## Tosafot on Nedarim Daf 42a

###### Tosafot on Nedarim 42a:1:1
[Tosafot on Nedarim 42a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/42a:1:1)

המודר הנאה מחבירו לפני שביעית לא ירד לתוך שדהו - דדריסת הרגל אסורה ואינו אוכל אפילו מן הנוטות חוץ לשדה דאינו צריך לירד ולאוכלם:


###### Tosafot on Nedarim 42a:1:2
[Tosafot on Nedarim 42a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/42a:1:2)

ובשביעית - פי' אם הדיר בשביעית לא ירד לתוך שדהו ליקח מן הנוטו' (אבל) אם יצטרך לירד ולאכול אסור - ובגמ' פריך אמאי אסור לירד בו לצורך אכילה הא רחמנא אפקריה לשדה לכל דבר אכילה:


###### Tosafot on Nedarim 42a:1:3
[Tosafot on Nedarim 42a:1:3](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/42a:1:3)

נדר ממנו מאכל לפני שביעי' יורד לתוך שדהו - דאינו מודר אלא מדבר המביא לידי מאכל ואינו אוכל מן הפירות:


###### Tosafot on Nedarim 42a:1:4
[Tosafot on Nedarim 42a:1:4](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/42a:1:4)

ובשביעית יורד ואוכל - דהפקר הוא וקשה דלעיל (נדרים דף לג -) מיבעיא ליה אם מפסק ומיזיל בארעא אי הוי הנאה המביאה לידי מאכל וי"ל דבשביעית אף השדה הפקר לצורך אכילה דהכי מסיק בגמ' ולאידך נמי דמשני שמא ישהה בעמידה הכא לא שייך במודר מאכל דאי שהה אין בכך כלום:


###### Tosafot on Nedarim 42a:2:1
[Tosafot on Nedarim 42a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/42a:2:1)

רב ושמואל אמרי נכסי אלו עליך לפני שביעית אינו אוכל מן הנוטות - ואף על פי שהגיע שביעית דכיון דאמר אלו אסורין עליו אפי' לאחר שנתנם או שהפקירם ולכך אסור בשביעית והשתא ס"ד דבלא אמר נכסיי אלו והגיע שביעית אסור לאכול מן הנוטות דאדם אוסר דבר שברשותו אף כשיצא מרשותו ומתני' דקתני ובשביעי' אוכל בנוטות מיירי בהדירו בשביעית עצמה:


###### Tosafot on Nedarim 42a:3:1
[Tosafot on Nedarim 42a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/42a:3:1)

רבי יוחנן ור"ש בן לקיש [אמרי] נכסי עליך אינו יורד לתוך שדהו כו' הגיע שביעית אוכל מן הנוטות - והפקר הן ולא אסרן אלא כי איתנהו לדידיה אבל אי יהבינהו [לא] דאין אדם אוסר בקונמות לכשיצא מרשותיה וה"ה היכא דאמר נכסי אלו הגיע שביעית מותר בנוטות ופריך אם כן דלא אסר רבי יוחנן כלל לכשיצא מרשותו אמאי לא אשמועינן למילתא באלו אלא אית להו אדם אוסר ועוד תנן דאדם אוסר לכשיצא מרשותו:


###### Tosafot on Nedarim 42a:6:1
[Tosafot on Nedarim 42a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/42a:6:1)

מת יירשנו - דכשיש כח ברשותו אוסרה ותו לא:


###### Tosafot on Nedarim 42a:6:2
[Tosafot on Nedarim 42a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/42a:6:2)

בחייו ובמותו לא יירשנו - אלמא אוסר אחריו לאחר מותו שיצאו מרשותו ומשני לה לעולם לא תפשוט מידי דהיכא דאמר נכסי אלו עליך שיאסרו לאחר שיצאו מרשותו דשאני הכא שפי' בהדיא שיאסרו לאחר מותו: