## Tosafot on Nedarim Daf 15b ###### Tosafot on Nedarim 15b:2:1 [Tosafot on Nedarim 15b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/15b:2:1) כי קתני דאי איתהני - וא"ת פשיטא ויש לומר דהיא גופא אתא לאשמועינן שיש לו ליזהר שלא תהנה ממנו קודם הפסח שאם תהנה תבא לידי בל יחל מתוך שלא תזהר ותלך אחר הפסח דבתנאי לא מזדהרא: ###### Tosafot on Nedarim 15b:3:1 [Tosafot on Nedarim 15b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/15b:3:1) ומותרת לילך אחר הפסח - כלומר אם לא הלכה לפני הפסח מותרת לילך אחר הפסח וליכא למיחש למידי ואין זה חידוש אלא איידי דתנא אחר הפסח משום לא יחל דברו כדפרישית תנא נמי בהך סיפא דינא מותרת לילך אחר הפסח: ###### Tosafot on Nedarim 15b:4:1 [Tosafot on Nedarim 15b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/15b:4:1) הלכה אין לא הלכה לא - תיובתא דרב יהודה וא"ת לפי דברי המקשן הוה דיוק דרישא וסיפא לאפוקי מדרב יהודה תרתי למה לי וכן קשה לפי שינויא דמוקי לה (אותה) כדרב יהודה כדפירשתי וי"ל דמפרש לכולהו גווני: ###### Tosafot on Nedarim 15b:6:1 [Tosafot on Nedarim 15b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/15b:6:1) אכל הרי זו בבל ילך - אלמא איתא דאכל וקשה לרב יהודה [ומשני] מי קתני אוכל אכל קתני דמשמע דוקא דיעבד ואדרבה היא גופא אתא לאשמועי' דאסור לאכול לכתחילה דחיישינן שמא ילך כדרב יהודה: ###### Tosafot on Nedarim 15b:8:1 [Tosafot on Nedarim 15b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/15b:8:1) הלך הרי הוא בבל יחל הלך אין מהלך לא - וא"ת אמאי אינו מדקדק דומיא דלעיל מדקתני הלך הרי הוא בבל יחל אלמא איתיה דאכיל ואע"ג דמצי לשנויי כדלעיל כי קתני דאי אכיל הוה ליה לאקשויי ולתרץ כדלעיל וי"ל דהכא פשיטא ליה שיש לו לתרץ דאי אכיל מדקתני ברישא אכל הרי הוא בבל ילך ועלה קאי סיפא הלך הרי הוא בבל יחל כלומר אם הלך אחר האכילה שהזכיר ברישא הרי הוא בבל יחל אבל בהנך דלעיל שלא הזכיר ההנאה שנהנה ברישא וקתני סיפא אחר הפסח בבל יחל להכי ס"ד מדקתני סתמא לא אתא לאשמועינן דאי איתהני אלא שמותרת ליהנות דלא חיישינן שמא תלך ודחי מ"מ כי קתני דאי איתהני כדפרישית ועתה נפרש ממה מדקדק הספר הלך אין לא הלך לא כלומר מדלא קתני מהלך דמשמע דלכתחלה ש"מ דמותר לאכול הככר שאסר עליו ולהכי ניחא דלא קתני מהלך דמשמע לכתחלה דוודאי לא נתיר לילך אחר שאכל אי ס"ד דאסור לאכול הככר שחכמים אסרו לו ואז ודאי לא יאכלנו א"כ אפילו לכתחלה נתיר לו לילך כיון שלא אכל ואם כן ליתני מהלך למחר אלא ש"מ דמותר לאכול לכתחלה והאי דקתני אכל דמשמע דיעבד לאו דוקא: ###### Tosafot on Nedarim 15b:10:1 [Tosafot on Nedarim 15b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/15b:10:1) אלא דאמר קונם עיני היום וכו' אלמא איתא דניים - והיא גופ' אשמעי' דאתיא לידי אסור בל יחל מתוך שמותר לישן היום וא"ת ולוקמיה כגון דאמר קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום דבההיא מודה רב יהודה וי"ל דהא נמי מילתא דפשיטא היא ולא איצטריך לאשמועי': ###### Tosafot on Nedarim 15b:13:1 [Tosafot on Nedarim 15b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/15b:13:1) מתני' לא קרבן לא אוכל לך מותר - פי' וקמ"ל דלא אמר מכלל לאו אתה שומע הן: