## Tosafot on Chullin Daf 139a

###### Tosafot on Chullin 139a:9:1
[Tosafot on Chullin 139a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Chullin/r/139a:9:1)

כיון דמרדו פקעה קדושתייהו - שמעינן מהכא דאווזים ותרנגולים של חולין שמרדו בבעליהם והלכו להן הוו הפקר והמחזיק בהן זכה דהא הכא היינו טעמא כיון דמרדו הוו הפקר וחייבין בשלוח:


###### Tosafot on Chullin 139a:18:1
[Tosafot on Chullin 139a:18:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Chullin/r/139a:18:1)

דוקא מת ונפל דליתנהו - לאו דוקא נקט מת דהא שור אפילו נגנב או נאבד נמי חייב באחריותו שהוא קדשי המזבח ולרבי יוחנן נפל נמי לאו דוקא:


###### Tosafot on Chullin 139a:21:1
[Tosafot on Chullin 139a:21:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Chullin/r/139a:21:1)

לפי שמצינו בהקדשות ומעשר שני כו' - תימה באיזה הקדש מיירי אי דאמר הרי זה מאי איריא דנקט לאחר שנתחללו אפילו הקדש עצמו נגנב או נאבד אין חייב באחריותו אלא על כרחך דאמר עלי אף על גב דבהקדש גופיה חייב באחריותו כיון שנתחלל אינו חייב באחריות המעות ואם כן מה קאמר יכול אף זה כן היאך דומה ערך להקדש שנתחלל: