## Tosafot on Berakhot Daf 16a

###### Tosafot on Berakhot 16a:1:1
[Tosafot on Berakhot 16a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Berakhot/r/16a:1:1)

אהלים לנחלים - פי' הקונטרס דכתיב כנחלים נטיו כאהלים נטע. ולי נראה דאהלים דהאי קרא לאו לשון אהל אלא לשון בשמים אלא נראה מדסמיך מה טובו אוהליך לכנחלים נטיו:


###### Tosafot on Berakhot 16a:4:1
[Tosafot on Berakhot 16a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Berakhot/r/16a:4:1)

הקורא את שמע ואינו יודע להיכן טעה חוזר לראש - פי' מטעם שאינו יודע מהיכן טעה אבל אם היה יודע מהיכן טעה שדלג תיבה או פסוק אינו צריך לחזור אלא מאותו פסוק ואילך וכן בהלל ומגילה:


###### Tosafot on Berakhot 16a:8:1
[Tosafot on Berakhot 16a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Berakhot/r/16a:8:1)

מעשה בר"ג שנשא אשה וקרא ק"ש בלילה ראשונה - לאו מעשה לסתור הוא דקמ"ל אם גדול הוא ובוטח בעצמו שיוכל להתכוין והוא ראוי ליטול את השם הרשות בידו:


###### Tosafot on Berakhot 16a:9:1
[Tosafot on Berakhot 16a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Berakhot/r/16a:9:1)

לפי שאין דעתו מיושבת עליו - ואם תאמר תיפוק ליה משום דאמרינן לעיל (ברכות דף י:) לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. ויש לומר דהתם מיירי על גבי כסא או ספסל אבל באילן שעלה שם לעשות מלאכתו הוי כמו עלייה:


###### Tosafot on Berakhot 16a:13:1
[Tosafot on Berakhot 16a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Berakhot/r/16a:13:1)

הא בפרק ראשון - לאו דוקא נקט פרק א'. דהיינו אליבא דרבא ורבא אמר לעיל (ברכות יג:) פסוק ראשון לבד והכי הלכתא:


###### Tosafot on Berakhot 16a:16:1
[Tosafot on Berakhot 16a:16:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Berakhot/r/16a:16:1)

אפי' כל אדם נמי - וא"ת הא שאר כל אדם רשות ופועלים חובה. וי"ל דפשיטא ליה כיון שיכול לומר מעין י"ח אין זה שום חדוש אם הפועלים אומרים אפילו לכתחלה:


###### Tosafot on Berakhot 16a:18:1
[Tosafot on Berakhot 16a:18:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Berakhot/r/16a:18:1)

וחותם בברכת הארץ - אע"ג דמדאורייתא הם. יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה הואיל וטרודים במלאכת בעל הבית:

**Sefaria Community Translation:**
And he ends with the blessing over the land: Even though it is from Torah writ, the power is in the hands of the sages to uproot something from the Torah, because they are occupied with the work of the Master.