## Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Megillah Chapter 4

###### Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Megillah 4:2:1
[Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Megillah 4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Mishnah%20Megillah/r/4:2:1)

[אות כח] **בתוי"ט ד"ה זה הכלל. לא אתי לאתויי.**עיין בתוי"ט (בפ"ב מ"ג) דיבמות:


###### Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Megillah 4:2:2
[Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Megillah 4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Mishnah%20Megillah/r/4:2:2)

[אות כט] **שם בתי"ט ד"ה אבל מוסיפין וכו'. ואחרים מפרשין וכו' ובשבת דוקא מוסיפים משום דליכא יומא דעדיף מיניה הר"ן.**ותמוה לי הא סברא זו נסתר מהברייתא (בדף כ"ג ע"א) רע"ק אומר בי"ט חמשה וביוה"כ שבעה ובשבת ששה אין פוחתין מהן אבל מוסיפים. והא עכ"פ קאי אדסמיך ליה דהיינו שבת והרי לרע"ק דיוה"כ טפי גברא משבת ואפ"ה מוסיפים בשבת ולא אמרי' דמשוי ליה ליוה"כ א"כ ה"ה לדידן ביו"ט ויה"כ. וצלע"ג:


###### Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Megillah 4:3:1
[Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Megillah 4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Mishnah%20Megillah/r/4:3:1)

[אות ל] **בהרע"ב ד"ה ואדם כיוצא. אם אמר דמי עלי.**והא דלא מוקמינן בהקדיש עבדו כנעני דגופו קדוש דאית' בירושלמי דע"כ שמין בג' כדי שלא ישמעו ויברחו. תוס':


###### Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Megillah 4:4:1
[Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Megillah 4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Mishnah%20Megillah/r/4:4:1)

[אות לא] **בהרע"ב ד"ה מדלגין בנביא. מפרשה לפרשה כו'.**אבל לא מנביא לנביא. ובנביא של שנים עשר מדלג. מסוף הספר לתחלתו. גמרא. ופירש"י מסוף הספר לתחלתו למפרע. וכתב בכ"מ דבנביא של שנים עשר לא ידלג מנביא לנביא למפרע. אבל בנביא אחד מדלג מסופו לתחלתו מידי דהוי אשאר נביאים עכ"ל. ועי' במג"א לא"ח (סי' קמ"ד ס"ק ד'):


###### Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Megillah 4:5:1
[Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Megillah 4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Mishnah%20Megillah/r/4:5:1)

[אות לב] **בתוי"ט ד"ה והוא נושא. משום סיפא.**ובט"א כתב די"ל למאי דקי"ל בש"ע (סימן קכ"ח סעיף כ"ה) הוא מסוגיא דסוטה (דף ל"ח.) דבהכ"נ שכולה כהנים אם אין שם אלא יו"ד כולם עולים לדוכן יש שם יותר מעשרה היתירים מעשרה יעלו לדוכן והעשרה עונים אחריהם אמן עיי"ש. ולזה קמ"ל במתני' היכי דאין כולן עולים המפטיר בנביא הוא מן העולים:


###### Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Megillah 4:5:2
[Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Megillah 4:5:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Mishnah%20Megillah/r/4:5:2)

[אות לג] **במשנה או רבו.**בט"א כתב דהיינו באין לו אב. אבל ביש לו אב האב קודם. ול"ד להנהו דמתני' (דספ"ב דב"מ) דרבו קודם. דהכא דהוא זכות הקטן וכבוד האב קודם לזכות בו כמו דיורשו. וגם בהנהו דבב"מ על הבן מוטל להקדים כבוד רבו. משא"כ הכא שהוא דבר הבא מאליו ע"י תקנת חז"ל מטעם דמפרש בגמרא אביו קודם:


###### Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Megillah 4:6:1
[Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Megillah 4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Mishnah%20Megillah/r/4:6:1)

[אות לד] **בהרע"ב ד"ה רי"א. הנאה מהם לעולם.**אבל ראה ונסתמא פורש עיי"ש וכ' תוס' אע"ג דר"י ס"ל בב"ק דסומא פטור מן המצות וחייב רק מדרבנן והוי ב' דרבנן אפ"ה ל"ד לקטן דמודה ר"י דאינו פורס ע"ש דכיון שהוא גדול ובר דעת עדיף מקטן:


###### Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Megillah 4:8:1
[Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Megillah 4:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Mishnah%20Megillah/r/4:8:1)

[אות לה] **בהרע"ב ד"ה סכנה. שלא תכנס בראשו.**ותוס' כ' פר"ת בשעת הסכנה יכול להסתכן בהן ולא תגין עליו המצוה ולא יעשה לו נס כמו לאלישע בעל כנפים:


###### Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Megillah 4:8:2
[Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Megillah 4:8:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Mishnah%20Megillah/r/4:8:2)

[אות לו] **שם בהרע"ב ד"ה ציפהו זהב. והכתוב אומר.**וכ"כ רש"י והר"ן אבל לכאורה אינו מספיק דאטו זהב מן האסור לפיך. וברש"י במנחות (דף מ"ו ע"ב) כתב על ציפן זהב דהטעם דעור בעיא דאפי' קשירתן אינן אלא רצועות במינו כדאיתא (בפ' הקומץ דף מ"ה) ואח"כ גבי טלה עליהן עור בהמה טמאה כ' רש"י דבעינן מן המותר בפיך ובסנהדרין (דף מ"ח ע"ב) כ' רש"י על ציפן זהב דפסולות דהלכה למ"מ הוא: