## Tosafot on Bava Batra Daf 17a ###### Tosafot on Bava Batra 17a:2:1 [Tosafot on Bava Batra 17a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Batra/r/17a:2:1) שלשה לא שלט בהן יצר הרע. אין לפרש שלא שלט כלל דא"כ היכי קבלו עליה אגרא אלא כדאמר (יומא דף לח:) מאי דכתיב רגלי חסידיו ישמור כיון שעבר אדם רוב שנותיו ולא חטא שוב אינו חוטא ה"נ כיון שראה הקב"ה שהיו דוחקין עצמן כל כך להתרחק מן העבירה סייעם הקדוש ברוך הוא מכאן ואילך שלא שלט בהן יצר הרע: **Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski:** **שלשה לא שלט בהן יצר הרע—The יצה"ר did not have dominion over three** OVERVIEW The ברייתא states that the יצה"ר had no power over אברהם יצחק ויעקב. Our תוספות clarifies and qualifies this statement. ----------------------- תוספות rejects the apparent understanding of this statement: **אין לפרש שלא שלט כלל –** **We cannot interpret** this statement of ג' לא שלט בהן יצה"ר to mean **that** the יצה"ר **had no power** over them **at all – דאם כן היכי קבלו עליה אגרא –** **For if indeed** that were the case **how did** the אבות **receive** any **reward** for their actions, since they had no יצה"ר to deter them – תוספות offers his interpretation of this statement: **אלא כדאמר (יומא דף לח,ב) מאי דכתיב¹ רגלי חסידיו ישמור –** **But rather it is like that which** the גמרא **states, ‘what does the פסוק mean רגלי חסידיו ישמור (he guards the feet of his *Chassidim*);** ר' יוחנן responds – **כיון שעבר אדם רוב שנותיו ולא חטא שוב אינו חוטא² –** **Once the majority of a person’s years have passed and he did not sin, he will not sin further’ – הכא נמי כיון שראה הקדוש ברוך הוא שהיו דוחקין עצמן כל כך להתרחק מן העבירה –** **Here too,** regarding the אבות **since הקב"ה saw that** the אבות **were exerting themselves so much to distance themselves from an עבירה,** therefore **– סייעם הקדוש ברוך הוא מכאן ואילך שלא שלט בהן יצר הרע:³** **הקב"ה helped them from this point onward that the יצה"ר had no power over them.** SUMMARY Once הקב"ה saw the effort the אבות exerted to distance themselves from an עבירה, he helped them by removing from them the שליטה of the יצה"ר. THINKING IT OVER Does לא שלט בהן יצה"ר (regarding the אבות), have the same meaning as ולבי חלל בקרבי (which is written regarding דוד)? **הדרן עלך השותפין** **ישבעו כל דכפין** **בהבנת דברי המוסיפין** **לפרק כל קושיות המסתירין** **ולהוציא לאור דברים מתוקנין** **בעזרת עילאה על כל עילאין** footnotes: ¹ שמואל א ב,ט. ² See רש"י there ד"ה שוב that סופי חסידיו ישמור; he will guard their end (the latter years). The word רגלי means the end. ³ There is (presumably) however a difference between the אבות and רגלי חסידיו ישמור. Regarding חסידיו the גמרא states that שוב אינו חוטא he will not actually transgress an עבירה (for Hashem is guarding him; either that he should not have the opportunity, or to give him the strength to overcome the temptation), however regarding the אבות the גמרא states שלא שלט בהן יצה"ר; that the יצה"ר did not even have to power to tempt them. See ספר לקוטי אמרים (תניא) פרק יג, וצע"ק. ###### Tosafot on Bava Batra 17a:5:1 [Tosafot on Bava Batra 17a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Batra/r/17a:5:1) שבעה שלא שלטה בהן רמה. תימה לרשב"א דכולהו צדיקי נמי דאמר בשבת בפ' שואל (שבת דף קנב:) ורקב עצמות קנאה מי שיש לו קנאה בלבו עצמותיו נרקבין ושאין קנאה בלבו אין עצמותיו מרקיבין וי"ל דיכול להיות שלא ירקב וישלוט בו רמה כדאמר במעשה דרבי אלעזר בן שמעון בהשוכר את הפועלים (ב"מ דף פד:) דנפיק ריחשא מאודניה: **Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski:** **שבעה¹ שלא שלטה בהן רמה—Seven; over whom the worms had no dominion** OVERVIEW The ברייתא states that there seven people over whom the worms had no dominion after they passed on. תוספות reconciles our גמרא with a seemingly contradictory גמרא elsewhere. -------------------- תוספות asks: **תימה לרבינו שמשון בן אברהם דכולהו צדיקי נמי דאמר בשבת בפרק שואל (דף קנב,ב) –** **The רשב"א is astounded! For** this **also applies** regarding **all צדיקים, as** the גמרא **states in** מסכת **שבת in פרק שואל** regarding the פסוק of – **ורקב עצמות קנאה² מי שיש לו קנאה בלבו עצמותיו נרקבין –** **ורקב עצמות קנאה (and the rotting of bones is** caused by **jealousy); he who has jealousy in his heart, his bones rot – ושאין קנאה בלבו אין עצמותיו מרקיבין –** **And if there is no jealousy in heart his bones do not rot.** Seemingly this applies to more than the seven mentioned here, but rather to all those that אין קנאה בלבו. תוספות answers: **ויש לומר דיכול להיות שלא ירקב וישלוט בו רמה –** **And one can say that it is possible that he should not rot, but** nevertheless **the worms have dominion over him – כדאמר במעשה דרבי אלעזר³ בן שמעון בהשוכר את הפועלים (בבא מציעא דף פד,ב) –** **As** the גמרא **states regarding the episode with ראב"ש in** פרק **השוכר את הפועלים – דנפיק ריחשא מאודניה⁴:** **That a worm came out from his ear** (however his body was whole and did not rot)**.** SUMMARY Anyone who has no jealousy will not rot (but his body may become wormy); however the seven mentioned here, did not even have any worms. THINKING IT OVER Why did not תוספות distinguish between the rotting of bones ([which applies to those who have no jealousy] which however is a lesser miracle) and the rotting of flesh (which is a greater miracle and applies only to these seven)?!⁵ footnotes: ¹ This תוספות belongs after the following תוס' ד"ה שלשה לא. ² משלי יד,ל. ³ The הגהות הב"ח amends this to read; אלעזר ברבי שמעון. ⁴ ראב"ש initially worked as a detective for the king to ferret out robbers. Before he passed on he told his wife to place him in the attic (he was concerned that some of those he reported as robbers would want to take revenge and mishandle his body). She kept him there for many years. Once she went up to the attic and noticed a worm going out from his ear (she was told in a dream that this was on account that he once heard a ת"ח being shamed and he did not protest). ⁵ See מהרש"א ח"א ד"ה ז'. ###### Tosafot on Bava Batra 17a:8:1 [Tosafot on Bava Batra 17a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Batra/r/17a:8:1) מתני' לא יחפור. כל הני איירי דאית בהו מיא וטעמא משום מתונתא כדאמרינן בגמרא ותימה לר"י והא אמרי' בגמ' כל מרא ומרא דקא מחית כו' ואומר ר"י דלא קאמר אלא שמאותה שעה מתחיל ההיזק וכיון דבתחילת ההיזק הוו גירי דיליה מודה ר' יוסי ומיהו אי לאו משום מיא לא היה צריך הרחקה ג' טפחים: **Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski:** **לא יחפור—One should not dig** OVERVIEW The משנה rules that one may not dig all kinds of pits and water canals or a launderer’s pond near his friends well. תוספות discusses the reason for this prohibition.¹ --------------------------------- **כל הני איירי דאית בהו מיא וטעמא משום מתונתא כדאמרינן בגמרא² – All these** prohibition **are in a case where there is water** in these excavations, **and the reason** it is prohibited **is because of the moisture, as the גמרא states –** תוספות asks: **ותימה לרבינו יצחק והא אמרינן בגמרא³ כל מרא ומרא דקא מחית כולי⁴ – And the ר"י is astounded, but the גמרא states, ‘every single strike of the shovel, etc.** weakens my earth – תוספות answers: **ואומר רבינו יצחק דלא קאמר אלא שמאותה שעה מתחיל ההיזק – And the ר"י says** that רבא **only** meant **to say that the damage begins at that time** of the digging – **וכיון דבתחילת ההיזק הוו גירי דיליה מודה רבי יוסי⁵ – So since that at the onset of the damage** (when he starts digging) **it is ‘his arrows’** that are causing the damage, therefore **ר' יוסי would admit** that it is prohibited – **ומיהו אי לאו משום מיא⁶ לא היה צריך הרחקה ג' טפחים:** **However if not for the water it would not be necessary to distance three טפחים** from the בור. SUMMARY The damage done by digging makes it גירי דיליה, the damage done by the water requires distancing three טפחים. THINKING IT OVER 1. תוספות states that the damage caused by digging alone will not require distancing three טפחים;⁷ why therefore would ר"י agree with our משנה which requires distancing three טפחים, since the requirement is based on מתונתא which is not גירי דיליה?!⁸ 2. If there would be no water (no מתונתא), will it still be necessary to distance somewhat from the בור because of the digging?⁹ footnotes: ¹ From רש"י ד"ה אא"כ it seems that the reason is that digging adjacent to a well weakens the walls of the well. ² יט,א. ³ רבא on the עמוד ב' maintains that our משנה can even follow the view of ר' יוסי, who maintains that one may plant a tree near a well, even though eventually the roots of the tree may weaken the well. However in our משנה the damage is done directly by the digging (as opposed to the case of ר' יוסי where the planting does no damage to the בור at all; the damage comes much later when the roots extend into the בור). ⁴ It seems from that גמרא (of כל מרא וכו') that the damage is caused by the digging process (see רש"י in footnote # 1), not as תוספות stated that the damage is caused by the moisture (like the גמרא of מתונתא). ⁵ See footnote # 3. Later on כה,ב the גמרא cites the view of ר' יוסי that זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו. However if he is causing damage directly (גירי דיליה – his arrows), even ר"י agrees that it is prohibited. When רבא stated כל מרא ומרא, he did not mean that the digging is the [ultimate] reason for distancing, rather it is to explain why even ר"י will agree that in this case he is obligated to distance himself since his actions now causes (some) weakening of the ground near the affected בור. However the actual requirement for distancing three טפחים (and סד בסיד) is because of מתונתא. ⁶ Placing the water there by itself, however, will not make it גירי דיליה, since it takes a while for the water to seep through and damage the בור. See ‘Thinking it over’ # 1. ⁷ See footnote # 5. ⁸ See נחלת משה. ⁹ See מראה עוזר (שם המחבר עוזר דרורי). ###### Tosafot on Bava Batra 17a:8:2 [Tosafot on Bava Batra 17a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Batra/r/17a:8:2) לא שיח ולא מערה. וה"ה חריצין ונעיצין והני נקט אגב בור דבכל מקום רגיל לשנות שיח ומערה בהדי בור ואמת המים ונברכת הכובסין דאין רגיל לשנותן גבי בור מפרש בגמ' דצריכי תרוייהו ומיהו הא לא מפרש אמאי לא הוה שמעינן להו מבור דמצי למימר דבור ושיח דעמוקין טפי בעי הרחקת שלשה אבל הנך דלא עמיקי כולי האי הוה אמינא דלא בעי הרחקת שלשה ואי תנא הני הוה אמינא דבור ושיח דעמיקי טפי בעי הרחקה יותר מג' ובפרק הפרה (ב"ק דף נ:) דתנן אחד החופר בור ושיח ומערות ומצריך להו לכולהו בגמרא התם ניחא דלא הוה ליה לתנא למינקטינהו אגב בור כיון דכתיב בור בקרא אלא הוה ליה למיתני בור לחודיה: **Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski:** **לא שיח ולא מערה—Not a ditch and not a cave** OVERVIEW The משנה mentions various different excavations that are required to be distanced from a בור. Our תוספות discusses why some are mentioned while others are omitted. ------------------------------ **והוא הדין חריצין ונעיצין והני נקט אגב בור דבכל מקום רגיל לשנות שיח ומערה בהדי בור – And the same rule applies to חריצין ונעיצין,¹ and** the משנה mentions (only) **these,** שיח ומערה (but not חריצין ונעיצין),² **on account of בור, for** the תנא **is accustomed everywhere to mention שיח ומערה together with בור – ואמת המים ונברכת הכובסין דאין רגיל לשנותן גבי בור מפרש בגמרא³ דצריכי תרוייהו – And** regarding **אמת המים and נברכת הכובסין, which are not usually taught together with בור, the גמרא explains that it was necessary to write them both.** תוספות responds to the anticipated question: **ומיהו הא לא מפרש אמאי לא הוה שמעינן להו מבור⁴ – However** the גמרא **does not explain why we could not have derived** אמת המים ונברכת הכובסין **from בור;** the reason may be self-explanatory **– דמצי למימר דבור ושיח דעמוקין טפי בעי הרחקת שלשה – For** we **could have explained that בור ושיח, which are deeper,** (than אמת המים וכו') **requires a distancing of three** טפחים – **אבל הנך דלא עמיקי כולי האי הוה אמינא דלא בעי הרחקת שלשה – However these** (אמת המים וכו') **which are not that deep, we may have thought that they do not require distancing three** טפחים – **ואי תנא הני הוה אמינא דבור ושיח דעמיקי טפי בעי הרחקה יותר מג'⁵ – And if the תנא** would teach that these אמת המים ונברכת הכובסין, require distancing ג' טפחים but not mention בור וכו', **we would have thought that בור ושיח which are deeper** than אמת המים וכו', **require distancing more than three** טפחים. The גמרא may have felt that this distinction is obvious. תוספות anticipates a difficulty: **ובפרק הפרה (בבא קמא דף נ,ב) דתנן אחד החופר בור ושיח ומערות ומצריך להו לכולהו בגמרא – And in פרק הפרה where** the משנה teaches that one is liable **whether he dug a בור, a שיח, or a מערה, and the גמרא there** explains why it was **necessary** for the משנה to teach **all** three cases; why was it necessary to explain it there but not here⁶ – תוספות replies: **התם ניחא דלא הוה ליה לתנא למינקטינהו אגב בור כיון דכתיב בור בקרא⁷ – There it is understood, for the תנא should not have mentioned** שיח ומערה **on account of בור, since** only **בור is written in the פסוק – אלא הוה ליה למיתני בור לחודיה:** The תנא **should have rather taught only בור,** therefore the גמרא found it necessary to make the צריכותא. SUMMARY We can derive חריצין ונעיצין from בור, but not אמת המים ונברכת הכובסין; it is usual to write שיח ומערה together with בור (even without a צריכותא); however when the פסוק writes בור exclusively, the משנה (when referencing this פסוק) needs a reason why to mention שיח ומערה. THINKING IT OVER When תוספות makes the צריכותא for אמת המים ונברכת הכובסין and בור he uses one סברא, the depth; and explains if it would say the shallower we would think the deeper needs more than three and if it would say the deeper we would think the shallower needs less than three,⁸ However when the גמרא makes the צריכותא between אמת המים and נברכת הכובסין the גמרא uses two סברות (קביעי, וקוו וקיימי),⁹ where seemingly it could have used one of them and make the צריכותא in the same manner of more than three or less than three. Why the difference?!¹⁰ footnotes: ¹ See רש"י ב"ק נ,ב ד"ה חריצין who writes; חריצין רחבין ומרובעין כמערה ואינן מקורין אלא כל פיו פתוח: נעיצין. קצרין מלמטה ורחבין מלמעלה. The חריצין are square uncovered ditches; נעיצין are ditches narrow on the bottom and wide on the top. ² We understand on our own that the same rules apply to חריצין ונעיצין as apply to בור שיח ומערה. ³ The גמרא on יט,א explains that if the משנה would have written only one of them (either נברכת הכובסין or אמת המים) we would not be able to derive the other from it. Each one has a חומרא, by אמת המים it is קביעה (permanent) and by נברכת הכובסין it קוו וקיימי (it is standing in its place) עיי"ש. See ‘Thinking it over’. ⁴ The משנה did not write חריצין ונעיצין because it is evident that they can be derived from בור, similarly we should be able to derive אמת המים ונברכת הכובסין also from בור, why mention it separately. ⁵ Therefore it was necessary to teach בור (and שיח ומערה) as well as אמת המים ונברכת הכובסין. ⁶ In fact תוספות stated previously that there is no need to explain why he mentions all three because this is the norm to write all three of them together, so why does the גמרא in ב"ק find it necessary to make a צריכותא?! ⁷ However here where the משנה is not referencing any פסוק, it is usual to mention שיח ומערה together with בור. ⁸ See footnote # 5. ⁹ See footnote # 3. ¹⁰ See מהר"ם ומהרש"א. ###### Tosafot on Bava Batra 17a:9:1 [Tosafot on Bava Batra 17a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Batra/r/17a:9:1) סלעים. אבנים שאש יוצא מהן ולא סלעי נחושת דאין דרך להניחן אצל הכתלים והא דאמר בירושלמי אית תנא תני טומנין בסלעים ואית תני דאין טומנין כאן בסלעים של כסף כאן בסלעים של נחושת הוה מצי לשנויי כאן בסלעים של אבנים כאן בשל כסף אלא ניחא ליה לשנויי כולהו במתכת: **Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski:** **סלעים—Rocks** OVERVIEW The משנה rules that one must distance סלעים from a neighbor’s wall three טפחים. Our תוספות clarifies what is the meaning of סלעים. ----------------------------- **אבנים שאש יוצא מהן¹ ולא סלעי נחושת² דאין דרך להניחן אצל הכתלים –** סלעים means **stones from which fire is extracted, but not copper סלעים (coins) for it is not usual to place** coins **neat the walls –** תוספות comments on a related issue: **והא דאמר בירושלמי³ אית תנא תני טומנין⁴ בסלעים ואית⁵ תני דאין טומנין – And this which is stated in** תלמוד **ירושלמי; ‘there is a תנא who teaches, one may be טומן in סלעים, and there is** another [**תנא] who teaches, it is forbidden to be טומן** in סלעים’. The ירושלמי reconciles these two rulings **כאן בסלעים של כסף כאן בסלעים של נחושת⁶ – Here** where הטמנה is permitted, it is **silver coins,** and **here where it is prohibited it is by copper coins.** This concludes the citing of the ירושלמי there; תוספות continues – **הוה מצי לשנויי כאן בסלעים של אבנים כאן בשל כסף אלא ניחא ליה לשנויי כולהו במתכת:** **The** ירושלמי **could have answered here it is by stone סלעים** (where it is אסור),⁷ and **here it is by silver סלעים** (where it is מותר); **however it was preferable to answer** the contradiction where **by all of them** we are discussing **metal** coins.⁸ SUMMARY סלעים in the משנה refers to rocks, not copper coins since they are not found near walls. When differentiating between different rulings we prefer to make the difference as narrow as possible. THINKING IT OVER 1. תוספות (in the beginning) excludes copper coins (because they are not placed near a wall).⁹ Why did not תוספות also exclude silver coins¹⁰ as well (for the same reason)? 2. Is it permitted to place copper coins near a neighbor’s wall? Is it permitted to be מטמין in stones?¹¹ footnotes: ¹ Presumably flintstones. See רש"י ד"ה הסלעים who also interprets it in this manner. All the items in this category (including גפת, זבל, etc.), are all מוציא הבל they produce heat, which causes damage to the wall. ² סלע may mean a rock or a coin. Copper (coins) also exudes heat; see later in this תוספות (footnote # 6). See ‘Thinking it over’ # 1. ³ שבת פ"ד ה"א (in our text on דף כט,א). ⁴ It is forbidden to wrap food and enclose it in something which is מוסיף הבל (adds heat). This איסור is called הטמנה (meaning ‘hiding’). ⁵ The הגהות הב"ח amends this to read ואית תנא תני (instead of ואית תני). ⁶ Silver coins do not emit heat, while copper coins do, ⁷ We see from our משנה that אבנים are מוסיף הבל (see footnote # 1. ⁸ Presumably the two תנאים were discussing similar cases (both coins; not one coins and one stones). ⁹ See footnote # 2. ¹⁰ Generally a סלע is a silver coin (not copper) so if anything תוספות should have excluded silver coins. ¹¹ See נחלת משה. ###### Tosafot on Bava Batra 17a:9:2 [Tosafot on Bava Batra 17a:9:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Batra/r/17a:9:2) וסד בסיד. נראה לר"י דבסיפא נמי גרס וסד בסיד ולא גרס או דאי גרסי' בסיפא או סד בסיד אם כן תפשוט דברישא וסד בסיד תנן מדלא קתני או סד ברישא כמו בסיפא אלא ודאי בסיפא נמי גרס וסד והא דפשיטא ליה בגמרא (לקמן בבא בתרא דף יט.) דבסיפא הוי או סד בסיד היינו משום דאין ההיזק כל כך מרובה שלא יועיל לו סיד לחודיה: **Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski:** **וסד בסיד—And he plasters it with lime** OVERVIEW Regarding the first set of damagers in our משנה (בור וכו') the משנה writes 'וסד בסיד'.¹ Regarding the second set of distancing (גפת וכו') it seems that it is not clear whether the גירסא is וסד בסיד or או סד בסיד. Our תוספות offers his opinion. ---------------------------- **נראה לרבינו יצחק דבסיפא² נמי גרס וסד בסיד ולא גרס או – It appears to the ר"י that in the סיפא, the משנה reads וסד בסיד and it does not read או** סד בסיד; תוספות proves this – **דאי גרסינן בסיפא או סד בסיד אם כן תפשוט³ דברישא וסד בסיד תנן – For if in the סיפא the גירסא is או סד בסיד, we can therefore resolve** the query **that in the רישא the ruling is וסד בסיד – מדלא קתני או סד ברישא כמו בסיפא – Since in the רישא it does not state או סד like it states in the סיפא**; rather it states וסד, so what is the query?! **אלא ודאי בסיפא נמי גרס וסד – Rather in the סיפא we are also גורס, 'וסד'** (not או סד); therefore the גמרא queries whether it is וסד or או סד in the רישא – תוספות anticipates a difficulty: **והא דפשיטא ליה בגמרא⁴ (לקמן דף יט,א) דבסיפא הוי או סד בסיד⁵ – And** the reason that **it is obvious to the גמרא that in the סיפא** the ruling **is או סד בסיד –** תוספות responds: **היינו משום דאין ההיזק כל כך מרובה שלא יועיל לו סיד⁶ לחודיה:** **This is because the damage in the סיפא is not the great, that סיד alone could not prevent it;** however the damage in the רישא is greater; therefore we are not certain whether in the רישא we require one or both of the remedies. SUMMARY We are גורס וסד both in the רישא and סיפא. The damage in the רישא is greater than in the סיפא. THINKING IT OVER 1. According to the ר"י we are גורס both in the רישא and the סיפא, וסד בסיד. It turns out according to the query of the גמרא that it is possible that in the רישא the word וסד means ‘and’, and in the סיפא the word 'וסד' means ‘or’. It seems unusual that the same word in the same משנה means two different things!⁷ 2. תוספות references the query later in the גמרא.⁸ The גמרא there⁹ reads; איבעיא להו וסד בסיד תנן או דילמא או סד בסיד תנן. Is the גמרא asking what is the proper גירסא (in the רישא), or is the גמרא asking how do we understand the גירסא? footnotes: ¹ The גמרא later on יט,א queries whether this means that we require two things, to distance three טפחים and סד בסיד, or only one is required; either distance three טפחים or סד בסיד. See ‘Thinking it over’ # 2. ² The סיפא here refers to מרחיקין את הגפת וכו' שלשה טפחים וכו'. ³ See footnote # 1. ⁴ The גמרא when attempting to resolve the query whether the ruling in the רישא is וסד or או סד, stated that it must be וסד for if it is או סד, why divide the משנה into two categories (the רישא and the סיפא), since by both of them the rule is וסד, the משנה could have combined all the cases and conclude ג' טפחים או סד. It is apparent that the גמרא assumed that in the סיפא the ruling is או סד (despite that it is written וסד). This presents a difficulty according to the גירסת ר"י (see footnote # 5). ⁵ Since (according to the ר"י) the גירסא is וסד בסיד both in the רישא and the סיפא; why is it that regarding the רישא we are not certain whether וסד means וסד or או סד, but in the סיפא we are certain that וסד means או סד?! ⁶ The היזק in the רישא is from מתונתא (moisture) and the היזק in the סיפא is from הבל (heat). ⁷ See תורת חיים (לקמן יט,א). ⁸ See footnote # 1. ⁹ יט,א. ###### Tosafot on Bava Batra 17a:10:1 [Tosafot on Bava Batra 17a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Batra/r/17a:10:1) כליא פירש ר"ח בטן דתנור צר מלמטה ובאמצעיתו מרחיב ובולט ויוצא כשיעור טפח ומאמצעיתו מיצר ועולה: **Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski:** **כליא—** OVERVIEW The משנה states regarding the distancing of an oven from the wall that it is three טפחים from the כליא, which turns out to be four טפחים from the שפה. It is evident that the כליא protrudes out a טפח from the שפה. There is a dispute between רש"י and תוספות as to how to interpret כליא. ------------------------------- **פירש¹ רבינו חננאל בטן² דתנור צר מלמטה ובאמצעיתו מרחיב ובולט ויוצא כשיעור טפח – The ר"ח explained** that כליא **means the ‘stomach’, for the oven is narrow at the bottom and in the middle** (of its height) **it widens and protrudes the size of a טפח – ומאמצעיתו מיצר ועולה:** **And from the middle it narrows as it rises** to the top (or rim) of the oven. SUMMARY כליא is the middle of the oven which protrudes a טפח (like a stomach). THINKING IT OVER Is there any advantage in the פר"ח over פרש"י, or vice versa? footnotes: ¹ תוספות cites the פר"ח as opposed to פרש"י ד"ה ואת who explains that כליא refers to the slanted base of the oven, which is wider on the bottom by a טפח compared to the top of the base. [Perhaps it is called כליא because the oven ends there.] ² This protrusion is called a stomach for by (many) people the stomach usually protrudes.