## Tosafot on Bava Batra Daf 39a ###### Tosafot on Bava Batra 39a:1:1 [Tosafot on Bava Batra 39a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Batra/r/39a:1:1) ולמחר נקיטנא ליה. נראה לר"י דלא צריך למימר נקיטנא ליה אלא אורחא דמילתא נקט מדלא קאמר רב זביד פלוני גזלנא הוא דאכיל לארעאי בגזלנותא לא הויא מחאה פלוני גזלנא הוא דאכיל לארעאי בגזלנותא ולמחר נקיטנא ליה בדינא הויא מחאה: **Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski:** **ולמחר¹ נקיטנא² ליה—And tomorrow I will take him** OVERVIEW רב זביד ruled that a proper מחאה is if the מערער says פלניא גזלנא הוא דנקיט לה לארעאי בגזלנותא ולמחר תבענא (נקיטנא) ליה לדינא; however if he merely says פלניא גזלנא הוא (and no more) it is not a proper מחאה. The גמרא is not clear whether פלניא גזלנא הוא דנקיט לה לארעאי בגזלנותא (without saying ולמחר תבענא ליה לדינא) is a proper מחאה or not. תוספות clarifies this issue. ------------------------------- **נראה לרבינו יצחק דלא צריך למימר נקיטנא ליה –** **It is the view of the ר"י that it is not necessary for** the מערער **to say, ‘I will take him** to בי"ד’, in order that it be a proper מחאה – **אלא אורחא דמילתא נקט³ –** **But rather** the reason ר"ז mentions ולמחר נקיטנא ליה, is because **he mentions the normal way** people speak; i.e. that I will eventually take him to בי"ד, but it is not necessary – תוספות proves his point that it will be a proper מחאה if he just says פלניא גזלנא הוא דנקיט לה לארעאי בגזלנותא (without adding ולמחר נקיטנא ליה לדין) – **מדלא קאמר רב זביד פלוני גזלנא הוא דאכיל לארעאי בגזלנותא לא הויא מחאה –** **Since ר"ז did not say** that if the מערער said **פלניא גזלנא הוא דאכיל לארעאי בגזלנותא, it is not a proper מחאה** (since he did not say ולמחר נקיטנא ליה לדינא); however if he said – **פלוני גזלנא הוא דאכיל לארעאי בגזלנותא ולמחר נקיטנא ליה בדינא הויא מחאה:** **פלוני גזלנא הוא דאכיל לארעאי בגזלנותא ולמחר נקיטנא ליה בדינא, it is a proper מחאה;** had ר"ז said it in the aforementioned manner it would prove that without saying ולמחר נקיטנא וכו' it is not a proper מחאה, but since ר"ז said that (only) פלניא גזלנא הוא (without דאכיל לארעאי בגזלנותא) is not a proper מחאה, this proves that as long as he (also) said דאכיל לארעאי בגזלנותא it is a proper מחאה. SUMMARY פלניא גזלנא הוא דאכיל לארעאי בגזלנותא is a proper מחאה without adding ולמחר נקיטנא וכו'. THINKING IT OVER What would be the ruling if the מערער said פלניא גזלנא הוא ולמחר תבענא ליה לדינא (without saying דנקיט ליה לארעאי בגזלנותא), is it a proper מחאה or not? footnotes: ¹ תוספות is referencing the גמרא on (the top of) לט,א. ² In our text the גירסא is תבענא (instead of נקיטנא). ³ See פי' הרא"ש אות כח. ###### Tosafot on Bava Batra 39a:2:1 [Tosafot on Bava Batra 39a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Batra/r/39a:2:1) רב פפא אמר לדידיה לא תימרון לאחריני תימרון. נראה לר"י דרב פפא אית ליה שפיר דשמואל דאמר לעיל מיחה בפני בני אדם שאין יכולין לומר לו לא הויא מחאה דהתם מיירי בחולה וזקן שלעולם לא ילך למקום שמחזיק שם אבל הכא ילכו למקום המחזיק ויגידו לבני העיר ויאמרו לו והויא מחאה: **Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski:** **רב פפא אמר לדידיה לא תימרון לאחריני תימרון**—**רב פפא said;** he meant **You should not tell him,** but **you should tell others** OVERVIEW רב פפא maintains that if the מערער tells the עדי מחאה not to give over the מחאה to the מחזיק, nevertheless it is a valid מחאה, since they can still tell others who will tell the מחזיק. Previously שמואל ruled that if the מחאה was made in the presence of people who cannot tell the מחזיק about the מחאה, it is not a valid מחאה. Our תוספות suggests that these two rulings are not mutually exclusive. ----------------------------------- **נראה לרבינו יצחק דרב פפא אית ליה שפיר דשמואל –** **It is the view of the ר"י that ר"פ may** (even) **agree with** the ruling of **שמואל – דאמר לעיל¹ מיחה בפני בני אדם שאין יכולין לומר לו² לא הויא מחאה³ –** **Who previously stated,** if one **protested in front of people who cannot tell** the מחזיק about the מחאה, **it is not a** valid **מחאה.** תוספות distinguishes between the ruling of שמואל (that לא הוי מחאה) and the ruling of ר"פ (where it is a מחאה): **דהתם מיירי בחולה וזקן שלעולם לא ילך למקום שמחזיק שם⁴ –** **For there** (by שמואל) **we are discussing a sick or elderly** person **who will never travel to the place where the מחזיק** resides, therefore it is not a חזקה – **אבל הכא ילכו למקום המחזיק ויגידו לבני העיר ויאמרו לו והויא מחאה:** **However here** (by ר"פ) where he (merely) told them not to tell the מחזיק, **they can** still **go to the place of the מחזיק and tell the people of that city** regarding the מחאה, **and** the city people **will tell** the מחזיק, **so** therefore **it is a מחאה** even according to שמואל.**** SUMMARY שמואל (who maintains that a מחאה בפני זקן וחולה is not a מחאה), can agree that if he tells the עדי מחאה not to tell the מחזיק, it is a proper מחאה (since חברך חברא אית ליה). THINKING IT OVER Why is it necessary for תוספות to insist that ר"פ and שמואל are in agreement?⁵ footnotes: ¹ לח,ב. ² Seemingly this includes our case where he told them not to tell the מחזיק; they should be considered בנ"א שאין יכולין לומר לו, where שמואל rules that it is not a מחאה. This would seemingly be in contradiction to ר"פ who maintains that even if he told them not to tell the מחזיק, nevertheless it is a מחאה. ³ It would seem that תוספות in the הו"א assumed that (even though) שמואל does not require a מחאה בפניו, nevertheless, it is necessary that those who heard the מחאה from the מערער, they have to tell the מחזיק (but not others who heard it from them). This will assure the מחזיק will react seriously to the מחאה and not assume that it is merely unfounded rumors. ⁴ In the מסקנא we can say that תוספות maintains that שמואל agrees with the concept of חברך חברא אית ליה, and it is not necessary that those who heard the מחאה from the מערער must tell the מחזיק, but rather anyone who hears the מחאה (from others) can make a proper מחאה. However if the מערער made the מחאה (only) in the presence of a זקן וחולה (who will certainly not make the מחאה בפני המחזיק), then the זקן וחולה assume that it is as if the מערער told them not to tell anyone about this מחאה, in which case it is not a מחאה (see סוכ"ד אות א). [Alternately; שמואל may maintain חברך חברא אית ליה only in the same city of the מערער; however since the זקן וחולה will never go there, there is no חברך וכו' (this seems to be more in accordance with the words of תוספות). See נח"מ.] ⁵ See נח"מ. ###### Tosafot on Bava Batra 39a:5:1 [Tosafot on Bava Batra 39a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Batra/r/39a:5:1) ליתיב אדוכתיה ולימחי. תימה אדפריך מר' יהודה לסייעיה מרבנן דמוכח לעיל דסברי מחאה שלא בפניו הויא מחאה ואור"י דרבא היה טועה וס"ד דבכל מקום שהחזקה נשמעת גם המחאה נשמעת וכמו שהחזקה מיהודה לאספמיא ה"נ מחאה ואפילו הכי א"ר יהודה שיבא בפניו וימחה ורבנן סברי אפי' מיהודה לגליל אין החזקה נשמעת לכך לא הוי חזקה אבל מיהודה ליהודה נשמעת והוי חזקה עד שיבא בפניו וימחה ולכ"ע שלא בפניו לא הוי מחאה ורב נחמן דאיצטריך לשנויי עצה טובה קמ"ל ולא שני ליה דלא מצי למיתב אדוכתיה לפי שהמחאה אינה נשמעת אלא באותה מדינה משום דאכתי תקשי ליה אמאי מצריך רבי יהודה לבא לפניו ילך עד המדינה שהמחזיק שם וימחה דמדלא קתני ויבא לשנה אחרת וימחה ויודיעוהו משמע שצריך לבא לפניו כדפרישית: **Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski:** **ליתיב אדוכתיה ולימחי—Let him sit in his place and protest** OVERVIEW רבא asked ר"נ (who maintains מחאה שלא בפניו הויא מחאה) why did ר' יהודה say (that the three חזקה years is in order that (even) if he is in אספמיא; the חזקה is a year and a year to inform him) and a third year so that the מערער *should come and be מוחה*; why does the מערער have to come, he can remain where he is and make the מחאה from there, if the rule is מחאה שלא בפניו הויא מחאה. Our תוספות clarifies sרבא' question and sר"נ' response. ---------------------------- תוספות asks: **תימה אדפריך מרבי יהודה לסייעיה מרבנן –** **It is astounding! Instead of challenging** ר"נ **from** the ruling of **ר"י, let us support** ר"נ **from** the ruling of the **רבנן – דמוכח לעיל¹ דסברי מחאה שלא בפניו הויא מחאה –** **Since** it was **previously proven that** the רבנן **maintain מחאה שלא בפניו הויא מחאה!** תוספות answers: **ואומר רבינו יצחק דרבא היה טועה² –** **And the ר"י said that רבא was mistaken – וסלקא דעתיה דבכל מקום שהחזקה נשמעת גם המחאה נשמעת –** **And he assumed that wherever the חזקה is heard, the מחאה can also be heard – וכמו שהחזקה³ מיהודה לאספמיא הכי נמי מחאה –** **And just as a חזקה is [heard] from יהודה to אספמיא, similarly the מחאה is** also heard from יהודה לאספמיא (or from אספמיא ליהודה) – **ואפילו הכי אמר רבי יהודה שיבא בפניו וימחה –** **And nevertheless ר"י states that** the מערער must **come before** the מחזיק and be **מוחה – ורבנן סברי אפילו מיהודה לגליל אין החזקה נשמעת לכך לא הוי חזקה –** **And the רבנן maintain that the חזקה is not heard even from יהודה to גליל, therefore it is not a חזקה – אבל מיהודה ליהודה נשמעת והוי חזקה עד שיבא בפניו וימחה –** **However from יהודה ליהודה** the חזקה (and the מחאה) **is heard and it is a חזקה, unless** the מערער **will come before** the מחזיק **and be מוחה – ולכולי עלמא שלא בפניו לא הוי מחאה⁴ –** **But everyone** (רבנן ור"י)**** agrees that a מחאה **שלא בפניו is not a** valid **מחאה –** תוספות responds to an anticipated difficulty: **ורב נחמן דאיצטריך לשנויי עצה טובה קא משמע לן –** **And ר"נ who** found it **necessary to answer רבא** that ר"י (when he said ויבא לשנה אחרת) **was merely giving** the מערער **good advice,** but not that it is necessary for the מערער to actually come since מחאה שלא בפניו הוי מחאה – **ולא שני ליה דלא מצי למיתב אדוכתיה לפי שהמחאה אינה נשמעת אלא באותה מדינה⁵ –** **But** why did**** ר"נ **not answer** רבא **that** the מערער **cannot sit in his place** and make a מחאה from אספמיא as רבא suggested (even though מחאה שלא בפניו הויא מחאה), **since a מחאה cannot be heard** everywhere, but **only in the same country –** תוספות responds: **משום דאכתי תקשי ליה אמאי מצריך רבי יהודה לבא לפניו⁶ –** **Because** (if ר"נ would have only said that a מחאה cannot be heard במדינה אחרת) רבא **would still have a difficulty, why does ר"י require** the מערער **to come before** the מחזיק; when instead the מערער – **ילך עד המדינה שהמחזיק שם וימחה –** **Should go until the country where the מחזיק is and protest** without appearing personally before the מחזיק (if מחאה שלא בפניו הויא מחאה). Therefore ר"נ told him that indeed the מערער need not appear personally, however עצה טובה קמ"ל that if the מערער appears personally he will be able to collect ארעא ופירי. תוספות will now prove that the words of ר"י indicate that the מחאה should be בפניו: **דמדלא קתני ויבא לשנה אחרת וימחה ויודיעוהו משמע שצריך לבא לפניו כדפרישית⁷:** **For since** ר"י **did not state in the משנה, ‘and he will come the next year and protest *and they*** (those that heard the מחאה from the מערער)***will inform*** the מחזיק’, **this** (the absence of the word ויודיעוהו) **indicates that it is necessary for** the מערער **to appear before** the מחזיק (for if others inform the מחזיק it is not an effective מחאה).**** SUMMARY רבא in his question assumed that a מחאה can be heard as well as a חזקה and both the רבנן ור"י maintain מחאה שב"פ לא הויא מחאה; they argue whether a חזקה is heard from afar (ר"י) or not (רבנן). THINKING IT OVER According to ר"נ; can a חזקה be heard as far as אספמיא (from יהודה לגליל), according to רבנן ור"י? Can a מחאה be heard from as far as אספמיא (from יהודה לגליל)? What is the rule regarding מחאה שלא בפניו (according to רבנן ור"י)?⁸ footnotes: ¹ לח,א (where ראב"מ said לעולם קסבר מחאה שלא בפניו הויא מחאה). ² רבא assumed that both רבנן ור"י maintain מחאה שלא בפניו לא הויא מחאה. In addition רבא maintained that all agree that wherever the חזקה can be heard the מחאה can also be heard. The מחלוקת between ר"י ורבנן is that ר"י maintains that a חזקה can be heard even as far as אספמיא (that is why it was extended to ג' שנים), while the רבנן maintain that a חזקה cannot be heard even מיהודה לגליל, it can only be heard in יהודה or in גליל. In all cases however all agree that even where the חזקה is heard the מערער must nevertheless leave his place and be מוחה בפני המחזיק. ³ The הגהות הב"ח amends this to read שהחזקה נשמעת מיהודה. ⁴ Therefore ר"נ cannot find support from the רבנן for they too maintain (according to רבא) that מחאה שלא בפניו לא הויא מחאה. However רבא could not ask from the רבנן since they do not clearly state this; the question is (only) from ר"י who clearly stated ויבא לשנה אחרת. ⁵ The crux of sרבא' question and his error was that he assumed that a מחאה is heard as far as a חזקה is heard (and therefore he asked that ליתיב התם אדוכתיה ולימחי). ר"נ should have answered him that your assumption is incorrect; a מחאה cannot be heard (as far as a חזקה, for it cannot be heard) in a different country. ⁶ See later this תוספות (footnote # 7). ⁷ See תוס' לח,ב ד"ה אין [TIE footnote # 19]. ⁸ See נח"מ. ###### Tosafot on Bava Batra 39a:6:1 [Tosafot on Bava Batra 39a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Batra/r/39a:6:1) ה"ג מכלל דלא סבירא ליה הא אמר רבא מחאה שלא בפניו. ולא גר' והא אמר רבא אמר ר"נ: