## Tosafot on Ketubot Daf 37b ###### Tosafot on Ketubot 37b:1:1 [Tosafot on Ketubot 37b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Ketubot/r/37b:1:1) וחדא במיתה ומלקות - ורבנן מלקות וממון ומיתה ומלקות תרוייהו נפקי מכדי רשעתו דמשמע אם נתחייב בהדי מלקות מיתה או ממון משום רשעה אחת אתה מחייבו ואע"ג דסמיך ליה ארבעים יכנו לא יוסיף מ"מ אין לנו לומר דילקה ולא ימות כמו שלוקה ואינו משלם דאתגורי איתגור כדפריך בהנשרפים (סנהדרין דף פא. ושם) ואע"ג דגבי ממון ומלקות אמרינן דנדון בממון אפילו ממונא קולא התם משום דחס רחמנא אנחבל: ###### Tosafot on Ketubot 37b:3:1 [Tosafot on Ketubot 37b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Ketubot/r/37b:3:1) לא תשקול ממונא מיניה ותפטריה מגלות - קשה לרשב"א דל"ל קרא מתנא דבי חזקיה נפקא דלא חילקת בין שוגג למזיד וכי היכי דבמזיד לא תשקול מיניה ממונא ותפטריה מקטלא אף שוגג לא תשקול מיניה ממונא ותפטריה מגלות ואומר ר"י דלא שייך לאקושי שוגג למזיד כי האי גוונא כיון שאין פדיון שניהם שוה דפדיון של מזיד לפוטרו ממיתה ופדיון של שוגג לפוטרו מגלות: ###### Tosafot on Ketubot 37b:6:1 [Tosafot on Ketubot 37b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Ketubot/r/37b:6:1) ואח"כ נמצא ההורג - בפירוש החומש פ"ה הך דרשה מואתה תבער דם הנקי ולא עיין כאן ומיהו יש לקיים פירושו דהך סוגיא דשמעתא דמוקמי' ואתה תבער להקיש שופכי דמים לעגלה ערופה אתיא כמאן דאמר חנק חמור כדמוכח בפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נב:) דלמאן דאמר חנק קל יליף סייף ברוצח מנקום ינקם הלכך לדידיה אייתר ואתה תבער לנערפה העגלה ואח"כ נמצא ההורג וקרא דולארץ לא יכופר דרשינן ליה לכדרבא בפ' בתרא דכריתות (דף כו.) דמייתינן עגלה ערופה אע"פ שעבר יוה"כ עליה: ###### Tosafot on Ketubot 37b:7:1 [Tosafot on Ketubot 37b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Ketubot/r/37b:7:1) הוקשו שופכי דמים כו' - הוה מצי למימר הניחא למ"ד חנק חמור אלא למ"ד חנק קל כו': ###### Tosafot on Ketubot 37b:8:1 [Tosafot on Ketubot 37b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Ketubot/r/37b:8:1) מה להלן בקופיץ וממול עורף - וא"ת ממול עורף מנלן והא וערפו כתיב דמשמע עורף ממש ויש לומר דבפ' עגלה ערופה (סוטה דף מו:) גמר עריפה עריפה מחטאת העוף: ###### Tosafot on Ketubot 37b:8:2 [Tosafot on Ketubot 37b:8:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Ketubot/r/37b:8:2) ברור לו מיתה יפה - ומהאי טעמא לא הוה שמעינן מן הצואר דאם יתחב סכין בלבו הוי נמי מיתה יפה: ###### Tosafot on Ketubot 37b:12:1 [Tosafot on Ketubot 37b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Ketubot/r/37b:12:1) לפי שמצינו מומתים בידי שמים - דכתיב וגם בעליו יומת דע"כ לא בידי אדם קאמר דכתיב מות יומת המכה רוצח הוא וגו' על רציחתו אתה הורגו כו' אלא ודאי בידי שמים ואף על גב דדרשינן מיניה בפ"ק דסנהדרין (דף טו. ושם) כמיתת בעלים כך מיתת השור היינו מדכתיב יומת ולא כתיב ימות וכ"ת כולה להכי הוא דאתא אם כן ליכתוב השור יסקל כבעלים ולשתוק אי נמי וגם כבעליו יומת הלכך שמע מינה תרתי: ###### Tosafot on Ketubot 37b:12:2 [Tosafot on Ketubot 37b:12:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Ketubot/r/37b:12:2) יכול אף בידי אדם כן - יש תימה דהיכי בעי למילף מיתה בידי אדם ממיתה בידי שמים [ותירץ מהר"ם כיון דאיתקש מיתת שור למיתת בעלים נקיש נמי מיתת בעלים בידי אדם למיתת בעלים שעל ידי שור]: ###### Tosafot on Ketubot 37b:13:1 [Tosafot on Ketubot 37b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Ketubot/r/37b:13:1) מיתות קלות שניתן שגגתן לכפרה מני - פי' בקונט' כגון עבודת כוכבים ושבת וגילוי עריות שניתן שגגתן לכפרה ע"י קרבן וכן רוצח ניתנה שגגתו לכפרה ע"י גלות וקשה דא"כ למסקנא אמאי איצטריך חרס וכל חרס ולא תקחו ג' קראי בלא תקחו כופר ובחרס סגי דחד לדרך עלייה וחד לדרך ירידה שניתן שגגתו לכפרה דהיינו מיתות קלות לפ"ה לכך נראה דמיתות קלות לא חשיב אלא הנהו שניתן שגגתן לכפרה ע"י ממון או ע"י קרבן אבל רוצח לא ניתן שגגתו לכפרה ע"י ממון אלא על ידי גלות וה"פ דברייתא אין לי אלא מיתות חמורות שלא ניתן שגגתן לכפרה ע"י קרבן דהיינו כל מיתות שאין בהן כרת כגון מסית ומדיח ונביא השקר וזקן ממרא ומכה אביו ואמו ומקלל אביו ואמו וגונב נפש ומגדף אליבא דרבנן דאמרי בכריתות (דף ג:) דאין מביא קרבן על שגגתו דכתיב לעושה בשגגה פרט למגדף שאין בו מעשה ורוצח ומיתות קלות כגון עבודת כוכבים ושבת ועריות דיש בהן כרת ומביא קרבן על שגגתן ופריך ולא ממילא שמעת מינה מלא תקחו כופר ומהתם שמעינן כל מיתות חמורות ולמה לי קרא למיתות חמורות אבל למיתות קלות ודאי צריך קרא ומשני דאיצטריך תרי קראי למיתות חמורות חד לדרך עלייה שלא ניתן שגגתו לכפרה כלל וחד לדרך ירידה שניתן שגגתו לכפרה על ידי גלות קשה לרשב"א דמאי איצטריך קרא לחייבי מיתות קלות כגון עבודת כוכבים ושבת ועריות דמה שייך שם כופר למ"ד כופר היינו דמי ניזק ותירץ דרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה לטעמיה דאמר בפרק שור שנגח ד' וה' (ב"ק דף מ.) ונתן פדיון נפשו דמי מזיק: