## Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 185

###### Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185:1
[Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185:1](https://torahapp.org/share/book/Torat%20HaShlamim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/185:1)

**עד שתאמר לו טבלתי.**ול"ד לדלעיל סי' קפ"ד סעיף י"א דא"צ לשאול אותה משום דהתם הוה ס"ס ספק אם ראתה ואת"ל ראתה אימור טבלה משא"כ כאן דודאי ראתה ואין ספק טבילה מוציא מידי ודאי כן הוא בש"ס בפ' כל היד אבל קשה לפמ"ש לעיל כלל נ"ט ס"ק ח' ובקונטרס הספיקות דאף דהיכא דאיכא ס"ס לא מתירין היכא שיש תקנה בשאלה א"כ אמאי מתירין לעיל אף בלא שאלה ואפשר דשאני התם דאיכא עוד חזקה שהייתי בחזקת טהורה וגם מסתמא דרכה לטבול ומ"מ היכא שהיא בחזקת טמאה לא סמכינן על זה מטעם דאין ספק מוציא מידי ודאי:


###### Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185:2
[Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185:2](https://torahapp.org/share/book/Torat%20HaShlamim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/185:2)

**ומאחר שעברו ימים שאפשר לה למנות ולטבול נאמנת.**ואם הבעל מסופק אם עברו או לא היא נאמנת ש"ך. וכ' הט"ז אפילו אם רגילה ללבוש לבנים ביום ו' לראייתה ועכשיו א"א בכך אלא שאם טבלה היתה צריכה ללבוש לבנים ביום ה' והיא אומרת שטבלה נאמנת:


###### Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185:3
[Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185:3](https://torahapp.org/share/book/Torat%20HaShlamim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/185:3)

**אמרה לבעלה טמאה.**נראה דלאו דוקא נקט לבעלה אלא שדבר בהווה שאין מדרך צניעות לגלות טומאתה וטהרתה אלא לבעלה וכן שם בש"ס דכתובות פ"ב לא הוזכר לבעלה כלל וכן מוכח שם מאותו סוגיא דאמרה מקודשת אני ואחר כך אמרה פנויה אני דמשמע שם דאפילו החזיקה את עצמה נגד אחרים נמי דינא הכי וכמבואר בא"ה סי' מ"ז וכן משמעות הטור בתמיהתו על הרמב"ם אף שהוא עצמו כתב אמרה לבעלה אלא דלאו דוקא קאמר וכן דעת הרשב"א כמ"ש הב"י וכן משמע בתשובת הרב סי' ב' וכל זה נ"ל פשוט ודלא כמ"ש הט"ז בשם גדול אחד דדוקא לבעלה קאמר אבל אמרה כן לאחרים אפילו בטענת אמתלא אינה נאמנת ובאמת זה אינו ומ"ש כן כדי ליישב קושיות ותמיהות הטור על הרמב"ם כבר תירצו הפוסקים בענין אחר ועיין בסמוך ס"ק ו':


###### Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185:4
[Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185:4](https://torahapp.org/share/book/Torat%20HaShlamim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/185:4)

**רק שהיא באה ושוכבת אצלו.**וכתב הב"ח דמ"מ נראה דהבעל חייב לשאול אותה למה היא באה אצלו הרי אמרה אליו טמאה אני דצריך להוציא האמתלא מפיה וכתב הש"ך שגם דעת הרב כן הוא ובאמת משמעות לשונו אינו כן:


###### Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185:5
[Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185:5](https://torahapp.org/share/book/Torat%20HaShlamim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/185:5)

**אע"פ שנתנה אמתלא לדבריה אינה נאמנת.**ואם גלתה מתחלה לבעלה לעשות כן מטעם אמתלא פשיטא דנאמנת. ע"ז וכן הסכמת הש"ך בנה"כ:


###### Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185:6
[Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185:6](https://torahapp.org/share/book/Torat%20HaShlamim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/185:6)

**אינה נאמנת.**הטעם כתב ב"י בשם הרשב"א דמשום בושת או אונס מקרי ואמרה טמאה אבל לעשות מעשה כולי האי ללבוש בגדי נדה אינה לובשת וכ"כ הב"ח ומסיים דהרי היה די כשתאמר לו טמאה אני ולא היה לה ללבוש בגדי נדה ול"ד לדלעיל סי' א' בטבח שעשה סימן בראש הכבש וכו' דהתם לא היה אפשר לו בענין אחר אבל הכא היה אפשר שתאמר טמאה אני ולא היה לה ללבוש בגדי נדה ע"כ וכ"כ בדרישה משמע מדבריהם היכא דלא היה אפשר לה בענין אחר נאמנת וכ"כ הרב בתשובה סי' ב' עכ"ל הש"ך אכן בתשובת מהרי"ק בסי' פ"ז מבואר דאף באמתלא שלא היה אפשר לה לעשות אלא בענין זה דלבישה ג"כ אינה נאמנת ע"ש לכן נ"ל לחלק ולומר הטעם דדוקא לבישת בגדי נדה לא היתה לובשת לפי שמשיאה לבעלה שם רע בשכנותיה וכה"ג כתב הלבוש בא"ה סי' קט"ו סעיף ב' ע"ש וק"ל:


###### Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185:7
[Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185:7](https://torahapp.org/share/book/Torat%20HaShlamim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/185:7)

**והחכם אומר שהיא משקרת.**וכתב הט"ז נ"ל דוקא החכם עצמו כיון שהיא סומכת עליו משא"כ בעד אחד שמעיד שחכם אסר לה אינו נאמן עכ"ל ודבריו פשוטים וכן מבואר מדברי הרא"ש פ' שבועת העדות ועיין בסי' קכ"ו דאין עד אחד נאמן באיסורים:


###### Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185:8
[Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185:8](https://torahapp.org/share/book/Torat%20HaShlamim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/185:8)

**החכם נאמן.**וכתב הט"ז והיינו דוקא לענין איסור אבל לענין ממון כגון להפסיד כתובתה אין החכם נאמן יותר משאר עד אחד כן מבואר מדברי הרא"ש בפ' המדיר עכ"ל וכ"כ הרב בד"מ וכן מוכרח דלא תקשה דברי מור"ם והמחבר אהדדי דכאן פסק מור"ם דהחכם נאמן וכה"ג פסק המחבר בא"ה סי' ט"ז סעיף א' והוא כדעת הרא"ש בשם הרמב"ם בפ' שבועת העדות ובא"ה סי' קט"ז סעיף א' פסק להדיא שלא כדעת הרמב"ם רק דהאשה נאמנת אם לא שיש עדים המכחישין אותה וכה"ג תקשה דברי הרא"ש עצמו אהדדי דבשבועות פסק כדעת הרמב"ם ובפ' המדיר כתב דהאשה נאמנת אלא ודאי דוקא לענין לאפקועי כתובה אין החכם לבד נאמן וכמ"ש הרא"ש להדיא פ' המדיר וז"ל ומלתא דמסתברא הוא דהאיך יפקיע ממונא בעד א' אלא צריך שני עדים עכ"ל אבל לענין איסור עצמה ודאי גם הרא"ש סובר דהחכם נאמן אף שראיתי בתשובת הרב בסי' ס"ו שמסתפק קצת בדברי הרא"ש פ' המדיר גם לענין איסור אם היא נאמנת או לא לע"ד נראה פשוט דעת הרא"ש דאינה נאמנת לענין איסור דאל"כ יהיה דברי הרא"ש סתורים להדדי וגם הדבר מוכרח בדברי המחבר והרב עצמו וכמ"ש ובחלקת מחוקק בא"ה סי' קט"ו ס"ק ד' לא הרגיש בחילוק זה על כן מקשה שם דברי הרא"ש אהדדי ומתמיה שם על המחבר ולפי מ"ש לא קשה מידי וגם קשה לדבריו אמאי לא הקשה שם דברי המחבר גופיה אהדדי מס' י"ז סעיף ח' אבל באמת דברי הרא"ש והמחבר ברורים כמ"ש ודוק וכתב הרב בתשובה בסי' ס"ו דלענין איסור דרבנן י"ל דאין החכם הראשון נאמן והוא נגד משמעות הרב כאן דהא כתמים דרבנן כמבואר בסי' ק"צ ועמ"ש כלל וסי' ע"ח ס"ק ד':


###### Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185:9
[Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185:9](https://torahapp.org/share/book/Torat%20HaShlamim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/185:9)

**יתענה מ' יום.**ועיין בא"ח סי' תקס"ח דב' או ג' ימים רצופים עם הלילות חשיב כמ' יום ע"ש ועיין בתשובת מהר"מ מלובלין סימן ב':


###### Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185:10
[Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185:10](https://torahapp.org/share/book/Torat%20HaShlamim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/185:10)

**ובליל התענית אסור ביין ובשר.**לכאורה נראה דהיינו הלילה שלפני יום התענית דהוא נקרא ליל התענית כי היום הולך אחרי הלילה אכן ראיתי במהרש"ל בפ' אותו ואת בנו סי' י"א וז"ל מה שנהגו קצת נשים שאין אוכלין בשר בב' וה' כשנופלין בו אז אינם אוכלין אף הלילה שאחר יום שהוא ליל ג' והוא קצת כמו מינות בזה שעושין נגד חכמי התלמוד דהלילה הולך אחר היום (ע"ש שמדחיק ליתן טעם למנהגן ודבריו דחוקים ותמוהים והוא נגד הסוגיא ולי נראה הטעם פשוט דהא איתא שם בחולין דף פ"ג דבקדשים הלילה הולך אחר היום וא"כ זה שהוא במקום תענית כמ"ש מהרש"ל שם ותענית במקום קרבן קאי וק"ל) ויש אינם אוכלין בלילה שלפניו ע"ש שהאריך בטעמים וסיים דהיכא שמתענין ראוי לנהוג למאן דאפשר שלא יאכל בשר ולא ישתה יין לפני תענית וגם לאחר התענית וזה כוון הש"ס דאמרו שהושחרו שיניו מפני התענית וידוע שלא הושחרו אלא אם כן שאינם אוכלין בשר ושותה יין לפני התענית ולאחר התענית עד כאן לשונו ועיין בא"ח בסימן תקנ"ח בהג"ה:


###### Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185:11
[Torat HaShlamim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185:11](https://torahapp.org/share/book/Torat%20HaShlamim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/185:11)

**יפדה כל יום בממון.**עיין בפסקי מהרא"י שם סימן ס' דמדמי דין זה למחלל שבת בשוגג ועיין בא"ח סימן של"ו שכתב הרב בבירור יותר איך יש לנהוג עיין שם: