## Tosafot on Horayot Daf 4a ###### Tosafot on Horayot 4a:2:1 [Tosafot on Horayot 4a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Horayot/r/4a:2:1) שהביא כפרתו בין השמשות. משמע אבל קודם לכן נתכפר אע"ג דקרב אחר תמיד בין הערבים וקשה דבתוספתא משמע דפסולין וכן משמע בפסחים דרמי התם כתיב לא ילין עד בוקר הא כל הלילה ילין וכתיב השלמים עליה השלם כו' ולא משני הא לכתחלה הא דיעבד אלמא דפסולין. ושמא הכא נמי איירי במחוסר כפורים בערב פסח כדאמרינן התם אין מתעכב אחר התמיד בין הערבים אלא קטרת ונרות ומחוסר כפורים בערב פסח: ###### Tosafot on Horayot 4a:9:1 [Tosafot on Horayot 4a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Horayot/r/4a:9:1) קרי ביה ונעלם מדבר. דמ"ם מונעלם קאי להכא ולהכא ואמר בירושלמי דאיכא דאמר גורעין ודורשין מתחלת פרשה לסופה וא"ד אף באמצע פרשה ויצקת עליה שמן הצקת שמן המנחה ללמד כל המנחות ליציקה הקשה ריב"ק בר' מאיר מאי שנא דהכא דרשינן ונעלם מדבר וגבי עדות יקום דבר לכ"ע דרשינן דבר ולא חצי דבר. וי"ל דודאי דבר כולה דבר משמע והכא מעניינו דקרא מכדי כתיב אחת מכל מצות ה' דמשמע מצוה שלימה למאי הלכתא כתב דבר אלא ע"כ למדרש ונעלם מדבר אפי' דבר אחד מן המצות וכן בכל דוכתי גורעין ומוסיפין ודורשין משום דוחקא דקרא דאיהו דחיק ומוקים אנפשיה. כי ההוא דהזהב דה"ל למכתב וחמישיתו יוסף עליו כי היכי דכתיב גבי מעשר. ובפ' יש נוחלין ה"ל למכתב אשתו תירש את הנחלה וכי כתב קרא צריך ליישב המקרא על ידי גרעון ותוספת. תימה מנ"ל דאתי קרא לחייב רק קיום מקצת וביטול מקצת דלמא קרא אתא אפילו לחייב בכך וכל שכן בביטול כל הגוף כדאמר בפ' הנחנקין גבי עבודת כוכבי' דכתי' מן הדרך אפי' מקצת דרך וחייב בקיום מקצת ובין על כל הגוף אבל בשאר מצות אינו חייב אלא בביטול כל הגוף. וי"ל דהתם כתיב ללכת בה ותניא בספרי ולא העושה במקצת ומשייר מקצת מיעוט בהדי קיום מקצת להכי בעבודת כוכבים דגלי קרא חייב אפילו במקצת הגוף. וגם בביטול כל הגוף חייב דלא גרע משאר מצות ואי לאו מיעוט דשאר מצות והוי כתיב סתמא היה חייב נמי בשאר מצות בכל ענין והכי נמי הכא ולהכי כתיב הכא דבר למעוטי כל הגוף. וליכא למימר אפכא דדבר כולו דבר משמע דתניא בת"כ כתיב הכא מכל מצות ה' וכתי' במשיח מכל מצות ה' ואי לא דמיחייב אלא בעוקר כל הגוף לא משכחת במצות האמורות אלא בתו מאנוסתו ואם חמותו ואם חמיו דבר שאין הצדוקין מודין בו. הועתק מפי' רבינו שמחה זצ"ל: ###### Tosafot on Horayot 4a:11:1 [Tosafot on Horayot 4a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Horayot/r/4a:11:1) רב אשי אמר יליף דבר דבר מזקן ממרא. והתם יליף בתוספתא בין דם לדם ולא כל דבר והני דהכא לא שמיע להו ברייתא דילן מטעמא אחרינא: ###### Tosafot on Horayot 4a:12:1 [Tosafot on Horayot 4a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Horayot/r/4a:12:1) בדבר שאין הצדוקין מודין בו. והא דאצטריך למעוטי כוליה דבר ולא נפיק משום דצדוקין מודין בו. כמו בתו מאנוסתו דלית להו ג"ש או אם חמיו ואם חמותו ומתני' דנקט נדה ושבת ועבודת כוכבים לא משום דאהנהו דוקא קאי אלא רק לפרש קיום מקצת נקטינהו: ###### Tosafot on Horayot 4a:13:1 [Tosafot on Horayot 4a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Horayot/r/4a:13:1) יש נדה אבל הבא על שומרת יום כו'. בנדה גופה הוי מצי לאשכוחי טובא כגון בדם אדום בדם שחור וטובא דחשיב בת"כ אלא דאתא לאשמועינן אפילו בשומרת יום ובנדה מקרי קיום מקצת וביטול מקצת ובגמרא דפריך אי הכי אפילו נדה נמי ה"פ אפילו נדה בכה"ג אי הוה בדבר שאין הצדוקין מודין בו הוי קיום מקצת: ###### Tosafot on Horayot 4a:13:2 [Tosafot on Horayot 4a:13:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Horayot/r/4a:13:2) הכתיב וספרה לה ל"ג דהא בשמעתא בתרייתא דנדה מפיק לה ממשכב נדתה יהיה לה: ###### Tosafot on Horayot 4a:15:1 [Tosafot on Horayot 4a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Horayot/r/4a:15:1) שלא כדרכה נמי הכתיב כו'. משמע דצדוקין מודין בו ובפ' אחד דיני ממונות גבי טעה בנואף ונואפת משמע דאין צדוקין מודין בו התם בהעראה שלא כדרכה: ###### Tosafot on Horayot 4a:17:1 [Tosafot on Horayot 4a:17:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Horayot/r/4a:17:1) הכתיב כל ימי זובה. ה"מ לאתויי קרא קמא דכתיב זוב דמה ימים רבים: ###### Tosafot on Horayot 4a:19:1 [Tosafot on Horayot 4a:19:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Horayot/r/4a:19:1) דאמרי הוצאה אסירא והכנסה שריא. ותנא הוצאה הכנסה קרי לה כדאמרינן במס' שבת (ב:) ובמסכת שבועות (ה.): ###### Tosafot on Horayot 4a:19:2 [Tosafot on Horayot 4a:19:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Horayot/r/4a:19:2) איכא דאמרי הוצאה והכנסה (שריא) [הוא דאסירא] אע"ג דהכנסה לא כתיבא סברא היא מה לי אפוקי מה לי עיולי (שבת צו:):