## Tosafot on Menachot Daf 41b

###### Tosafot on Menachot 41b:1:1
[Tosafot on Menachot 41b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Menachot/r/41b:1:1)

ובלבד שלא תהא מופסקת. צ"ע מאי פי' ומאי אשמעינן:


###### Tosafot on Menachot 41b:3:1
[Tosafot on Menachot 41b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Menachot/r/41b:3:1)

אין פוטר בה אלא מינה. פי' בקונט' אם אדומה היא יטיל בה שני חוטים אדומים ותימה מידי ציבעא קגריס ושמא מדרבנן משום זה אלי ואנוהו (סוכה דף יא:) הוי [ועוד נראה דאיירי בשאר מינים כגון שיראין וכלך וסיריקין דאין פוטר אלא במינם מדאורייתא] ומה דפי' בשיראים לאו דוקא דהא אמרי' דצמר ופשתים פוטרין בהם:


###### Tosafot on Menachot 41b:3:2
[Tosafot on Menachot 41b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Menachot/r/41b:3:2)

ואם הביא כשר. למאי דפירש בקונטרס דקלא אילן במקום לבן פסול . משום שדומה לתכלת ואין כאן שני מינים קשה מאי פריך דלמא האי ברייתא כרבנן דריש פירקין דאמרי אין הלבן מעכבת את התכלת:


###### Tosafot on Menachot 41b:4:1
[Tosafot on Menachot 41b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Menachot/r/41b:4:1)

כאן בטלית בת שמנה חוטין. פירשתי ריש פירקין:


###### Tosafot on Menachot 41b:6:1
[Tosafot on Menachot 41b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Menachot/r/41b:6:1)

רב אמר אין מתירין. ואפי' למ"ד חובת גברא סבר רב דאין לבטל מצות הטלית כדאשכחן במזוזה בסוף השואל (ב"מ קב.) שנענש אותו שנטל המזוזה ואע"ג דחובת הדר היא ושמואל דאמר מתירין אע"ג דקסבר חובת טלית היא דהא שמואל מחייב לעיל כלי קופסא כיון דאין לו אלא כדי טלית אחת טוב שיתן באותה שהוא חפץ להתעטף בה ולא דמי למזוזה:


###### Tosafot on Menachot 41b:9:1
[Tosafot on Menachot 41b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Menachot/r/41b:9:1)

כל מילי דמר עביד כרב. והא דסוף כירה (שבת דף מו.) שרי רבה שרגא דנפטא ופלוגתא דרב ושמואל במוקצה מחמת מיאוס שילהי שבת (דף קנז.) דלמא דמתכת איירי ותו דהתם איכא פלוגתא דרברבתא טובא וצ"ע:


###### Tosafot on Menachot 41b:12:1
[Tosafot on Menachot 41b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Menachot/r/41b:12:1)

בית שמאי אומרים ארבע. טעמא דבית שמאי ניחא כדדרשינן לעיל (מנחות דף לט:) גדיל שנים גדילים ד' אבל טעמא דבית הלל קשה דדוחק לומר דלית להו אלא גדילים שנים ופתיל תכלת הרי תלתא ושמע מינה הא דדרשינן גדילים ד' היינו בכפילה ואלבן קאי והשתא סברי ב"ש דהוא הדין תכלת דפתיל לאו דוקא וסברא הוא להשוותם והיינו ד' חוטין בלא כפילה ובית הלל סברי דפתיל דווקא והא דביומא (דף עב.) דריש מפתיל התם (הוה ראשונים) דכתיב ברישא (תרי) מהדר דמיירי בכפול ור"ת פי' דמגדיל נפקא להו לבית הלל דעבות מתורגם עובד גדילו ונראה לפי' זה דבית הלל דרשי גדילים הרי ששה וכשנכפלו י"ב ויתכן יותר דלא דריש גדילים וכן משמע בספרי ועשו להם שומע אני יעשה אותן אחד בפני עצמו תלמוד לומר גדילים מכמה גדיל אחד נעשית אין פחות משלשה דברי ב"ה ב"ש אומרים ד' של תכלת ד' של צמר (אכן) כי דייקת בה משמע דב"ה דרשי גדילים ואכל גדיל קיימי והשתא הויא דומיא דבית שמאי דאיירי בתכלת ובלבן ומיהו בספרי איכא דאמרי שנים של לבן ואחד של תכלת. [וע"ע תוס' בכורות לט: ד"ה כמה]:


###### Tosafot on Menachot 41b:13:1
[Tosafot on Menachot 41b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Menachot/r/41b:13:1)

בית שמאי אומרים ארבע. פירש בקונטרס הפתיל יהא ארבע נמצא הגדיל שנים ורבינו תם פירש דאגדיל קאי והענף שמנה הרי שנים עשר וכן אנו נוהגין וכן משמע בספרי בפרשת כי תצא גדילים למה נאמר לפי שנאמר ועשו להם ציצית שומע אני יעשה חוט א' בפני עצמו ת"ל גדילים כמה גדיל נעשית אין פחות משלשה חוטין כדברי בית הלל ובית שמאי אומרים מארבע חוטין של תכלת וארבעה של לבן על ארבע ארבע אצבעות משמע דאגדיל קאי והקונטרס נמי פירש כן בל"א פרק על אלו מומין (בכורות דף לט:) וכן יסד רבי שלמה ספרדי המשולשל יהא נפשל כדי אצבעות ארבע ונפשל קורא הגדיל כמו מפשילין חבלים לתוכן פרק אלו הן הגולין (מכות דף י.) וכמו אין מפשילין חבלים לתוכן דבפ' בני העיר (מגילה דף כח.):


###### Tosafot on Menachot 41b:13:2
[Tosafot on Menachot 41b:13:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Menachot/r/41b:13:2)

ארבעה בגודל. במסכת זבחים בפ' קדשי קדשים (זבחים דף סג.) [קתני] דכבש של מזבח היה שלש אמות ומחצה ואצבע ושליש אצבע בזכרותו ואית דמפרשי התם דקשר האצבע קמא הזכרות ואית דגרסי בזכרותו היינו ראשונות והכא דלא מפרש מידי צ"ע: