחת הטכנולוגיה.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 35
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 35](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/35)

המקורות היהודיים הקלאסיים, המקראיים והתלמודיים, אינם מדברים על אפשרות לתמורות אדירות בהבנתנו את היקום או בַּמידה שבה אנו יכולים לשלוט בטבע, ליצור צמיחה כלכלית, לרפא מחלות או להדביר את העוני. נושאים אלה אינם עולים בהם מפני שעד לאחרונה הם לא היו בטווח השגתו של האדם.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 36
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 36](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/36)

בזוכרנו הסתייגות זו, נוכל למצוא במקרא ובמקורות הבתר־מקראיים יחס כבוד ראוי לציון לפעולה האנושית. כך הוא כבר מבראשית. בפרק הראשון של התורה אלוהים מברך את האנושות, ״פרו ורבו ומִלאו את הארץ וכִבְשֻׁהָ, ורְדו בדגת הים ובעוף השמַים ובכל חיה הרֹמֶשֶׂת על הארץ״ (בראשית א, כח). באחד המפוארים שבמזמורי תהלים אומר המשורר:


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 37
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 37](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/37)

כי אראה שָמֶיךָ, מעשה אצבעֹתיך, 
ירח וכוכבים אשר כוננתה – 
מה אנוש כי תזכרנו 
ובן אדם כי תִפְקְדֶנּוּ? 
ותחַסרהו מעט מאלהים, 
וכבוד והדר תעטרהו (תהלים ח, ג–ה).


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 38
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 38](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/38)

ההומו סאפיינס הוא יצירו היחיד של אלוהים היוצר בעצמו. בני האדם נבדלים מעולם החי בכך שאין הם חייבים להסתפק בהסתגלות לסביבתם, אלא הם יכולים לסגל את סביבתם אליהם.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 39
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 39](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/39)

מקס ובר, הפילוסוף בן המאה התשע עשרה, סבר ששורשיו של הרציונליזם המדעי המערבי מגיעים לתנ״ך. באמונה היהודית אלוהים נתפס, לראשונה בתולדות האנושות, כנפרד מהטבע וכמצוי מעליו. העולם שוחרר מהמיתוס, או, כלשונו של ובר, הוסר ממנו הקסם: הוא הופשט ממעטה המאגיה והמסתורין. בלעדי ראייה חדשה זו של האל, האדם והטבע, המהפכה המדעית לא הייתה יכולה להתרחש. ואכן, היא לא התרחשה בציביליזציות אחרות, גם לא בציביליזציות עתיקות יומין ומפותחות טכנית דוגמת סין.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 40
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 40](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/40)

אין ספק, עם זאת, שהחשיבה היהודית לא העריכה את הטכנולוגיה כשהיא לעצמה. פרק ד בספר בראשית מייחס את המצאת כלי הנגינה ליוּבל, ואת המצאת חרושת הברזל והנחושת לתובל קין, בלי לתלות באיש מהם חשיבות מיוחדת. אם יש מסר בתיאור הקצר של המצאת לבני הבנייה בסיפור מגדל בבל, הריהו מסר אנטי־טכנולוגי. רגע לאחר שרכשו בני האדם טכניקה חדשה, כמו־אומרת התורה, הם כבר חשו שהגיע זמנם להסעיר את השמים ולרשת את מקומו של אלוהים. מסופוטמיה ומצרים הקדומות, שתי התרבויות המתקדמות של הימים ההם, הן אותן ארצות שמהן נמלטו אנשי הברית: אברהם ממסופוטמיה, ובני ישראל בהנהגת משה ממצרים. התנ״ך מגלם דאגה כנה מפני הטכנולוגיה, שכן היא עלולה להוביל לתחושה של כוח מופרז או אף לשעבודם של בני אדם אחרים. במקורות היהדות הכוח חייב תמיד להיות כפוף לְתכלית ראויה, המדע חייב להיות כפוף לאתיקה, והטכנולוגיה — לכבוד האדם. ה**למה** חשוב יותר מה**איך**.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 41
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 41](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/41)

ועדיין, בתלמוד ניכרת פתיחות רבה לידע מדעי. בסוגיה שבה מפורטים הבדלים בין האסטרונומיה היהודית לזו היוונית, התלמוד קובע בלי חשש כי ״נראין דבריהן מדברינו״.¹¹ המקרא והספרות הרבנית מקפידים להבחין בין ׳תורה׳, שהיא אלוהית, לבין ׳חוכמה׳, שהיא אנושית. חז״ל ראו בחוכמה חלק ממורשת האנושות. היא אינה מושגת בהתגלות אלוהית, אלא במחקר ובמחשבה; היא עשויה להימצא בתרבויות רבות ולהיות נחלתן של אומות שונות. ״אם יאמר לך אדם ׳יש חוכמה בגויים׳ — תאמין״, אמרו.¹² הם אף שיוו לה ערך דתי, ותיקנו ברכה מיוחדת שיש לומר כאשר רואים ״מחכמי אומות העולם״. משמעותה של האבחנה החדה בין ידע דתי לידע מדעי הייתה שהיהדות לא חשה מוטרדת או מאוימת מדיסציפלינות חילוניות לכשעצמן.

footnotes:
¹¹ תלמוד בבלי, פסחים צד, ע״ב.
¹² איכה רבה ב, יג.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 42
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 42](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/42)

חשוב לא פחות היה הרעיון, שהובע בידי חכמים אחדים, שאלוהים הותיר בכוונה את הבריאה בלתי מושלמת, כדי להשאיר מקום לפועלו של האדם. זה הרעיון שמאחורי הסיפור המרשים על ויכוח בין מושל רומאי לבין אחד מגדולי חכמי המשנה, רבי עקיבא:


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 43
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 43](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/43)

מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא, איזו מעשים נאים [יותר], של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם? אמר לו, של בשר ודם נאים. אמר לו טורנוסרופוס, הרי השמים והארץ — יכול אדם לעשות כיוצא בהם? אמר לו רבי עקיבא, לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות שאין שולטין עליו, אלא אמור דברים שהם מצוּיין בבני אדם. אמר לו, למה אתם מולין [מלים את בשרכם]? אמר לו, אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני, ולכך הקדמתי ואמרתי לך שמעשה בני אדם נאים משל הקדוש ברוך הוא. הביא לו רבי עקיבא שיבולים וגלוסקאות. אמר לו, אלו מעשה הקדוש ברוך הוא, ואלו מעשה ידי אדם; אמר לו, אין אלו נאים יותר מן השיבולים?¹³

footnotes:
¹³ מדרש תנחומא, תזריע ה.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 44
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 44](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/44)

זהו כמובן טקסט פולמוסי בהתכוונותו, המתווכח עם הטענה הרומית שהמילה היא מעשה ברברי: אילו רצה האל בילדים נימולים, נימקו הרומאים, היה בורא אותם בלי עורלה. אבל מעבר להקשר הפולמוסי המיידי, יש כאן טענה רדיקלית: הבריאה היא הסימפוניה הבלתי־גמורה של אלוהים, והוא הטיל עלינו להשלימה.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 45
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 45](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/45)

אופייני לספרות התלמודית הוא גם סירובם של חז״ל לראות את הסבל והעוול שבעולם כביטוי לרצון אלוהי שאינו ניתן לשינוי. סירוב זה הוא בעל מעמד מכונן ביהדות. עוני עשוי להתקיים תמיד, אך אין פירוש הדבר שכך רוצה האל שיהיה בעולמו. העוול שורר לעתים קרובות, אך אל לנו לשתוק בעומדנו מולו. הפיכחון נטול הסנטימנטים של היהדות הרבנית מגיע כאן לגבהים הֵרואיים. היהודים לא היו שותפים לאמונתם של המניכאים והגנוסטיקאים שהעולם הפיזי הוא גיא צלמוות שיש להתעלות מעליו. להפך: זהו העולם שאלוהים ברא ורָאה כי טוב. בה בעת, מאמינה היהדות, פגמיו של העולם והעוול והשחיתות הפושים בו אינם גזירה משמים ואסור לקבלם בשוויון נפש. יכולת זו, לחוש בה בעת את טוּבה של הבריאה ואת הרוע שיש בה, להודות לאלוהים על האחד ולפעול בשמו נגד האחר, היא שמציבה את היהדות כאמונה אקטיביסטית שפניה אל העתיד. המאמינים בתיקון עולם מכירים בכך שהעולם אכן זקוק לתיקון, להבדיל מאלה הנוקטים השלמה סטואית או התכחשות סתגרנית. זה מקורה של ההוקרה כלפי הקִדמה המדעית שמפגין הרב יוסף דב סולובייצ׳יק במסתו ׳איש האמונה הבודד׳:


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 46
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 46](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/46)

האדם הקדמון שלא היה יכול ללחום במחלות, ואשר נפל קורבן בהמוניו לדבר ולקדחת כשהוא מושפל וחסר אונים, לא היה יכול לדרוש לעצמו את כתר ההדר. רק האדם הבונה בתי חולים, המגלה שיטות ריפוי ומציל חיי בני אדם מתברך במידת הכבוד. […] היצור הפרא הינו חסר אונים, ולכן אינו נהדר. האדם התרבותי השיג שלטון מוגבל על הטבע ונעשה, במובנים מסוימים, אדון לטבע, ועל ידי כך השיג גם כבוד. שלטונו מאפשר לו לפעול בהתאם לאחריותו.¹⁴

footnotes:
¹⁴ סולובייצ׳יק תשכ״ח א, עמ׳ 16–17.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 47
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 47](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/47)

להיות אנושי פירושו לברוא: להיות אדון לגורל ולא עבדו.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 48
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 48](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/48)

לזאת יש להוסיף את הרעיון שהערנו עליו לעיל, בדבר האוניברסליות של ה׳חוכמה׳ האנושית. ההתגלות היא פרטיקולרית; הידע המדעי אינו כזה. עמדה זו אפשרה לחכמי ישראל להכיר בהישגים הטכניים והרפואיים של זמנם ולהצדיע להם. יוצאת דופן בהקשר זה, אך לא יחידה במינה, היא המחווה של רבי ישראל ליפשיץ (1782–1860), בעל פירוש המשנה ׳תפארת ישראל׳, למיטיביה הגדולים של האנושות ולערך הדתי של עבודתם:


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 49
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 49](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/49)

ואנחנו רואים כמה מחסידיהן [של אומות העולם] שמלבד שמכירים יוצר בראשית ומאמינים בתורת הקודש שהיא אלוהית ועושים גמילות חסדים גם לישראל, וכמה מהן שהיטיבו ביותר לכל באי עולם — כהחסיד יענער [ג׳נר] שהמציא הפאקקענאימפפונג [חיסון], שעל ידה ניצָלין כמה רבבות בני אדם מחולי וממיתה וממומין, ודראקא [דרייק] שהביא הקארטאפפעל [תפוחי האדמה] לאייראפע [אירופה], שמעכב כמה פעמים הרעב. וגוטענבערג שהמציא את הדפוס. וכמה מהן שלא נשתלמו כלל בעולם הזה, כהחסיד רייכלין שהערה למוות נפשו להציל שריפת הש״סין [התלמוד] […] ודחקוהו עד שמת בדוחקו ובשבירת לבו. וכי סלקא דעתן [וכי יעלה על דעתנו] שכל המעשים הגדולים האלו לא ישולמו לעולם הבא לאחר הפרגוד חס וחלילה? והרי הקדוש ברוך הוא אין מקפח שכר כל ברייה. […] המעלָה [היתרון] לאומות על ישראל, שהן בבחירתם החופשית ובכוח עצמן ממש עשו את עצמן, וזה ודאי יותר מעלה מאשר לישראל, שנמשכו בפאת ראשם בכוח אלוהים להשלמתן, ואין להן להחזיק טובה לעצמן במה שהפליא ה׳ עליהם להשלים אותן יד ה׳ הייתה עמם בכל אלה, ורק בזכות אבותיהם.¹⁵

footnotes:
¹⁵ תפארת ישראל למשנה, אבות ג: יד.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 50
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 50](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/50)

תיקון העולם מגיע כאן למלוא רוחב מובנו האוניברסלי: המיזם האנושי, שבו אנו נעזרים בכישרונותינו היצירתיים כדי ״להיטיב ביותר לכל באי עולם״. מתוך המסורת הזאת מדבר הרב סולובייצ׳יק כשהוא קובע כאמת המובנת מאליה:


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 51
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 51](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/51)

תמיד חשבנו את עצמנו כחלק בלתי נפרד מן האנושות, ותמיד היינו מוכנים לקבל את האתגר האלוקי ״מלאו את הארץ וכבשוה״ והאחריות הכרוכה בקיום אנושי. מעולם לא הכרזנו על פילוסופיה של בוז או שנאה לעולם הזה. תמיד אמרנו שהשתלבות בסכֵמה היוצרת של הדברים היא חובה.¹⁶

footnotes:
¹⁶ סולובייצ׳יק תשמ״ג, עמ׳ 130.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 52
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 52](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/52)

ניסיתי להתחקות אחר כמה מהיובלים הפתלתלים המתלכדים לרעיון תיקון העולם — חלקם תאולוגיים, אחרים מיסטיים, ויחדיו הם יוצרים את הצו להיטיב את המצב האנושי על ידי מעורבות קונסטרוקטיבית בעולם. אין זה מושג הניתן להגדרה מדויקת, ועוד פחות מכך הוא נוכח במפורש בניסוחיה החדים של ההלכה. אולם הוא מאציל גדולה דתית על יהודים ושאינם יהודים כאחד הפועלים להסיר את הרוע מן העולם, ואשר עושים זאת באופן שתיאר דוד באום: צעד אחר צעד, מעשה אחד בכל פעם, נפש אחת בכל פעם. ״דור דור ודורשיו״, אמרו חז״ל, ״דור דור וחכמיו, דור דור ופרנסיו״¹⁷ — וגם דור דור ואתגריו. לכל אחד מאיתנו המשימה שלו, המשימה הייחודית לו, התרומה הייחודית שהוא יכול לתרום. לכל אחד מאיתנו יש דבר־מה שאיש מלבדו אינו יכול לעשות. לשם כך כנראה נוצרנו.

footnotes:
¹⁷ תלמוד בבלי, סנהדרין לח, ע״ב; עבודה זרה ה, ע״א.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 53
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 53](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/53)

כל עוד יש בעולם רעב, עוני ומחלות שאפשר לרפאן, המלאכה לפנינו. כל עוד עמים נלחמים, אנשים שונאים ושחיתות פושה במסדרונות הכוח, כל עוד יש מובטלים ודרי רחוב, דיכאון וייאוש, משימתנו לא נשלמה, ואם אוזנינו כרויות אנו שומעים את קול אלוהים השואל אותנו, כפי ששאל את אדם הראשון, ״אייכּה?״.


###### To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 54
[To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 6; Mending the World 54](https://torahapp.org/share/book/To%20Heal%20a%20Fractured%20World%3B%20The%20Ethics%20of%20Responsibility%20%28Hebrew%29/s/Part%201%3B%20The%20Call%20to%20Responsibility,_6%3B%20Mending%20the%20World/r/54)

חסידים מספרים על ״האדמו״ר האמצעי״ מלובביץ׳, שהיה פעם מרוכז כל כך בלימודו, שלא שמע את בכיו של בנו התינוק. אביו, רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב״ד, שמע את הבכי, ניגש אל התינוק והחזיקו בידיו עד שנרדם שוב. אז נכנס אל בנו, שישב רכון על ספריו, ואמר לו: ״בני, אינני יודע מה אתה לומד, אך אם לימוד זה אטם את אוזניך משמוע את בכיו של ילד, אין זה לימוד תורה״. לחיות חיי אמונה פירושו לשמוע את בכיים האילם של הפגוע, הבודד והזנוח, של העני, החולה והנכה, ולהיענות. שכן העולם איננו מתוקן עדיין, מלאכה רבה נותרה, ואלוהים ייפה את כוחנו לעשותה — איתו, למענו ולמען אמונתו בנו.