## Tosafot on Berakhot Daf 42b ###### Tosafot on Berakhot 42b:1:1 [Tosafot on Berakhot 42b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Berakhot/r/42b:1:1) ואע"פ שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר סעודה. וכבר ברכו ברכת המזון ויש הפסק בין יין למוגמר. ורב ששת אמר אינו פוטר ורב נחמן אמר פוטר וכל תלמידי דרב וכו'. ונראה דהלכה כתלמידי דרב דרב ששת קאי כותייהו והלכתא כותיה דר"נ בדיני וכרב ששת באיסורי ואע"ג דקי"ל דרב ושמואל הלכה כרב באיסורי שאני הכא דכל תלמידי דרב פליגי עליה מסתמא כך שמעו מרב מיהו אין אנו צריכין לאותו פסק דאין אנו מושכין ידינו מן הפת כלל ונראה דיין שלפני סעודה פוטר את היין שבתוך הסעודה אע"ג דפסקינן הכא דיין שבתוך הסעודה אינו פוטר יין דלאחר הסעודה שאני הכא דזה לשרות וזה לשתות אבל זה לשתות וזה לשרות פוטר שפיר כגון יין שלפני הסעודה פוטר שבתוך הסעודה ומה דנקט שבתות וי"ט לאו דוקא דה"ה אם קבעו סעודה על היין בשאר ימות החול ואם הביא אדם יין לפני הסעודה לשתות בתוך הסעודה פשיטא דיין דלפני סעודה פוטרתו כיון דדעתיה למשתי וכן יין של קידוש פוטר יין שבתוך הסעודה וכן הבדלה אם הביא על שלחנו להבדיל דפוטר יין שלאחרי כן שבתוך הסעודה ושבתות וי"ט לאו דוקא ולא אתא למעוטי אלא נמלך ואפילו את"ל דדוקא נקט שבתות וי"ט מ"מ יש לומר ה"מ לענין שבא לפטור יין שלאחר המזון שהוא אחר שמשכו ידיהם מן הפת שאין רגילות לקבוע לשתות יין לאחר המזון בקביעות אלא בשבתות וימים טובים ולא בשאר ימים אבל לענין לפטור יין שבתוך המזון שרגילות לשתות ודאי אפילו בשאר ימים פטר ליה יין שלפני המזון אע"פ דזה לשתות וזה לשרות דעד כאן לא איבעיא לן אלא אי לשרות דלא חשיב מפיק לשתות אבל לשתות דחשיב טפי דהיינו יין שלפני המזון פשיטא דפוטר יין דלשרות וכן משמע נמי בערבי פסחים (דף קא) גבי שקדשו בב"ה דר' יוחנן אמר אף ידי יין נמי יצאו ואין צריך לחזור ולברך על היין שבתוך הסעודה אע"ג דקדשו שלא במקום סעודה ס"ל לרבי יוחנן מדיצאו ידי קידוש מידי יין נמי יצאו ואף על גב דאיתותב רבי יוחנן היינו דוקא בשינוי מקום א"כ נראה משם דה"ה להבדלה דאין לחלק בין הבדלה לקידוש ולאפוקי מהני דחולקין ואמרי דוקא קידוש פוטר משום דאין קידוש אלא במקום סעודה אבל יין של הבדלה לא פטר אפילו הבדיל לאחר נטילה דהכי מיירי הא דפסקינן דיין שלפני המזון פוטר היין שבתוך המזון דכבר נטל ידיו והכי משמע בסמוך מתוך הבריית' כיצד סדר הסבה וכו' מיהו נראה כיון דנטל ידיו ודעתו לאכול ולשתות שם פוטר אפילו דהבדלה כדפריש מההיא דערבי פסחים ועוד דלא גרע יין דהבדלה מיין שלפני הסעודה דפטר ומיהו יש שמחמירין להבדיל קודם נטילת ידים לאפוקי נפשייהו מפלוגתא דאז ודאי צריך לברך אחריו ברכה מעין שלש ולא פטר יין שבתוך המזון: **Sefaria Community Translation:** **ALTHOUGH THEY ONLY BRING THE INCENSE AFTER THE MEAL. It seems that the Halacha goes according to the students of Rav for Rav Shaishes rules like them and** the rule is**the Halacha is like R’ Nachman in monetary issues and like R’ Shaishes in prohibitive law. And even though it was established that in disputes between Rav and Shmuel we rule like Rav in Prohibitive Law, this case is exceptional because all of Rav’s students dispute his ruling**(as stated here)**, probably because they learned it this way from him. However this ruling doesn’t apply to us anyhow, for we do not remove our hand from the bread. **Regarding the question of whether wine served in middle of the meal absolves wine served after the meal: **It seems that the wine from before the meal absolves wine served in the course of the meal - even though we rule here that wine of the middle does not absolve wine served after the meal. This is different because this**the middle of the meal **is for soaking**that is: it is a different nature of drinking **and this**after the meal **is for drinking. But wine of drinking certainly absolves wine of soaking for instance wine served at the onset (**drinking**) would absolve wine served in middle (**soaking**). This that our Gemara refers to Sabbath and Holidays wasn’t meant exclusively** (Sabbath and Holidays) **for even if one would happen to establish a feast with wine during the weekdays, and one were to bring wine to be served in middle of the meal, there too the wine of before would certainly absolve the wine of the middle since it was his intention to drink**wine in the course of the meal.**And so too, wine of**kiddush **absolves wine served in the course of the meal and**havdalah**as well, if one brought wine to the table, it would absolve any wine drunk throughout the course of a meal afterward. And ‘Sabbath and Holidays’ mentioned, was not meant exclusively (**Sabbath and Holidays**) only it was intended to exclude cases where the notion of additional wine was abandoned**(once it was abandoned and then revisited, then a new blessing**is** required). **And even if you would argue that it**was**meant exclusively on Sabbath and Holidays, nevertheless it must be said that it is regarding wine served in middle of a meal that absolves wine served after the meal - that is after they had already removed their hands from the bread** (they finished eating) **because it is usual to establish a serving of wine after the completion of a meal regularly only on Sabbath or Holiday but not other days. But in terms of absolving wine that is served in middle of a meal which is customary** on all days, **certainly the wine served at the onset of the meal absolves it on all days – even though one is for drinking and one is for soaking. For the Gemara’s concern was only whether wine for soaking which is not distinguished can absolve wine for drinking which****is distinguished but wine for drinking which is more distinguished which is served at the onset of the meal undoubtedly absolves wine for soaking. And this is also indicated in Arvei Pesachim when discussing** kiddush **made in the Bais Haknesses where R’ Yochanan states that even the obligation of blessing the wine was fulfilled [by the congregation merely by hearing the** kiddush **recited by the**chazzan**] and they do not have to repeat the blessing at home in middle of the meal even though the kiddush they heard was not made at the location of the feasting still, R’ Yochanan maintains that since the****kiddush obligation was fulfilled, then the wine obligation was also fulfilled. And although R’ Yochanan’s statement was refuted there, that was only an issue of change of venue** (the refutation)**and as such it would seem that the ruling would be no different by** havdallah**for no difference exists between**havdalah **and**Kiddush. **Now this is contrary to those who dispute and say that it is exclusively by**kiddush**that**wine in middle of the meal is absolved**, because the rule is that**kiddush**may be made only at the venue of the feast, but wine of**havdallah **does not absolve even if**havdallah**was made after washing**for meal**. For here it is the same discussion where we rule that wine of the onset of the meal absolves wine of the middle also where he has washed to eat.** ###### Tosafot on Berakhot 42b:6:1 [Tosafot on Berakhot 42b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Berakhot/r/42b:6:1) יין שבתוך המזון מהו שיפטור יין שלאחר המזון - ומיירי דלא הוה להו יין לפני המזון: ###### Tosafot on Berakhot 42b:7:1 [Tosafot on Berakhot 42b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Berakhot/r/42b:7:1) ורב ששת אמר אינו פוטר ורב נחמן אמר פוטר וכל תלמידי דרב וכו' - ונראה דהלכה כתלמידי דרב דרב ששת קאי כותייהו והלכתא כותיה דר"נ בדיני וכרב ששת באיסורי ואע"ג דקי"ל דרב ושמואל הלכה כרב באיסורי שאני הכא דכל תלמידי דרב פליגי עליה מסתמא כך שמעו מרב מיהו אין אנו צריכין לאותו פסק דאין אנו מושכין ידינו מן הפת כלל ונראה דיין שלפני סעודה פוטר את היין שבתוך הסעודה אע"ג דפסקינן הכא דיין שבתוך הסעודה אינו פוטר יין דלאחר הסעודה שאני הכא דזה לשרות וזה לשתות אבל זה לשתות וזה לשרות פוטר שפיר כגון יין שלפני הסעודה פוטר שבתוך הסעודה ומה דנקט שבתות וי"ט לאו דוקא דה"ה אם קבעו סעודה על היין בשאר ימות החול ואם הביא אדם יין לפני הסעודה לשתות בתוך הסעודה פשיטא דיין דלפני סעודה פוטרתו כיון דדעתיה למשתי וכן יין של קידוש פוטר יין שבתוך הסעודה וכן הבדלה אם הביא על שלחנו להבדיל דפוטר יין שלאחרי כן שבתוך הסעודה ושבתות וי"ט לאו דוקא ולא אתא למעוטי אלא נמלך ואפילו את"ל דדוקא נקט שבתות וי"ט מ"מ יש לומר ה"מ לענין שבא לפטור יין שלאחר המזון שהוא אחר שמשכו ידיהם מן הפת שאין רגילות לקבוע לשתות יין לאחר המזון בקביעות אלא בשבתות וימים טובים ולא בשאר ימים אבל לענין לפטור יין שבתוך המזון שרגילות לשתות ודאי אפילו בשאר ימים פטר ליה יין שלפני המזון אע"פ דזה לשתות וזה לשרות דעד כאן לא איבעיא לן אלא אי לשרות דלא חשיב מפיק לשתות אבל לשתות דחשיב טפי דהיינו יין שלפני המזון פשיטא דפוטר יין דלשרות וכן משמע נמי בערבי פסחים (דף קא.) גבי שקדשו בב"ה דר' יוחנן אמר אף ידי יין נמי יצאו ואין צריך לחזור ולברך על היין שבתוך הסעודה אע"ג דקדשו שלא במקום סעודה ס"ל לרבי יוחנן מדיצאו ידי קידוש מידי יין נמי יצאו ואף על גב דאיתותב רבי יוחנן היינו דוקא בשינוי מקום א"כ נראה משם דה"ה להבדלה דאין לחלק בין הבדלה לקידוש ולאפוקי מהני דחולקין ואמרי דוקא קידוש פוטר משום דאין קידוש אלא במקום סעודה אבל יין של הבדלה לא פטר אפילו הבדיל לאחר נטילה דהכי מיירי הא דפסקינן דיין שלפני המזון פוטר היין שבתוך המזון דכבר נטל ידיו והכי משמע בסמוך מתוך הבריית' כיצד סדר הסבה וכו' מיהו נראה כיון דנטל ידיו ודעתו לאכול ולשתות שם פוטר אפילו דהבדלה כדפריש מההיא דערבי פסחים ועוד דלא גרע יין דהבדלה מיין שלפני הסעודה דפטר ומיהו יש שמחמירין להבדיל קודם נטילת ידים לאפוקי נפשייהו מפלוגתא דאז ודאי צריך לברך אחריו ברכה מעין שלש ולא פטר יין שבתוך המזון: ###### Tosafot on Berakhot 42b:11:1 [Tosafot on Berakhot 42b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Berakhot/r/42b:11:1) הסבו אין לא הסבו לא. תימה אמאי מקשה מדיוקא ותקשי ליה מרישא בהדיא דקתני היו יושבים מברך כל אחד לעצמו וי"ל דאי מרישא הוה אמינא שישבו בשביל עסק אחר שלא היה דעתם מתחלה לאכול אבל אם ישבו אדעתא לאכול אפילו בלא הסבה נמי מהניא: עשרה בני אדם שהיו מהלכין כו' ניזיל וניכול לחמא כו' כישבו והסבו דמיא. והשתא ניחא הא דפריש במתני' דמיירי בין בברכת המוציא בין בברכת המזון כדמשמע הכא מתוך הברייתא דעשרה בני אדם וכו' וא"ת אמאי המתינו למיבעי עד ברכת המזון והיאך ברכו על הפת מתחלה וי"ל שמא מיירי דישבו לאכול זה אחר זה וברך כל אחד לעצמו המוציא: ###### Tosafot on Berakhot 42b:11:2 [Tosafot on Berakhot 42b:11:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Berakhot/r/42b:11:2) עשרה בני אדם שהיו מהלכין כו' ניזיל וניכול לחמא כו' כישבו והסבו דמיא - והשתא ניחא הא דפריש במתני' דמיירי בין בברכת המוציא בין בברכת המזון כדמשמע הכא מתוך הברייתא דעשרה בני אדם וכו' וא"ת אמאי המתינו למיבעי עד ברכת המזון והיאך ברכו על הפת מתחלה וי"ל שמא מיירי דישבו לאכול זה אחר זה וברך כל אחד לעצמו המוציא: