## Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin Daf 39b

###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 39b:1
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 39b:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/39b:1)

והא דתנן וכו' אביי דאקשי ליה ממתני' דתנן והכלאים מד"ס הוה ס"ד דמיירי בכל שני מינים ואפי' במיני ירק אף שבח"ל אין זריעתן אסורה אלא מד"ס וס"ל נמי דהאי והכלאים ר"ל שאסור לזרען אפ"ה קאמר דאסור מד"ס דאלו אסור אכילתן תנן בהדיא בכלאים פ"א כלאי זרעים אסורים מלזרוע ומלקיים ומותרים באכילה. ושני ליה לא קשיא כאן בכלאי זרעים כאן בכלאי הכרם כלומר דהא דתנן והכלאים מד"ס לאו במיני זרעים מיירי דמיני זרעים מותר לזרען בח"ל כדאמרינן לעיל שדך למעוטי זרעים שבח"ל ואפילו איסורא דרבנן לית בהו כדמסיק טעמא דהואיל ואפי' בארץ אם עבר וזרען מותרים באכילה לא גזרו בח"ל בזריעתן אלא בכלאי הכרם מיירי שאם זרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד בח"ל אינו אלא איסורא דרבנן וכן נמי איירי באיסור אכילתו שאם זרע בכרם מין א' או מין ירק אע"פ דבח"ל ליכא איסורא בזריעתו כדמסקינן קמי הכי אפ"ה אסור בהנאה ואע"פ שבארץ אינו אסור אלא מדרבנן גזרו ואסרו הנאתו אפי' בח"ל. ואע"פ שזריעת מין א' בכרם בארץ אסור ג"כ מדרבנן דר' יאשיה לא אמר אלא אינו חייב עד שיזרע שני מינים בכרם דמשמע דאינו חייב מלקות הא איסורא מיהא איכא. לא גזרו לאסור אלא מין א' בכרם בח"ל שגזרו עליו איסור הנאה. זהו עיקר הפירוש:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 39b:2
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 39b:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/39b:2)

מותרים בהנאה. משום רישא נקט לה דהא אף באכילה מותרים דתנן רפ"ח כלאי הכרם אסורים מלזרוע ומלקיים ואסורים בהנאה כלאי זרעים אסורים מלזרוע ומלקיים ומותרים באכילה לא גזרו בהו לזרען. אשתכח השתא דהרכבת אילן אסור מן התורה אפילו בח"ל ואפילו אילן בירק או ירק באילן דתנן פ"ק דכלאים אין מביאין ירק באילן ולא אילן באילן ולא אילן בירק ולא ירק באילן ואם עבר והרכיב מותר בהנאה כדאיתא בירושלמי בהדיא דגרסי' התם פ"ק דכלאים עובד כוכבים שהרכיב אגוז על גבי אפרסקין אע"פ שאין ישראל רשאי לעשות כן נוטל משם וחוזר ונוטע במקום אחר ע"כ. והוי דומיא דכלאי בהמה דתנן פ"ה כלאי בהמה מותרים לגדל ולקיים ואין אסורין אלא מלהרביע וכתב הר"ם שמותר לערב ולזרוע זרע שני מיני אילנות שלא נאסרו אלא בהרכבה וכן כתב שמותר זרע ירק וזרע אילן. כלאי הכרם אינו לוקה בזריעתן אלא בארץ והוא שזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד או שני מינין של ירק כגון קנבוס ולוף כדאיתא בהקומץ קנבוס ולוף אסרה תורה שאר זרעים דרבנן ותנן בכלאים פ"ה כל מין זרעים אינן כלאים בכרם הקנבוס ר' טרפון אומר אינו כלאים בכרם וחכ"א כלאים. והקינדס כלאים בכרם ואמרי' בב"ר דרדר זה קינדס ואסור בהנאה אפי' אם זרע בכרם מין א' או מין ירק כדכתבינן וכלאי זרעים בארץ אסור לזרען מן התורה ומותרים באכילה ובח"ל מותר אף לזרען:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 39b:3
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 39b:3](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/39b:3)

מטיבין. כלומר בהאי עלמא:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 39b:4
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 39b:4](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/39b:4)

ונוחל את הארץ. משמע חיי העה"ב:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 39b:5
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 39b:5](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/39b:5)

אלו דברים הני [אין] אחריני לא:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 39b:6
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 39b:6](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/39b:6)

אפי' בחדא. והא רובא עונות נינהו:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 39b:7
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 39b:7](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/39b:7)

שקולה שאם היה מחצה עונות ומחצה זכיות והיה במחצה מאלו מכריע כאילו רוב זכיות. בית נתזה. שם האיש:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 39b:8
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 39b:8](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/39b:8)

שהתלמוד מביא לידי מעשה. כלומר שמי שיודע התורה עושה המצות וירא מן החטאים בשלימות אבל מי שלא ידע התורה לא זה יראוי כאמרם אין בור ירא חטא ואין עם הארץ חסיד [מצורף לזה שבא לרמוז שהחכם מצד חכמתו יגיע אל המעשה השלם והטוב והוא קנין המדות הטובות והממוצעות ומי שהוא בעל תכונות טובות לבד לא יגיע אל החכמה מצד התכונות הטובות וגם מעשיו שהוא עושה אינם על דרך נכונה ולא על דרך אמת כמו שאז"ל אין בור ירא חטא ולא ע"ה חסיד שאין לו מדע שידע המעשים שיהיו טובים מצד עצמם ועל כן כתוב בתורה ולמדתם ועשיתם הוי לימוד החכמה קודם למעשה] ירושל' וכבר נמנו התלמוד קודם למעשה. רבנן דקסרי אמרי הדא דתימר בישישים חכמה מי שיעשה אבל אין שם מי שיעשה המעשה קודם לתלמוד ע"כ. פי' זה הירושלמי מיירי במצוה עוברת שמפסיק תלמודו מפני המצוה העוברת הואיל ואין שם מי שיעשנה ואח"כ חוזר לתורתו כמו שביארנו במועד קטן פ"ק. וראש הירושלמי ר' אבהו שלח לבריה למגמר בטבריא שלחו ליה ואמרו ליה גומל חסד הוא. כלומר מניח תורתו לעשות לויה לכל המתים. שלח ליה המבלי אין קברים בקסרי שלחתיך בטבריא וכבר נמנו תלמוד קודם למעשה וכו' דמשמע שפי' זה הירושלמי הוא כמו שפירשנו דהא ר' חנינא הוה מניח תלמודו שהיה עוסק בתורה מפני לויית המת שהיא מצוה עוברת וגער בו אביו מפני שהיו שם אחרים שמלוין את המת. ובגמרין פ' בני העיר מתבאר דין מבטלין ת"ת להוצאת המת כמו שביארנו שם תכלית הביאור:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 39b:9
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 39b:9](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/39b:9)

פוטר מים. פורק עול תורה ראשית מדון הוא תחלת דינו:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 39b:10
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 39b:10](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/39b:10)

פסול לעדות דהואיל ואינו מן היישוב אינו מקפיד על עצמו ואין לו פנים: