## Tosafot on Eruvin Daf 23b

###### Tosafot on Eruvin 23b:1:1
[Tosafot on Eruvin 23b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Eruvin/r/23b:1:1)

רבי עקיבא היינו ת"ק - פ"ה היינו ת"ק דאמרו לו לר"י וקשיא דהוה מצי למימר אריך וקטין איכא בינייהו דרבי עקיבא קאמר בהדיא ע' אמה על ע' אמה ובאמרו לו לא קא אמר ומסתמא לא פליגי אר' יהודה בהא דאית ליה לעיל אפילו אריך וקטין ועוד דילמא בעו בור שיח ומערה ומיהו י"ל דמשני שפיר ומ"מ נראה כפר"ח דהיינו ת"ק היינו רבי יהודה בן בבא פי' כיון דרבי יהודה בן בבא איירי בשבעים אמה ושיריים על שבעים אמה וכו' מה הוצרך ר"ע תו לשנות ובלבד שיהא בה כו' ומשני איכא בינייהו דבר מועט דלר' עקיבא לית ליה לר' יהודה אית ליה והא דקתני בסמוך ר"י אומר דבר מועט יש ולא נתנו בו חכמים שיעור היינו שלא חשו לצמצם ולעולם אית ליה דכולהו תנאי שהוזכרו לפני ר"ע נראה דאית להו דבר מועט:


###### Tosafot on Eruvin 23b:2:1
[Tosafot on Eruvin 23b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Eruvin/r/23b:2:1)

דבר מועט יש - והא דלא חשיב ליה בכיצד מעברין (לקמן עירובין ד' נז.) דקתני גבי ג' כפרים אם יש בין החיצונות מאה וארבעים אמה ואמה אחת ושליש לא חש לצמצם אי נמי אתיא כר"ע דלית ליה דבר מועט:


###### Tosafot on Eruvin 23b:6:1
[Tosafot on Eruvin 23b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Eruvin/r/23b:6:1)

פשטיה דקרא במאי כתיב - משמע דטול חמשים וסבב חמשים הוי אסמכתא בעלמא ומיהו בכיצד מעברין (לקמן עירובין ד' נח.) פריך והא מבעי ליה דיטול חמשים כו':


###### Tosafot on Eruvin 23b:7:1
[Tosafot on Eruvin 23b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Eruvin/r/23b:7:1)

והתניא רבי אליעזר אומר - והוא הדין דהוה מצי למיפרך דאם כן היינו רבי עקיבא אלא דניחא ליה למיפרך דרבי אליעזר אדרבי אליעזר:


###### Tosafot on Eruvin 23b:8:1
[Tosafot on Eruvin 23b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Eruvin/r/23b:8:1)

אי הכי היינו ר' יוסי - אף על גב דמעיקרא איכא למיפרך נמי היינו ר"ע מ"מ היינו רבי יוסי ליכא למיפרך:


###### Tosafot on Eruvin 23b:9:1
[Tosafot on Eruvin 23b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Eruvin/r/23b:9:1)

איכא בינייהו רבועא דרבעוה רבנן - פ"ה דרבי אליעזר בעי לכתחילה אורכה פי שנים ברחבה ורבי יוסי בעי לכתחילה מרובעת וקשיא דאין שייך כאן לכתחילה ודיעבד דאי כבר הוקף לכתחילה לכ"ע שרי ואם בא להקיף וכי נאמר לו שלא יקיף אלא למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ונראה כפירוש רבינו חננאל דפירש דרבעוה דרבנן היינו פלוגתא דמי שהוציאוהו (לקמן עירובין ד' מט:) דר' חנינא בן אנטיגנוס ורבנן גבי האומר שביתתי במקומי יש לו אלפים אמה לכל רוח עגולות דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס וחכ"א מרובעות כטבלא מרובעת כדי שיהא נשכר לזויות והשתא לר"א אי ארכה יתר ע"פ שנים ברחבה אפילו באלכסון אין מטלטלין כרבי חנינא ורבי יוסי לטפויי קאתי וקאמר דמטלטלין:


###### Tosafot on Eruvin 23b:17:1
[Tosafot on Eruvin 23b:17:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Eruvin/r/23b:17:1)

[נזרע רובו - ונראה לר"ח דדוקא קרקע יותר מבית סאתים אבל בבית סאתים אפילו נזרע כולו לא בטלי דירתו דהא לר' יהודה בן בבא דמחמיר בנזרע כולו מודה דמהני לגינה שומירה אע"ג דסתם גינה היא כולה זרועה ומיהא מיבעיא ליה ביתר מבית סאתים אם ביטל דירתו אף בדיר וסהר ומוקצה דשמא לפי שתשמישו רב אינו מתבטל משום זריעה כי גם לרש"י צריך לחלק בין דיר וסהר ומוקצה וחצר לקרפף]:


###### Tosafot on Eruvin 23b:17:2
[Tosafot on Eruvin 23b:17:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Eruvin/r/23b:17:2)

לרבי שמעון כיון דנזרע רובו ה"ל מיעוט בטל - נראה דמכ"ש פריך לגבי רוב דמדקאמר נזרע רובו והיינו ביתר מבית סאתים משמע הא מיעוטו שרי אפילו ביתר מבית סאתים היינו משום דבטל לגבי רובו אפילו לקולא כל שכן היכא דרובא נזרע אפילו בית סאתים דנימא דבטל לגבי רובא לחומרא: