## Tosafot HaRid on Jerusalem Talmud Moed Katan Chapter 3

###### Tosafot HaRid on Jerusalem Talmud Moed Katan 3:5:6:1
[Tosafot HaRid on Jerusalem Talmud Moed Katan 3:5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20HaRid%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Moed%20Katan/r/3:5:6:1)

**אבל ביום הראשון כו' עי' בפנים בדברינו.** ועי"ז יתבאר שיטת הבבלי ושיטת רש"י ז"ל בזה דבבבלי גרסינן ג"כ האי סוגיא והתם גרסינן איפכא דר"א ס"ל כר"י הכא ור"י ס"ל כר"א הכא ושם גרסינן ג"כ אמר עולא הלכה כר"א בחליצה והלכה כר"י בהנחה איבעיא להו בשני לעולא חולץ או אינו חולץ ת"ש אמר עולא חולץ ומניח אפילו מאה פעמים ע"כ הרי פשוט שם דלעולא חולץ בשני וא"כ יקשה קושית הירושלמי הכא דלפ"ז למה קאמר הלכה כר"א בחליצה כלל לא הול"ל אלא הלכה כר"י דהא בג' לית מאן דפליג דאינו חולץ בפ"ח והי' אפשר לתרוצי משום דר"י ס"ל בסתמא דאם באו פנים חדשות חולץ ס"ל דחולץ אפילו ביום ג' ע"כ צריך לאשמעינן דהלכה כר"א דאינו חולץ בג' ולפ"ז יקשה על הירושלמי דלמה קאמרינן דאין תימר דבשני חולץ לימא הלכה כר"א לחוד הא צריך לאשמועינן דביום ג' אינו חולץ כר"י דהא ר"א פליג וס"ל דאפילו ביום ג' חולץ ועוד קשה על פרש"י ז"ל דמפרש גבי ר"י ואם באו פנים חדשות וז"ל ז"ל ואם באו פנים חדשות ביום שני חולץ תפילין עכ"ל ז"ל. וקשה מאד א' מי הכריחו לפרש דר"י ס"ל דחולץ הוא ביום שני ועוד אדרבה ע"כ דר"י ס"ל דחולץ ביום ג' דאל"כ כיון דמסקינן לעולא דחולץ ביום שני א"כ יקשה קושית הירושלמי דלימא הלכה כר"י לחוד ולמה קאמר הלכה כר"א אלא ע"כ דר"י ס"ל דחולץ ביום ג' וע"כ צ"ל דהלכה כר"א בחליצה דאינו חולץ אבל כד נדייק שפיר ברש"י ז"ל בד"ה ואם באו פנים חדשות ביום ג' אפ"ה אינו חולץ חפילין אע"ג דאיכא למיחש דילמא אמרי בשני ימים הראשונים נמי הניח תפילין. ולכאורה קשה מאד מאי בעי רש"י ז"ל בזה הגזירה והיכן מצינו רמז רמיזא בהאי גזירה וגזירה מאן דכר שמי' הכא הא בפשיטות הוא בבאו פ"ח נתחדש האבילות כדאיתא במס' כתובות דף ח' לענין ברכה שברחבה כשבאו פ"ח עיי"ש ועוד מדמיבעיא לן לעולא אם בשני חולץ בפ"ח ומסקינן לעולא חולץ בשני בפ"ח ובג' אינו חולץ ואי משום גזירה מאי נפ"מ בין ב' לג'. ונראה לפענ"ד דהנה יש להקשות מאד על הפוסקים ז"ל והרמב"ם ז"ל וש"ע ז"ל שלא הביאו הך דינא דפ"ח וכתבו סתם ביום השני לאחר הנץ החמה מניח תפילין הו"ל למינקט דאם באו פ"ח אינו מניח לכתחלה ואם באו פ"ח לאחר שהניח שוב אינו חולץ דהא לא שמעינן בגמ' רק דאינו חולץ אבל לא שמעינן דמניח לכחחלה והוא פלא גדולה לכאורה אבל האמת הוא כך דהפוסקים ז"ל ורש"י ז"ל דייקי בגמ' הא דגרסינן משלישי ואילך ושלישי בכלל מותר להניח תפילין ואם באו פנים חדשות אינו חולץ קשה דהול"ל ואם באו פ"ח אינו מניח ואינו חולץ ומתחלה הו"ל לאשמועינן עיקר הדין דבפ"ח אסור להניח תפילין ואח"כ שמעינן דאינו חולץ ע"כ פרש"י ז"ל דבאמת מניח תפילין וכ"ת כיון שיניח לכתחלה האיך הי' הא"מ דחולץ הא כיון דמניח אצ"ל שאינו חולץ כדאיתא במס' שבת דף י' גבי בהמ"ר ג' חילוקין מניח אצ"ל לשאינו חולץ אינו מניח ואינו חולץ חולץ ואצ"ל שאינו מניח עיי"ש אך הא"מ דחולץ משום גזירה דילמא אמרי בשני ימים הראשונים נמי הניח תפילין ר"ל דאמרי דהוא הולך בתפילין תמיד ולא מסגי' ד"א בלא תפילין ע"כ חולץ להראות דאינו מניח רק פ"א ביום וע"כ אינו לובשם מאתמול בשלמא מניח רואין שהניח היום אבל כשלא הניח בפניהם דילמא אמרי שמניח מאתמול ביום ותדע דהכי הוא דאי ס"ד דחשדי לי' דהניח גם אתמול כמו היום א"כ לפ"ז מאי מהני בשחולץ בפניהם אימר אתמול נמי עביד כן דהניח וחלצן אלא ע"כ כדברינו ועוד דאי החשד הוא דשמא הניח גם אתמול כמו היום א"כ אפילו בלא פ"ח נמי איכא האי חשדא אפילו אותן אנשים שהיו אתמול ג"כ וראו שישב בלא תפילין ויצאו ובאוה עוד הפעם היום נמי יחשדוהו דילמא אתמול הניח קודם שבאו או לאחר שיצאו אם לא שלא זזו ידם מידו וא"כ ל"ל פ"ח ואלא ע"כ כדברינו דברואין אותו בימי אבלותו ביום ג' מלובש בתפילין צריך לדעת מתי לבשן מפני החשד דכיון דלא ראינו מתי הניח יחשדוהו דהניח באתמול דקיי"ל במס' מנחות דף ל"ו דאם הניח ביום מותר שיהא עליו בלילה ולא דמי הכא לההיא דמרחץ דשם כיון דמניח אצ"ל שאינו חולץ אבל הכא אע"פ שמניח צריך לאשמועינן דאינו חולץ דהא הכא חליצה גרע מהניח לכתחלה וכ"ז הוא דווקא בטעמא דר"א דקאמר ואם באו פ"ח אינו חולץ ולא קאמר אינו מניח ואינו חולץ משא"כ בד"ר יהושע דקאמר חולץ י"ל דהוא משום חידוש אבילות ולפ"ז שפיר עולה כהוגן הכל דהנה הא דפירש"י ז"ל בדר"י דאם באו פ"ח ביום שני חולץ תפילין לאו דהכונה דדווקא ביום שני ז"א אלא דלא תימא דקאי ארישא דביום ראשון אסור להניח תפילין וע"ז קאמר דאם באו פ"ח אף חולץ ג"כ דבלא פ"ח אינו מניח אבל לא חולץ אבל בפ"ח חולץ ג"כ ע"ז פרש"י ז"ל ד"א אלא דקאי איום שני דמיום שני והלאה חולץ ומשני ואילך הוא ולא אתא אלא. לאפוקי מראשון וקאי על שני ומשני ואילך הוא וכן בדר"א יש לפרש ג"כ כן ועפ"ז ניחא הא דמיבעיא לעולא בשני חולץ או אינו חולץ דמאי נפ"מ בין שני לג' כיון דפסק הלכה כר"א דלא חיישינן לחשדא דיאמרו דביום ראשון נמי הניח תפילין א"כ לפ"ז אין ניימ בין שני לר"י לג' דר"א דכמו דלא חיישינן בדר"א לג' משום חשדא דב' ימים ראשונים כמו כן אין לחוש בדר"י ביום ב' לחשדא דביום ראשון דהא לא חיישינן לחשדא מיום המותר להניח תפילין ליום האסור להניח תפילין אבל לפי דברינו ניחא דכיון דר"י ס"ל דמיום שני ואילך חולץ ע"כ דטעמו הוא לאו משום חשדא דהא בשלמא ביום ג' לדר"א איכא חשדא דמאתמול אנחינהו משא"כ לדר"י ביום ה' או ו' או ז' לא שייך החשד דמאתמול דהא אתמול מותר הוא ומהכ"ת ניחוש לאמר דמונחין עליו כל שבעה יום ולילה ולא ישן כל ז' שינת קבע דאסור לישן בתפילין וע"כ ר"י אוסר חליצא לאו ביום הג' דווקא אלא אוסר כל ז' כמבואר לקמן בדברינו וע"כ דטעמו דר"י הוא משום דנתחדש אבילות בפ"ח וע"כ כי פסק הלכה כר"א בחליצה איכא למימר דווקא ביום ג' דאז לא נתחדש האבילות בפ"ח אבל ביום שני י"ל דהלכה כר"י בחליצה והוא משום דנתחדש האבילות בפ"ח ונהי דפסקינן כר"א בחליצה הויא רק לענין שאין חוששין לחשדא ואין נתחדש האבילות בפ"ח וכ"ז הוא ביום ג' אבל ביום שני הגם דלטעם דחשדא אין נפ"מ בין ג' דר"א לב' דר"י אבל להטעם דנתחדש האבילות בפ"ח נפ"מ בין ג' לב' וכי פסקינן כר"א בג' אבל בב' הוי חידוש האבילות בפ"ח דהא כל מה דתקיף אבילותא יותר הוי פעולה דפ"ח כמו דפועל פ"ח בז' ולאחר אין פועל פ"ח כלל כמו כן פועל פ"ח בב' יותר מבג' דבג' מקצת היום ככולה ולאחר שלשה קיל יותר וע"כ לפי המסקנא דפסק רבא דאינו חולץ בב' בפנים חדשות והלכה כרבי אליעזר בחליצה דלא חיישינן כלל לחידוש אבילות בפנים חדשות והחשדא ליכא בחליצה ע"כ לא צריך הרמב"ם ז"ל והשו"ע ז"ל ליפסוק הדיו בפנים חדשות דאינו חולץ אבל אינו מניח לכתחלה ז"א דהא כל עיקר הטעם דחליצה הוא משום חשדא והא"מ דצריך לחלוץ משום חשדא אבל הנחה בודאי מותר ולא פעל פנים חדשות כלל וכיון דמסקינן דר"א ור"י פליגי בפנים חדשות ביום שלשה ע"כ שפיר סבירא ליה לעולא דחולץ ביום ב' והא דקאמר הלכה כר"א בחליצה משום דר"י ס"ל דאפילו בשלשה חולץ ע"כ קמ"ל הלכה כר"א בחליצה והוא דווקא לשס דילן דגרסינן ברישא דברי ר"א בב' דינים א' דביום ב' אסור להניח וחומרא ביום הנחה וב' קולא בפנים חדשות ביום ג' ע"ז בא ר"י ופליג על הקולא ועל החומרא ואמר להיפך דביום ב' מותר להניח תפילין ובפ"ח ביום ג' אסור להניח וחולץ ואצ"ל שאינו מניח וקאי על דברי ר"א ואמר ההיפך וכיון דקאי על דברי ר"א ממילא ר"א דמיירי בפ"ח בג' ועל כל ז' ע"כ דר"י נמי קאי על יום ג' ועל כל ז' אבל בירושלמי דגרסינן הא דר"י בשם ר"א ברישא והג' ביום הראשון אינו נותן תפילין בשני הוא נותן תפילין ואם באו פ"ח חולצין ע"כ דקאי על יום שני דשלישי מאן דכר שמי' הכא וא"כ מדיוק שפיר דאי ס"ד דחולץ ל"ל למימר הלכה כר"י בחליצה לימא הלכה כר"א ודוק: