## Tosafot on Bava Metzia Daf 89b ###### Tosafot on Bava Metzia 89b:6:1 [Tosafot on Bava Metzia 89b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Metzia/r/89b:6:1) קוצץ אחת אחת אוכל - פירש בקונטרס קצץ עם בעה"ב על מנת שיאכל דהשתא הוי כעין מקח נראה לר"ת דלפי' קאי ארישא אשכרו לעדור דאי אשכרו לקצור למה יתנה בחנם כיון דמן התורה אוכל וקציצה נמי אמאי מהניא שלא יאכל שתים שתים כיון דעל חנם הוא קוצץ וקשה קצת דמאי פריך כיון דקצץ כל מאי דבעי לאכול למה פשוט לו כל כך שיוכל לאכול במלח משום דקצץ הא לא פירש לאכול במלח ואיצטריך לקצוץ דמדינא לא הוה אכיל כלל כיון ששכרו לעדור ור"ח פירש קצץ שהתנה שלא לאכול אלא עשר פירות או עשרים והשתא פריך שפיר במאי דבעי יאכלם: ###### Tosafot on Bava Metzia 89b:6:2 [Tosafot on Bava Metzia 89b:6:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Metzia/r/89b:6:2) שתים שתים לא יאכל - דמקח קובע בדבר שנגמרה מלאכתו למעשר וכי תלש שתים ביחד חשיבי גורן כדיליף בסמוך שהלוקח לא יעשה גורן אחר: ###### Tosafot on Bava Metzia 89b:8:1 [Tosafot on Bava Metzia 89b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Metzia/r/89b:8:1) בארץ קבעא ספיתא - וההיא דלעיל דקתני לא יספות מיירי בארץ וא"ת ואמאי לא מוקי לה ההיא דלא יספות משום ענבים ודבר אחר כדאמר מעיקרא וההיא דספת במלח קאי אסיפא ומיירי בין בארץ בין בחוצה לארץ וקמ"ל דלא קבעא ספיתא והשתא לא תקשי ליה הא דפריך אדאביי וי"ל דאי לאו דאשמועינן בשום מקום דספיתא קבעא לא הוי אשמעינן שום חידוש ההיא ברייתא דסופת ולהכי מוקי לההיא דלא יספות בארץ משום דספיתא קבעא והשתא קמ"ל ההיא דסופת דאע"ג דבארץ קבעא בחו"ל לא קבעא: ###### Tosafot on Bava Metzia 89b:10:1 [Tosafot on Bava Metzia 89b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Metzia/r/89b:10:1) ותרתי מנלן דקבעא ספיתא - מקח נמי קבעא בתרתי כדאמר לעיל אלא משום דבספיתא קיימינן נקט ספיתא: ###### Tosafot on Bava Metzia 89b:10:2 [Tosafot on Bava Metzia 89b:10:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Metzia/r/89b:10:2) כי קבצם כעמיר גורנה - אסמכתא היא: ###### Tosafot on Bava Metzia 89b:11:1 [Tosafot on Bava Metzia 89b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Bava%20Metzia/r/89b:11:1) המרכסות בתבואה - לא לעשות לחם מיירי דהיכא דשייכא חלה לא אזלינן בתר גמר מלאכה למעשר אלא בתבואה לעשות קליות או שתית מיירי: