## Tosafot on Beitzah Daf 10b

###### Tosafot on Beitzah 10b:7:1
[Tosafot on Beitzah 10b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Beitzah/r/10b:7:1)

איכא חד דמערב בהו. וא"ת ולבטיל ברובא וי"ל דבעלי חיים לא בטלי דחשיבי אי נמי ה"ל דבר שיש לו מתירין לאחר יו"ט וכל דבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטיל:


###### Tosafot on Beitzah 10b:8:1
[Tosafot on Beitzah 10b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Beitzah/r/10b:8:1)

חד מנייהו אזל לעלמא. וא"ת וכי תלינן לקולא בדבר שיש לו מתירין ויש לומר דהואיל ונשארו שנים במקומם ודאי בכה"ג תלינן לקולא:


###### Tosafot on Beitzah 10b:9:1
[Tosafot on Beitzah 10b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Beitzah/r/10b:9:1)

חולין ומעשר שני מעורבין זה בזה. פ"ה בורר מנה היפה שבשניהם ויאמר אם זה של מעשר מוטב ואם האחר של מעשר הרי זה מחולל על זה ותימה דמפרש בפרק הזהב (ב"מ דף מה.) דאין מחללין כסף על כסף ולא מעות על מעות לכך נראה דמחלל בתחלה המנה של מעשר על פרוטות של נחשת ואח"כ מחללו על מנה היפה שבשניהם:


###### Tosafot on Beitzah 10b:12:1
[Tosafot on Beitzah 10b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Beitzah/r/10b:12:1)

הכל חולין. שאני אומר הוא לקח מעות של מעשר שני והני אחריני נינהו ותימה דהא לא אמרי' שאני אומר להקל אלא כשהוא מדרבנן כדאיתא בפסחים (דף י.) דקאמר שאני תרומה דרבנן לפיכך אני תולה להקל לומר שאני אומר וכו' וי"ל דכיון שאין אדם מניח חולין אצל מעשר תלינן שפיר לקולא ואמרי' ודאי לקח אלו משם ושכח ואחר כך הניח אלו שם: