## Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin Daf 77b

###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:1
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/77b:1)

אלמנת ראובן שהיא היתה אלמנה משלשה אנשים והתרו בו התראה אחת משום אלמנה:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:2
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/77b:2)

כסדר הזה. שנתארמלה תחלה ונשאת לשני וגרשה ונשאת לכהן ונתחללה בביאתו ואח"כ נבעלה לפסולים או לקרובים בעילת זנות ונעשית זונה:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:3
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:3](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/77b:3)

זונה הויא. חללה לא הויא:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:4
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:4](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/77b:4)

איכא מ"ד דה"ג איסור מוסיף ואיסור כולל אית ליה. והעיקר דאיסור מוסיף לחודיה גרסי' ואיסור מוסיף הוא שנוסף איסור בחתיכה שאוסרה במה שהיתה מותרת בה כגון גרושה שנעשית חללה יכול לאסור החתיכה דהיינו האשה אם היא בת כהן הילכך שם דחללה על גרושה הוא איסור מוסיף ואפי' היא בת ישראל אתי וחייל ולוקה עליה כהן שתים. וכן נמי אם האיסור המוסיף בחתיכה גרמה ליה לאסור החתיכה למי שהיה מותר בה בתחלה קודם שיחול עליה האיסור השני כדברירנא התם בשבועות ובסוף כל הבשר. ואיסור כולל הוא כשנוסף לו איסור בחתיכות אחרות שהיה מותר בהן כדאיתא בשבועות שתים הילכך הא דאמרי' הכא הויא לה חללה מגו דאיתוסף בה איסורא למיכל בתרומה הוא איסור מוסיף דאיסור מוסיף באותה חתיכה דאמרינן בשבועות שתים כשנוסף לחתיכה זו איסור מפני האיסור השני שאוסרה איסורא לגבוה איתוסף נמי להדיוט. וכן נמי אם נוסף לה איסור במה שהיתה מותרת בה כדהכא דגרושה שנעשית חללה אם היתה בת כהן היתה מותרת בתרומה נעשית חללה ואסורה בתרומה מגו דאיתוסף בה איסורא לגבי תרומה איתוסף נמי איסורא לגבי כהן שחייב עליה אף משום חללה אפי' היתה בת ישראל דשם חללה איסור מוסיף הוא שאם היתה בת כהן אוסרה לחתיכה בתרומה שהיתה מותרת בה כדכתבינן:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:5
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:5](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/77b:5)

אסורה. שכהן לוקה עליה אף משום גרושה:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:6
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:6](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/77b:6)

חללה למה נאמרה. הרי אסורה לכהן הדיוט:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:7
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:7](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/77b:7)

אין חללה. מסדר הענין אתה למד שלא כתב חללה אחר זונה מפני [שמצינו בישראל] שם זנות פוסל כדלעיל. אלא כתבו אחר אלמנה וגרושה שאין איסורן נוהג אלא בכהנים:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:8
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:8](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/77b:8)

כאן בכהן גדול. להלן בכהן הדיוט:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:9
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:9](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/77b:9)

חולין. חללים דכתיב בכהן גדול ולא יחלל הילכך אין חללה אלא מאיסור כהונה:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:10
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:10](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/77b:10)

אלמנה וגרושה בא על אשה אלמנה שהיא גרושה ג"כ:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:11
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:11](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/77b:11)

שני שמות. משום אלמנה ומשום גרושה:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:12
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:12](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/77b:12)

על זה. ודאי שני שמות דקתני הוא אלמנה וגרושה מיהו על אלמנה לוקה משום לא יקח ומשום לא תחלל וכן בגרושה:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:13
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:13](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/77b:13)

אלא אחת. ס"ד לאו א' והוא לאו דגרושה דחלוצה דרבנן הוא:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:14
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:14](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/77b:14)

שתי שמות. משום לא יקח ומשום לא יחלל:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:15
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:15](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/77b:15)

וחלוצה מדרבנן הוא. קושיא הוא:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:16
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:16](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/77b:16)

קדש לוקה. פר"ש קדש כהן גדול או הדיוט אחת מן הפסולות האמורות בהן:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:17
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:17](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/77b:17)

לא יקח. דלא יקח משמע לא יקדש:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:18
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:18](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/77b:18)

בעל. אף בלא קדושין לוקה משום לא יחלל. קדש ובעל לוקה. פר"ש שתים אחת משום לא יקח ואחת משום לא יחלל:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:19
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:19](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/77b:19)

אינו לוקה. אפי' משום לא יקח:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:20
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:20](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/77b:20)

ומודה אביי. אף ע"ג דמחייב מלקות אקדושין באיסור כהונה התם הוא דכל לאו באפי נפשיה הוא ולא תלה זה בזה אבל ישראל המחזיר גרושתו משנשאת לאחר כתיב לא יוכל לשוב לקחתה להיות לו לאשה וכיון דקיחה היינו קדושין להיות לו לאשה היינו ביאה אלמא תלה רחמנא קדושין בביאה:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:21
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:21](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/77b:21)

ומודה רבא. אף ע"ג דבאיסור כהונה בעי תרתי ביאה אחר קדושין ה"מ דלא לקי אקדושין לחודייהו אבל אביאה בלא קדושין לקי. ונמשך בכל זה ר"ש אחר פירושו שפי' דלא יחלל אפי' אכהן הדיוט קאי. ושניהם מודים בין אביי בין רבא באיסור מחזיר גרושתו משנשאת לאחר דבעל ולא קדש שאינו לוקה:


###### Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:22
[Tosafot Ri HaZaken on Kiddushin 77b:22](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20Ri%20HaZaken%20on%20Kiddushin/r/77b:22)

דרך לקוחין אסרה תורה. כלומר על הביאה לא פרט לאו אלא ע"י לקוחין דלא יכול לשוב לקחתה כתיב. ודעת הר"ם ז"ל לפמ"ש בקדושין פי"ז וט"ו ובספר המצות בקס"ה ובקס"ב דאינו לוקה משום לא יחלל אלא כ"ג באלמנה מפני שהיא כשרה לכהונה ובזאת הבעילה חללה ופסלה לכהונה. אמנם כהן הדיוט אם בעל בלא קדושין אע"פ שזה אסור עליו ומוזהר ממנו ופסלה לכהונה אינו לוקה כי לא נתבארה האזהרה וכתב כ"ג בגרושה וחללה זונה עם כהן הדיוט א' הוא ע"כ ענין לשונו וכן נראה מן ההלכה שכל מקום שזוכר שלוקה משום לא יחלל מפרש ואומר ג"כ באלמנה. א"ר יהודה אמר רב כ"ג באלמנה וכו' פי' אלמנה דוקא. ומותיב תלמודא ולילקי נמי משום לא יחלל זרעו. כלומר אמאי נקט אלמנה אפי' בגרושה מצי למימר לוקה שתים משום לא יקח ומשום חלול זרעו ומשני האי דנקט אלמנה ולא גרושה משום דמיירי בשלא גמר ביאתו אבל לעולם אם גמר ביאתו הרי חלל זרעו ואף בגרושה לוקה שתים. ואותביה רבא מהא מתני' דאלו הן הלוקין שדעת רבא דלא יחלל אינו לוקה אלא על אלמנה שהיא כשרה ונתחללה בביאתו וזה הלאו באלמנה. ואותביה מאי לאו שני שמות ותו לא כלומר אין הצטרפות לאיסורן אלא כשם שלוקה משום אלמנה כך לוקה משום גרושה אבל לעולם משום אלמנה לוקה שתים ומשום גרושה אינו לוקה אלא אחת ומשני לא שני שמות משום אלמנה ושני שמות משום גרושה ומכל וכל השוה אותן. ומותיב מגרושה וחלוצה דלא תני אלא אחת. ומשני וכו' נמצא דעת רבא דהא דאמר רב כ"ג באלמנה לוקה שתים באלמנה דוקא הוא. ודעת שיטת הגמ' דאפי' בגרושה הוא אם גמר ביאתו ובתר הכי אתיא פלוגתא דאביי ורבא דשייכא בהא מילתא ומגרר עמה פלוגתא אחריתי. אמר אביי קדש לוקה כלומר קדש כ"ג אלמנה או הדיוט גרושה לוקה [משום] לא יקח בעל אע"פ שלא קדש לוקה משום לא יחלל דס"ל לאביי כשטה דלעיל דלא יחלל זרעו דכתיב אף לכל איסורי כהונה הלכך אפי' כהן הדיוט אם בא על אחת מהאסורות לוקה אף משום לא יחלל. ואם קדש ובעל לוקה שתים והה"נ לממזרת ונתינה לישראל דלא כתיב בהו קיחה אלא לא יבא שלוקה עליהם אם בא על אחת מהן בלא קדושין. ורבא אמר קדש ובעל בין כ"ג באלמנה או הדיוט בגרושה לוקה כ"ג שתים כדלעיל והדיוט אחת לא בעל אינו לוקה לא כ"ג ולא הדיוט כלל. מה טעם קאמר כלומר זה טעם לכל דברי רבא. וה"פ זה הלאו דלא יחלל אינו לוקה עליו אלא מאלמנה שבה נתייחד זה הלאו שהוא מחללה עתה בביאתו ואע"פ שזכר גרושה כאן וחללה זונה שהזכיר למעלה בפרשת כהן הדיוט לא ליחד להם לאו על הביאה לחודה משום חלול הזרע בא. אלא לפרש טעם האיסור שלא יחלל זרעו ואין להלקות על לאו זה שאינו אלא פי' וטעם על האיסור. אבל מאלמנה אם בא עליה לוקה שהרי לא אסרה לו אלא בזאת הפרשה ובא להזהירו שלא יחלל וגם בה נתן טעם חלול הזרע לאסור הקיחה אלמא אינו לוקה על הקיחה אלא מפני החלול והואיל ולא בא עליה אינו לוקה. והה"נ לממזרת ונתינה לישראל דלא חמירי מאיסורי כהונה ואין לוקין עליהם אלא בביאה שאחר קדושין. והנה זה הפי' טוב מאד ומקובל למ"ש הרב ונאות לשטת הגמ' ורבא עמד בדעת אחרת. כי לפי' ר"ש רבא סובר שאף באלמנה אינו לוקה משום לא יחלל ולא ידעתי מי הכריח לחזור מדעתו ולומר שלוקה משום לא יחלל באלמנה. והא דקאמר רבא בתמורה פ' כל האסורין בזונה גויה הבא עליה לוקה משום לא יחלל כאביי קאמר כמ"ש בפ' הבא על יבמתו: