## Tosafot HaRosh on Berakhot Daf 53a

###### Tosafot HaRosh on Berakhot 53a:1
[Tosafot HaRosh on Berakhot 53a:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20HaRosh%20on%20Berakhot/r/53a:1)

**וכי תימא האי דאיסורא אזל ליה והאי אחרינא הוא.** היה מצי לאקשויי אי הכי אפי' עובד כוכבים מעובד כוכבים לישתרי אלא דעדיפא מינה פריך ליה דהוה מצי לשנויי כדמשני עלה בסמוך:


###### Tosafot HaRosh on Berakhot 53a:2
[Tosafot HaRosh on Berakhot 53a:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20HaRosh%20on%20Berakhot/r/53a:2)

**גזרה משום עובד כוכבים ראשון.** ועובד כוכבים ראשון גזרינן משום עמוד ראשון, וכולא חדא גזרה היא שאסרו חכמים כל מה שבידי עובדי כוכבים דאי א לא הא לא קיימא הא:


###### Tosafot HaRosh on Berakhot 53a:3
[Tosafot HaRosh on Berakhot 53a:3](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20HaRosh%20on%20Berakhot/r/53a:3)

**גדול מוכחא מילתא דעובד כוכבים הוא.** ואפילו רוב ישראל בעיר קמ"ל דלא אזלינן הכא בתר רובא.


###### Tosafot HaRosh on Berakhot 53a:4
[Tosafot HaRosh on Berakhot 53a:4](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20HaRosh%20on%20Berakhot/r/53a:4)

**אם עבה כפי הכבשן מברכין עליו.** כיון שהוא גדול כל כך ודאי נעשה להאיר:


###### Tosafot HaRosh on Berakhot 53a:5
[Tosafot HaRosh on Berakhot 53a:5](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20HaRosh%20on%20Berakhot/r/53a:5)

**הא בתחלה הא לבסוף.** פי' רב האי גאון בתחלה אין מברכין עליו עד שלא אחז האור ברוב העצים משום דסליק קוטר' ולא צייל נהורא אבל לבסוף סליק קוטרא וצייל נהורא ומברכין עליו, ור"ח פי' שבתחלה אין מברכין עליו לפי שבאותה שעה אינו עשוי להאיר [אבל לבסוף עשוי להאיר] כדי לראות הקדרות אם הם מבושלות והסיד אם נשרף הילכך מברכין עליו:


###### Tosafot HaRosh on Berakhot 53a:6
[Tosafot HaRosh on Berakhot 53a:6](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20HaRosh%20on%20Berakhot/r/53a:6)

**הא דאיכא אדם חשוב.** פרש"י כשיש אדם חשוב אז עשוי לכבודו ולא להאיר וי"מ איפכא דאי איכא אדם חשוב עשוי להאיר לו ואי ליכא אדם חשוב לכבוד בהכ"נ הדליקוה וגרסי' הא והא דליכא אדם חשוב להאיר לו:


###### Tosafot HaRosh on Berakhot 53a:7
[Tosafot HaRosh on Berakhot 53a:7](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20HaRosh%20on%20Berakhot/r/53a:7)

**וב"ה אומרים אחד מברך לכלם.** משום ברוב עם הדרת מלך, ולא דמי לפת דאמרינן לעיל פר' כיצד מברכין [דף מ"ב.] ישבו כל אחד מברך לעצמו דשאני התם כיון שצריך הסבה ולא הסבו אינן רוצין לצאת זה בברכת זה אבל הכא הוי כמו יין אליבא דרב דלא בעו הסבה ואפילו לר' יוחנן דאמר בעי הסבה ה"מ יין דחשיב ורגילין להיסב עליה אבל בשאר ברכות כמי שהסבו דמי:


###### Tosafot HaRosh on Berakhot 53a:8
[Tosafot HaRosh on Berakhot 53a:8](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20HaRosh%20on%20Berakhot/r/53a:8)

**וכל היכא דלא לריח עביד לא מברכין עליה.** והא דאמרינן לעיל בפ' כיצד מברכין [דף מ"ג:] האי מאן דמורח באתרוגא או בחבושא מברך ברוך שנתן ריח טוב בפירות מיירי כגון שלקחו להריח בו או לאוכלו ולהריח בו אבל אם לקחו לאוכלו והריח בו כיון דלא נתכוין להריח אין צריך לברך עליו:


###### Tosafot HaRosh on Berakhot 53a:9
[Tosafot HaRosh on Berakhot 53a:9](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20HaRosh%20on%20Berakhot/r/53a:9)

**מפני שחזקתן לגמר [את] הכלים.** כי בטבריא היה מנהגם לגמר הכלים בערבי שבתות מפני כבוד השבת שריחו ריח טוב ובציפורי היו נוהגין לגמר הכלים במוצאי שבת וגם הם לכבוד שבת היו עושין כדי להתנחם מן הצער שהיה להם באבדת הנפש יתירה שהיה להם בשבת היו מגמרים הכלים כדי להריח ריח טוב. וי"מ שע"ז אמרו יהא חלקי עם מכניסי שבת בטבריא ועם מוציאי שבת בצפורי לפי ששניהן היו עושין לכבוד שבת: