## Tosafot on Nedarim Daf 48a ###### Tosafot on Nedarim 48a:1:1 [Tosafot on Nedarim 48a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/48a:1:1) בדברים של אותה העיר - שהם דרים בה שהן (מפני) שותפין וזה אסור מפני חלקו של זה: ###### Tosafot on Nedarim 48a:1:2 [Tosafot on Nedarim 48a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/48a:1:2) רחבה ומרחץ ובית הכנסת - אתיא כרבנן דאסרו בחצר דאין ברירה: ###### Tosafot on Nedarim 48a:1:3 [Tosafot on Nedarim 48a:1:3](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/48a:1:3) אסור ברחבה ובבית הכנסת - יש לדקדק לכאורה משמע דאתי' כרבנן דאמרי אין ברירה ולא אמר האי בדידיה קמהלך כמו בחצר לרבי אליעזר ובפרק בתרא דביצה (דף לט -) גבי בור דמתניתין דעולי בבל קבעי למימר דמתני' דהכא אית ליה ברירה ולכך מותר בבור משום דהאי בדידיה קממלא והאי בדידיה קממלא ואם כן אמאי אסור בבית הכנסת ובדברים של אותה העיר ויש לחלק [בממלא] מים מן הבור בהא סבר תנא דיש ברירה בהא שהוא מסלקו מחלק חבירו אבל להשתמש או להכנס בדבר שחבירו שותף ודאי לית להו ברירה וה"ה דהוי מצי למיתני דשניהן מותרין למלאות מבור שבעיר בפרק הדר (עירובין מה:) עוד נראה להר"ר שמואל מאויר"א ז"ל דסוגיא דהתם סברה כסברא דריש פירקין דרבנן סברי שפיר דיש ברירה ולא אסרו אלא (בברירה) משום קנסא ודווקא בדברים של אותה העיר אבל בדברים של עולי בבל לא רצו לקנוס לפי שהוא לכל העולם: ###### Tosafot on Nedarim 48a:1:4 [Tosafot on Nedarim 48a:1:4](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/48a:1:4) והתיבה - ארון שנותנין בו ס"ת: ###### Tosafot on Nedarim 48a:1:5 [Tosafot on Nedarim 48a:1:5](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/48a:1:5) והספרים - היו רגילין לקנות ספרים משל צבור ללמוד בהם בני העיר: ###### Tosafot on Nedarim 48a:1:6 [Tosafot on Nedarim 48a:1:6](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/48a:1:6) והכותב חלקו לנשיא - מפרש בגמרא דה"ק כיצד תקנתם יכתבו חלקם לנשיא והא דלעיל גבי חצר לא קאמר הך תקנתא דחצר שהיא מיוחדת ממש אין תקנה לתת אותה לנשיא אבל הכא דמעיקרא נמי אין כל הדברים הללו מיוחדים להם לא יפסידו אם יכתבו חלקם לנשיא שגם אחר כך יכולין לילך וליהנות שהנשיא לא יקפיד עליהן כיון שגם לו אינה מיוחדת שהרי היא לכל בני העיר ולנשיא לאו דווקא ה"ה אם לאחד מבני העיר אלא לרווחא דמילתא נקט כדמוכח לקמן לא דברו חכמים אלא בהווה והטעם לפי שחולקים כבוד לנשיא א"נ כיון שאנו מתחילים לעשות תקנה בחלק זה יש לנו לעשות התקנה הטובה שנוכל ואם נתקן שיתנוהו לאחד מבני העיר שגם הוא ידיר אחד מחבירו הנאה אבל הנשיא אינו רגיל להדיר ולהקפיד על ישראל: ###### Tosafot on Nedarim 48a:2:1 [Tosafot on Nedarim 48a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/48a:2:1) אין צריך לקנות - דאלים כחו ולכך תיקנו שיכתוב לנשיא דאין צריך לקנות שאם יתקנו לכתוב לאחר פעמים ישכחו לזכות ואתי לידי תקלה: ###### Tosafot on Nedarim 48a:2:2 [Tosafot on Nedarim 48a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/48a:2:2) שכבר כתבו אביהם - כלומר זכותם כתבו לנשיא מדורות הראשונים: ###### Tosafot on Nedarim 48a:3:1 [Tosafot on Nedarim 48a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/48a:3:1) אמאי מיתסר - בשביל שכתב חלקו לנשיא: ###### Tosafot on Nedarim 48a:5:1 [Tosafot on Nedarim 48a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/48a:5:1) עמדו אבותיהם - ראשי בית אבות שלהם והכריחום שיכתבו חלקיהם לנשיא: ###### Tosafot on Nedarim 48a:7:1 [Tosafot on Nedarim 48a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/48a:7:1) כל מתנה שאם הקדישה אינה מקודשת אינה מתנה - כלומר שאם הקדישה בעודה בידו אינה מקודשת אינה מתנה גם לשאר מינים ואסור אביו ליכנס בחצר וא"ת והא אמר מתנה על מנת להחזיר שמה מתנה וי"ל דהתם כל כמה דלא החזיר הוי מתנה גמורה לכל מה שירצה אבל הכא אין בידו להקנותה לשום אדם דלא נתנה אלא כדי שיאכל אביו: ###### Tosafot on Nedarim 48a:8:1 [Tosafot on Nedarim 48a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/48a:8:1) מעשה לסתור - דעד השתא לא חזינן מתנה גרועה: ###### Tosafot on Nedarim 48a:8:2 [Tosafot on Nedarim 48a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/48a:8:2) ואם הוכיח סופו על תחילתו - פירוש סוף דיבורו כגון שסיים ואינם לפניך אלא כדי שיאכל פלוני אבל אמר ליה והם לפניך שיבא אביו מדעתו קאמר ליה: ###### Tosafot on Nedarim 48a:10:1 [Tosafot on Nedarim 48a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tosafot%20on%20Nedarim/r/48a:10:1) סעודתו מוכיח עליו - שלא היה בדעתו ליתן כ"א שיבא אביו: