## Tosafot on Chullin Daf 108a

###### Tosafot on Chullin 108a:2:1
[Tosafot on Chullin 108a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Chullin/r/108a:2:1)

טיפת חלב שנפלה על חתיכת בשר אם יש בנותן טעם באותה חתיכה - נאסרת כשהחתיכה כולה חוץ לרוטב איירי כדאמרינן בפ' גיד הנשה (לעיל חולין דף צו:) ולכך משערינן באותה חתיכה לבטל הטיפה ולא בשאר חתיכות משום דחלב מפעפע על כל החתיכה ואין מפעפע מחתיכה לחברתה אלא ע"י ניעור וכסוי כדאמרינן בגמ' אילימא לא ניער כלל אמאי כל החתיכות אסורות מיבלע בלע מפלט לא פליט:

**Sefaria Community Translation:**
A drop of dairy that falls upon a piece of meat, if it gives to the piece a taste - It will be forbidden...if the entire piece is outside of the sauce. This is discussed like it is said in Perek "Gid HaNaase" (Daf צו of Maasechet Chullin). Therefore, from this discussion, the piece [of meat] will nullify the drop [of dairy] and not the remaining pieces because the dairy spreads upon the whole piece, and doesn't spread from the piece to the other pieces. However, [to be finished later]


###### Tosafot on Chullin 108a:4:1
[Tosafot on Chullin 108a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Chullin/r/108a:4:1)

מבשר בחלב מ"ט לא גמרינן כו' - וא"ת דהכא משמע דנפקא ליה לאביי טעם כעיקר מבשר בחלב ואילו בפ' אלו עוברין (פסחים דף מד:) ובפ' ג' מינין (נזיר דף לז.) פליגי ר' עקיבא ורבנן למר נפקא ליה טעם כעיקר ממשרת ולמר מגיעולי עובדי כוכבים ואביי דאיירי בההיא סוגיא משמע דידע לההיא ברייתא וי"ל דאביי קבלה מרבא שדחה לו וחזר בו:


###### Tosafot on Chullin 108a:4:2
[Tosafot on Chullin 108a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Chullin/r/108a:4:2)

דחדוש הוא - פי' בקונטרס דשניהן מין היתר זה לבדו וזה לבדו וכשנתערבו נאסרין וטעם זה לא קאמר באלו עוברין (פסחים דף מד:) ובפ' ג' מינים (נזיר דף לז.) דהא כלאים נמי הכי הוו ומסיק דהיינו חדושו דאי תרו ליה כוליה יומא בחלבא שרי אע"ג שנבלע החלב בבשר אע"פ שהוא צונן לפי שהוא צלול והבשר שוהה בתוכו וכי בשיל ליה אסור:


###### Tosafot on Chullin 108a:5:1
[Tosafot on Chullin 108a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Chullin/r/108a:5:1)

אמר רבא דרך בשול אסרה תורה - דיחויא בעלמא הוא דמהכא ליכא למילף אבל טעם כעיקר הוי דאורייתא כדפי' (בקונטרס) פ' גיד הנשה (לעיל חולין דף צח: ד"ה רבא):


###### Tosafot on Chullin 108a:8:1
[Tosafot on Chullin 108a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Chullin/r/108a:8:1)

דאמר רבא קסבר רבי יהודה כו' - פי' בקונטרס דאמר רבא בפ' גיד הנשה (חולין דף ק:) ואין לשון זה שם אבל בפ' הקומץ רבה (מנחות דף כג. ושם ד"ה אמר) איתיה גבי רבי יהודה אומר מנחת כהנים כמנחת כהן משיח כו' ומדרבא דאמר הכי בפ' גיד הנשה (לעיל חולין דף ק:) אליבא דרב לא בעי לאקשויי הכא דרב אדרב דאיכא לשנויי כדמשני אביי התם כשקדם וסלקו אבל בההיא דהקומץ רבה (מנחות דף כב.) ליכא טעמא אחרינא לרבי יהודה אלא כמו שמפרש רבא ולהכי פריך שפיר מינה וא"ת אמאי לא פריך מדרבי יהודה גופיה דלקמן קאמר רבי יהודה בברייתא האי לישנא גופיה דקאמר רב הכא אדרבא דמפרש טעמא דרבי יהודה וי"ל דלא שמיע ליה ברייתא כי היכי דלא שמיע ליה לרב דאי ידע ליה רב לא הוה ליה למימר אלא הלכה כרבי יהודה ותו לא ועוד י"ל דברייתא דרבי יהודה משמע שפיר דאין ברוטב ששים לבטל החתיכה מדאמור רבנן עד שתתן טעם ברוטב ובחתיכות משמע דליכא ברוטב לחודיה כדי לבטל:


###### Tosafot on Chullin 108a:10:1
[Tosafot on Chullin 108a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Chullin/r/108a:10:1)

אפשר לסוחטו מותר - פי' דיעבד אי נסחט האיסור ונתבטל מותרת עם החתיכה שכבר נאסרת אבל לכתחלה אין מבטלין איסור כדפירש בקונטרס: