## Tosafot on Bava Kamma Daf 17b

###### Tosafot on Bava Kamma 17b:3:1
[Tosafot on Bava Kamma 17b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Kamma/r/17b:3:1)

סד"א ושלח את בעירה כתיב - אע"ג דכבר אשמועינן ברישא דאפי' תרנגולין מועדין מ"מ ניחא ליה לאשמועינן גבי שן וקשה קצת אמאי לא תנא נמי תולדה בשן כמו ברגל:


###### Tosafot on Bava Kamma 17b:3:2
[Tosafot on Bava Kamma 17b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Kamma/r/17b:3:2)

קמ"ל דחיה בכלל בהמה - לא מההיא דרשה דבהמה המקשה (חולין דף עא.) קאמר הכא דחיה בכלל בהמה דהא הכא אפילו עוף נמי הוי בכלל בהמה כדקתני התרנגולת מועדת אלא ילפינן בהמה משבת כדאמרינן בס"פ הפרה (לקמן בבא קמא דף נד:) דבעירה ובהמה הכל אחד דמתרגמינן בהמה בעירה:


###### Tosafot on Bava Kamma 17b:7:1
[Tosafot on Bava Kamma 17b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Kamma/r/17b:7:1)

וחמור במשאו - אע"ג דכבר שנה בשליף שעליה אצטריך לאשמועינן לפי שאין משאוי של חמור מהודק ומחובר בו כבשאר בהמה וס"ד דלא הוי כגופו:


###### Tosafot on Bava Kamma 17b:7:2
[Tosafot on Bava Kamma 17b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Kamma/r/17b:7:2)

נובר באשפה - יכרסמנה חזיר מיער (תהילים פ׳:י״ד) מתרגמינן ינובריניה ואע"ג דתנא צרורות דרגל אשמועינן צרורות דשן דלהנאתו קעביד:


###### Tosafot on Bava Kamma 17b:14:1
[Tosafot on Bava Kamma 17b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Kamma/r/17b:14:1)

כל שבזב טהור - אין זה הכלל דוקא דהא קנה בקומטו של זב והסיט בו הטהור טהור ולענין נזקין אין חילוק וכל עיקר האי כללא לא בא אלא למעט זורק:


###### Tosafot on Bava Kamma 17b:18:1
[Tosafot on Bava Kamma 17b:18:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Kamma/r/17b:18:1)

בתר מעיקרא אזלינן כו'. ומדתנן דרסה על הכלי ושברתו דמשמע הא נתגלגל למקום אחר ונשבר שם חייב ח"נ ליכא למידק דאדרבה מדמפליג בין ראשון לשני ולא מפליג בראשון גופיה איכא למידק איפכא:


###### Tosafot on Bava Kamma 17b:19:1
[Tosafot on Bava Kamma 17b:19:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Kamma/r/17b:19:1)

זרק כלי מראש הגג כו' - נראה דאם זרק אבן או חץ על הכלי ובא אחר וקדם ושברו דפשיטא דחייב ולא שייך כאן מנא תבירא תבר דאי אזלינן נמי הכא בתר מעיקרא לא משכחת בצרורות ח"נ וסברא פשוטה היא לחלק בין זורק אבן לזורק כלי עצמו:

**Tosafot, Translated by Jan Buckler.:**
It seems that if a person throws a rock or arrow towards a vessel and another person comes along and shatters the vessel before the projectile strikes it, certainly the one who shattered the vessel (and not the one who threw the rock) is liable. In this instance we do not apply the rationale of “the second one broke the vessel.” simple logic call for us to distinguish between throwing a rock (toward a vessel) and throwing the vessel itself.