## Tosafot on Horayot Daf 2a

###### Tosafot on Horayot 2a:1:1
[Tosafot on Horayot 2a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Horayot/r/2a:1:1)

הורו ב"ד. הם סנהדרי גדולה כדדרשינן בת"כ עדת ישראל עדה המיוחדת בישראל זו סנהדרי גדולה:


###### Tosafot on Horayot 2a:1:2
[Tosafot on Horayot 2a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Horayot/r/2a:1:2)

בין שעשו ועשה עמהן. צ"ע אם ב"ד עצמן חייבין להביא כשבה או שעירה דנהי דפר אין מביאין אא"כ רוב צבור עשו על פיהן מ"מ קרבן יחיד לייתו או שמא פטורים לגמרי:


###### Tosafot on Horayot 2a:5:1
[Tosafot on Horayot 2a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Horayot/r/2a:5:1)

הורו לה ב"ד להנשא. האי ב"ד אינו סנהדרין גדולה שהרי ב"ד יכולין להתירה לינשא. ומ"מ הני נמי אית להו האי דינא שאם עשתה כמו שהורו היתה פטורה כיון שתולה בב"ד:


###### Tosafot on Horayot 2a:7:1
[Tosafot on Horayot 2a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Horayot/r/2a:7:1)

אמר אביי והא אנן לא תנן הכי. הא דלא פריך ללישנא קמא לשמואל כמו דפריך הכא לרב דימי דללישנא קמא מצינן למימר דרב דימי אתא לפרושי דברי שמואל:


###### Tosafot on Horayot 2a:9:1
[Tosafot on Horayot 2a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Horayot/r/2a:9:1)

הכא מסקינן לענין קרבן [עד] שיאמרו מותרין לעשות. וה"ה בעלמא גבי הוראה דאין לתלמיד לסמוך על דברי רבו עד דא"ל הכי. והא דתניא פ' יש נוחלין (ב"ב קל:) אין למידין הלכה על פי מעשה. ה"פ התם אם יאמר לך אדם ראיתי מעשה שאירע בכה"ג שהורו כן אין לסמוך על דבריו דשמא לא עיין היטב ושמא אותו מעשה היה קצת משונה. עד שיאמר הלכה למעשה פי' עד שיביא לו מתוך ההלכה דאיתא לאותו דבר מה שאומר כי התלמוד ודברי האמוראין עיקר כדאיתא בירושלמי ריש פיאה אין למידין לא מהלכות ולא מהגדות ולא מן התוספתא אלא מפי התלמוד:


###### Tosafot on Horayot 2a:11:1
[Tosafot on Horayot 2a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Horayot/r/2a:11:1)

ואיכא דאמרי חדא קתני. ואין להקשות דלא ליתני כי אם על פיהם וממילא משמע דוקא על פיהם. שמא ה"א ה"ה נתחלף לו להכי תנא שוגג למימר באיזה שוגג דוקא על פיהם:


###### Tosafot on Horayot 2a:19:1
[Tosafot on Horayot 2a:19:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Horayot/r/2a:19:1)

עד שיהיו כולן בשגגה אחת. צ"ע אם רוב צבור עשו בזה הענין שנתחלף להם והוי כולן בשגגה אחת אי מיחייב בית דין: