## Tosafot on Gittin Daf 26b ###### Tosafot on Gittin 26b:7:1 [Tosafot on Gittin 26b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Gittin/r/26b:7:1) קא פסיק ותני כו' - הא דלא דייק לעיל בפרק ב' (גיטין דף יז.) גבי נכתב ביום ונחתם בלילה משום דהכא נמי לא דייק אלא משום דכיון דכבר אשמועינן דמוקדם פסול ממילא ידעי' דצריך שיניח מקום הזמן אפילו לא הוי תני ליה דהכי נמי לא תנא צריך שיניח מקום הרי את מותרת לכל אדם: **Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski:** **קא פסיק ותני כולי—It teaches unequivocally, etc.** OVERVIEW The גמרא cites the משנה that the place for the date must be left blank. The גמרא infers that since this ruling is unqualified, therefore it applies both to an ארוסה and a נשואה (and questions the need for זמן by an ארוסה [according to ריש לקיש]). תוספות clarifies why this inference was not made previously. -------------------------------- תוספות anticipates a difficulty: **הא דלא דייק לעיל בפרק ב' (דף יז,א) גבי נכתב ביום ונחתם בלילה¹ – The reason** the גמרא **did not make** this **inference previously, regarding** the משנה of a גט which **was written by day and signed by night** that it is פסול – תוספות responds: **משום דהכא נמי לא דייק אלא משום דכיון דכבר אשמועינן דמוקדם פסול² – Because even here, the only reason this inference is made is since we were already informed that a predated** גט **is פסול – ממילא ידעינן דצריך שיניח מקום הזמן אפילו לא הוי תני ליה³ – So we know already that the date must be left** blank, **even if it would not have been taught** again in our משנה –**** תוספות proves that the משנה does not repeat what was taught elsewhere: **דהכי נמי לא תנא צריך שיניח מקום הרי את מותרת לכל אדם:** **For** our משנה **does not state either that it is necessary to leave a place for 'הרי את מותרת לכל אדם’,** since this is mentioned elsewhere.⁴**** SUMMARY The inference that even by an ארוסה we leave blank the מקום הזמן, is because mentioning זמן in our משנה is seemingly superfluous. THINKING IT OVER תוספות claims that it is superfluous for the משנה to teach us regarding מקום הזמן, since we already know that a גט מוקדם is פסול.⁵ However we can say that the משנה is teaching us that even if the גט will be given that very same day, it will still be פסול if he enters the date, even though it is not a מוקדם (since the entire תורף must be written לשמה). How can we understand תוספות answer?⁶ footnotes: ¹ It is פסול because it is as if it was not dated and both concerns of שמא יחפה and פירות apply. Seemingly the גמרא there could have made the same inference, that the משנה states categorically that it is פסול, even by an ארוסה, but why should it be פסול by an ארוסה according to the מ"ד משום פירי; just as the גמרא asks on our משנה here. ² We were informed of this by that משנה of נכתב ביום ונחתם בלילה which is a pre-dated גט. If he will write the זמן now it will be a pre-dated גט, which is פסול. See ‘Thinking it over’. ³ Therefore we assume that the only reason the משנה repeats this ruling is to emphasize that it is applicable in all cases even by an ארוסה (and this presents a problem for ריש לקיש who maintains that זמן is included משום פירי). However in the previous משנה (where it was necessary to teach us the rule of a גט מוקדם), we could say that the משנה only meant a נשואה, which is more common (where the חשש of פירי is applicable). ⁴ לקמן פה,א. The משנה there states that גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם. ⁵ See footnote # 2. ⁶ See פני יהושע וכתב סופר (הובא בנחלת משה). ###### Tosafot on Gittin 26b:10:1 [Tosafot on Gittin 26b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Gittin/r/26b:10:1) לכשאכנסנה אגרשנה אינו גט - פירש בקונטרס משום דהוי גט ישן וקשה דאינו גט משמע דאינו גט כלל ובגט ישן אם נתגרשה תינשא לכתחלה כדאמר לקמן בהזורק (גיטין דף עט:) ואומר ר"ת דבגט ישן ליכא אלא ייחוד בעלמא והכא דכנסה גרע טפי דודאי איכא ביאה וא"ת דביבמות פ"ה (דף נב.) גרסינן אהך מילתא לכשאכנסנה אגרשנה הרי זה גט מפני שבידו לגרשה ולפי' הקונטרס ניחא דפי' שם דגט ישן מיהא הוי ור"ת מפרש דהתם איירי כשכתב בו זמן הנתינה דאפי' גט ישן לא הוי והכא כשכתב זמן קודם נישואין: **Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski:** **לכשאכנסנה אגרשנה אינו גט—When I marry her I will divorce her; it is not a *Get*** OVERVIEW The ברייתא taught if a person said, ‘write a גט for my ארוסה, so that when I will bring her into my house (marry her) I will divorce her with this גט’, the rule is that the גט is invalid. תוספות discusses why it is invalid. -------------------------------- **פירש בקונטרס¹ משום דהוי גט ישן² – רש"י explained** it is not a valid גט, **because it is an ‘old’ גט –** תוספות asks on פרש"י: **וקשה דאינו גט משמע דאינו גט כלל – And there is a difficulty** with this explanation, **for** the words, ‘**it is not a גט’, indicates that it is not a** valid **גט at all – ובגט ישן אם נתגרשה תינשא לכתחלה³ כדאמר לקמן בהזורק (דף עט,ב) – However regarding a גט ישן,** the rule is that **if she was divorced** with a גט ישן, **she may remarry לכתחלה as** ר' אבא אמר שמואל **states later in** פרק **הזורק!** תוספות answers: **ואומר רבינו תם דבגט ישן ליכא אלא ייחוד בעלמא – And the ר"ת answers that by** **a** ‘regular’ **גט ישן there is merely only seclusion** after the גט was written, therefore there is no great concern of גיטה קודם לבנה – **והכא דכנסה גרע טפי דודאי⁴ איכא ביאה⁵ – However here, where he married her** after the גט was written, **it is much worse, for there certainly is ביאה;** therefore the concern of גיטה קודם לבנה is much greater. תוספות asks: **ואם תאמר דביבמות פרק ה' (דף נב,א) גרסינן אהך מילתא לכשאכנסנה אגרשנה הרי זה גט – And if you will say that in** מסכת **יבמות פרק ה' the text reads regarding this case,** where he says **‘I will divorce her when I marry her’, it is a** valid **גט – מפני שבידו לגרשה – Because he has the power to divorce her now** מן האירוסין – **ולפירוש הקונטרס ניחא⁶ דפירש שם דגט ישן מיהא הוי – So according to רש"י it is understandable, for he explains there that indeed it is considered a גט ישן,** but as the גמרא stated in הזורק that one may marry לכתחלה with a גט ישן – **ורבינו תם⁷ מפרש דהתם איירי כשכתב בו זמן הנתינה⁸ דאפילו גט ישן לא הוי – And the ר"ת explains that there** in מס' יבמות **we are discussing** a case **where he wrote the date when he** gave the גט, **so it is even not a גט ישן;** there can be no gossip **– והכא כשכתב זמן קודם נישואין :** **But here** it is a case **where the** written **date was before the נישואין;** therefore it is אינו גט, because of גיטה קודם לבנה. SUMMARY A woman may remarry after receiving a גט ישן (provided there was only יחוד); however if there was ביאה it is an invalid גט, unless it was dated for after the נישואין. THINKING IT OVER According to the ר"ת that there is a difference between יחוד בעלמא and לכשאכנסנה אגרשנה;⁹ we seemingly should make this difference by a נשואה itself; if there was merely יחוד it is a valid גט (to remarry), but if there was ביאה then it is an invalid גט, why distinguish between a נשואה and an ארוסה?!¹⁰ footnotes: ¹ רש"י writes בד"ה אינו גט that; דגט ישן הוא שמא תתעבר כשיכנסנה ויאמרו גיטה קודם לבנה שיהיו סבורים שנתנו לה ביום שנכתב. ² The משנה in עט,ב states that a גט ישן (old גט) means that they secluded themselves after the date on the גט. ³ It would seem that רש"י maintains that even though the rule is אינו גט, but nevertheless if she was divorced with this גט, she may remarry, even לכתחלה. ⁴ The purpose of the 'לכשאכנסנה' is to have ביאה with her. ⁵ תוספות disagrees with פרש"י (see footnote # 3) and maintains that in our case of לכשאכנסנה אגרשנה it is a גט פסול even בדיעבד. See ‘Thinking it over’. ⁶ It would seem that according to רש"י the two rulings (אינו גט and הרי"ז גט) are not (that) contradictory; אין זה גט means that לכתחלה he should not use it (since it is a גט ישן), and הרי"ז גט means that if she received it she may marry לכתחלה (because it is a גט ישן)! ⁷ According to the ר"ת there is a difficulty, for the ר"ת maintains that one may get married with a גט ישן only if it was followed by יחוד alone; however if it was followed by נישואין (as the case [here and] in יבמות), it is not a גט, since there certainly was ביאה, so how can the גמרא in יבמות rule that it is a גט?! ⁸ The גט was written but the date was either inserted later or he wrote a later date (a date after his marriage date). ⁹ See (text by) footnote # 5. ¹⁰ See זיו הים. ###### Tosafot on Gittin 26b:10:2 [Tosafot on Gittin 26b:10:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Gittin/r/26b:10:2) הכא נמי גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה - וא"ת מה קפידא הוא שיכתוב הסופר זמן והא ליכא למיחש שיבא לגרש בגט זה אחר נישואין שהרי עדים לא יחתמו לו דחזו שהוא מוקדם ואיכא למיחש בנישואין משום פירי ואומר ר"ת דכיון שרואין העדים שכתב בגט ארוסתי יחתמו אחר הנשואין כי יסברו דעודה ארוסה וא"ת כשיניח מקום הזמן נמי ויכתבו זמן ביום גרושין איכא למיחש שיאמרו גיטה קודם לבנה כיון שרואין שכתוב בגט ארוסתי וסבורין שלא ניסת לו מעולם וגם יפסידו הלקוחות פירות שמכר להם הבעל שלא כדין דיאמרו ארוסה היתה ואין לו פירות וי"ל דלקוחות לא יקנו פירות אם לא שידעו שנשואה היתה ויביאו עדים על כך וגם על בנה ידקדקו ויראו שנתעברה לפני הזמן הכתוב בגט ויתברר הדבר שניסת א"נ יש לדבר קול שנישאת אלא שאין זמן הנישואין ידוע כל כך וידעו דמה שכתוב בגט ארוסתי לפי שנכתב קודם נישואין אבל אם נכתב זמן של קודם נישואין יאמרו כל שעה דגיטה קודם לבנה אבל קשה דלמה לן טעמא דגיטה קודם לבנה כיון שהיא נשואה וכתוב בו זמן של אירוסין יפסל למ"ד משום פירי כמו גט שאין בו זמן כלל שאין שום הוכחה מתוך זמן הכתוב בגט זה: **Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski:** **הכא נמי גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה—Here too, it is an enactment; Perhaps they will say her *Get* preceded her son** OVERVIEW The גמרא explained that the reason the סופר should leave out the date when writing a גט for an ארוסה (according to the מ"ד משום פירי) is because we are concerned if the סופר writes the current date and he will marry (and divorce) her at a later date, and she will have a child after the date of the גט; this will cause many uncomfortable rumors about the situation. תוספות discusses this concern. ---------------------------------- תוספות asks: **ואם תאמר מה קפידא הוא שיכתוב הסופר זמן – And if you will say; what concern is there if the סופר writes the** current **date – והא ליכא למיחש שיבא לגרש בגט זה אחר נישואין – Since there is no concern that he will divorce** her **with this גט after the נישואין – שהרי עדים לא יחתמו לו¹ דחזו שהוא מוקדם ואיכא למיחש בנישואין משום פירי² – For the witnesses will not sign** this גט **for him, for they will see that it is pre-dated, and by a נשואה there is concern** for a pre-dated גט, **because of פירי?!** תוספות answers: **ואומר רבינו תם דכיון שרואין העדים שכתב בגט ארוסתי יחתמו אחר הנשואין – And the ר"ת says that since the עדים see that 'ארוסתי' is written in the גט, they will sign it** even **after the נשואין – כי יסברו דעודה ארוסה³ – For they will assume that she is still an ארוסה,** so there is no פירות issue, since by an ארוסה the husband does not receive פירות – תוספות asks: **ואם תאמר כשיניח מקום הזמן נמי ויכתבו זמן ביום גרושין – And if you will say, even if the** סופר **leaves the date blank and they will write the date on the day of the divorce,** nevertheless – **איכא למיחש שיאמרו גיטה קודם לבנה כיון שרואין שכתוב בגט ארוסתי⁴ – There** still **is the concern that** people **will say, גיטה קודם לבנה, since they see that 'ארוסתי' is written in the גט – וסבורין שלא ניסת לו מעולם⁵ – So they will assume that she never married him – וגם יפסידו הלקוחות פירות שמכר להם הבעל שלא כדין⁶ – And also, the buyers will unfairly lose the פירות which the בעל sold them – דיאמרו ארוסה היתה ואין לו פירות⁷ – For** people **will say she was an ארוסה and he is not** entitled **to פירות!** תוספות answers: **ויש לומר דלקוחות לא יקנו פירות אם לא שידעו שנשואה⁸ היתה ויביאו עדים על כך – And one can say; that לקוחות will not buy פירות** from the husband, **unless they know that she was a נשואה, and they will bring witnesses** to substantiate **it,** if she claims she never was a נשואה – **וגם על בנה ידקדקו ויראו שנתעברה לפני הזמן הכתוב בגט ויתברר הדבר שניסת⁹ – And also regarding her son,** people **will investigate and realize that she became pregnant before the date which was written in the גט, and the fact will be established that she was married** (not only an ארוסה) – תוספות offers an alternate solution: **אי נמי יש לדבר קול שנישאת אלא שאין זמן הנישואין ידוע כל כך – Or** you may **also** say; **נישואין has publicity; however the** precise **date of the נישואין is not known that well,** so if the date of the actual divorce is written **– וידעו דמה שכתוב בגט ארוסתי לפי שנכתב קודם נישואין – Then** people **will know that this** word **'ארוסתי', which is written in the גט is because** the גט **was written before the נישואין,** but there will be no concern regarding גיטה קודם לבנה and פירות,¹⁰ since it is known that she was a נשואה – **אבל אם נכתב זמן של קודם נישואין יאמרו כל שעה דגיטה קודם לבנה¹¹ – However if the date prior to the נשואין was written** (the date on which the סופר wrote the ארוסה גט), **people will continually say that גיטה קודם לבנה –** תוספות asks: **אבל קשה דלמה לן טעמא דגיטה קודם לבנה – However there is a difficulty; for why do we need the reason of גיטה קודם לבנה** in order to explain why the date needs to be left blank – **כיון שהיא נשואה¹² וכתוב בו זמן של אירוסין יפסל למאן דאמר משום פירי¹³ – Since she is a נשואה and it is dated from** the time of **אירוסין, so it is פסול according to the one who maintains** that זמן was instituted by גיטין **because of פירי,** for this גט is – **כמו גט שאין בו זמן כלל שאין שום הוכחה מתוך זמן הכתוב בגט זה:** **Like a גט which has no זמן at all, for there is no proof from the זמן which is written in this גט,** as to when the husband still has פירות. Our תוספות does not offer an answer.¹⁴ SUMMARY עדים will sign a pre-dated גט אירוסין (even after the נישואין), for they will assume that she is still an ארוסה (so there is no פירי issue). An actual divorce date will insure that there are no problems of פירי and גיטה קודם לבנה. THINKING IT OVER 1. תוספות asks that it should not matter that the סופר will write the current date in an ארוסה גט, since the עדים will not sign it (after the נישואין).¹⁵ However it is possible that if we allow the סופר to write the date, the husband will have the עדים sign it while she is still an ארוסה, and they will comply (since ארוסה אין לה פירי), and he may hold the גט until after the נישואין, so there remains the concern of גיטה קודם לבנה (and פירות)?¹⁶ 2. תוספות writes that if they will write the correct זמן in the שטר the לקוחות will not lose the פירות שלא כדין even though it states ארוסה.¹⁷ However the problem is the reverse, for if the husband sells them פירות after the actual divorce, when she will show the date on the גט (which preceded the sale), the לקוחות will claim that this is the date of the אירוסין גט, but in actuality you were a נשואה and were divorced after this date (and after the husband sold us the פירות)!¹⁸ footnotes: ¹ The עדים are not signing now when the סופר is writing the טופס (for there are no names and the husband did not tell them to sign, etc.), rather they sign when the גט is ready to be given after the נישואין (that is where there is the concern of שמא יאמרו גיטה קודם לבנה). The עדים however will not sign it because they see it is a pre-dated גט, which is invalid for the גירושין of a נשואה. See ‘Thinking it over’ # 1. ² The husband has a right to eat the fruits of his wife’s assets during the נישואין; however he loses this right when he divorces her. The date on the גט precedes the actual divorce, therefore the עדים will not sign this גט, because it will deprive the husband from the פירות (between the date and the actual divorce) to which his is entitled. It will hurt the customers who bought פירות from the husband before the divorce and after the date on the גט (which preceded the divorce). The woman will present this pre-dated גט and force the לקוחות to give back the פירות which were purchased after the date in the גט, when in truth they are entitled to these פירות since there was no divorce yet. [תוספות (seemingly) could have said that they will not sign it (after the נישואין) out of concern that יאמרו גיטה קודם לבנה.] ³ Therefore once they sign the earlier date, people will say גיטה קודם לבנה. ⁴ We are permitting the סופר to write the text of an ארוסה גט, where he writes ארוסתי. Leaving the date blank does not resolve the issue of גיטה קודם לבנה and פירות, if the husband uses this גט to divorce her after the נשואין. ⁵ People will say the child was born without נשואין. ⁶ There was נשואין, so the husband owns the פירות and may sell them. However the woman will later claim (based on the ארוסה גט) that there was never any נשואין and therefore the husband has no rights to the פירות, and she will [unfairly] force the לקוחות to pay her back (or return) the פירות, which her husband (rightfully) sold to them. ⁷ The question is that there is seemingly no difference whether the סופר writes the current date or not, for in either case there is the concern of גיטה קודם לבנה and פירות! ⁸ They will not buy פירות from the husband unless they know that there was נישואין, for they know that ארוסה לית ליה פירי, and if they buy it during אירוסין the woman will take it back. ⁹ Let us assume that the סופר is writing the גט on ר"ח ניסן ת"ש. The נישואין was ר"ח אייר ת"ש. The child was born ר"ח אדר תש"א. He divorced his wife on ר"ח חשון תש"א. Therefore, if the סופר writes the date of ר"ח ניסן, people will say גיטה קודם לבנה since he was born eleven months after the גט. However if we write the actual date of ר"ח חשון תש"א, we will know that the child was conceived (before the divorce) while they were still married. ¹⁰ The date will prove that she conceived prior to this date and that the husband has פירות up to this date, since we all know that she was a נשואה. See ‘Thinking it over’ # 2. ¹¹ Let us assume it was written and dated on ר"ח חשון. The נשואין took place on ר"ח כסלו, the baby was conceived ר"ח טבת, and the actual divorce was ר"ח אדר. People will say the נישואין was on ה' טבת and the baby was conceived out of wedlock. However, we are not concerned that the לקוחות will lose פירות (for the wife will claim I was divorced from the זמן הגט), since it was a גט ארוסה and we all know that she was a נשואה, the לקוחות will argue that it is a wrong date and it is up to the woman to prove the right date when there was נישואין and when she was divorced (for the לקוחות are the מוחזקים). However regarding the gossip about the child, there is no way to prevent it; if they will write the date when the גט אירוסין was written, people will always suspect that the child was conceived before the נישואין; it will be hard to quell these rumors. ¹² This question is on the א"נ which assumes that נישואין יש לה קול. ¹³ See מהרש"א who understands תוספות question to be that the גט should be פסול, since the woman may lose out on the פירות (like a גט שאין בו זמן). The woman was divorced on ר"ח ניסן the husband sold פירות until ר"ח אייר; the גט (which was written as a גט לארוסה) was dated from ר"ח אדר. The לקוחות will claim that the date on the גט is meaningless, since we all know that she is a נשואה (not an ארוסה) and the woman may not have proof that she was divorced in ניסן and not in אייר. See footnote # 14. ¹⁴ See תוספות הרא"ש who answers this question (that there is a קול). It seems from his answer that the תוספות הרא"ש did not understand the question as the מהרש"א explained it. (see footnote # 13) ¹⁵ See footnote # 1. ¹⁶ See מהרש"א הארוך. ¹⁷ See footnote # 10. ¹⁸ See נחלת משה. ###### Tosafot on Gittin 26b:12:1 [Tosafot on Gittin 26b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Gittin/r/26b:12:1) הכא נמי מיחזי כשיקרא - וא"ת ורב פפי מ"ש דנקט אשרתא טפי מכל שטרות ואומר ר"י דרבותא היא באשרתא אע"פ שיודעין שחתימת העדים אמת ומזומנים העדים לפניהם לקיימה: **Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski:** **הכא נמי מיחזי כשיקרא—Here too, it appears as a falsehood** OVERVIEW רב פפי rules (in the name of רבא) that the דיינים should not write the אשרתא (the authentication of the witnesses’ signatures), before the witnesses actually testify that it is their signature, for it appears as a falsehood. תוספות explains why רב פפי was discussing specifically an אשרתא. ----------------------------- תוספות asks: **ואם תאמר ורב פפי מאי שנא דנקט אשרתא טפי מכל שטרות¹ – And if you will say, and why is אשרתא so different from other שטרות so that רב פפי discussed it,** and not the other שטרות?! תוספות answers: **ואומר רבינו יצחק דרבותא היא באשרתא – And the ר"י says that there is a novelty by אשרתא** that it may not be written in advance – **אף על פי שיודעין שחתימת העדים אמת ומזומנים העדים² לפניהם לקיימה:³** **Even though** the דיינים **know that the witnesses’ signatures are valid and the עדים are before them ready to authenticate** their signatures, nevertheless if they write it before the actual testimony, it is מיחזי כשיקרא. SUMMARY There is a novelty that even by an אשרתא it is מיחזי כשיקרא. THINKING IT OVER תוספות is seemingly discussing the case of אשרתא; why therefore is the דיבור המתחיל of this תוס' ה"נ מיחזי כשיקרא, which seemingly indicates that תוספות is discussing other cases not אשרתא. The ד"ה should have been אלמא מיחזי כשיקרא; why ה"נ וכו'?! footnotes: ¹ The same ruling should apply to שטרי מכר or שטרי הלואה that one may not write the שטר in advance before the parties agree to the transaction (if we are concerned for מיחזי כשיקרא). ² There is a general assumption that the signatures are valid (as the גמרא states עדים החתומים על השטר נעשר כמי שנחקרה עדותן בבי"ד), and secondly since the עדים are in בי"ד ready to testify; this indicates that the signatures are valid. ³ Therefore by other שטרות (where we are not that certain that the transaction will transpire), it is definitely מיחזי כשיקרא. See ‘Thinking it over’. ###### Tosafot on Gittin 26b:13:1 [Tosafot on Gittin 26b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Gittin/r/26b:13:1) וליתא לדרב פפי - תימה דמסיק דליתא ורב נמי לא סבר לה ובפרק ב' דכתובות (דף כא:) פריך מינה לרב גבי ג' שישבו לקיים את השטר ומגיה מתוך כך דברי רב אימא עד שלא כתבו כו' וי"ל דודאי אליבא דרב ליתא והתם פריך ללישנא דקאמר משמיה דרב הונא ולא מסיים בה אמר רב ואית דלא גריס הכא לדרב פפי אלא וליתא ופי' וליתא לקושיא דבשטרות לא חיישינן למיחזי כשיקרא דאמר רב נחמן וכו' ודוקא באשרתא חיישי' למיחזי כשיקרא שהוא קיום השטר ובפ"ב דכתובות (דף כא:) דאיירי בקיום השטר פריך שפיר מינה ובפ' הכותב (כתובות פה.) דמייתי לה אפסק דין דרב ביבי קאמר נמי וליתא יש לפרש כמו הכא וליכא כולי האי מיחזי כשיקרא שכותבין שנשבעה כמו שפסקו לה ב"ד: **Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski:** **וליתא¹ לדרב פפי—And *Rav Papee’s*** ruling **is discredited** OVERVIEW The גמרא concludes that the ruling of רב פפי (that we concerned for מיחזי כשיקרא) is discredited for we see that ר"נ rule differently. תוספות explores this conclusion. ----------------------------- תוספות asks: **תימה דמסיק דליתא ורב נמי לא סבר לה – It is astounding, for the** גמרא **concludes that** רב פפי **is discredited, and רב** who rules like ר"א (that one may write טופסי שטרות) **also disagrees with** רב פפי – **ובפרק ב' דכתובות (דף כא,ב) פריך מינה לרב גבי ג' שישבו לקיים את השטר² – However in the second פרק** of מסכת **כתובות,** the גמרא **asks from** רב פפי **on רב regarding** his ruling concerning **three** דיינים **who sat to authenticate a שטר – ומגיה מתוך כך דברי רב אימא עד שלא כתבו כולי – And because of this** question the גמרא **amended the words of רב, to say, ‘before they wrote’, etc.,** instead of ‘before they signed’. It appears from that גמרא that we (including רב) accept the ruling of רב פפי; however from our גמרא it appears that רב פפי was discredited! תוספות answers: **ויש לומר דודאי אליבא דרב ליתא – And one can say that according to רב, certainly רב פפי is discredited** (since רב rules like ר"א that we may write טופסי שטרות) – **והתם פריך ללישנא דקאמר משמיה דרב הונא ולא מסיים בה³ אמר רב – There** in כתובות **the** גמרא **asks** (from רב פפי) **according to the version that** this ruling of ג' שישבו, **was said in the name of רב הונא and does not conclude, 'רב said’ –** תוספות offers a change in text and content: **ואית דלא גריס הכא לדרב פפי אלא וליתא – And there are those whose text does not read 'וליתא לדרב פפי', but only 'וליתא' – ופירושו וליתא לקושיא⁴ דבשטרות לא חיישינן למיחזי כשיקרא דאמר רב נחמן וכולי – And the explanation of** 'וליתא' according to this גירסא is **that the question** on רב **is discounted for by שטרות we are not concerned for מיחזי כשיקרא, for ר"נ ruled, etc. – ודוקא באשרתא חיישינן למיחזי כשיקרא שהוא קיום השטר⁵ – And it is** only **specifically by אשרתא that we are concerned for מיחזי כשיקרא since this is the authentication of a שטר,** we wish to be extra careful – **ובפרק ב' דכתובות (דף כא,ב) דאיירי בקיום השטר⁶ פריך שפיר מינה – So therefore in the second פרק of** מסכת **כתובות where** רב **is discussing קיום שטרות, the** גמרא **properly challenges** the ruling of רב **from** the ruling of רב פפי – תוספות responds to an anticipated question: **ובפרק הכותב (שם פה,א) דמייתי לה אפסק דין דרב ביבי⁷ קאמר נמי וליתא⁸ – And in פרק הכותב, where** after **the גמרא cites** this statement of רב פפי **regarding the ruling of רב ביבי,** **the גמרא** there **also states 'וליתא' – יש לפרש⁹ כמו הכא –** **We can also explain** that גמרא **as** we explained it **here,** namely that in the case of רב ביבי – **וליכא כולי האי מיחזי כשיקרא שכותבין שנשבעה¹⁰ כמו שפסקו לה בית דין:** **There is not that much מיחזי כשיקרא when** the בי"ד **writes that she swore as בי"ד ruled** that she should swear. SUMMARY Either רב פפי is completely discredited or his rule applies only to an אשרתא (not even to a note from בי"ד). THINKING IT OVER תוספות answered (initially) that רב disagrees with רב פפי and the גמרא in כתובות was asking from רב פפי only according to the version that the ruling was made by רב הונא (and not by רב).¹¹ However since we see that רב disagrees with רב פפי, how can the גמרא ask from רב פפי on רב הונא (who are both אמוראים), perhaps רב הונא also disagrees with רב פפי?!¹² footnotes: ¹ Our text in the גמרא reads 'וליתא מדרב נחמן' (not וליתא דרב פפי). See later in this תוספות. ² רב ruled there that if three people sat down to be מקיים a שטר, two recognized the signatures (and were able to authenticate them without the witnesses appearing) and one did not recognize the signatures, the two may testify to third as to the verification of the signatures, only before the two signed but not after they signed (עיי"ש). It seems from the גמרא there that they may testify even after the אשרתא (קיום) was written. The גמרא asked how they could write the אשרתא before the קיום when רב פפי prohibits it. The גמרא therefore amended the statement of רב to read, ‘they may testify before it was written’ (not before it was signed). ³ The text there is as follows; אמר רב ספרא אמר רבי אבא אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא אמר רב הונא, ואמרי ליה אמר רב הונא אמר רב שלשה שישבו וכו'. According to the second לשון (the 'ואמרי לה') this ruling was made by רב, and according to this לשון there can be no challenge from רב פפי since רב certainly disagrees with רב פפי. The question of the גמרא was only according to the first לשון where the ruling was made by רב הונא and the גמרא (somehow) assumed that רב הונא agrees with רב פפי. See ‘Thinking it over’. ⁴ The question on רב was how he can rule like ר"א that כותבין טופסי שטרות, when according to רב פפי it is מיחזי כשיקרא. ⁵ According to this גירסא, all accept the ruling of רב פפי by קיום שטרות only, but not by writing שטרות. ⁶ The ruling of רב there is regarding ג' שישבו לקיים השטר (see footnote # 2). ⁷ The case there is that a woman was obligated to take an oath in order not to pay her litigant. She asked the בי"ד that they should prepare for her (now) a note saying that since she swore she is freed from any further obligations, and give her the note after she swears. רב ביבי agreed to write the note for her. רב פפי challenged this ruling of רב ביבי; how can we write the note now (before she swore) it is מיחזי כשיקרא. ⁸ In our גמרות (in כתובות) it states like it says here; 'וליתא מדרב נחמן'. ⁹ תוספות (in the question) is assuming that the reason there is the concern of מיחזי כשיקרא by אשרתא is because it is being done in a בי"ד. Therefore we seemingly cannot give the same explanation we gave here (that 'וליתא' means there is no question), in the case of רב ביבי, for there it is also being done in a בי"ד, so why is there no concern of מיחזי כשיקרא. ¹⁰ The difference between אשרתא and רב ביבי may be that by אשרתא the purpose is to be מקיים the שטר (that perhaps it is מזוייף), so how can they write that the שטר is מקויים before the עדים testify. However here the בי"ד ruled that she should swear, and she agrees to swear; she only wants to be sure that once she swears she will have her note, therefore writing such a note is not that flagrant a violation of מיחזי כשיקרא, since presumably she will swear to avoid paying her litigant, as בי"ד ruled. ¹¹ See footnote # 3. ¹² See זיו הים.