## Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Terumot Chapter 2

###### Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Terumot 2:1:1
[Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Terumot 2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Mishnah%20Terumot/r/2:1:1)

[אות טו] **וכן אגודה.**כתב הר"ש מפורש בירושלמי בשנטמאת ועודה אגודה. אבל נטמאת קלחין ואגדן לא:


###### Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Terumot 2:1:2
[Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Terumot 2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Mishnah%20Terumot/r/2:1:2)

[אות טז] **בתו"ח סד"ה בר"ב ד"ה העגול וכו' והביאו הר"ש.**עי' לקמן (פ"ב מ"ב דחלה) בהר"ב שם ובמ"ש שם על הגליון:


###### Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Terumot 2:2:1
[Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Terumot 2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Mishnah%20Terumot/r/2:2:1)

[אות יז] **בר"ב ד"ה ואם תרם כו'. קודם שהגיעה לעונת מעשרות.**תמהני דאם הכוונה לעונת מעשרות שבמתני' (פ"א דמעשרות) והא במחובר ל"ש נטמאת. ואם הכוונה לענין עונת גמר מלאכה הא אף בנטמא מקודם לזה מקרי שעת הכושר דמיד שתלשה אם קרא עלה שם תרומה. מהני. והר"ש כתב כגון דנפל עליה מים במחובר ותלשה הטמא בעוד משקה טופח עליה דחל עליו ההכשר והטומאה כאחד:


###### Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Terumot 2:2:2
[Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Terumot 2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Mishnah%20Terumot/r/2:2:2)

[אות יח] **בא"ד לא הויא תרומה מדאו'.**דכתי' תתן לו ודרשינן לו ולא לאורו:


###### Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Terumot 2:2:3
[Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Terumot 2:2:3](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Mishnah%20Terumot/r/2:2:3)

[אות יט] **בתוי"ט ד"ה היה מפריש. ומפרש לכולה מתני' לענין טומאה.**ועוד הפרש יש בין דברי הרמב"ם בפירושו לחבורו. דבפי' כתב אע"פ שהוא שוגג ששכח שהוא טמא וכפי' הר"ש והר"ב. ובחבורו כתב וז"ל אבל אם ידע ושגג שמותר לתרום מן הטמא על הטהור הרי הוא כמזיד. נראה דמפרש למתני' אע"פ שהוא שוגג היינו שטועה בדין ואומר מותר. אך הלשון דהיה יודע בו בתחילה. תיבת בתחילה אינו מדוקדק כ"כ. ובאמת הרמב"ם בחבורו השמיט תיבת בתחילה. וע' בפמ"ג ליו"ד בש"ך (סי' צ"ט ס"ק י"ב) בסופו:


###### Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Terumot 2:3:1
[Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Terumot 2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Mishnah%20Terumot/r/2:3:1)

[אות כ] **בר"ב ד"ה והמבשל בשבת. אבל אחרים אוכלים למ"ש דכתיב.**כצ"ל אבל אחרים אוכלים למ"ש ולא אסרינן ליה מקרא דל"ת כל תועבה כל שתעבתי לך ה"ה בב"ת. דכתיב ושמרתם וכו':


###### Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Terumot 2:6:1
[Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Terumot 2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Mishnah%20Terumot/r/2:6:1)

[אות כא] **ותורמין .**קשה לי להרמב"ן דסבר דזיתים וענבים כשאר פירות שאין חייבים מדאורייתא רק אחר שיעשו תירוש ויצהר. וכ"כ רבינו יונה ברכות (דף מ"ה ע"א) ד"ה כל שטבולו במשקה. ולכאורה ראיה מפורשת לזה מהירושלמי (ספ"ג דחלה) בסוגיא דטבל מדרבנן בטל ברוב. והא תנן כיוצא בה וכו' אמר ר' מנא קיימתא בשמן של זית מסק. הרי להדיא דזיתים עצמן רק טבל מדרבנן וכ"כ המהרש"א בחי' אגדות יומא (דף ע"ו ע"ב) א"כ איך תורמין זיתים על שמן לולא הפסד כהן (כפ"א מ"ח). וכ"כ תורמין משמן על זיתים הנכבשים כשם מ"ט הרי מפריש מחיוב על הפטור או איפכא דאפילו בדיעבד אין תרומתו תרומה וצ"ע:


###### Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Terumot 2:6:2
[Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Terumot 2:6:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Mishnah%20Terumot/r/2:6:2)

[אות כב] **בר"ב ד"ה תורמין. העומדים להוציא שמנן.**וקשה הא הוי דבר שלא נגמר מלאכתו וצ"ע:


###### Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Terumot 2:6:3
[Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Terumot 2:6:3](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Mishnah%20Terumot/r/2:6:3)

[אות כד] **בתוי"ט ד"ה כל שהוא כלאים. לא כ"ש.**ואף למה דקי"ל דאינו חייב משום כלאי הכרם עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד כמ"ש הר"ב (ספ"א דכלאים) וא"כ בדגן ותירוש אינו חייב משום כלאים מ"מ הוי ק"ו מה תירוש ויצהר שאינן כלאים זה בזה אפילו ע"י דבר א' אמרה תורה תן חלב תירוש ודגן שהם כלאים זה בזה ע"י דבר א' לא כ"ש. בכורות (דף נ"ד ע"א). ואינו דומה למתני' (דרפ"ט דבכורות) דמעשרין מעשר בהמה מן הכבשים על העזים אף דאיכא כהאי ק"ו מחדש וישן. משום דוצאן כתיב משמע כל צאן א' עי"ש. וא"כ ה"נ כל מיני דגן א' הוא. היינו התם אייתר קרא דה"ל לכתוב וכל מעשר בהמה וניליף תחת תחת מקדשים דאין חיה בכלל בהמה. וגם ניליף דאין מעשרין מבקר על צאן ולא מן כבשים על עזים בק"ו דחדש וישן אע"כ דקרא אתי לאורויי דדוקא בקר וצאן הוא דאין מעשרין מזה ע"ז אבל כל צאן א'. אבל הכא אצטריך למכתב דגן למעוטי שאר מינים. גמרא שם:


###### Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Terumot 2:6:4
[Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Terumot 2:6:4](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Rabbi%20Akiva%20Eiger%20on%20Mishnah%20Terumot/r/2:6:4)

[אות כג] **תרומתו תרומה.**משמע אף במזיד. ולעיל מ"ב בתורם מטמא על הטהור אחמור טפי כיון דלא חזי כלל לאכילה. הר"ש במתני' דלעיל: