## Tosafot on Menachot Daf 47b

###### Tosafot on Menachot 47b:1:1
[Tosafot on Menachot 47b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Menachot/r/47b:1:1)

דתנן אימורי קדשים קלים כו'. תימה דלא מייתי רישא דתנן בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דמים רבי אליעזר אומר וכו':


###### Tosafot on Menachot 47b:1:2
[Tosafot on Menachot 47b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Menachot/r/47b:1:2)

פיגול. מפרש התם כהרצאת כשר כך הרצאת פסול ומה הרצאת כשר עד שיקרבו כל מתירין וכו' וטמא הניתר לטהורים חייבין עליהם משום טומאה שאינו ניתר לא ונותר יליף חילול מטמא:


###### Tosafot on Menachot 47b:4:1
[Tosafot on Menachot 47b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Menachot/r/47b:4:1)

קבעה לחם בפיגול. כי בשר אלמא כגופיה דזיבחא דמי הכא נמי כיון דזבח ניתר בזריקה שלא לשמן לחם נמי כיון דכגופי' דזבח דמי או דלמא לחומרא אמרינן לקולא לא אמרינן שיהא כי גופיה דזבח:


###### Tosafot on Menachot 47b:6:1
[Tosafot on Menachot 47b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Menachot/r/47b:6:1)

ובהדר עיילינהו פליגי. אלחם קאי אבל אאימורין (אפי') כי לא הדר עיילינהו פליגי וכן מוכח פ' התדיר (זבחים ד' צ.):


###### Tosafot on Menachot 47b:12:1
[Tosafot on Menachot 47b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Menachot/r/47b:12:1)

ואינה מוציאה מידי מעילה. בבשר קדשי קדשים תימה דהא תנן פ"א דמעילה (דף ב.) איזו היא שלא היתה לה שעת היתר לכהנים שנשחטה חוץ לזמנה משמע דכי נשחטה בהיתר לא מצי משכח ולאו קושיא היא:


###### Tosafot on Menachot 47b:13:1
[Tosafot on Menachot 47b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Menachot/r/47b:13:1)

ולאו איתותב רב גידל. ולא חשיב שינויא דהתם דריש מעילה דרב פפא הוא דמקשה לה התם ולא ס"ל ההוא שינויי' מיהו תימה דהתם בסוף שמעתין (גם זה שם) מייתי ליה סיוע ואית דגרסי ולא איתותב רב גידל בניחותא ואינו נראה:


###### Tosafot on Menachot 47b:14:1
[Tosafot on Menachot 47b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Menachot/r/47b:14:1)

מהו שיזרוק דמן שלא לשמן. לר' ירמיה דאמר תנופה עושה זיקה אבד הלחם אבדו הכבשים דקודם שחיטה לא שרינן לשנויי אבל היכא דכבר נשחטה שרינן לשנויי כדי לתקוני זבחא:


###### Tosafot on Menachot 47b:17:1
[Tosafot on Menachot 47b:17:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Menachot/r/47b:17:1)

והרי פסח אחר חצות. מצי לשנויי כדמשני פ' בתרא דזבחים (דף קטו.) שאני פסח דבשאר ימות השנה שלמים הוי:


###### Tosafot on Menachot 47b:19:1
[Tosafot on Menachot 47b:19:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Menachot/r/47b:19:1)

והרי תודה. דאם נפרס הלחם או שאבד ונזרק הדם לשמה פסולה דהא אבד הלחם אבדה התודה דלית ליה סוגיא דלעיל (מנחות דף מו:) אלא קסבר דשלא לשמן [בעי למזרק] וכי זריק שלא לשמה כשר ומשני שאני תודה דקרייה רחמנא שלמים הלכך לכתחלה יכול לזרוק לשם שלמים כי אבד הלחם והמקשה היה יכול להקשות כמו שהקשה למעלה והא כיון דשחיטה עושה זיקה איפסיל לחם תיפסיל נמי תודה וקשה מאי שני שאני תודה דקרייה רחמנא שלמים הול"ל לאו מילתא היא דלשמו נמי כשר אלא נראה לפרש דודאי לשם תודה פסולה ופריך שפיר ומשני דלשם שלמים נמי לשמה מיקרי והילכך לא מיפסלא בהכי אבל לשם תודה פסול דלא הוי בלא לחם ואפי' בפסח דלא בעי עקירה הכא שאני דכבר נשחטה [לשם תודה מש"ה בעי עקירה]:


###### Tosafot on Menachot 47b:21:1
[Tosafot on Menachot 47b:21:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Menachot/r/47b:21:1)

מושך שתים מהן ומניפן. למאי דמוקי לה כרבי צריך לומר שמניף כולם דהא לא ידעי' הי אקדיש ותימה דכיון דבתנופה שאחר שחיטה איירי א"כ לימא וזורק את הדם עליהן כדמזכיר תנופה דלא צריך ועוד דלישנא לא משמע שיניף הד' ונראה לפרש נוטל אחת ומניף השלש אחרות עמהן זו אחר זו וכן בשניה וכן בשלישית וכן ברביעית והשתא אורי לן שצריך שלא יניף הד' בבת אחת כדי שיהא ניכר שלא יזרק הדם רק על השתים: